התערוכה "שפע - ארכיאולוגיה של העתיד" בפארק המיחזור חירייה, המרכז לחינוך סביבתי

במזבלות העירוניות טמונים אינספור אוצרות היסטוריים שרק מעטים מהם מתגלים.

בשנת 2016 בוצעה חפירה ארכיאולוגית ראשונה במזבלת מקווה ישראל על ידי אסף נתיב, הזואולוג ארבל לוי והאתרופולוגית פרופ' תמר אלאור מהאוניברסיטה העברית.


בשנת 1948 נסגרה המזבלה הזו והפסולת העירונית הוטמנה באתר זמני מחוץ לשטחי הכפר החקלאי עד לשנת 1952 אז הפך 'אתר חירייה' לאתר מרכזי לקליטת פסולת באזור.

בחפירה נתגלו מגוון פריטים, בעיקר מזכוכית וקרמיקה, ביניהם בקבוקים, צנצנות, קערות וספלים – עדות להתפתחות תעשיית מוצרי הזכוכית בארץ ישראל (הערה: שימוש מוגבר במוצרי זכוכית מזוהה עם תחילתה של 'תרבות השפע' והמודרניזציה). לצידם אותרו אריחים, רעפים, זגוגיות, נורות חשמל ואמפולות של תרופות שהיו נפוצות בשימוש לפני שגלולות וקפסולות נכנסו לשימוש מסחרי. לצד אלו נמצאו גם מגוון פריטי מתכת כגון: מטבעות ופקקים, מסמרים, רכיבים חשמליים, ברגים, לוחות מתכת ועוד. ממצאי המטמנה כללו גם פריטי טקסטיל כגון חוטים ופיסות בד מסוגים שונים לצד רוכסנים וכפתורים.

צילום: ישראל פרקר

הממצאים הללו, שהתגלו במהלך שלוש עונות החפירה, מאפשרים הצצה לחייהם של תושבי תל-אביב בתקופת המנדט הבריטי (בעיקר בשנים 1926-1948) והעליות הציוניות, להתפתחות המסחר והתרבות, ולניצני היזמות התעשייתית. מקצתם מוצגים בתערוכה "שפע - ארכיאולוגיה של העתיד" בפארק המיחזור חירייה, המרכז לחינוך סביבתי.


מסקרן מה ימצאו הארכיאולוגיםבעוד 100 שנה במטמנות הזבל הפזורות ברחבי הארץ ואיזה סיפור חברתי הם יספרו לדורות שאחרינו.


מקורות

אל-ח'ירייה, ויקיפדיה.

פארק אריאל שרון, ויקיפדיה חירייה - מהר זבל לפארק ירוק, יוטיוב.

ההיסטוריה של הפסולת העירונית בישראל ובמטרופולין גוש דן, באתר חירייה, פארק המחזור, איגוד ערים דן לתברואה. יקותיאלי עדי. 3.1.2022. כשאמנות פוגשת חרא של סוסים: העתיד של הזבל כבר כאן, Timeout. מלצר גלעד. 13.10.2021. היופי שאפשר להפיק מהזבל, הארץ.