רקע היסטורי
בְּצַלְאֵל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים הוא מוסד אקדמי לאמנות, עיצוב ואדריכלות. הוא נוסד בשנת 1906 על ידי בוריס שץ כ"בית מדרש למלאכות האומנות" והיה בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל במאה ה-20.
העבודות שנוצרו בבית הספר על ידי תלמידיו נחשבות לראשיתה של האמנות החזותית הישראלית. בשנת 1935, לאחר שהיה סגור כמה שנים, נפתח בית הספר מחדש בשם "בצלאל החדש". בשנת 1955 זכה בית הספר להכרה אקדמית, ובמשך השנים נוספו לו מחלקות שונות בתחומי האמנות והעיצוב. בשנת 1958 זכה בית הספר בפרס ישראל לציור ולפיסול.
כיום לומדים בבצלאל למעלה מ-2,500 סטודנטים וסטודנטיות לקראת תארים ראשונים ומתקדמים במגוון רחב של דיסציפלינות: עיצוב תעשייתי, עיצוב קרמי וזכוכית, תקשורת חזותית, אמנות, אמנויות המסך (אנימציה ווידאו), צילום, צורפות ואופנה, ארכיטקטורה ועיצוב אורבני, תואר עיוני בתרבות חזותית וחומרית ומדיניות ותיאוריה של האמנויות.
בצלאל, שעד לאחרונה שכנה בקמפוס הר הצופים, נמצאת בימים אלו בתהליכי מעבר לקמפוס ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל במרכז ירושלים, במתחם מגרש הרוסים, בסמוך לעיריית ירושלים וכיכר ספרא, על גבעה המשקיפה אל העיר העתיקה. בית הספר לארכיטקטורה שוכן בבניין ההיסטורי של בצלאל ברחוב שמואל הנגיד במרכז ירושלים. לבצלאל שלוחה חרדית הממוקמת בשכונת גבעת שאול בירושלים, התואר השני בעיצוב תעשייתי פועל מבית הנסן בשכונת טלביה בירושלים ובנוסף ישנה שלוחה בתל אביב בה נלמדת התכנית לתואר שני באמנויות (.M.F.A).
ארכיון המוסד הוקם בשנת 2006 לרגל חגיגות 100 שנים לבצלאל. פרופ' יערה בר און, שכיהנה אז בתפקיד משנה לנשיא לעניינים אקדמאיים תמכה ועזרה בייסוד והקמת הארכיון.
תכולת הארכיון וניהולו
הארכיון הינו דיגיטלי בלבד (ללא חלל פיזי) וכולל צילומים היסטוריים המתארים את הווי המוסד האקדמי החל מהקמתו וכן תיעוד אירועים וכנסים, תערוכות וימי עיון. בנוסף הארכיון מתעד עבודות סטודנטים ומרצים מכלל המחלקות לאורך שנות קיומה של האקדמיה.
תצלומי הארכיון מגיעים גם ממקורות חיצוניים:
א. אספנים פרטיים של יצירות בצלאל. צוות הארכיון דואג לתעד את הפריטים הללו ולקטלגם באתר הארכיון.
א. גופים, מוסדות וארכיונים אשר מחזיקים ברשותם פריטי בצלאל – בין אם כאלו שעברו דיגיטציה ובין אם פיזיים. כך למשל: בארכיון הציוני המרכזי נמצאים מסמכים וצילומים של בצלאל ובית הנכות. בנוסף, בארכיון נמצא עזבונו של מרדכי נרקיס, שניהל את בית הנכות בין 1925 ל-1957.
בארכיון עיריית ירושלים נמצאים מסמכים, יצירות וצילומים של בצלאל ובית הנכות.
במוזיאון ישראל מצויות יצירות, צילומים ומסמכים של בצלאל ובית הנכות.
בבית שץ מצויות יצירות, צילומים ומסמכים של אמני משפחת שץ – בוריס, בצלאל, זהרה, אנג'ליקה ולואיז.
בארכיב 2000, שנמצא במישור אדומים, מצויים מסמכים מנהליים של האקדמיה, שניתנים לעיון לאחר תיאום עם ארכיון בצלאל.
מטבע הדברים כל הפריטים המתועדים מעניינים וחשובים, אבל יש במבחר הגדול גם כאלה פיקנטיים במיוחד. כך למשל, יצירות ועבודות גמר של בוגרים מפורסמים, כגון אסף אבידן, רינת הופר, אורי פינק ומישל קישקה; דימויים שונים של הווי מיום הקמת המוסד, כגון פורימון בירושלים; ביקורים של אמנים מפורסמים; מסיבות ותערוכות במוסד; יצירות של אמנים מפורסמים בראשית דרכם; צילומים ומסמכים היסטוריים נדירים מתקופת בצלאל הישן והחדש, מקצתם מעולם לא נחשפו לציבור. לדוגמא תיעוד ביקורו של מארק שאגאל ב"בצלאל החדש" ב-1951; תיעוד של תיק לספר תורה שנוצר ועוצב בבצלאל על ידי המחלקה למתכת וניתן על ידי מדינת ישראל לנשיא ארה"ב טרומן (כולל תיעוד של תהליך יצירת התיק על ידי הסטודנטים); דוגמא נוספת היא נרתיק מגילת העצמאות שעוצב גם הוא במחלקה למתכת.
אירועים בהווה, כגון אירועים, כנסים וימי עיון מקוטלגים ומתועדים בשוטף על ידי הארכיון. עבודות הסטודנטים מתועדות באתר על ידי הסטודנטים עצמם.
בנוסף קיימים חומרי ארכיון פיזיים בתוך מבנה המוסד (במחלקות השונות) שגם אותם דואג צוות הארכיון לקטלג ולתעד.
כמוסד מתוקצב מימון הארכיון נעשה מתקציבי המל"ג ומנוהל בתקציב השוטף של מחלקת הספרייה והארכיון.
צוות הארכיון כולל את נדב שרצקי (מנהל הספריה והארכיון), נטע עירן כהן (רכזת מידע ותוכן, המאגרים הדיגיטליים) וליטל ספיבק (אחראית תוכן, הנגשה ואוצרות, מאגרים דיגיטליים).
התצלומים באדיבות אתר ביתמונה וארכיון בצלאל
משתמשים ופעילויות
משתמשי הארכיון הם קהילת בצלאל – סגל המרצים/ות והסטודנטים/יות, לצד חוקרים/ות ממוסדות שונים והקהל הרחב אשר מתעניין בתכני הארכיון.
ארכיון בצלאל משתף פעולה עם המחלקות השונות בבצלאל בכדי לחשוף את תכני הארכיון לקהילת הסטודנטים/יות והמרצים/ות. זאת, לצד יוזמות של תערוכות בבצלאל ומחוצה לה. כמו כן מתבצעים שיתופי פעולה עם ארכיונים חיצוניים במטרה לאגד ולהנגיש את חומרי בצלאל שנמצאים ברשותם.
תכני הארכיון מונגשים גם לחברות שיווק וגופי תקשורת (על פי בקשות).
צוות הארכיון מקיים הרצאות לסטודנטים אודות הארכיון.
הנהלת המוסד מתכננת לשדרג את האתר בעתיד הקרוב במטרה לשפר את הנגשתו לציבור.
התצלומים באדיבות ארכיון בצלאל
מקורות
אתר האינטרנט הרשמי של בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (באנגלית ובערבית)
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב בפייסבוק
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב באינסטגרם
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (ירושלים), ויקיפדיה
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
ביבר יהואש, "בצלאל": תחילתה של אמנות א"י, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך "סיפורי בתים: סיפורם של שבעים בתים בתולדות ההתיישבות"
מנור דליה. 2008. אמנות, לאומיות ויחסי ציבור: המיתוס של בצלאל, עיונים בתקומת ישראל 18, עמ' 417–441
טקס הנחת אבן הפינה של הקמפוס החדש של בצלאל, מגרש הרוסים, ירושלים אוקטובר, 2015, יוטיוב.
תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל בשיעור פיסול ובשיעור ציור, 1913. (החל מתזמון 2:21), באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
בצלאל - אקדמיה לאומנות ועיצוב (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
טרטקובר דוד ועפרת (עורכים). 2006. סדרת "בצלאל 100" – 3 ספרים שמתעדים את ההיסטוריה של בצלאל ויצאו לאור לרגל חגיגות המאה של בצלאל.
שילה כהן נורית. 1983 (עורכת). "בצלאל של שץ"- קטלוג שליווה תערוכה שעסקה בבצלאל הישן והוצגה במוזיאון ישראל.
פישר, יונה. 1979. (עורך), אמנות ואומנות בארץ ישראל במאה התשע-עשרה, מוזיאון ישראל.
צלמונה יגאל. 2010. 100 שנות אמנות ישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
צלמונה, יגאל. 2006. בוריס שץ, אבי האמנות הישראלית, מוזיאון ישראל, ירושלים.
בן שושן מולי (עורך). "רצף ותמורה"- קטלוג של תערוכה שעסקה ביודאיקה של בצלאל לאורך השנים.
ברוך שץ, בצלאל - תולדותיו, מהותו ועתידו, הוצאת סנונית, ירושלים, תר"ע, 32 עמ'. (לספר הסרוק)
גדעון עפרת. 1987. בצלאל החדש, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים.
רוגל רחלי. 2013. האולם לזכר השתחררות ארץ ישראל בבית הנכות בצלאל, הוצאת אריאל.
זליג זאב. 2021. בצלאל שלי — אמנות יהודית ארץ ישראלית 1906–1955, בהוצאת המחבר.
Manor Dalia 2005. 'Orientalism and Jewish National Art: The Case of Bezalel', in Orientalism and the Jews, edited by I. D. Kalmar and D. J. Penslar, Brandeis University Press, pp. 142–161.