בעיירה הצפונית מגדל העמק צמחה ב-2009 יוזמה מקומית ייחודית ומקסימה. קבוצה מתושבות וותיקות של העיר שנולדו בארץ לקחה תחת חסותה קבוצה של עולות מאתיופיה – אף הן תושבות העיר. הנשים נפגשות ביחד מדי שבועיים במועדון ויצו ללימודי עברית ולפעילויות נוספות של העשרה הדדית. את הפרויקט יזמה ומנהלת יהודית יניב\ שגם העניקה לו את שמו המקורי - "מבשלות דיאלוג".
בתחילת הדרך זכה הפרויקט לסיוע העירייה (אגף הרווחה, היחידה לפיתוח קהילתי, היחידה להתנדבות, המרכז לפיתוח הון אנושי צעירים, האגף לחינוך והמתנ"ס העירוני) ובהמשך נאלצו הנשים לגייס תמיכה ממקורות נוספים (עמיגור, מכללת עמק יזרעאל ותרומות של מבקרים במקום).
התוכנית פועלת ברציפות מ-2009 וכוללת (נכון ל2016) 25 נשים. שיאו של הפרויקט היה ב-2015 במסע משותף לאתיופיה. בראיון עם יהודית יניב (יוזמת ומנהלת הפרויקט) היא סיפרה: "כל שנה שמנו לעצמנו מטרות אשר התפתחו והעמיקו במהלך השנים. כל צעד וכל התפתחות בקצב המתאים לצרכי ורחשיי משתתפות הקבוצה. בשנה הראשונה הושם דגש על החיבור התרבותי וההכרות הבינאישית דרך האוכל: הכרת מרכיבי האוכל של התרבויות השונות, סיפורי אוכל, הכנת חוברת מתכונים בין-תרבותית. בשנה השנייה הועמקה ההיכרות האישית דרך מפגשים זוגיים (אישה אתיופית ואישה פרנג'ית) שלא בשעות הפעילות הרגילות. במפגשים אלה סייעה הוותיקה לחברתה בהכרות והתמודדות עם התרבות, השפה, נושאי חינוך ואקטואליה. בשנה השלישית יצאה הקבוצה לקהילה וחשפה את התרבות והמורשת האתיופית לתושבי העיר בשני אופנים: פעילות אחת התקיימה לדור הצעיר בבתי הספר – יום פעילות חוויתי וסיומו במסיבה אחת גדולה. פעילות שניה – יצירת סיפורי חיים לגיל הבכיר - יצאו לבתיהן של קשישות בעיר, זוגות של נשים (אתיופית וותיקה), לספר את סיפור חייהן ולתעד אותו בספר וחגיגה משפחתית גדולה. עם הזמן הלכה והתרחבה הפעילות הקהילתית והאישית, בד בבד עם העמקת הקשר הבינאישי שבא לידי ביטוי בהמשכיות וברציפות של הקבוצה. בשנה השישית הושם דגש על פעילות הקבוצה בכוחות עצמיים כשהרציונל היה להעצים את הנשים האתיופיות והוותיקות ולאפשר להן להביא לידי ביטוי את הכוחות הפנימיים שלהן תוך לקיחת אחריות אישית וקבוצתית. המסע לאתיופיה שערכנו ב-2015 חשף למעשה את הרקמה האנושית המופלאה והייחודית של קבוצה זו, העמיק את הקשרים ואת ההבנה הבין תרבותית והעיקר מהווה מודל לשילוב רב תרבותי במגדל העמק ובארץ כולה. בשנה השביעית, אחרי חווית השיא נוצר צורך לדיון וחיפוש מעמיק כיצד למנף ולקדם את משמעות הקבוצה (קיומה והמשכה היו וודאיים וברורים). תוצר מדיון זה הוא פיתוח תוכנית חדשה "תיירות בדיאלוג" שבה נחשפת פעילות הקבוצה באופנים שונים לקהל הרחב."
התמונות בתערוכה זו צולמו בעת ביקור הקורס "מבוא לחברה הישראלית" שניתן על ידי פרופ' עוז אלמוג לתלמידי חו"ל (בחוג ללימודי ישראל, אונ' חיפה, 2016).