אתכלית – מיזם חקלאות ומורשת בקרית גת

לגלריית התמונות באתר


בעקבות העלייה ארצה התערערה המשענת שהעניקה הקהילה המסורתית לחבריה. העולים נאלצו לנהל מאבק קיום יומיומי קשה מול האתגרים החדשים והבלתי מוכרים ונפגעה יכולתם לנהל חיי קהילה בריאים. חלה גם ירידה בביטחון העצמי ובגאוות היחידה של רבים. זאת ועוד, החשיפה לתרבות מערבית-הישגית גרמה לבני הנוער לזלזל בהוריהם חסרי ההשכלה. מעמד המבוגר התערער והפער הבין דורי הלך והעצים.


עמותת "הנני" קמה בשנת 2005 כיוזמה של צעירים יוצאי אתיופיה, אשר כאבו את מצבה של הקהילה. הם החליטו לפעול למען חיזוק והעצמת הקהילה ושילובה באופן מיטבי בחברה הישראלית מתוך כבוד וחיבור למסורת הוריהם.


במסמך "אני מאמין" של הפרויקט הוגדרו מטרות העמותה כדלהלן: יצירת וביסוס איתנות משפחתית; בניה ופיתוח של קהילה משימתית, יוצרת, מתפתחת ובעלת השפעה במעגלים מתרחבים; פיתוח בתי מדרש העוסקים בחיזוק הזהות הייחודית של הקהילה ובתרומתה לחברה הישראלית; פיתוח ועיצוב תודעת יזמות ויצירה; פיתוח צוותי משימה יישוביים הפועלים על פי עקרונות התפיסה המערכתית; קידום איתנות פיננסית בת-קיימא של העמותה, יצירה וניהול שותפויות בעלות ערך לכל השותפים; חברי הגרעינים מעודדים יוזמות העולות מתושבי השכונה ומסייעים למימושם. הקו המנחה הוא פיתוח יוזמה ויצירתיות, בניית הזהות האישית, חיזוק מורשת יהודי אתיופיה וחיבור לחברה הישראלית מתוך מקום של עוצמה ונתינה. דוגמאות לתכניות הפועלות בגרעינים ברחבי הארץ:

ילדים ונוער: מנהיגות צעירה, תנועות נוער, תכניות לשיפור הישגים לימודיים, חוגי סיירות, קולנוער.

צעירים ומשפחות: גיבוש גרעין קהילתי, חוגי הורים וילדים, העצמת נשים, מרכז קיימות שכונתית, סדנאות זוגיות, סיירות הורים, בית מדרש קהילתי, תכניות לסטודנטים והכוונה תעסוקתית.

מבוגרים: חקלאות קהילתית למבוגרים, חוות התבלינים, ועדי בתים, גינות קהילתיות, מענה קהילתי למבוגרים, תכנית תיעוד סיפורי חיים של המבוגרים ע"י בני נוער ועוד (מתוך 'הנני עם הפנים לקהילה', מסמך פנימי - באדיבות מייקי ליניאל, רכז פיתוח עסקי).


כיום העמותה מפעילה 9 גרעינים קהילתיים ליוצאי אתיופיה ברחבי הארץ: קריית גת, נתיבות, אופקים, קריית מלאכי, רמלה, נתניה, רחובות, אשקלון ושדרות. הגרעינים מורכבים מקבוצות צעירים מצליחים וחדורי מוטיבציה (בוגרי צבא, אקדמאיים, אנשי חינוך, בעלי מקצועות חופשיים וכו') אשר בוחרים לשוב אל השכונות המוחלשות ולהתגורר בהן כדי לגבש את הקהילה המקומית ולהוות מודל לחיקוי עבור בני הנוער.


מיזם אתכלית, קרית גת. התמונה באדיבות עמותת הנני
מיזם אתכלית, קרית גת. התמונה באדיבות עמותת הנני

בשנת 2009 , בפאתי קרית גת, הוקם ע"י העמותה (בסיוע משרד החקלאות) מיזם של חקלאות קהילתית/חברתית עבור מבוגרים בני הקהילה האתיופית.


על הרקע של הפרויקט סיפר משה סלומון, מנהל עמותת "הנני": "בהיותי רב בית הכנסת בשכונה, רציתי לפעול לחיזוק מניין המתפללים המתקיים כל יום בחמש וחצי בבוקר. פניתי לאחד המבוגרים שאני מכיר ומעריך ושאלתי אותו למה הוא לא מגיע לתפילה בבוקר. ציפיתי שיגיד שהוא עייף, שאין לו כח וכו'. דבר לא הכין אותי לתשובתו הכנה והנוקבת: "כבוד הרב, גם ככה אני קם בבוקר ולא יודע מה אני הולך לעשות עד שהיום הזה ייגמר. אתה רוצה שאני אוסיף עוד כמה שעות לסבל הזה?? כל שעה שאני קם מאוחר יותר היא פחות שעה שצריך להעביר בחוסר מעש עד סוף היום... התשובה הזו שלו מלווה אותי עד היום, והיא זו שעוררה אותנו בגרעין לחשיבה מחודשת ויצירתית על מצב המבוגרים בני הקהילה, אותם מבוגרים שהיו עמודי התווך של המשפחה באתיופיה. כיום משתתפים כ-70 מבוגרים בתכנית החקלאות הקהילתית שלנו בקרית גת (וכ-100 נוספים ביישובים אחרים בהם פועלת התכנית), ומי שקם מוקדם יכול לראות אותם צועדים במרץ כבר לפנות בוקר בדרכם לשטח החקלאי... המבוגרים מספרים על שיפור במצב הבריאותי, בביטחון העצמי ובחיי המשפחה והזוגיות. פתאום יש סיבה לקום בבוקר..." (מתוך 'הנני עם הפנים לקהילה', מסמך פנימי, באדיבות מייקי ליניאל, רכז פיתוח עסקי).


היום מועסקים במיזם הקהילתי עשרות חקלאים מוותיקי הקהילה, המגדלים מגוון גידולים ביניהם את ה"פלפל הסודני" החריף, שמשמש מרכיב עיקרי ויסודי במטבח האתיופי.


בשנת 2011 הוקם במתחם בקרית גת גם מיזם עסקי- חברתי בשם "אתכלית – כפר ביתא ישראל" העוסק בתחום התיירות החינוכית והתיירות החקלאית ומהווה חממה למיזמים חברתיים-עסקיים של בני הקהילה. המיזם נתמך על ידי גופים פרטיים וציבורים רבים כגון, הסוכנות היהודית, החטיבה להתיישבות, קק"ל, משרד החקלאות, קרן וואהל, קרן הברון דה הירש, ועוד.


נכון להיום מבקרים ב"אתכלית – כפר ביתא ישראל" למעלה מ-4000 מבקרים בשנה, שנהנים מסיורים בחווה החקלאית וממגוון סדנאות העשרה חווייתיות שמועברות על ידי מדריכים בני הקהילה האתיופית. הפעילויות כוללות בין השאר: בנייה בבוץ, כתיבה באמהרית, בישול אתיופי (הכנה של אינג'רה וטעימות של דאבו, תבלין הצ'או המסורתי, אפיית פיתות על תנור עצים ועוד), סיפורים אישיים (עם אחד מוותיקי העליה) מהמסע לארץ, יצירה בחמר, סדנת הדלקת אש קדומה (לפני המצאת הגפרורים), סדנה להכנת כלי בית מסורתיים, בנייה בבוץ, עבודה חווייתית בחקלאות (עבודה משותפת עם החקלאים מפרויקט "שורשים" לשיפור פני החווה, לעבודות חקלאיות שונות ולעיבוד הקרקע) ועוד. הסדנאות והפעילויות ניתנים לקבוצות מכל הארץ ומכל גווני האוכלוסייה ואף לקבוצות של תיירים מחו"ל, וישנה גם תכנית פעילויות מיוחדת המתאימה באופן ממוקד לדור הצעיר של בני הקהילה האתיופית.


באביב 2014 נערך במקום ביקור של למעלה מ- 350 בני נוער יוצאי אתיופיה מכל רחבי הארץ, שהגיעו ליום שלם ( 7 שעות) של פעילויות וסדנאות. התגובות הנרגשות של המשתתפים היו מעל ומעבר לציפיות והתחושה של כל מי שלקח חלק באירוע הייתה שהחוויה הצליחה לחולל שינוי מהותי ועמוק בתפיסתם של אותם צעירים את עצמם ואת שורשיהם.


סרטון על אתכלית


בעקבות החווה בקרית גת הוקמה חווה נוספת בפרדס-חנה כרכור על פי אותו מודל.