מרכז מורשת יהדות בבל באור-יהודה

לגלריית התמונות באתר


עליית העדה לישראל

יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מסופוטמיה, או עיראק המודרנית. ראשיתה במאה ה-6 לפנה"ס, לפני כ-2600 שנה, לאחר חורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית והיא אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בתבל. מגורשי ספרד, ורבנים ספרדים מטעמם, נטמעו בקהילת יהודי בגדאד ובצרה שבעיראק במהלך המאה ה-18 לספירה.


הקהילה היהודית בבבל העתיקה הייתה הראשונה שפיתחה חיים קהילתיים אוטונומיים ורבי היקף על אדמת נכר, ובשעתו הייתה המרכז היהודי הגדול והחשוב ביותר בגולה. קהילת בבל כונתה בתקופות מסוימות "הגולה" בה' הידיעה, והעומדים בראשה כונו "ראשי הגולה" (בארמית ריש גלותא). ליהדות בבל היו הווי וצביון תרבותי מיוחדים, אשר הדריכו את העם היהודי כולו במשך מאות שנים, בכל רחבי תבל.


לאחר החלטת החלוקה של האו"ם וכתוצאה מפרוץ מלחמת העצמאות, ולאחריה הקמת מדינת ישראל ב-1948, התגברה הרדיפה של היהודים, (בעקבות חללי צבא עיראק במלחמת העצמאות ובשל שבויים מצבא עיראק שטופלו בידי צה"ל) רדיפה שגרמה להתגברות תנועת הבריחה לישראל, בעיקר דרך איראן. ידועה גם הגעה של חלק מבני הקהילה לקיבוץ בית הערבה, ומספר יהודים שניסו להגיע לישראל דרך סוריה.


בשנות ה-50 (1950-1952) החל מבצע עזרא ונחמיה שבו הועלו רוב בני הקהילה (כ-130,000), כתוצאה מהחלטתה של ממשלת עיראק, לפיה כל יהודי יכול לעזוב את המדינה, בתנאי שיוותר על אזרחותו ועל רכושו. במבצע הועלו לארץ ישראל כמעט כל חברי הקהילה ונותרו אלפים ספורים.


העולים חוו בארץ תנאים הקשים בעת קליטתם במעברות, בהן הם התגוררו בשנים הראשונות לעלייתם לארץ. הם לא התייאשו ונקלטו בארץ – איש איש וסיפורו האישי. רבים מבני העדה עשו חייל בחייהם והטביעו חותם היסטורי בתחומים מגוונים: באקדמיה, במדע, באמנות, בתרבות, בכלכלה ובחברה, בפוליטיקה, בצה"ל, במערכת הביטחון ועוד.


בתקופת שלטון מפלגת הבעת' האנטי-ישראלית, בין השנים 1968–1973, היהודים בעיראק סבלו מהתנכלויות של השלטונות אשר מנעו מהם את חופש התנועה והחרימו רכוש, וכ-50 יהודים נרצחו, באירועי התליות בבגדאד ב-1969 ובאירועים נוספים. בעקבות זאת הואצה עזיבת היהודים, וכאלף מהם עזבו בתקופה זאת את עיראק בעזרת המוסד, ששיתף פעולה עם הכורדים.


כמעט כל אלו שנשארו עזבו את המדינה לאחר מלחמת המפרץ ב-1991. בסוף שנת 1994 דווח בעיתונים ערביים, היוצאים לאור בלונדון, על 50 משפחות יהודיות בבגדאד. החיים הקהילתיים של יהודי בגדאד בשנות ה-90 של המאה ה-20 נסובו סביב "בית הכנסת מאיר טויק", אליו הגיעו עד 25 איש בשבתות ולעד כ-50 בחגים. בראש הקהילה עמד יצחק עזרא עבד-אללה.


בתום מלחמת עיראק בשנת 2003 עלו לארץ כ-40 יהודים, אשר היוו כמחצית מכלל האוכלוסייה היהודית במדינה. לאחריה נותרו בבגדאד כ-30 עד 40 יהודים, אשר עוסקים בעיקר בייצור דבש ומוצרי עור. בשנת 2003 נסגר בית הכנסת האחרון, בהיעדר משתתפים במניין. בתחילת 2008 דווח בניו יורק טיימס כי הקהילה היהודית בבגדאד כמעט נכחדה. בשנת 2008 מספר היהודים במדינה, על פי אומדן הסוכנות היהודית, היה כשמונה נפשות.


"מרכז מורשת יהדות בבל" הממוקם באור-יהודה, הוקם בשנת 1973 כמוסד ללא מטרות רווח, כדי להנציח את מורשת גולת בבל, שהיתה ואינה קיימת עוד.


זהו המוסד הגדול בעולם לתיעוד, למחקר, לאיסוף ולשימור אוצרות רוח ואמנות שיצרה יהדות בבל, שם התפתחו היצירות הגדולות ביותר של העם היהודי: התלמוד הבבלי, כתבי הגאונים, ספרות השאלות והתשובות, ועוד. לצורך שימור המורשת, איסוף החומרים הטקסטואליים והחזותיים, והנחלתם לציבור הרחב, הוקמו ב"מרכז": מוזיאון, מכון מחקר, ספריה ומחלקות אוצרות והדרכה.


הקמת המרכז

"מרכז מורשת יהדות בבל" הוקם בשנת 1973 (בשד' מרדכי בן פורת 83 אור-יהודה) במטרה לשמר את ההיסטוריה של הקהילה היהודית בעיראק ולהבטיח שהיא תישאר חלק מהנרטיב העתידי של העם היהודי. למטרה זו מטפח "המרכז" פעילויות מחקר, שימור ופרסום של התרבות והפולקלור של יהודי עיראק.


ליד "המרכז" פועל "מוזאון יהדות בבל" שנפתח לציבור בשנת 1988, ומציג פרקים מתולדות יהודי בבל לדורותיהם במשך למעלה מ-2600 שנה.


רעיון הקמת "מרכז מורשת יהדות בבל" הועלה ביוזמת מרדכי בן-פורת, בעקבות החלטה של מועצת אור-יהודה להקציב מגרשים להקמת מרכזי קהילה ליוצאי קהילות ישראל בעיר. בשנת 1973, גובש רעיון ההקמה בהשתתפות שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור. בשנת 1977, הוקמו המועצה האקדמית שליד "המרכז" והמכון לחקר יהדות בבל, כאשר בחדר ברחוב הירקון בתל-אביב, החלה להירקם התשתית המחקרית, שכללה ספריה, ארכיון ואוספים, וביצוע מחקרים על ההיסטוריה והתרבות של יהודי בבל.


בשנת 1980 הושלמה בנייתו של בית "המרכז" באור-יהודה והפעילות עברה אליו, ובפסח 1988 נפתח "מוזאון יהדות בבל" באירוע המוני בהשתתפות נשיא מדינת ישראל מר חיים הרצוג.


שמות המייסדים (1973): מרדכי בן-פורת, שלמה הלל, יחזקאל קזז, דוד פתל , עובד בן-עוזר, עו”ד שמעון בן-יעקב, שאול סחייק


בשנת 1988 נפתח לקהל מרכז מורשת יהדות בבל, שהוקם, כאמור, ביוזמת ועל ידי מרדכי בן פורת וחברים, שהגו רעיונות לביצוע וליקטו תרומות מרחבי העולם, לפרויקט הגדול והיפה.


כך הוקם באור יהודה המרכז הגדול ביותר בעולם לתיעוד, מחקר, איסוף שימור והנחלת אוצרות התרבות הרוח והאמנות שיצרה יהדות בבל (עיראק).


בשתי קומות הבניין ממוקמים מוזיאון ייחודי ומרגש, מכון מחקר, ספריה, מחלקת חינוך והדרכה, מחלקת אירועים, תערוכות מתחלפות ועוד.


מרכז מורשת יהדות בבל. צילום: ישראל פרקר
מרכז מורשת יהדות בבל. צילום: ישראל פרקר

הארכיון

במרכז מורשת יהדות בבל שמור ארכיון גדול ומיוחד שלוקט במשך עשרות שנים ומשקף את חיי הקהילות היהודיות בעיראק.


באוספים השונים אצורים מספר רחב של חפצים, תצלומים, מסמכים, כתבי יד, סרטים, מוזיקה יהודית-עיראקית ועוד.


- עצי משפחה. ארכיון כולל בין השאר עצי משפחה שהוכנו על ידי יוצאי עיראק בישראל ובמקומות שונים בעולם. המאגר גדל באופן מתמיד. מבקרים באים לחקור את שורשיהם, לתעד ולהנציח את אילן משפחתם, ובכך הם מוסיפים עוד ענף לאילן המשפחתי של יהודי בבל.


- סיפורי משפחות. למרבה הצער, יהודי בבל הותירו מאחור את נכסיהם, רוב דברי-הערך, מזכרות ורשומות. רק לעתים רחוקות תיעדו וכתבו את תולדות המשפחה, ורשמי העבר נותרו רק בזיכרון. כיום אתם יכולים לתעד את המידע על משפחתכם ב"מרכז" ולהבטיח את שימורו של הסיפור המשפחתי לדורות הבאים.


- אוסף קלטות האודיו. אוסף קלטות האודיו מכיל כ-1500 קלטות בהן מוקלטים ראיונות עם אישים שונים בקרב העדה הבבלית, בנושאים רבים: הקהילות היהודיות בערי עיראק, "התנועה הציונית", "מבצע עזרא ונחמיה", חיי הדת, הפולקלור, אמונות וקמעות, פתגמים ועוד. אוסף משני באוסף זה הוא קלטות החזנות, המונה כ-90 קלטות, בהן פיוטים, שבחות וקריאה בתורה לפי מסורת יהודי בבל.


כמו כן, יש ב"מרכז" אוסף קלטות מוזיקה הכולל כ-400 קלטות ממיטב הלחנים העממיים הבגדאדיים וכן שירים מפי זמרים יהודים ממוצא עיראקי.


- ארכיון תמונות. בארכיון התמונות נמצא אוסף ייחודי של כעשרת אלפים תמונות מהווי החיים של הקהילה היהודית בעיראק ובעולם.


הצילומים, שצולמו לאורך כמאה שנה, משקפים את התמורות שחלו בחיי הקהילה, והמעבר מחברה מסורתית למודרנית. בנוסף, מכיל האוסף תמונות סטודיו של צלמים מוכרים מבגדאד, כמו: ארשאק ואלדוראדו, גלויות ועוד.


- אוסף סרטים. אוסף הסרטים מכיל סרטים תיעודיים על חיי יהודי עיראק שהוסרטו משנות ה-70 עד היום. בארכיון מצויים גם סרטים שהופקו על ידי "המרכז", אודות המוזיקה של יהודי עיראק, ועל נושאים נבחרים אחרים מחייהם.


מוזיאון יהדות בבל

במוזאון מוצגות תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. תערוכות הקבע מפנות זרקור לנושאים שונים מחיי הקהילה, בעיראק ובתפוצות, ומתייחסות לתמורות שחלו בהן במאות השנים האחרונות. הגלריה לאמנות פלסטית שבמוזאון מציגה תערוכות מתחלפות המתכתבות עם המורשת והתרבות של יהודי בבל.


באודיטוריום המחודש שבחלל המוזאון מתקיימות פתיחות של תערוכות, הקרנות סרטים ונערכים בו אירועים משפחתיים.​


במוזאון מבקרים תיירים מכל הגילים, מהארץ ומחוץ לארץ.


מחלקת החינוך והדרכה מציעה סיורים מודרכים בתצוגות הקבועות והמתחלפות שברחבי המוזאון, המיועדים לקהל הרחב. משולבים בהם שחקנית המגלמת דמות יהודית עיראקית, מופע מוזיקה אותנטית, דפסי הפעלה, משחקי חידות והמחזה, מספרי סיפורים, סדנאות יצירה, הקרנת סרטים ומצגות, הרצאות ועוד.


למוסדות החינוך מוצעים מגוון נושאים המותאמים לתוכנית הלימודים. הנושאים מועברים בהתאם לגילאים השונים, מהגיל הרך (גני ילדים) ועד בתי הספר התיכוניים, בהתאם לרמת הלמידה של הקבוצה ולדרישת המורה.


הספריה

הספריה מרכזת בתוכה את אחד האוספים הגדולים בעולם לתיעוד מורשת יהדות בבל. אלפי סיפורים המתעדים את קורותיה של העתיקה בקהילות ישראל בגולה אצורים כאן, בנוסף לאוספים מיוחדים רבים: ארכיון תמונות המתעד את הווי החיים של היהודים בעיראק ובארצות הפזורה אליה הגיעו; ארכיונים פרטיים של פעילי ציבור ממוצא בבלי ושל מוסדות וארגונים של יהודי בבל שפעלו בישראל; תיעוד בעל-פה של מסרנים מבני העדה; ארכיון תעודות ומסמכים המכיל אלפי פריטים ששימשו את יהודי עיראק; ואוסף נדיר ומיוחד של ספרי קודש שנדפסו בבגדאד ובארצות המזרח הרחוק על ידי יהודי בבל החל מאמצע המאה ה-19 ועד העלייה ההמונית בשנות ה-50. בתחום אוסף זה נמצאים גם מאות ספרים שהובאו בדרך לא דרך מבגדאד לאחר נפילת משטרו של הרודן סדאם חוסיין, ומהווים תיעוד היסטורי נדיר ומיוחד להווי הרוחני של הקהילה וחכמיה.


​הספריה פתוחה לציבור המבקרים בימים ב'-ה', בין השעות 8:30 - 12:30, בתיאום מראש עם הספרן.


מקורות