רקע היסטורי
נַהֲלָל הוא מושב העובדים הראשון בארץ ישראל, נמצא בצפון הארץ בעמק יזרעאל, משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל.
היישוב נוסד בשנת 1921 על ידי אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית שעלו לארץ ממזרח אירופה וקרוי על שם העיר המקראית נַהֲלָל (גם: נַהֲלֹל) הנזכרת בספר יהושע בנחלת שבט זבולון: ”וְקַטָּת וְנַהֲלָל וְשִׁמְרוֹן וְיִדְאֲלָה וּבֵית לָחֶם עָרִים שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן” וכן בספר שופטים: ”זְבוּלֻן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבּוֹ וַיִּהְיוּ לָמַס”.
בתקופת המשנה והתלמוד התקיים במקום היישוב היהודי מהלול, אשר זוהה בידי חז"ל עם נהלל המקראית. שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.
שאיפתם של מקימי המושב היתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים סוציאליסטים, בהם דגלו, תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית. נהלל נחשב למושב העובדים הראשון בארץ עקרונות היסוד כפי שנוסחו בחוברת ואשר על פיהם הוקמה נהלל הם:
- קרקע לאומית: מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.
- עבודה עצמית: על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.
- משק חקלאי מעורב: נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.
-ערבות הדדית: חברי המושב יהיו ערבים זה לזה, יתגייסו למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה), יסייעו זה לזה בעת הצורך ויאפשרו לוועדי המושב השונים שימוש בכספם (מסי אגודה שונים) לתמיכה בחברי מושב בעת צרה.
-קנייה ומכירה משותפת: נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.
למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.
נהלל נבנתה בצורת עיגול, על פי תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. הייתה זו עבודת תכנון ישוב הראשונה של קאופמן, שעלה לארץ ישראל ב-1920.[18] מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מן המרכז שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור.
ביקורת נמתחה על קאופמן בכך שיצר מבנה תכנוני סגור שאינו מאפשר את התרחבות המושב והוא ניסה לענות על בעיה זאת בתכנונם של שני המושבים הבאים שתכנן: כפר יחזקאל וכפר יהושע.
שורה עליונה: האוהלים של המחנה הראשון, תרפ"א; האספיה המייסדת על הגבעה, תרפ"ב.
שורה תחתונה: תכנית נהלל של האדריכל ריכארד קאופמן; חצר משק בנהלל. תאריך לא ידוע.
התצלומים באדיבות ארכיון מושב נהלל
במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפלית נפרדת. הקשיים בחקלאות בארץ גרמו לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.
כיום פועלים במושב 75 משקים חקלאיים ותיקים, ו-75 משקים חקלאיים נוספים, שמאוישים בימים אלה במסגרת פרויקט איוש נחלות בלתי מאוישות, על ידי עיגול חדש המקיף את העיגול המקורי.
נהלל נתפס באתוס הציוני כיותר מיישוב חקלאי ולמעשה כסוג של סמל ומיתוס. זאת, לא רק בשל המודל ההתיישבותי החלוצי שהוא הוביל, צורתו הייחודית וחשיבותו של עמק יזרעאל, אלא גם משום שרבים מתושביו, הקבועים והארעיים, היו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות. ביניהם חבר הכנסת הראשונה שמואל דיין, בנו שר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, אשתו הראשונה של משה דיין, רות דיין, ונכדיו של שמואל - חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין והיוצר יהונתן גפן. בנהלל התגוררו פרקי זמן הצנחנית חנה סנש, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, איש התקשורת אוריאל בן-עמי, הזמרת שולה חן, הזמר דדי בן עמי, האלוף מוסה פלד, השר אריק נחמקין, חבר הכנסת עמוס הדר, הכדורסלן בועז ינאי ושרה שטרן לבית קרסיק (שרה מקפה תמר). חבר הכנסת רם בן ברק (חבר כנסת היום והמשנה לראש המוסד בעבר) הוא דור שלישי במושב. בנוסף נולדו וגדלו ביישוב אחיינו של בן ברק - יוצר הסרטים, העורך והמוזיקאי רועי כפרי, והסופר והמוזיקאי גון בן ארי.
צילום מרחפן. הצלם: אריה שמואלי, 2022. התצלום באדיבות ארכיון מושב נהלל
לנהלל יש גם ייצוגיות בולטת בפולקלור הישראלי. כך למשל:
- השיר "הורה נהלל" חובר בשנת 1941 על ידי צבי בן-יוסף לכבוד חגיגות 20 שנה לנהלל. הוא בוצע לראשונה ברדיו ב"קול ירושלים".
- השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר" מאת נעמי שמר נכתב בהשראת סיפורם של חברים קרובים מנהלל.
- השיר "אתם זוכרים את השירים" של יהונתן גפן, שפורסם לראשונה במהלך מלחמת יום הכיפורים (1973) והוקדש "לילדי נהלל". הוא מתאר את חיי הילדים במושב בצורה אוטופית, כניגוד חד למלחמה.
- הרומנים "רומן רוסי" ו"הדבר היה ככה" מאת מאיר שלו שנכתבו בהשראת ההיסטוריה של נהלל.
- ספר השירה "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה" מאת אוריאל בן-עמי, על יחסיו של המחבר עם מקום הולדתו והשפעותיו עליו.
- האמן הישראלי גל וינשטיין יצר עבודה בשם "נהלל" (2009-2010) המציגה דימוי של המושב במבט על, כשהוא עשוי משטיחים. העבודה נמצאת באוסף מוזיאון ישראל.
- הסרט התיעודי "בנהלל לא בוכים" של ציפי ביידר, על השכול והמאבק סביב יום הזיכרון בנהלל.
- ההצגה וסרט הקולנוע "סיפור אהבה ארץ ישראלי" מספרים את סיפורה האישי של ילידת המושב, השחקנית והבמאית פנינה גרי, על רקע נהלל, בית קשת ותל אביב בשנות ה-40.
ארכיון המושב הוקם על ידי מייסדיו אשר הבינו כבר בראשית הדרך את חשיבותו של הרגע ההיסטורי ושל התיעוד לדורות. הם שמרו מסמכים כבר בתקפות התגבשות הגרעין המייסד ועוד לפני שהיישוב הוקם פיזית. בשנות ה-40 כאשר הבתים נעשו צרים מלהכיל את התעודות ההיסטוריות, החלו תושבי המושב לרכז את המסמכים בארכיון יישובי נפרד.
רבים וטובים סייעו לאורך הדרך בארגון ושימור המורשת בנהלל. מבניהם נזכיר את ראשוני המתעדים, אהרון בן ברק, צבי ליברמן ליבנה ויצחק בורטניקר, ואת המנהלים (כל אחד בתקופתו) יעקב מאסטרו, עדינה לינצ'יצקי ויזרעאלה בלוך.
היום מנהלת את הארכיון שרה אבידוב ולידה מסייעים המתנדבים המסורים יואל פרוידנברג, דורית דניאלי, רותי אלקנה, ניצה דרומי, דיתי צפריר, שושה אגדי ואילנה המר.
מימון הארכיון מתוקצב בצנעה על ידי חברי המושב נהלל.
תכולת הארכיון
ארכיון נהלל הוא בעל חשיבות היסטוריוגרפית גדולה בשל היותו מכיל מסמכים בני למעלה ממאה שנים, המתעדים את תולדות ההתיישבות העובדת בכלל ואת החיים במושב בעמק יזרעאל בפרט.
הארכיון מכיל מסמכים בנייר ובדיגיטל (כאלה שעברו סריקה), מכתבים, פרוטוקולים, תכניות, תרשימים, מפות, כרזות, מודעות, עיתונים ועלונים מקומיים, תצלומים, סרטים, קלטות שמע וספרים.
רוב חומרי הארכיון סרוקים ומקוטלגים.
החומרים מגיעים לארכיון ממשפחות חברי המושב בעבר ובהווה וקרוביהם. כמו כן, מועברים לארכיון באופן אינטרנטי שוטף פרוטוקולים של ישיבות מוסדות המושב, מודעות לתושבים על אירועים שונים (תרבות, השתתפות באבל ובשמחות) ועיתון יומי אינטרנטי.
מעניינים במיוחד מבחינה היסטוריוגרפית המסמכים שנשמרו עוד קודם לעליית המושב על הקרקע: דיונים העוסקים בבחירת מקום בו יקום הישוב והצעות שונות לשם הישוב; דיונים אידאולוגיים על צורת החיים במושב, עקרונות וערכים בסיסיים כגון מעמדה של האישה במושב, עבודה עצמית, עזרה הדדית ועוד; פרוטוקולים של אספות וועדות; יומנים ומכתבים.
התצלומים באדיבות ארכיון מושב נהלל
משתמשים ופעילויות
חומרי הארכיון משרתים מגוון רחב של לקוחות: תושבי המושב בהווה ובעבר; בני משפחה, נכדים ונינים של המייסדים; תלמידי בתי ספר וסטודנטים; חוקרים העוסקים בתולדות א"י. להלן דוגמאות ספורות לעבודות מחקר שהתבססו בין השאר על מסמכי ארכיון נהלל (ראו דוגמאות בסעיף המקורות להלן).
צוות הארכיון מקיים פעולות תרבותיות וחינוכיות מגוונות המבוססות על חומרי הארכיון. להלן העיקריות:
- הארכיון מקיים מדי שנת לימודים פעילות חינוכית לתלמידים, המלמדות על תפקידו של הארכיון ומהותו.
- לרגל 100 שנה לנהלל הפיק צוות הארכיון תערוכה על תולדות המושב וכן ספר המספר בתמונות את סיפורו של המקום.
- הארכיון מעלה בידיעון האינטרנטי של המושב תמונות וסיפורים מן העבר, בעיקר כאלה הקשורים לנושאים רלוונטיים של היום. כך למשל, בעת שיפוץ מגדל המים העלה הארכיון תמונות של אירועים היסטוריים הקשורים במגדל המיתולוגי.
- צוות הארכיון מתפעל דף פייסבוק פעיל שבו מתפרסמים תצלומים היסטוריים.
מוקדי מורשת והנצחה ביישוב
- באזור נקודת ההתיישבות הראשונה שוכן בית הקברות של היישוב, למרגלות תל שמרון.
- מגדל המים הלבן שהוקם בשנת 1924 ושימש גם כמגדל שמירה וקשר עם יישובי הסביבה.
- אנדרטה לזכר בני נהלל שנפלו במלחמות, שעוצבה על ידי האדכיל מרדכי כפרי.
- בית העם ההיסטורי שנבנה בשנת 1936 ושימש כמרכז תרבות ליישובי הסביבה. המבנה שופץ בשנת 2022 בהתאם לכללי השימור.
- בית "ענווה" שהיה מוסד לשיווק משותף של התוצרת החקלאית בנהלל.
- בית הדואר שנבנה ע"י הבריטים בשנת 1936 ושופץ ושומר בשנת 2022.
- סליק אבידוב בנהלל היה סליק מרכזי של ארגון ההגנה שנבנה ב-1943 בחצר ביתו של יעקב אבידוב בנהלל. לאחר הקמת המדינה הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וניתן לסייר במקום.
תקוותם של צוות הארכיון שיום מן הימים יבנה מבנה המותאם יותר לצרכי השימור ויכלול גם מוזיאון לתולדות המושב שהפך לאחד מסמלי ההתיישבות הציונית המוכרים ביותר.
שרטוט בית העם, ריכארד קאופמן. התצלום באדיבות ארכיון מושב נהלל
מקורות
אתר האינטרנט הרשמי של נהלל.
נהלל, ויקיפדיה.
ארכיון נהלל בפייסבוק.
מידע על נהלל בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
נהלל, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
לוין מיכאל. 1980. עיר גנים כמקור לתכנון נהלל, קתדרה 14 ינואר.
מן נדב. 9.9.2011. 90 שנה - ועוד עובדים: דברי ימי נהלל בשחור-לבן, Ynet.
נהלל 1923, סרטו של יעקב בן דב
30 שנה לנהלל, יומני כרמל ספטמבר 1951
40 שנה לנהלל, שירות הסרטים הישראלי, 1961
50 שנה לנהלל, הטלוויזיה הישראלית, 1971
גלעד משה. 5.9.2021. מאה השנים הראשונות: נהלל סוגר מעגל, הארץ.
נהלל בת 100, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 14 בספטמבר 2021
נהלל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
סליק אבידוב בנהלל, ויקיפדיה.
סליק אבידוב, פורטל הישראליאנה.
יפה אליעזר. 1919. יסוד מושבי עובדים, יפו: הוועד המרכזי של מפלגת הפועל הצעיר.
דיין שמואל. 1921. "ראשיתה של נהלל": ייסוד מושב עובדים - מהלול - המייסדים הולכים לתור את המקום - העלייה על הקרקע - נהלל - יבוש ביצות - סלילת הכביש. בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק קיא, עמ' 1170–1185.
דיין שמואל. 1961. נהללים: סיפור ארבעים שנה, תל אביב: מסדה ותנועת המושבים.
פורת רינה1989 (עורכת ומהדירה). החלום ושברו: חנה ויעקב ירדנאי, נהלל: הוצאה פרטית.
גדון שמואל. 1970. נהלל תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: משרד החינוך והתרבות - המרכז לטיפוח התודעה היהודית.
אפלבאום לביאה (עורכת) 1974. לא על הלחם לבדו: המשכיות ותמורות במושב נהלל, רחובות: המרכז לחקר התיישבות כפרית ועירונית.
נבו נעמי. 1978. שינוי חברתי במושב ותיק, עבודת דוקטורט, אוני' ת"א.
הרפז דפנה. 2017. "אישה לבד" במושבי העובדים בתקופת המנדט. האוניברסיטה הפתוחה.
מרקוביצקי יעקב. 2019. מול שדות בוערים ופולמוס בחדרים - ביטחון והתיישבות בעמק יזרעאל.
גרינקר רבקה. 1976. נתיבי בת הכפר, הוצאת ר' גרינקר.
ספרי יובל למושב יצאו לאור בשנים: 1947, 1971, 2021.