רקע היסטורי
מכון ויצמן למדע, שמתמחה במדעי הטבע והמתמטיקה, הוא המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל (לאחר הקמת הטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים). המכון, שנקרא עם ייסודו בשנת 1934 מכון דניאל זיף (כתיב ארכאי של "זיו"), הוקם ברחובות ביזמתו של חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל. ויצמן שאף להקים מכון מחקר שימצא תהליכים כימיים ליצירת דשנים שיאפשרו גידולים באזורים צחיחים, וכן יחקור תהליכים כימיים אשר יהוו בסיס לתעשייה כימית בארץ ישראל. המימון למכון המחקר הגיע מידידיו של ויצמן, הלורד ישראל ורבקה זיו, ממייסדי רשת החנויות "מרקס אנד ספנסר", והוא נקרא על שם בנם, דניאל זיו, שנפטר בגיל צעיר.
המכון הוקם בעיר רחובות בסמוך לתחנת המחקר החקלאית "המכון לחקר החיטה". מכון זיף נוהל בראשיתו על ידי פרופסור ארנסט דוד ברגמן. חיים ויצמן היה מעורב רבות באיתורם והשמתם של כעשרה מדענים שעבדו במכון בשנים הראשונות ובמקביל פעל לגיוס הכספים והאמצעים הדרושים לפעילותו.
במהלך מלחמת העצמאות פעלה במכון יחידה של חיל המדע בעידודו של ברגמן וחרף התנגדותו של ויצמן. בין ראשי היחידה הזו נמנו האחים אפרים ואהרן קציר, ישראל דוסטרובסקי ועמוס דה-שליט, שהיו מאוחר יותר ממייסדי מכון ויצמן למדע.
לקראת יום הולדתו ה-70 של חיים ויצמן, שחל ב-1944, הקימו פעילים ציוניים מארצות הברית בראשותו של מאיר וייסגל וועדה לשם גיוס כספים שיאפשרו הרחבה משמעותית של המכון, תוך שינוי שמו, בהסכמת משפחת זיו, ל"מכון ויצמן למדע". לשם כך נאסף סכום עתק באותם הימים - מיליון דולר. ב-3 ביוני 1946 הניח ויצמן את אבן הפינה למכון המדעי החדש, והחלו עבודות הבנייה. הבניין תוכנן על ידי האדריכלים אבא אלחנני, ישראל דיקר ואוריאל שילר.
לאחר הקמת המדינה ב-2 בנובמבר 1949 נחנך הבניין הראשון של המכון (כיום בניין זיסקינד). מכון זיף, בראשותו של ברגמן, הפך לאחת מחמש המחלקות של המכון החדש.
בשנת 1958 הותקן במכון ויצמן מאיץ חלקיקים מסוג מחולל ואן-דה-גראף. בשנת 1965 הותקן מאיץ חלקיקים מתקדם יותר, מסוג טאנדם ואן-דה-גראף. בשנים 1976–2010 פעל במכון המאיץ ע"ש קופלר, במגדל שהפך לסימן היכר אדריכלי של המקום.
משמאל לימין: בניין זיף, 1964-1976. צילום: שלמה בן צבי; חנוכת בניין אולמן, 10.6.1963 בנוכחות ראש הממשלה דויד בן גוריון, אשתו פולה וראש העיר רחובות מאיר ויסגל. צילום: שלמה בן צבי; חנוכת מכון ויצמן למדע, 2.11.1949. בתמונה: הרי לוין, הנשיא ד"ר חיים ויצמן, ראש הממשלה דוד בן גוריון. צילום: שלמה בן צבי. התצלומים באדיבות ארכיון מכון ויצמן למדע.
מכון ויצמן כולל היום חמש פקולטות: לביולוגיה, לביוכימיה, לכימיה, לפיזיקה ולמתמטיקה ומדעי המחשב. הפקולטות נחלקות ל-17 מחלקות מדעיות. לאלה נוספה מדרשת פיינברג, שהיא הגוף האוניברסיטאי של המכון, המכשיר תלמידי מחקר (מאסטר ודוקטורט) לתארים מתקדמים בלבד.
במכון ויצמן כ-2,700 עובדים, מתוכם כ-1,000 מדענים וחברי קבוצות מחקר, כ-1,100 תלמידי מחקר, כ-220 חוקרים בתר-דוקטוריאליים וכ-400 עובדי מינהלה. כמו כן, פועלות במסגרת מכון ויצמן כ-250 קבוצות מחקר, בראשות חוקרים בכירים ופרופסורים. כ-100 מתוכן נולדו בישראל. השאר הגיעו לישראל ולמכון מ-27 מדינות ברחבי העולם.
מדי שנה מבקרים ועובדים במכון כ-500 מדענים אורחים, מעשרות מדינות ברחבי העולם. במכון מתקיימים מדי שנה כ-50 כנסים מדעיים בינלאומיים.
מכון ויצמן למדע עוסק במחקר בקשת רחבה של נושאים הנמצאים בחזית המדע. בין המחקרים גם כאלה שהם בעלי משמעות מיוחדת לישראל, כמו הידרולוגיה, ניצול מחצבים, אנרגיה, צמחים עמידים בתנאי יובש והתפלת מי ים.
המכון מגיש סיוע לתעשיות עתירות מדע אשר הוקמו בסמוך לו, והתמלוגים שהוא מקבל בתמורה לתגליות של חוקרי המכון מהווים חלק נכבד מתקציבו.
בכל שנה מתפרסמים בעולם המדע עשרות מאמרים של חוקרי מכון ויצמן, מקצתם פורצי דרך. כמה מהתגליות והפיתוחים המדעיים של המכון זכו להשפעה ותהודה ברמה העולמית. כך למשל:
- "ויצק", מחשב שנבנה במכון ויצמן והחל לפעול בשנת 1955, הוא המחשב הראשון בישראל. רק שש שנים לאחר מכן הגיע ארצה המחשב השני, שנרכש לממר"ם. לאחר ויצק נבנו במכון שלושה מחשבי "גולם".
- ב-1983 פיתח האסטרופיזיקאי מרדכי מילגרום את MOND - דינמיקה ניוטונית מתוקנת - החלופה העמידה ביותר לתאוריות החומר האפל. ל-MOND הצלחה אמפירית גדולה בהסברת עקומות סיבוב של גלקסיות.
- באפריל 2004 הגיע לסיומו פרויקט במכון שבמסגרתו פותח המחשב הביולוגי הראשון בעולם, על ידי פרופ' אהוד שפירא.
- ב-2022 הושק המחשב הקוונטי הראשון בישראל ושמו "WeizQC" (פרפרזה על השם "ויצק"), פרי עבודתו של פרופ' רועי עוזרי.
יישומים רפואיים וטכנולוגיות מתקדמות נולדו במכון ויצמן כתוצאה ממחקר בסיסי של מדעני המכון. כך למשל, בדיקת מי שפיר המשמשת לבדיקת מאפיינים גנטיים של עוברים; מערכות לייזר מתקדמות לחיתוך עדין ומדויק של יהלומים; שיטה לגידול זרעי מכלוא שאינם מעבירים מחלות מדור לדור; פולימרים חיים – טכניקה העומדת בבסיס תעשיית הפולימרים המודרנית; תרופת הקופקסון, שנחשבת לאחת הטובות ביותר המצויות כנגד מחלת הטרשת הנפוצה ועוד.
מדעני המכון יזמו הקמת חממות טכנולוגיות, המסייעות ליזמים ולממציאים בצעדיהם הראשונים. כמו כן, מדענים רבים מהמכון מילאו, ועדיין ממלאים תפקידים שונים בשירות הציבורי
קריית המכון משתרעת על 1,250 דונם. היא כוללת יותר מ-100 בניינים בשטח כולל של כ-155 אלף מ"ר, וכן כמאה יחידות דיור למדענים.
מכון ויצמן פעיל גם בתחום החינוך המדעי לילדים, לבני נוער ולמבוגרים. מחלקה מדעית נפרדת במכון, הקרויה "המחלקה להוראת המדעים", עוסקת בחקר ההוראה ובפיתוח תכניות לימודים. המחלקה נוטלת חלק מרכזי בפיתוח מקצועי של מורי מדע ומתמטיקה בארץ.
בנוסף, מגיעים למכון ציבור רחב של ילדים, בני נוער, מבוגרים וכן מורי מדעים, לפעילויות בתחום החינוך המדעי. פעילות זו נעשית במסגרת מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילות החינוכית של מכון ויצמן למדע.
במסגרת מכון דוידסון מתקיימות תוכניות רבות, בהן גם פרויקט החונכות הלאומי פר"ח, שנולד במכון ויצמן למדע, ושבמסגרתו חונכים סטודנטים תלמידים משכבות מצוקה בכל רחבי הארץ, וכן גן המדע על שם קלור – מוזיאון מדע ייחודי הפועל תחת כיפת השמיים בקמפוס מכון ויצמן למדע. בנוסף, מכון ויצמן למדע מפעיל ומארגן, באמצעות מכון דוידסון, את פסטיבל המדע.
ברחבי המכון מצויים מספר מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני רב. גדולי האדריכלים הישראלים הותירו את חותמם ברחבי המכון ובראשם האדריכל אריך מנדלסון שתכנן מספר מבנים ובהם בית חיים ויצמן המצוי בשולי המכון. אריה אלחנני תכנן את בניין הספרייה ע"ש ויקס (כיום אודיטוריום סלע; נחנך ב-1957) ויעקב רכטר תכנן את הספרייה ע"ש גולדשלגר (1991) ושני מבני מעונות סגל. בנימין אידלסון וגרשון צפור תכננו קרוב ל־20 מבנים במכון, כשהבולט שבהם באיכויותיו הוא "המדרשה למוסמכים" (מדרשת פיינברג).
משמאל לימין: הרצאה של פרופ' אלחנן רונת (פיזיקה גרעינית), צילום שלמה בן צבי, 1961; ד"ר יאיר שפרינצק עם אברהם דשא (כימיה אורגנית) במעבדה במכון, 1972 צילום: המחלקה לעיצוב, צילום והדפסה במכון; פרופ' אפרים קציר, צילום: שלמה בן צבי, 1963; התצלומים באדיבות ארכיון מכון ויצמן למדע
תולדות הארכיון
ארכיון מכון ויצמן למדע הוקם בשנת 1973 על ידי חיה וולובסקי במטרה לתעד ולשמר את תולדותיו של המכון, תרומתו המדעית, החינוכית והתרבותית. בשלב ראשון ערכה חיה וולובסקי סקר לאיתור והכרת החומר ההיסטורי הרלוונטי לסוגיו השונים. לאחר מכן היא הרחיבה את פעילותיו של הארכיון לתחומים נוספים: קליטת ארכיונים מיחידות המכון, ארגון אוסף תצלומים, קלטות וידיאו ואודיו ואיסוף של פרסומי המכון.
בסיום כהונתה של נילי גת כמנהלת הארכיון, הוטמעה בארכיון תוכנה לניהול ארכיון בשם Deja Vu Enterprise בסביבת אורקל.
בתקופת כהונתה של אורנה זלצר כמנהלת הארכיון, הושם דגש מיוחד על העמדת חומר ארכיוני לעיון והנגשת מידע לפונים מן המכון ולפונים מן החוץ. בעקבות כך, בסיוע הלשכה המשפטית, נוסח מחדש טופס הוראות למשתמש בחומר הארכיוני והתחייבות נלווית כחלק מהפרוצדורה.
נוכח כמויות גדולות של תיקי עובדים וסטודנטים המנוהלים ביחידת משאבי אנוש ומדרשת פיינברג, החל בשנת 2007 פרויקט העברת החומרים לשמירה במגנזה מחוץ למכון, תוך התקשרות ישירה של יחידות המכון בקבלת שירותי ארכיב מספק חיצוני.
בשנת 2013, סמוך לסיום כהונתה של מנהלת הארכיון דאז, אורנה זצלר, הועבר הארכיון (בהנחיה ותיאום של חדווה מילוא, ראש ענף ספריות) מבניין וייץ לבניין דה-פיצ'וטו החדש. חומרי הארכיון סודרו בעיקר בקומפקטוסים - מה שהיווה שיפור משמעותי של יכולות האחסון וניהול החומרים ההיסטוריים.
באותה שנה (2013) הוחלט לאחד את הארכיון הישן עם ארכיון התצלומים במכון, שנוהל עד אז על ידי אגף שירותי מחקר. לצורך סיוע בטיפול בחומר האורקולי, גויסה לצוות הארכיון הגמלאית תמי דויטש. הכמות הגדולה של החומר האורקולי והעומס על השרת היקשו על תהליך ההפקדה והארכוב של התצלומים והסרטים בארכיון וכתוצאה מכך הופסקה קליטת החומר האורקולי החל ממאי 2015.
בתקופת כהונתה של ג'ון קולריק כראש ענף ספריות וארכיונים במכון, נבחנה אופציה למעבר לשימוש במערכות הספרייה שמומשה בחלקה בלבד בגלל אילוצי אבטחת מידע. ראויה לציון בהקשר זה אביטל גאלון על תרומתה המשמעותי לקידום רישום ומפתוח תיקי מסמכים בתוכנה לניהול הארכיון.
הארכיון מקפיד היום על תנאים סביבתיים אופטימליים המאפשרים את שימור החומר הארכיוני לדורות. החומרים מאוחסנים בחלל תת קרקעי, ללא חלונות ועם שתי כניסות. קירות הארכיון צבועות בצבע לבן ונקיות. המידוף בארכיון ממתכת. הוא כולל מדפים פתוחים, מגירות לאחסון החומר השטוח וגם קומפקטוסים.
רוב הפריטים הארכיוניים הועברו לתיקיות נטולות חומצה ומסודרות בתוך קופסאות. מבחינת תנאי אקלים, בארכיון יש מיזוג אוויר קבוע, בקרת טמפרטורה ולחות. חיטוי הארכיון נגד מזיקים מבוצע פעמיים בשנה בתקופת חילופי העונות.
בארכיון קיימת מערכת המאפשרת הוספת לחות במקרה הצורך. מכיוון שהארכיון ממוקם בסמוך לחניון, ובגלל שבארכיון יש אוסף המורכב מסוגי תצלומים שונים, המיוצרים על ידי חומרים ותהליכים כימיים שונים, נהוג לבצע מדידות לתנאים אקלימים (טמפרטורה ולחות CO2, CO), בדיקות לתחמוצות חנקן, בדיקת פורמלדהיד ובדיקת גז ראדון.
בארכיון מערכת גילוי אש ומערכת כיבוי אש על בסיס גז. בנוסף קיימים מטפים לכיבוי המופעלים בצורה ידנית.
צוות הארכיון כולל שני עובדים קבועים, אשר רושמים מידע מסוגים שונים: תיקים, מסמכים, תצלומים, סרטים וכו', תוך שימוש בתבניות רישום מובנות ו/או מותאמות אישית, על בסיס נתונים משותף, עם ניהול תשתיות משותף. כמו כן, שני העובדים מבצעים אחזורי מידע במאגר נתונים מסוגים שונים. הם רושמים כניסת חומרים חדשים, מנהלים את מיקום הפריטים, לרבות אפשרות להצגת מספר תיקים בכל מדף או מיכל ושינויי מיקום. בנוסף לכך פנסיונרית מועסקת במשרה חלקית בארכיון לצורך סיוע בזיהוי תצלומים וחומר וידאו.
תמונה תחתונה משמאל, עומדים משמאל לימין - צוות הארכיון: ד"ר אלון אברמוביץ', תמר דויטש, מתי ביננסון
תכולת הארכיון
גרעין הארכיון נמצא בתיקי הגופים המנהליים - לשכת הנשיא, סגני הנשיא, הלשכה המשפטית, לשכת המבקר הפנימי וכו'. מקום חשוב בארכיון שמור לארכיונים פרטיים של מדענים ואישים שהיו קשורים למכון – אהרון ואפרים קציר, חיים לייב פקריס, מאיר וייסגל ועוד.
פרסומי המכון – דוחות שנתיים, הודעות לעיתונות וכו' – נאספים ומקוטלגים באופן שיטתי.
מלבד מסמכי נייר קיימים בארכיון תיעוד מוקלט ואוסף תצלומים.
הארכיון מקבל באופן שוטף מיחידות המכון חומרים תיעודיים שאינם דרושים עוד לעבודה השוטפת ושיש ערך לשמרם לצמיתות או לתקופות ארוכות. תהליך ההפקדה נעשה בתיאום ושיתוף פעולה בין צוות הארכיון לבין יחידות המכון (הצוות מייעץ למפקידים להחליט האם החומרים ראויים להפקדה בארכיון).
במסגרת ההליך השגרתי, נדרש/ת המפקיד/ה לאשר כי הוא/היא:
א. "מעוניין להפקיד" בארכיון של מכון ויצמן את החומר שברשותו/ה; ב. מחזיק בחומר המופקד כדין ורשאי למסור אותו להפקדה;
ג. מסכים שהארכיון יעמיד את החומר לרשות כל דורש, בהתאם לשיקול דעתו הבלעדי של הארכיון.
על פי נוהל העבודה, מפקיד החומרים בארכיון מציין בטופס ההפקדה האם נדרשות מגבלות כלשהן על עיון בחומרים המופקדים.
מימון המערכות לניהול הארכיון מגיע מתקציב ספריית המכון, שהארכיון כפוף אליה. עם זאת, קיים גם תקציב נפרד, שמגיע מהנהלת המוסד ושנועד למימון פעילותו השוטפת של הארכיון.
נוכח כמויות גדולות של קלטות וידאו ודיסקים שהצטברו בארכיון מכון ויצמן למדע עם סגירת מעבדת הצילום, בשנת 2019 הוחלט להתחיל פרויקט המרת סרטים לפורמט דיגיטלי בעזרת מחלקת מולטימדיה של הפקולטה לחקלאות. בעקבות הביקורת שהתקיימה בארכיון בשנת 2020 הנהלת המכון תמכה בהצעתה של ג'ון קולריק, ראש ענף ספריות וארכיונים דאז, להתאים את דפוסי העבודה של ארכיון מכון ויצמן לדפוסים המקובלים בארכיונים המנהליים והמדעיים המתקדמים ביותר ברחבי העולם (כולל המרה לפורמט הדיגיטלי ושימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים של עיבוד נתונים והנגשה). כתוצאה מכך הוקצה תקציב מיוחד ומשנת 2021 החל פרויקט דיגיטציה מסיבי של תיקי הארכיון כולל OCR. למעט קבצי וידאו, צוות הארכיון מקשר את סריקות התיקים למערכת הקיימת לניהול הארכיון וגם נרכש מודול לחיפוש קבצים מצורפים. נבחנות אופציות מעבר למערכת לניהול נכסים דיגיטליים ואוספי תצלומים מסוג DAM. שימוש בתוכנות מסוג זה יהיה כרוך גם בביצוע התאמות שישדרגו את מאגר הנתונים לרמת אבטחה גבוהה ביותר.
מבין אלפי הפריטים השמורים בארכיון אפשר לציין כמה פיקנטיים במיוחד:
- תיקי מסמכים מאוסף של חיים פקריס בנושא בניית מחשבים ראשונים בישראל, כולל הרעיון היומרני לעבור לייצור תעשייתי כמתחרה לחברת IBM.
- ארכיון מסמכים הקשור לדמותו הנמרצת של ארנסט דוד ברגמן שעזר מאוד בהקמת מכון ויצמן והיה מאוד פעיל בגיוס מדענים ראשונים למכון. עזיבתו פתאומית את מכון ויצמן היא בגדר תעלומה עד היום ועל פי הסברה קשורה לדילמה חשובה שנמשכת לאורך כל שנות קיומו של מכון ויצמן בין מחקר יסודי ותיאורטי שבו דגל ד''ר חיים ויצמן לבין מחקר מעשי שבו דגל ברגמן. מהביוגרפיה של ברגמן שכותרתה Scientist in the service of Israel : the life and times of Ernst David Bergmann (1903-1975), שיצאה לאור בשנת 2011, עולה כי סגנון הניהול שלו גבל לעתים בשתלטנות. עם זאת, הוא זכה לחיבה והערכה הן במכון זיו ומאוחר יותר גם במכון ויצמן למדע, אשר בו עבד עד שנת 1951. לאחר פטירתו של ברגמן, בשנת 1975, הפקידה רעייתו את ארכיונו הפרטי במכון ויצמן. בשל פעילותו של ברגמן בתחום ביטחוני, היה הארכיון הזה סגור לעיון מפני חשש לחשיפת מסמכים רגישים. בתקופה הנוכחית (2023) עובר הארכיון הזה תהליכי חשיפה ודיגיטציה ויהיה בקרוב נגיש לקהל הרחב.
משתמשים ופעילויות
ארכיון המכון לא מקיים באופן ישיר פעילויות תרבותיות, לימודיות ואחרות. עם זאת, הוא מסייע בהפקת אירועים שנעשים ביוזמות של יחידות המכון, כגון ארגון אירועי מועצת המנהלים, ציון יובל למדענים ועובדים ותיקים, הצגת עובדות היסטוריות בעמודי הרשתות החברתיות של המכון ועוד.
הארכיון גם משתף פעולה עם גופים מחוץ למכון ויצמן, לצורך הפקת תערוכות, סרטים תיעודיים ועוד.
בשנים אחרונות ניכרת עלייה מתמדת בפניות לארכיון. הנה כי כן, בין בשנים 2014-2012 חלה עלייה של כ-200% במספר פניות לארכיון. בשנים 2020-2023 קיבל הארכיון בממוצע כ-242 פניות בשנה וכ-20 פניות בממוצע בחודש. מספר זה צפוי עוד לעלות עם שיפור תהליך הסריקה וההנגשה הדיגיטלית.
עיקר המשתמשים בארכיון המכון הם סגל המכון והיסטוריונים (בין עבודות המחקר שהסתייעו בחומר הארכיוני של המכון אפשר למנות את אלה של פנינה אביר-עם, ארי בראל, רעיה לויתן ועדי ספיר.
ניתן לעיין בחומרי הארכיון באחד מחללי העבודה שלו. תחנת המחשב המשמשת מעיינים לצפייה בחומר דיגיטלי (בשלב זה היא מנותקת משרת של בסיס הנתונים ואינה מחוברת למדפסת).
פניות לארכיון לצורך קבלת חומרים או עיון נעשית באמצעות טופס מקוון.
שיתוף קבצים מרחוק מתבצע באמצעות קישור של Dropbox עם סיסמא, תאריך תפוגה ולצפייה בלבד.
כ1,200 רשומות מסוגים שונים שולבו בתוך Digital Alma וכעת ניתנים לחיפוש דרך קטלוג הספרייה ו/או דרך דפדוף באוספים הדיגיטליים.
גם במערכות הספרייה הוגדרה הרשאת גישה מוקשחת לקבצים דיגיטליים, כך שמשתמשים יכולים רק לצפות מבלי אפשרות להוריד את הקבצים.
מקורות
האתר הרשמי של מכון ויצמן למדע.
מכון ויצמן למדע, ויקיפדיה
מדרשת פיינברג, ויקיפדיה.
חיים ויצמן, ויקיפדיה.
דף מידע על ארכיון מכון ויצמן בספריית המכון.
מכון ויצמן למדע, דף שער בספרייה הלאומית.
מכון ויצמן למדע בפייסבוק.
מכון ויצמן למדע באינסטגרם.
מכון ויצמן למדע בערוץ היוטיוב.
הנחת אבן הפינה למכון ויצמן, ספטמבר 1946, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
חנוכת המכון למדע הגרעין, במעמד בן-גוריון, רוברט אופנהיימר ועמוס דה שליט, ארכיון ספילברג, 1958.
כהן אורי. 2016. מעבדה, מכון מחקר, עיר מדע: ממכון דניאל זיו למכון ויצמן למדע 1934–1949, מוסד ביאליק.
Flowers Sylvia 1975. The History and Development of the Weizmann Institute of Science, University of London.
Corry Leo & Liviathan Raya. 2019, WEIZAC: An Israeli Pioneering Adventure in Electronic Computing (1945–1963), Springer.