רקע היסטורי
אביבה פופר, שעובדת בארכיון משנת 1998 והיום מנהלת אותו, מספרת על התפתחות הארכיון:
המזכירות הטכנית של הקיבוץ שכנה בשנים הראשונות בצריפים שסמוך לצריף בן-גוריון. החדר המערבי שימש את מרכז המשק והצמוד לו את המזכירות שבה הוחזקו גם הטלפון הקיבוצי ומכונת הכתיבה.
בצריף הסמוך שוכנה הנהלת-החשבונות ובחדר המזרחי עמדה מכונת השכפול הידנית.
כאן המקום להזכיר את החבר עודד מוזס, שכיהן כמרכז המשק שנים אחדות והוא שהנחיל לקיבוץ את שיטת התיוק הקיימת עד היום במזכירות. מלבד זאת, הוא שמר על התיקים הישנים, העביר אותם למדפים שבחדר מכונת השכפול ורשם על כל תיק שהוּצא לשימור בכתב ידו המיוחד - "ארכיון".
עם סיום בניית חדר-האוכל בשנת 1971 הועברו משרדי מרכז המשק, הנהלת החשבונות והמזכירות הטכנית לקומת הקרקע של המבנה החדש.
בדצמבר 1973 נפטר דוד בן-גוריון וכעבור חודשים אחדים החלו להכין את האתר לקראת פתיחתו לציבור. כדי לבנות את הבית שבו גרה בתחילה משפחת בניאל ואחר-כך היו בו הקוּפָּה והתערוכה, נדרש היה לפרק את כל שורת הצריפים שהיתה שם. יום אחד הגיע מישהו למזכירות ואמר לנו: "יאללה, לכו תפנו את כל התיקים מהצריף לפני שיהרסו אותו". לא כל כך ידענו מה לעשות עם התיקים המאובקים ששכבו שם שנים. לקחנו אותם ואפילו אינני זוכרת איפה מצאנו להם מקום. מכיוון שהיה כתוב עליהם "ארכיון", נסענו לארכיון של רביבים כדי לברר אצל לילי עמיר, הארכיונאית, מה עושים עם זה. שם קיבלנו את ההסברים הראשונים וקנינו את המיכלים הראשונים. את התיקים שמנו, בינתיים, במיכלים ומצאנו להם מקום בחדר הקטן, הקרוב לשירותים של חדר-האוכל. באותו קיץ יצאתי לקורס ארכיון של שבועיים שארגנה ההסתדרות בימי זהרה ב"בית פעילי ההסתדרות".
כאשר חזרתי התחלתי לסדר את התיקים אבל לא היה לי זמן לעסוק בכך בעקביות בגלל עיסוקַי האחרים. עזרה קיבלתי מכל מי שהיה מוגבל זמנית מטעמי בריאות וחיפש עבודה בישיבה, כמו אולי רווה ז"ל, יעל יהל ועוד. אני הסברתי מה לעשות וכך רשמו את התמונות במחברת ובִּצעו עבודות שונות שיכולתי לספק. החדר הקטן ששימש כארכיון 18 שנים (!) היה מקום גרוע ומסוכן, היות וכל צנרת הביוב של חדר שטיפת הכלים תלויה על התקרה שלו. הוא היה מלא אבק, מלא מיכלים שנוספו במשך השנים, צפוף וללא מקום לעבודה. אני הייתי באה לשם לעיתים רחוקות בזמנים שיכולתי "לגנוב" מעיסוקי האחרים ועושה את המינימום ההכרחי.
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ שדה בוקר
עם בניית "מרכז בן-גוריון" תוכנן שם חדר לארכיון. לקראת המעבר שכה ציפיתי לו הוחלט שהחדר המיועד יהיה חדר-עיון, שמתאים יותר לשאר הפעילויות המתוכננות במבנה. מאחר ש"המועדון לחבר", שהיה במקום בו נמצאת כיום הספריה, פינה את מקומו ועבר ל"מרכז", הוחלט שהספריה תעבור למקום שפינה המועדון והארכיון יקבל את האולם של הספריה.
"מרכז בן-גוריון" נחנך במאי 1991 אך לקח זמן להתאים את המועדון הישן לספריה: נבנו קיר במקום החלונות הגדולים שהיו בקיר הצפוני (כיום "קיר הקרמיקה"), קיר גבס במקום שהיה דלפק ההגשה, ועוד.
במהלך 1992, בחופשות מעבודתי בבית-הספר, התחלתי להעביר את הספריה לצד המערבי ואת הארכיון לחדר שהתפנה. אני זוכרת לטוב את בּרֶנְט, שהיה אז מתנדב, ועזר לי להרכיב את המדפים הראשונים בארכיון החדש. ביולי 1992, תוך כדי סיום עבודתי בבית-הספר, השלמתי את ההעברות ונסעתי לחו"ל.
בתחילת שנת 1998 התחלתי לעבוד בחצי משרה בארכיון ומאז אפשר למצוא בו מה שמחפשים... אף שכל הרישום היה ידני הצלחתי למצוא את החומר ל"ספר היובל". וותיקי שדה-בוקר, שראיינתי באותה תקופה כדי לקבל את מירב המידע על השנים הראשונות, התארגנו לרכוש את המחשב הראשון לארכיון ואחר-כך גם נרכשה תוכנה מקצועית שבהחלט שינתה את החיים – לא רק של מי שעובד בו אלא גם של מי שמחפש חומר.
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ שדה בוקר
תכולה
הארכיון מכיל היום כ-600 מיכלים, הכוללים בעיקר תיקים אך גם מעל 20,000 תצלומים, דיסקים של סרטים ושל תמונות, קטעי עיתונות, קלטות-שמע עם ראיונות מוקלטים של חברים (שעוד לא הומרו למדיה חדשה) ובנוסף - אוסף של חפצים שונים מהעבר: שטיחים, סמריות, כלי-מטבח ישנים, ספרים בהם נזכר קיבוץ שדה-בוקר ועוד.
בארכיון שמור גם אוסף של ניירת מגוונת שהיתה בעבר בשימוש: כרטיסיות וטפסים שונים, דפי תקציב אישי ישנים, כרטיסיות לרישום ימי חופש, גלויות "שנה טובה", מעטפות דואר של "היום הראשון" וכדומה.
רוב התצלומים בארכיון עדיין אינם סרוקים.
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ שדה בוקר
מקורות
שדה בוקר, ויקיפדיה.
אתר הבית של קיבוץ שדה בוקר.
שדה בוקר חוגגת שנה להקמתה, יוני 1953, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
סיפורי המקום - סיפורי חברים שנאספו מעלונים ומראיונות, קיבוץ שדה-בוקר, 2022.
Comments