רקע היסטורי
ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים מופקד מאז 1960 על שמירתן ושימורן של יצירות ישראליות מקוריות – דוקומנטריות ועלילתיות – מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. בארכיון שמורים מאות אוספי קולנוע, המגוללים את סיפור הארץ כמעט מאז המצאת מצלמת הקולנוע בשלהי המאה ה-19.
הכל החל בשנות ה-50 של המאה הקודמת כאשר הזוג וים וליה ון־ליר נסעו לבקר בפריז. בביקוריהם בסינמטק הצרפתי החלו בני הזוג להיחשף לקלאסיקות קולנועיות ולסרטים אמנותיים. “המפיצים באותם ימים לא היו מביאים סרטים כאלה לארץ”, סיפרה בשעתה ון־ליר, מייסדת הסינמטק וארכיון הסרטים, “אז החלטנו להביא סרטים בעצמנו, וכך למעשה התחלנו את הארכיון”.
באותם ימים התגורר הזוג בחיפה וקיים בביתו מועדון קולנוע שאירח חוג חברים שוחרי קולנוע להקרנות של סרטי איכות. “בהתחלה שמרתי את העותקים אצלי בבית, תחת המיטה”, סיפרה ון־ליר, שהלכה לעולמה בשנת 2015. “עד שבשלב מסוים לא היה לי מקום, אז העברנו אותם לדירה אחרת”. באותם ימים אופסנו עותקי הסרטים בדירה ברחוב מוריה בחיפה, וניהול הארכיון ומועדון הסרטים התקיים בבית רוטשילד (לימים בית הכט) שבמרכז הכרמל.
וים וליה ון־ליר המשיכו לרכוש סרטים, וב-1960 ייסדו באופן רשמי את “ארכיון ישראלי לסרטים”, שהוכר בחלוף שנה כחבר בארגון FIAF - הפדרציה הבינלאומית לארכיוני סרטים. מהלך זה אִפשר להם לרקום קשרים עם ארכיונים ברחבי העולם ולהביא ארצה עותקי סרטים שטרם נראו על מסכי ישראל. בדו”ח שהועבר ל-FIAF בשנת 1964 צוין שמלאי הארכיון הישראלי מונה 130 סרטים. בין הכותרים שהובאו לארץ על ידי בני הזוג ון־ליר באותם ימים ניתן למנות יצירות דוגמת “הולדת אומה” של ד”ו גריפית, “רחוב 42” של לויד בייקון ובזבי ברקלי, “פני צלקת” של הווארד הוקס ו”מטרופוליס” של פריץ לאנג.
בשנות ה-70 עברו בני הזוג ון־ליר להתגורר בירושלים וייסדו בה את הסינמטק הירושלמי. תחילה פעל הסינמטק בבית אגרון, ובהמשך עבר למשכנו הנוכחי בגיא בן־הינום, שהוקם בתרומת הפילנתרופ ג’ורג’ אוסטרובסקי, ואליו הועתק גם ארכיון הסרטים. עם השנים – בזכות מסירותם של המייסדים והודות לתמיכתן המתמשכת של הקרן לירושלים, קרן ון־ליר וקרן משפחת אוסטרובסקי – הוא הפך לארכיב הקולנוע המרכזי בישראל והגדול ביותר במזרח התיכון, מוסד שאחראי לאיסוף ושימור של עשרות אלפי סרטים, ישראליים ובינלאומיים.
ליה ון ליר מייסדת הסינמטק בפתח הבניין. התצלום באדיבות ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים
תכולת הארכיון
כיום שמורים בארכיון כ-32 אלף עותקי הקרנה של סרטים, 12 אלף נגטיבים, 20 אלף קלטות וידיאו ו-2,500 עותקים של יצירות קולנוע ישראליות. הסרטים מופקדים בפורמטים שונים – דיגיטליים ואנלוגיים (פילם 16 מ”מ, 35 מ”מ, קלטות בטא, יומטיק) – ולחלקם אין עוד עותק בעולם.
האוספים כוללים סרטים עלילתיים, סרטים תיעודיים, יומני חדשות, סרטי סטודנטים, תשדירים ציבוריים, סרטי אמנות, סרטים ביתיים, סרטי טלוויזיה ועוד. אורכם של כל סרטי הפילם יחד מסתכם בכ-2 מיליון מטר; לצדם שמורות בארכיון גם עשרות אלפי קלטות וידיאו מקצועיות וכמיליון וחצי ג’יגה בייט של מדיה דיגיטלית.
הארכיון מחזיק בין כתליו אוצרות שערכם לא יסולא בפז, כמו למשל קטעי הצילום הנדירים של חלוצי הקולנוע האחים לומייר המתעדים את נופי ירושלים, יפו ובית־לחם בשנת 1896. סרטים אלה שצילמו האחים לומייר נחשבים לתיעוד הפילמאי הראשון של פלשתינה.
האוספים הגיעו לארכיון ממקורות רבים ומגוונים: מוסדות רשמיים כארכיון המדינה ושירות הסרטים, ארכיוני קולנוע ציבוריים ופרטיים ברחבי העולם, יוצרי קולנוע מהארץ ומחו”ל, אולפני הפקה מובילים, קיבוצים ואוצרות משפחתיים נדירים שהתגלו במרתפים או במחסנים פרטיים ולימים הופקדו בארכיון. כל המקורות הללו העבירו את החומרים לארכיון מתוך הבנה שכאן הם יישמרו באופן המקצועי ביותר, למען הדורות הבאים.
מחלקת האוספים מועשרת דרך קבע באמצעות הפקדות, רכישות ושיתופי פעולה עם ארכיונים ומעבדות בחו”ל, ומסתייעת לשם כך בתרומות מיוצרים ונדבנים מהארץ ומהעולם. בשנת 2020 לבדה צמח מצאי הארכיון ב-800 כותרים חדשים וישנים. הודות לאדיבותם של בעלי האוספים, כותרים רבים נעשו זמינים לצפייה של חוקרים וצופים מן השורה באתר האינטרנט של הארכיון.
הארכיון משמש כמרכז ההפקדה הרשמי של הקולנוע הישראלי. עותקים של הסרטים העלילתיים והתיעודיים שנוצרים בישראל מופקדים בו למטרות שימור ומחקר, ומושאלים באופן שוטף לצורך הקרנות בסינמטקים, בפסטיבלים ובשלל אירועי קולנוע בארץ ובעולם. ב-1999 קיבל מעמדו של הארכיון גושפנקה רשמית כשחוקקה הכנסת את חוק הקולנוע וקבעה שכל הפקה שנתמכת על ידי אחת מקרנות הקולנוע הישראליות מחויבת להפקיד עותק אחד של הסרט בארכיון הירושלמי.
מאיר רוסו, מנהל הארכיון והילה אברהם, אחראית פרויקט הדיגיטיציה. התצלום באדיבות ארכיון הסרטים הישראלי של סינמטק ירושלים
בשנת 2017, כדי להתמודד עם פגעי הזמן וההתכלות הבלתי נמנעת של עותקי הפילם, הוחלט בסינמטק ירושלים להצעיד את הארכיון אל עבר המאה ה-21, ובתוך כך לחולל מהפכה דיגיטלית בתחום המורשת האודיו־ויזואלית של ישראל. כדי לצאת לדרך פנתה הנהלת הסינמטק לשורה ארוכה של שותפים, גופים וקרנות שנעתרו לתמוך במיזם, בהם קרן יגלום, קרן ברכה, מפעל הפיס, אגף המורשת במשרד לענייני ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים ומשרד התרבות.
במסגרת המיזם נרכש ציוד ייחודי מהמתקדמים בעולם, בעלות של מיליוני שקלים, ובאמצעותו מתבצע תהליך ניקוי העותקים וסריקת התמונות והסאונד. בארכיון הוקמה מעבדת שימור מקצועית שפועלת מסביב לשעון. באמצעותה, שלל עותקי הפילם של האוסף העברי והישראלי מועתקים ומומרים לכדי תוצר קולנועי דיגיטלי מתקדם. צוות הארכיון מנהל מערך תשתיות, אחסון וניהול של קבצי מאסטר, התומך בקליטה, אִחזור, טיפול, ניגון, מיפוי וניהול מיטבי של נכסי הארכיון הדיגיטלי – כולל הפקדות דיגיטליות חדשות ותוצרי סריקה.
לצד עבודת השימור, הארכיון יוזם ומפיק עותקים דיגיטליים משוחזרים של יצירות נבחרות מהרפרטואר הישראלי. המשמעות של הרסטורציות הללו היא שלניקוי והסריקה האוטומטיים של העותקים במעבדת הארכיון מתווספים שלבי עיבוד ידניים – ניקוי שריטות, תיקון פגעי זמן בתמונה ובפסקול, וכן טיפול קפדני בצבע (קולור גריידינג) – וזאת במטרה להשיב לסרטים את מאפייניהם המקוריים. בין הסרטים שזכו לשחזור עד כה: “שלושה ימים וילד” (1967), “אוונטי פופולו” (1986), “מצור” (1969) ו”החיים על פי אגפא" (1992).
בשנת 2020, לאחר כמה שנים של עבודת סריקה ושימור אינטנסיבית הושק אתר האינטרנט של המוסד הירושלמי, וכעת יכול הציבור הרחב לטעום מאוצרות הארכיון לדורותיהם.
באתר האינטרנט של הארכיון מונגשים אלפי סרטים ביתיים, יומני חדשות, סרטוני הסברה ועוד. בין מגוון הסרטים ניתן למצוא תיעוד של החיים בישראל משנת 1896 ועד ימינו, ימי ראשית המדינה, תיעוד של ביקורים רשמיים בישראל של מנהיגי עולם וכוכבי תרבות ועוד.
להלן מושגי המפתח (מילות הקוד) של מנגנון החיפוש: אוסף יומני החדשות כרמל הרצליה; דתיים; דת ומסורת; אוסף יומני גבע; חג; רבנים; חגים ומועדים; הפגנה; מחאה; תנועת החסידות; טקס דתי; יהודים; סוכות; קבר; ריקוד; תפילה; טקס; נטורי קרתא; אוסף יומני נתן אקסלרוד; מדורה; נצרות; ספר תורה;רפואה; שוק; אירועים וטקסים; אשכנזים; בית חולים; גידולים חקלאיים; המנדט הבריטי; הפלגה; חוף ים; חקלאות; חתונה; יהדות התפוצות; יום כיפור; ים; כפייה דתית; ל"ג בעומר; מכונית; מסיבה; משטרה; ניתוח; עולי רגל; עיר; עתיקות; פנאי וחיי יום יום; רחוב; שבת; שוטר; תקופת הישוב; תרנגולות; אגודת ישראל; אדריכלות; אונייה; אוסף יומני החדשות אולפני הרצליה; אוסף פרד מונסון; אוסף שירות הסרטים הישראלי; אידיאולוגיות פוליטיות
בשנים האחרונות, במסגרתו הוא מנגיש וחושף לציבור חומרי ארכיון המתעדים את החיים בישראל ב-125 השנים האחרונות.
לקראת 50 שנים למלחמת יום הכיפורים (2023) יצא ארכיון הסרטים של סינמטק ירושלים בפנייה לציבור הרחב בניסיון לאתר סרטים ביתיים שצולמו בימי מלחמת יום הכיפורים שהתרחשה ב-1973 וכן בחודשים שקדמו למלחמה והחיים בחודשים שאחריה.
מקורות
חיפוש היסטורי באתר הארכיון
אתר ארכיון הסרטים הישראלי במספרים, יוטיוב.
ההיסטוריה הישראלית בצבע, כתבה על ארכיון הסרטים הישראלי בערוץ 13, יוטיוב.
ראיון עם מאיר רוסו, מנהל הארכיון.
ראיון עם המנכ"לית ד”ר נועה רגב, מייסדת פרויקט הארכיון הדיגיטלי.
ארכיון הסרטים הישראלי, N12.
ננוס ציון. 7.7.2019. אוצרות הארכיון של הסינמטק בירושלים נחשפים, N12.