top of page

ארכיון המרכז והספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל

לגלריית התמונות באתר

רקע היסטורי

"הספרייה המרכזית למוסיקה" נוסדה בידי מוזיקאים יהודים בעלי שם כגון נגן הצ'מבלו פרנק פלג והאתנומוסיקולוגית פרופ' אדית (אסתר) גרזון-קיווי. הספריה קמה במטרה לספק חומר מוזיקלי למורים ולנגינה ולתיאוריה ולתלמידיהם, למוזיקאים מקצועיים ולחובבי מוזיקה.


ההכנות להקמת הארכיון למוזיקה החלו בשנת 1951 בד בבד עם הקמת הספרייה, ושניהם נפתחו לקהל בשנת 1953. תרומת עזבונו של הכנר הדגול ומייסד התזמורת הארץ-ישראלית, ברוניסלב הוברמן (1882-1947) לארץ, על ידי מזכירתו ובת-לוויתו אידה איבקן. במכתבה למשרד החינוך והתרבות כתבה איבקן: "הלוואי ומתנתנו תסייע לקידום חיי הרוח בארץ ישראל ותשמר את זכרו של מייסד אחד ממוסדות התרבות החשובים בארץ: תזמורת פלשתינה."

תרומה זו הובילה להחלטת משרד החינוך והתרבות לשלב את העיזבון בספרייה למוזיקה.


בראשית דרכם שכנו הספרייה והארכיון במבנה בית הספר "תחכמוני" ברח' לילנבלום בתל אביב, לצד הסניף התל אביבי של האקדמיה למוסיקה בירושלים.


בשלהי שנות ה-50' הועברו שניהם להיכל התרבות ע"ש פ. מאן, ובשנת 1974 נמצא לבסוף משכנם הקבוע בבית התעשיין אריה שנקר ברח' ביאליק.

בשנות התשעים של המאה העשרים נערכו במבנה הספריה שיפוצים שמומנו על ידי משפחתה של הפסנתרנית הפולניה ממוצא יהודי פליציה בלומנטל. המבנה קרוי מאז על שמה.

התצלום באדיבות ארכיון המרכז והספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל

בין מנהלי הספרייה נמנו המלחין רומן האובנשטוק-רמתי (1919-1994), המלחין חתן פרס ישראל צבי אבני (נ' 1927) וזמרת היידיש הנודעת נחמה ליפשיץ (1927-2017). בעבודתה כארכיונאית, טרם מינויה למנהלת, תרמה ליפשיץ תרומה מכרעת לקידום הארכיון ולפיתוח אוספיו.


אגודת א.מ.ל.י. (אמריקאים למען ספריה מוזיקלית בישראל) שהוקמה בידי מקס ופאני טארג, תמכה בהם שנים רבות ותרמה רבות לפיתוח הספריה והארכיון.


הארכיון שייך היום למחלקת הספריות במנהל קהילה תרבות וספורט, אגף תרבות ואמנויות של עיריית תל- אביב. צוות הארכיון כולל את אולגה פילטוב (אחראית ארכיון) וד"ר ענת ויקס (אחראית ראשית - קיטלוג ומיון).

שורה עליונה משמאל לימין: נחמה ליפשיץ, המנהלת הראשונה של הארכיון למוסיקה; הספרייה למוסיקה בהיכל התרבות, שנות ה-60'; בית שנקר, שנות ה-70'. שורה תחתונה משמאל לימין: המלחין רומן האובנשטוק-רמתי, המנהל הראשון; פליציה בלומנטל בקונצרט בקאן, צרפת; הספרייה למוסיקה בהיכל התרבות, עמדות האזנה, שנות ה-60'. התצלומים באדיבות ארכיון המרכז והספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל.


אוספי הארכיון

הארכיון במרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל מתעד את תולדות המוזיקה בארץ ישראל מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו וכולל פרקים חשובים מתולדות מוזיקאים יהודים באירופה מסוף המאה ה-19.


בארכיון שמורים כ-60 אוספים של מוסדות ואישים שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות חיי המוזיקה בארץ ישראל והיו ראשוני המורים, המנהלים, המבצעים והחוקרים ומייסדי בתי הספר הראשונים למוזיקה.


האוספים כוללים מכתבים, תצלומים, מסמכים, כרזות, ציורים, חפצים אישיים, תווים (כתב יד), ספרים והקלטות. בין האוספים האישיים בולטים, נוסף על אוסף הוברמן, אוסף יהויכין סטוצ'בסקי (1891-1982), מלחין, צ'לן וחוקר המוזיקה היהודית ; אוסף מנשה רבינא (1899-1968), מנצח, מורה, מלחין ומוזיקולוג שתרם רבות להתפתחות המוזיקה בארץ-ישראל ; אוסף מרדכי גולינקין (1875-1963), מייסד בית האופרה הארץ ישראלית, מנצח ופסנתרן; אוסף ורדינה שלונסקי (1905-1990), מראשוני המלחינות בארץ ישראל ; אוסף פנינה זלצמן (1922-2006), פסנתרנית ומורה שהעמידה דורות של תלמידים והייתה הפסנתרנית הארץ ישראלית הראשונה שזכתה בהכרה בינלאומית.

שורה עליונה משמאל לימין: הוברמן ואלברט איינשטיין, פרינסטון, 1937; הכנר ברוניסלב הוברמן, מתוך אוסף הקריקטורות של יוסף רוס, 1938; דף תווים של כוראל מאת באך בעיבוד לכינור ופסנתר ע"י הוברמן (כתב יד). שורה תחתונה משמאל לימין: תזמורת כלי מיתר בגימנסיה הרצליה בניצוחו של חנינא קריצ'בסקי, התמונה צולמה בעשור הראשון של המאה העשרים; סטוצ'בסקי מנגן צ'לו בגן הילדים בהנהלת ציפורה וולפסון, שנות ה-50'; הוברמן וטוסקניני בחזרה הגנרלית לקראת הקונצרט הראשון של התזמורת הארץ-ישראלית, 1936. התצלומים באדיבות ארכיון המרכז והספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל.


אחת מבין ההתכתבויות המרתקות הרבות השמורות באוסף יהויכין סטוצ'בסקי מתעדת את ההתכתבות בינו לבין מריה אלטמן, שנודעה בזכות מאבקה בממשלת אוסטריה להשבת ציורו של גוסטב קלימט שתיעד את דודתה ("דיוקנה של אדלה בלוך-באואר", על פיו נעשה סרט הקולנוע "האישה בזהב"). ב-17 במרץ 1969 כתבה מריה לסטוצ'בסקי (בגרמנית): "אני בתו של הד"ר גוסטב בלוך-באואר; (בילדותי) קראו לי מרייכן, ויש לי זיכרון שלך מימי ילדותי, שהיית קרוב כל כך לאנשים שאהבתי בזמן ההוא. אני אוהבת לצטט את דברי אבי, אז בן שבעים וחמש שנים, שאמר אחרי סיום שיעור הצ'לו: "סטוץ'". בתשובתו כתב סטוצ'בסקי: " בעצב חוזרות מחשבותיי לשנות ווינה, אני רואה בעיני רוחי את דירת הורייך, ואת שיעור הנגינה בצ'לו עם אביך, ידידי הטוב."

מכתב מאת מריה אלטמן אל סטוצ'בסקי, 1969. התצלום באדיבות ארכיון המרכז והספרייה למוזיקה ע"ש פליציה בלומנטל

בין אוספי המוסדות בולטים אוסף בית הספר לנגינה "שולמית" שנוסד בידי שולמית רופין ביפו בשנת 1910 , אוסף "בית המדרש לנגינה בית לויים" שנוסד בתל אביב בידי מרים לוית בשנת 1914 ואוסף אגודת "יפיע", אגודה לקידום ספרות ומוזיקה שפעלה בתל אביב בשנות ה-30'.


הארכיון כולל גם אוסף של כמה מאות כלי נגינה, ברובם כלים עממיים, המייצגים מגוון תרבויות.

הכלים השמורים באוסף כלי הנגינה נתרמו בידי מוזיקאים וחוקרים ובראשם פרופ' אסתר גרזון-קיווי ובונה הכינורות משה וינשטיין. מרביתם נוצרו בקרב אוכלוסיות עניות, מחומרים זמינים שמצאו בסביבתן. בין הכלים שמורים קוטו - ציתר יפני מסורתי, קרן אלפים - כלי נשיפה שוויצרי וכלי הקשה אפריקניים שונים.


פרופ' גרזון-קיווי התמחתה במוזיקה של עדות ישראל והייתה בין חלוצות ההקלטה של מוזיקה עממית. אוסף הכלים העשיר שלה, מכל רחבי העולם, משקף את תפיסת המוזיקה כשפה שאינה יודעת גבולות.

ויטרינה בתערוכת "כלי נגינה אתנוגרפיים" מתוך אוסף בונה הכינורות משה וינשטיין, 1987

מחקרים, תערוכות וקונצרטים שנעזרו בחומרי הארכיון

הארכיון מקיים קשרים ענפים עם מוזיקאים וגופי תרבות בארץ ומחוצה לה ומעניק דרך קבע שירותי עיון וסריקה.

בשנים האחרונות שימשו חומרי הארכיון בסיס למגוון פעילויות אמנותיות ובתוכן ביצועים מתוך כתבי יד של מלחינים ישראלים, השתתפות בתערוכות והפקת תקליטורים. להלן מספר דוגמאות (מהשנים 2019-2022):

במהלך 2022 בוצעו כמה יצירות של ורדינה שלונסקי מתוך כתבי יד השמורים בארכיון. זאת, במסגרת פסטיבל "שירה מקרית": המוזיקה של ג'ונאס מקאס" שלוותה בהקרנת "סרטים מסוכנים" של ניר עברון - שניהם בתל-אביב, וכן בטורונטו, קנדה, בידי אנסמבל Artists of the Royal Conservatory (ARC)


תמונות נדירות מאוספי בתי הספר הראשונים למוזיקה בישראל הוצגו במסגרת תערוכת האיגוד לארכיונאות ולמידע "מפרשים ורוח" בתערוכת "פוטו ישראל".


בשוויץ הופק התקליטור הביוגרפי-מוזיקלי Das Erste Kammerorcheste der Schweiz Alexander Schaichet המבוסס בין השאר על אוסף יהויכין סטוצ'בסקי. כמו כן הועלה מופע תיאטרון-מוזיקלי בו הוצגה ההתכתבות הענפה בין סטוצ'בסקי לבין אירמה שייחט, רעייתו של חברו הטוב, הכנר אלכסנדר שייחט.


היצירה "שביבים" לפסנתר סולו מתוך כתב יד השמור בארכיון סטוצ'בסקי נוגנה על ידי ד"ר ענת ויקס בביצוע בכורה בכנס בסמינר לוינסקי לזכרה של המוזיקולוגית פרופ' יהודית כהן.


ארכיון ברוניסלב הוברמן שימש בסיס למחקרים רבים, לספרים, לסרטים ולשידורי רדיו. כך למשל, הביוגרפיה שכתב הבמאי הפולני-אוסטרי פיוטר שלשה (Szalsza) שביים גם סרט תיעודי על חייו, והספר על תנועת פאן-אירופה שפרסם פרופ' וולפגאנג פלאצר (Platzer).


נגנים ומוזיקולוגים שונים נעזרים מעת לעת בכתבי היד של עיבודיו לכינור ופסנתר, ביומניו ובתמונותיו.

בבלוג המשותף לספרייה ולארכיון מתוארים בהרחבה סיפורים מרתקים מאוצרות הארכיון.

בקטלוג הספרייה ניתן למצוא מידע מפורט על אוספיו:


מקורות

הספרייה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה, ויקיפדיה.

אתר הספרייה. דף הפייסבוק של הספריה.

שוורץ יוכבד, עוד מעט שבעים לספרייה המוזיקלית בתל אביב - פרק א', השנים הראשונות.

שוורץ יוכבד, עוד מעט שבעים לספרייה המוזיקלית בתל אביב - פרק ב', 1953 עד 1975.

שוורץ יוכבד, עוד מעט שבעים לספרייה המוזיקלית בתל אביב - פרק ג', 1975 עד 1997.

Viks, Anat. 2022. The Earliest Hebrew Speaking Institutions of Music Education; Tel-Aviv, 1910s. Min-Ad : Israel Studies in Musicology Online, vol.20.


bottom of page