ארכיון כפר ויתקין

לגלריית התמונות באתר

רקע היסטורי

כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר, השייך למועצה אזורית עמק חפר. היישוב קרוי על שמו של יוסף ויתקין, איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.

כפר ויתקין הוא היישוב הראשון שהוקם בעמק חפר. ב-2.1.1930 עלתה קבוצה 21 חברים (20 גברים ואישה אחת, שהיתה נשואה לאחד מהם) חברי הארגונים "ויתקין" ו- "ג'-העמק" והתיישבה בבית האבן היחיד שהיה באזור עוד מתקופתו של אנטואן בשארה טאיאן, בעל הקרקעות לבנוני מרוני שהתגורר ביפו, שמבני משפחתו נקנו אדמות עמק חפר. מאז נקרא בית זה "בית-הראשונים" או "הבית-הגדול" כיום נמצא סמוך לו היישוב ביתן אהרון.

קבוצה זו הייתה הגרעין להתיישבות באדמות ואדי ח'ווארת, הוא עמק-חפר. במקום היה מבנה גדול ולידו מבנה קטן יותר שהיו בנויים אבני כורכר שנחצבו מהגבעה הסמוכה. הבית הגדול היה בן קומה אחת שכלל החדר רחב ידיים עם תקרה גבוהה. המתיישבים הוסיפו לו קומה שנייה בנויה מבלוקים ובטון וקירותיה מטוייחים ומסויידים שכללה מספר חדרים. עבודת החברים הייתה לייבש את הביצות, ולהתחיל בעיבוד הקרקע בחריש, בזריעה, בנטיעת שדרות וחורשות, בניקוז תעלות וואדיות. עיבוד האדמות בעמק חפר נתקל בקשיים מרובים, בהתנגדות של הבדואים תושבי האזור שהתקיפו את המתיישבים והפריעו לעבודות, בפגעי מזג האוויר והקדחת שהייתה באזור מכוסה ביצות זה.

המתיישבים הראשונים קיבלו הלוואה מהסוכנות לצורך קיומם בשנים הראשונות עד להקמת המשקים החקלאיים. חברי הכפר עבדו באותה תקופה כשכירים בחדרה ובנתניה ואת עבודתם החקלאית היו עושים מוקדם בבוקר או מאוחר בערב. תוך שנים מעטות החזירו חברי הכפר את ההלוואה שניתנה להם והמשיכו לפתח את הכפר על בסיס ההכנסות מהמשק החקלאי. בשנים 1931–1932 הגיעו משפחות נוספות. הן שוכנו תחילה ב"שכונת (מחנה) צריפים" מערבית ל"בית-הראשונים" והקימו שם בית-ספר, צרכנייה מחלבה וכדומה, שהיו מאוחר יותר בסיס לתחילת בנין הכפר. ב-1932 התאחדו שני הארגונים לארגון אחד, ארגון "ויתקין המאוחד", אשר הניח את אבן היסוד להקמתו של כפר-ויתקין.

תושבי הכפר הקימו את המזח שבחוף בית ינאי. המזח הוקם, באופן רשמי, כדי לסייע בייצוא אבטיחים, אולם עיקר הפעילות עליו הייתה פעילות העפלה והברחת נשק ללוחמי המחתרות. אחת האניות שפרקה שם מעפילים ונשק הייתה אלטלנה.

מושב כפר ויתקין הוא כיום הגדול מבין מושבי העובדים בארץ. הכפר מונה היום כ-150 משקים חקלאיים, כ-20 יחידות של "עובדי ציבור" ועוד 150 משקי בית בהרחבה של הכפר. מתוך 150 המשקים החקלאיים כמחצית פעילים בחקלאות. ענפי המשק העיקריים הם הרפת, המייצרת כ-20 מיליון ליטר חלב בשנה, פרחים ומשתלות, פרדס ומטעים אחרים ולול. לכפר יש וועד מקומי שמנהל את הפעילות החברתית והתרבותית של חברי הכפר ותושביו. החברים בעלי המשקים החקלאיים מאוגדים באגודה החקלאית שמנהלת את ההיבטים הכלכליים.

היישובים השכנים לכפר ויתקין הם היישוב הקהילתי חופית, המושב השיתופי בית חרות, ומעבר לכביש החוף - המושב בית ינאי. בכפר נמצאים רוב המוסדות המשרתים את תושבי יישובים אלה וישובים נוספים מכמורת, ביתן אהרון ובת-חן. בכלל זה בית הספר היסודי ע"ש יוסף ויתקין, גני ילדים, מרפאה, חנות מכולת, סניף דואר, מתחם ה"גוש" המרכז את פעילות תנועת הנוער, בית "יד לבנים", בית כנסת, מתנ"ס ועוד.

את רעיון הקמת ארכיון בכפר העלה לראשונה החבר מרדכי שוחט, אחד מראשוני הכפר. שוחט הרבה לעסוק בתרבות ובכתיבה וכבר משנות השישים החל לאסוף ולאגור את עלוני הכפר. בכפר היה בנין ישן שוותיקי היישוב נהגו להתאסף בו בשעות הפנאי ובשבתות. הבית היה בעבר בבעלותו של החבר אליעזר קמחי שהיה ערירי והוריש את ביתו בירושה לכפר.

במטבח הקטן של "המועדון" העמיד מרדכי שוחט ארון ובו התחיל לאסוף את עלוני הכפר.

הוא חיבר שאלון שמולא על ידי כל חברי הכפר - מסמך שיצר את היסוד לבניית התיקים האישיים בארכיון.

בשנת 1978 נרתם לקידום הארכיון החבר גדליה גל, שהיה באותו זמן מרכז הכפר. בזכותו הוחלט להקים את הארכיון בבית יד-לבנים, ולהעסיק אדם במשרה חלקית כמנהל הארכיון. לתפקיד זה מונתה תמר לבנון.

הארכיון הוקם ב-1979. הוקצה לו חדר גדול בבית יד-לבנים (רחוב דרך הכפר) שרוהט בטוב טעם ונועד לשמש גם כחדר עיון. כמודל לבנייה וניהול ארכיון שימש ארכיון קיבוץ אפיקים ואת הדרכה הראשונה קיבלה תמר לבנון מישראל חופש. הארכיון אורגן לפי נושאים, כנהוג בקיבוצים.

בעבודת נמלים הצליחו תמר לבנון וחברי ועדת הארכיון של הכפר לאסוף חומר ממזכירות היישוב, מבתי החברים ומארכיונים אחרים. כמו כן, הם ראיינו את "הראשונים" (מייסדי היישוב) והראיונות הוקלטו.

תרומה גדולה לתיעוד תולדות כפר ויתקין העניק פרויקט התיעוד של חבר הכפר, אברהם אבני. במשך תקופה ארוכה (מימי 20 הראשונים ב"בית הגדול", דרך הקמת נקודת הקבע של הכפר) תיעד אבני במצלמתו את ההווי הקהילתי שהתפתח בכפר ויתקין.

לאחר פרישתה של תמר לבנון, החליפה אותה שרי גלבוע, שהקפידה לתעד ולשמור מידע רב במשך 17 שנים. שרי העשירה את הארכיון בסרטים, תמונות ומסמכים. במקצועיות רבה היא נתנה שירות לחברי כפר רבים שכתבו ספרי משפחה, חיפשו מידע ואהבו לשבת בחדר העיון הנעים ולהעלות ביחד זיכרונות.

תמר לבנון, מנהלת הארכיון הראשונה. התצלום באדיבות ארכיון כפר ויתקין

מימי ועוד ימינו נעזר הארכיון במתנדבים רבים, שנרתמו לסייע בקטלוג ושימור החומרים הרבים.

כיום מנהלת הארכיון היא גלית רוטברד, המתנדבים הם: יוסלה בר, שעוסק בקטלוג והכנת טקסטים לסריקה, וכן גדעון חרובי, שמעשיר את הארכיון במאמרים ומידע על תולדות כפר ויתקין.

תכולת הארכיון

בדומה לארכיונים אחרים גם ארכיון כפר ויתקין הוא ארכיון אדמיניסטרטיבי ודוקומנטרי- היסטורי. הוא מקיף את כל תחומי הפרט והכלל ומכיל מסמכים רבים, הקלטות, סרטים ותמונות.

בשנים האחרונות נעשתה בארכיון עבודת תיעוד והנגשה דיגטלית, שעדיין נמצאת בעיצומה. הוקם אתר ארכיון ומורשת, שדרכו מונגשים לציבור הרחב נושאים שונים הקשורים בכפר ויתקין וקהילתו המגוונת.

עבודת הארכיון כוללת היום סריקה דיגיטלית לצורך שימור ותיעוד של תמונות, מסמכים, עלוני הכפר, פרוטוקולים ועוד. כמו כן, מתקיים תיעוד שוטף של אירועי הכפר והנגשת חומרים באמצעות אתר הארכיון באינטרנט.

מימין למטה: שרי גלבוע, מנהלת הארכיון בעבר. משמל במרכז: יוסלקה בר וגדעון חרובי, מתנדבי הארכיון. התצלומים באדיבות ארכיון כפר ויתקין

פעילויות

חומרי הארכיון משמשים את מזכירות הכפר, חברי הכפר ובני משפחותיהם, תלמידים, סטודנטים וחוקרים. באמצעות אתר המורשת של כפר ויתקין נחשף ומונגש לציבור הרחב מידע רב בנושא כפר ויתקין בפרט, ההתיישבות העובדת ועמק חפר בכלל.

ארכיון כפר ויתקין פעיל מאוד בקהילה. בכל אירוע רשמי, הארכיונאית מעבירה חומרים לתערוכות, מצגות וטקסים.

לאחרונה, במסגרת אירוע ניווט "אתגר הכפר", היו חומרי הארכיון חלק משמעותי בארגון ובהקמת התחנות השונות.

אירוע "אתגר בכפר" בארכיון. התצלום באדיבות ארכיון כפר ויתקין

הארכיון מארח מדי פעם את תלמידי בית הספר היסודי והגן.

ביקור ילדי כיתות ה' בארכיון. התצלום באדיבות ארכיון כפר ויתקין

במהלך השנים נעשו עבודות שימור והנצחה ברחבי הכפר. על המבנים המרכזיים של הכפר נתלו שלטים שמסבירים את ההיסטוריה שלהם, למשל: מבנה המחלבה, המאפיה, הפריה ועוד - מבנים שכיום משמשים לצרכים אחרים. כמו כן, מגדל המים שופץ ונצבע.

מקורות

• אתר האינטרנט הרשמי של כפר ויתקין

• הסיפור שלנו - ארכיון כפר ויתקין.

• כפר ויתקין, ויקיפדיה.

• תמונות מאוסף רחלה ורדי-סטריקובסקי ובני כפר ויתקין, מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה

• כפר ויתקין (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית.

• אידן רינה, תולדות מועצה מקומית עמק חפר.