top of page

ארכיון כפר הנוער עיינות-נעמת


רקע היסטורי

כפר הנוער עינות-נעמת נמצא במישור החוף הדרומי, כ-3 ק"מ מדרום-מערב לנס ציונה, בתחום המועצה האזורית גן רווה. לפי זאב וילנאי, שם המקום ניתן לו בשל מעיינות המים המפכים בשטח המוסד. לפי גרסה אחרת שם המקום הוא סמלי, ונגזר מפסוק בתורה: כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר” (דברים, ח', ז').


בשנת 1926 נרכשו 500 דונם ששימשו כאדמות המקום ביוזמת עדה פישמן-מימון, לימים חברת כנסת. ב-1929 נחרשה האדמה לראשונה ויום ייסוד הכפר נקבע ל-30 במרץ 1930 בו ניטע לראשונה עץ הדרים. הכפר הוקם על אדמת הקרן הקיימת, על ידי ויצו (הסתדרות עולמית לנשים ציוניות) ומועצת הפועלות בהסתדרות העובדים הכללית.


במאורעות תרצ"ו - תרצ"ט הותקפה עיינות פעמיים, אך הנערות לא נטשו את הכפר. גם מחלת הקדחת תקפה את נערות הכפר באותן שנים.


בתחילה הוקם המקום כמשק פועלות ובשנות ה 40', במהלך מלחמת העולם השניה, הוסב לבי"ס חקלאי לנערות ולאחר מכן לבי"ס חקלאי תיכון. המשק קלט נוער ארץ ישראלי ויהודים מארצות מגוונות.

בשנים 1942-1945 ישבה במקום מחלקת הפלמ"ח הדתי. במלחמת העצמאות, עם התקדמות הצבא המצרי, שפלש לעבר תל אביב, הקימה חטיבת גבעתי קו הגנה שני בין גדרה לעיינות.


לאחר קום המדינה התמקדה פעילות כפר הנוער בקליטת נוער מעיירות פיתוח ועולים. קבוצות בוגרות ובוגרים של עיינות הצטרפו לגרעיני נח"ל רבים.


בעשור השני של המאה ה-21 מתקיימים בכפר מפגשים בין בני נוער מהארץ לבין בני נוער יהודים מחוץ לישראל הנמצאים בישראל בתוכניות חינוכיות. בשנים האחרונות נפתחו בבית הספר מסלולים עיוניים וטכנולוגיים, ביניהם מסלול ביוכימיה-רפואה ומסלול קולנוע. כמו כן קיים בבית הספר גם מסלול ללא פנימיה לתלמידי האזור, מאשדוד ועד פתח תקווה.


בכפר הנוער פועלת גם שלוחה של מכינה קדם-צבאית אדרת.


ארכיון הכפר הוקם על ידי איילת עמית (יהודאי) בדצמבר 2019 במסגרת הכנות לחגיגות ה-90 לעיינות. הארכיון מוקדש לזכרו של אביה - חגי יהודאי, בוגר מחזור 1960, שחזר למקום כרכז חינוכי ולאחר מכן הפך למנהל המוסד בין השנים 1976-1986.

חגי יהודאי במשרדו, 1981. התצלום באדיבות ארכיון כפר הנוער עיינות-נעמת ע"ש חגי יהודאי


הארכיון ממוקם במבנה המקורי של המחלבה/בית הקירור אשר נעשו בו מעט שינויים פונקציונליים במהלך השנים.


איילת עמית, שגדלה בעיינות 16 שנה כבת עובדים (אמה, הדסה, היתה מורה), התנדבה "לסחוב את העגלה" ולרתום סוסים – וכך נוסף צוות היגוי של מנהלים, מורים, בוגרים ועובדים שליווה את הקמת הארכיון.


את הפעולות הראשונות של ארגון הארכיון ליוו חניכי המכינה הקדם-צבאית "אדרת" הפועלת במוזיאתר ותלמידי הכפר. כיום מתנדבים לסייע בעבודת ארכיון גמלאי הכפר ליזה קסטרו, עליזה שעיבי ואורי ביין.


היוזמה להקמת הארכיון באה מנעם שפר, מנהל הכפר מזה 15 שנה, לאחר שנים בהן החומר ההיסטורי לא רוכז במקום אחד וחלקו נשמר בארכיונים גדולים - בעיקר מכון לבון, הארכיון הציוני והספרייה הלאומית.


לאחר שהסתיימה הקמת "מוזיאתר עיינות" ברפת הישנה הוחלט להצמיד לו ארכיון שיכיל את התכנים ההיסטוריים הרבים הקשורים בעיינות כמו גם במייסדת הכפר עדה פישמן-מימון. הערה: בהתאם להוראה המפורשת בצוואתה לא נעשו פעולות להאדרתה ולהנצחתה ולכן גם לא זכתה למקום הראוי לפועלה בדפי ההיסטוריה. הארכיון נועד אפוא גם לתקן לקונה זו.


הארכיון נמצא היום בשלב מיון החומרים ותיוקם. רבים מהם נסרקו ומונגשים לקהל הרחב בהתאם לכל פניה וכן באמצעות הפורטל "סיפור מקומי". בעתיד יוכנסו כל החומרים למערכת ארכיונית ממוחשבת.


עמוד הפייסבוק של הארכיון משמש לקשר רציף עם חניכים ובוגרים, חוקרים וחובבי היסטוריה ומסייע בהרחבת המודעות להיסטוריה העשירה של הכפר ולפעילות השוטפת של הארכיון.

התצלומים באדיבות ארכיון כפר הנוער -נעמת ע"ש חגי יהודאי


תכולת הארכיון

הארכיון מכיל פריטים היסטוריים מגוונים משנות ה-20 של המאה העשרים ועד ימינו: אוספים אישיים, יומנים, תצלומים היסטוריים, ספרים, פרטי לבוש וריהוט ועוד. חלקם נוגעים ישירות לכפר אבל רבים קשורים למעגלים רחבים יותר במישור הלאומי.


עדה מימון (פישמן) (1893-1973) הייתה מהמייסדות ומהמובילות של מפלגת הפועל הצעיר ותנועת הפועלות, חברת הכנסת הראשונה והשנייה מטעם מפא"י ומהיוזמות של חוק שיווי זכויות האשה (תשי"א). עלתה ארצה ב-1912 הייתה מורה ומחנכת במושבות. בשנת 1926 יזמה את הקמתו של "משק הפועלות להכשרה חקלאית על ידי נס ציונה", שהפך ב-1930 לבית הספר החקלאי עיינות בהנהגתה. כל חייה פעלה למען שיפור מעמד הנשים ולהבטחת שוויון זכויות מלא להן. מימון נחשבת לאחת המתעדות המרכזיות של תולדות תנועת הפועלות בארץ ושל התנועה לשחרור האישה בישראל בשנים שקדמו להקמת המדינה. הארכיון כולל מסמכים מגוונים הקשורים בחייה ופועלה של עדה מימון, כולל יומניה של עדה מימון המתעדים אירועים רבים שהתרחשו בתקופת היישוב וקום המדינה (עד פטירתה ב 1973) ואת פעילותה העניפה בכנסת. כמו כן אגורים בארכיון מסמכים הנוגעים להקמה וניהול הכפר כמשק פועלות ובי"ס ולפעילות במסגרת ארגוני הנשים במדינה שבדרך וכן מסמכים המתעדים פעילויות מגוונות לקידום מעמד האשה – חקיקה, מועצת הפועלות, ארגון אמהות עובדות, ויצ"ו ועוד.

התצלומים באדיבות ארכיון כפר הנוער עיינות-נעמת ע"ש חגי יהודאי


מבין הפריטים הרבים האגורים בארכיון ראויים לציון מיוחד גם הבאים:

- ביקורי אישים חשובים בכפר כגון ד"ר חיים וורה ויצמן, אלינור רוזוולט, הנרייטה סולד, הנציב העליון, בן גוריון, הלן קלר ועוד.

- ספרי מבקרים (כולל חתימות וכרטיסי ביקור).

- תיעוד של עליה וקליטה בעיינות משנות ה 30' עד ה-70' (ילדי טהרן, עליה מתימן, ניצולי שואה, מחנות עולים קבוצים עירוניים ועוד).

- פיתוחים טכנולוגיים בתחום החקלאי

- אירועי תרבות, חוגים, מופעים, מחול (יונתן כרמון הוא אחד הבוגרים) ומוזיקה.

- כרטיסיות אישיות וסיפורי חיים בגולה ובארץ ישראל (כולל חויות ממלחמת העולם הראשונה).

- תכניות מבני הכפר בסגנונות מגוונים (באוהאוז, ברוטליזם וכו').

- מזכרות מהארץ ומחו"ל.

- אגרות ברכה לשנה טובה.

-פיקנטריה: היומנים הקטנים של עדה פישמן מימון כתובים בכתב יד צפוף ולא קריא. אנשי הארכיון סרקו את היומנים כולם ומתמסרים לפיענוח כתב היד. איילת עמית מספרת: "הפרטים הטכניים המופיעים בהם מאירים אירועים ופותרים חידות שהתלבטנו לגביהם – הרבה פעמים דף אחד הוא חתיכת הפאזל החסרה".

הפנקס של עדה. התצלום באדיבות ארכיון כפר הנוער עיינות-נעמת ע"ש חגי יהודאי


החומרים מגיעים לארכיון בעיקר דרך אוספים שהיו מצויים בחדרה של המייסדת ובמשרדי הכפר וכן באמצעות הפקדות אוספים אישיים. הארכיון רכש מעט פריטים במכירות פומביות וקיבל זכויות שימוש על פריטים מארכיונים מרכזיים ברחבי הארץ.


הנהלת כפר הנוער עיינות -נעמת מממנת את פעילותו השוטפת של הארכיון.


משתמשים ופעילויות

הארכיון משרת את תלמידי הכפר בתחום הפדגוגי (לימודי היסטוריה ומורשת והפעילות בחינוך הלא-פורמלי) כמו גם את חניכי מכינת אדרת, וכן בוגרים ומשפחותיהם שפונים לקבלת מידע.


הארכיון מספק חומרי גלם היסטוריוגרפיים למגוון עבודות מחקר (למשל מחקר קרקעות האזור או מחקר על דפוסי מיניות בשנות ה-50-60). כמו כן, החומרים משמשים להכנת תיקי תיעוד ושיפוץ מבנים קיימים וכבסיס ליצירת טקסי מורשת.


הארכיון יזם והקים את התערוכות ההיסטוריות הבאות: תערוכות קבע - מורשת יונתן כרמון (מחול); תערוכת מחלקת הפלמ"ח הדתי; תערוכת חוצות של צילומי מראה עיינות בעשורים הראשונים; תערוכת כלים היסטוריים בחדר האוכל. מאז הקמתו, יוזם ומפיק הארכיון מדי שנה כנסים: 2021 – חנוכת הארכיון וחנוכת מוזיאתר עיינות. 2022 – כנס 80 שנה למחלקת הפלמ"ח הדתי בעיינות (1942-1946); יום עיון מורשת יונתן כרמון. 2023 – כנס מחול לזכרו של יונתן כרמון (מסורת שנתית); כנס 80 שנה למחנה מעבר ילדי טהרן בעיינות; חגיגת שבועות עם בוגרי הכפר (חגיגות ה 90 לכפר לא נערכו בשל מגפת הקורונה).


הארכיון מעורב בהקמת גינות ופינות הנצחה ברחבי הכפר: 2022 – גינת הדורות להוקרת העובדים הוותיקים. 2023 – גינת הפועלות, פינת הדסה למפל – ילדי טהרן.


הארכיון יזם הכנת "שלטים כחולים" של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ושיפוץ מבנים היסטורים: הרפת, המחלבה, מאפייה היסטורית, הבאר הראשונה, הבנין המרכזי, מבני הפלמ"ח הדתי, המדגרה ועוד.


הארכיון מקיים סיורים נושאיים: סיור זמר עברי – יוצרים בוגרי עיינות; סיור אדריכלי – מבנים משנות ה 30' – בשילוב מוזיאתר עיינות.




מוקדי מורשת בכפר


ברפת ההיסטורית הוקם מוזיאתר פעיל שבו מדריכים ופועלים חניכי מכינת "אדרת" הקדם צבאית. המוזיאתר פתוח לקהל הרחב ושם דגש על נושאי חלוציות נשית, שויון זכויות וערכי עבודה ותרומה לחברה הישראלית.


בסיור בחוצות הכפר פוגשים שורת מבנים מודרניסטיים משנות ה 30' שהוקמו על פי תכניתו של אדריכל היישוב ריכרד קאופמן וכן שני מבנים שתוכננו על ידי האדריכלית אלזה גדעוני מנדלשטם. אדריכלים ידועים נוספים תכננו מבנים בכפר – זאב פורת תכנן כיתות לימוד, יוסף שנברגר תכנן את בית הכנסת ושמעון טוכלר את אולם התרבות.


בין שדרות הפיקוסים, הדקלים והחרובים, שמסמנות את דרכי הכפר, פזורים תצלומים של אירועים היסטוריים מחיי היישוב, כגון חיי מחלקת הפלמ"ח הדתי בעיינות.


מול הכניסה למוסד (מכביש 42) הוקם חניון המכונה "חניון שקמי עיינות" על שם שלושה עצי שקמה המצטיינים בכך שענפיהם משתרעים על שטח גדול במיוחד ויוצרים נוף בקוטר של כ-12 מטר. לצד השקמים ישנם שרידים של סביל - שוקת מים שהקים בראשית במאה ה-19 מושל יפו דאז, מחמוד אבו נבוט. כמו כן הוקדש החניון לזכרם של שלושה מחללי ביה"ס במלחמת ששת הימים: גיורא איתן, יעקב צמח וחיים מינקוביץ'.


לאחרונה הוקמה גינת פועלות המתכתבת עם גינות הנוי המפורסמות של משק הפועלות עיינות.


בכפר בולט מרחב דשא מרכזי ובו גן פסלי אבן ומתכת שנעשו בשיתוף אמנים ותלמידים בשנות ה 90'.

צילומים ישראל פרקר

מקורות


Commentaires


bottom of page