top of page

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון


רקע היסטורי

​​​​​​​​​​ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא הארכיון ההיסטורי המרכזי של צה"ל ושל משרד הביטחון, ומשמש גם כמגנזה לצה"ל ולמערכת הביטחון.


הוא מאגר מידע ייחודי ומרכזי בנושא הפעילות הביטחונית-צבאית של מדינת ישראל, ומהווה את אחד המרכיבים החשובים בשמירת הזיכרון הקולקטיבי והמורשת הביטחונית של החברה בישראל.


מעבר לנושאים הצבאיים-ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד.


הארכיון משרת את צה"ל ומשרד הביטחון בעבודתם השוטפת ונותן שירותי מידע לציבור הרחב.


הארכיון הוא יחידה במשרד הביטחון הכפופה לסמנכ"ל ולראש אגף תקשוב וניהול מערכות מידע, ושוכן במחנה דורי בתל-השומר, בסמוך ללשכת הגיוס ולבית חיים ישראלי של משרד הביטחון.

התצלום באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון


תולדות הארכיון

ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוקם ביולי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, בהוראתו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן גוריון. פקודת המטכ"ל הראשונה שהתייחסה לארכיון קבעה, בין היתר, כי "כל חומר של צבא ההגנה אשר אין בו צורך אופרטיבי יש להעביר לארכיון עד 31.8.48."


בהנחיה למנהל הארכיון, ב-19 בדצמבר 1948, כתב בן גוריון: "ארכיון הצבא ירכז אליו לא רק החומר על צבא הגנה לישראל וקודמיו בארץ (הגנת הישובים היהודים מימי יסוד פ"ת, השומר, הלגיון העברי, ההגנה לכל סעיפיה וכו') אלא גם על תולדות ההגנה העצמית בכל תפוצות הגולה וכן השתתפות היהודים במלחמות שחרור לאומיות ובין לאומיות וחלקם של היהודים בפיתוח האומנות והטכניקה הצבאית."

התצלומים באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון


וכך, ברוח הנחייתו של בן גוריון, מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון חומר ארכיוני אודות גופים וארגונים שפעלו למען ביטחון היישוב בטרם מדינה, ובהם הארגונים הטרום צה"ליים - ה"הגנה" ויחידות הפלמ"ח ראוי לציין, כי הארכיון לתולדות ה"הגנה", שמהווה חלק אורגני של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, מכיל תיעוד חשוב אודות ארגון ה"הגנה", תקופת המנדט הבריטי, מלחמת העצמאות והמעבר לצה"ל.


ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון הוא למעשה הארכיון הממלכתי הראשון שהוקם בישראל ומנהלו הראשון של הארכיון היה רפאל לב.


במסגרת הארכיון נמצאים גם ארכיונים טרום צה"ליים "הארכיון לתולדות ההגנה", הפלמ"ח והלח"י. מבחינה מינהלית הארכיון הוא יחידה במשרד הביטחון. בארכיון מתקבלים פיקדונות אישיים של בכירי צה”ל ומשרד הביטחון שהארכיון מאפשר להם להפקיד מסמכים ופריטים.


מבנה ותכולה

משנת 1948 ועד ראשית שנות ה-60 שכן ארכיון צה"ל במבנה ברחוב אסתר המלכה בתל-אביב.

בשנת 1961 הונחה אבן הפינה למתקן הארכיון בגבעתיים, על מגרש שבו נמצא עד היום "סליק ועדי" של ה"הגנה". בתקופה זו הוקמה מגנזה ביפו, כשלימים יוקם מוזיאון צה"ל בשטח זה. בשנות 1984 נחנך המתקן במחנה תל-השומר, ששימש בעיקר למחסנים, כשהמשרדים וחלק מהמחסנים שכנו עדיין בגבעתיים. בשנת 2003 הועברו משרדי הארכיון וכן המחסנים למתקן בתל-השומר (בצמוד ללשכת הגיוס בתל-השומר מחנה דורי) ובנוסף נחנך מתקן נוסף לארכיון בצריפין.


בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מצויים כ-14 מיליון תיקים, כ-4.5 מיליון תצלומים, כ-55,000 מפות ותצלומי אוויר, כ-100,000 קלטות קול, כ-80,000 סרטים, וכ-2,700 כרזות וכרוזים.

התצלומים באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון


כל יחידה, מרמת גדוד ומעלה, גונזת בארכיון אחת לשנה את התיעוד המצטבר בה דוחות, מסמכים רפואיים, תיקים אישיים, חוברות וספרים חשובים, קלטות אודיו ווידאו, מפות, תצלומים, תצ"אות, מדיה מגנטית ועוד) - תיעוד המשקף למעשה את פעילותו של צה"ל על כל יחידותיו משנת 1948 ואילך. החומר עוסק, בין השאר, בהיבטי מבצעים, בארגון, בטכנולוגיה, בתורות לחימה, בהדרכה, בלוגיסטיקה, בחינוך ובהתיישבות.

בארכיון עובר החומר סידור ממוחשב והשמה ידנית, לפי שם היחידה, תאריך המסמך וכו'.


כמו כן אגורים בארכיון:

- תיעוד שנוצר במשרד הביטחון, ובכלל זה לשכת השר, לשכת המנכ"ל, אגפים ויחידות.

- פיקדונות מוסדיים (יחידות מיוחדות) ופיקדונות אישיים (תיעוד שנצבר אצל קצינים בכירים).

- תיעוד של יחידות הסמך (חלקי)

- אוספים מיוחדים: לוחמים יהודים בצבאות העולם, מתנדבי היישוב לצבא הבריטי (החל מהמאה ה- 19)

- תיעוד מתקופת היישוב, טרם הקמת המדינה.

- תיעוד מיוחד: תיעוד אור קולי, מפות, תצלומים.

- עיתונות: אינדקס עיתונות בנושאי צבא וביטחון, עיתונות צבאית, ביטאונים ועלונים.

- ספרייה: התמחות בנושא צבא וביטחון.


משתמשים

לתיעוד השמור בארכיון שימושים רבים. בראש ובראשונה משרת הארכיון את צה"ל ומערכת הביטחון בעבודתם השוטפת. כך למשל לצורך הסדרת תביעות שתובעים אנשים וגופים שונים את צה"ל או את משרד הביטחון, וכן לצורך תחקירים ומחקרים היסטוריים וצבאיים שונים.


חלק מהחומר הארכיוני נחשף לציבור לאחר פרק זמן של 50 שנה ולאחר שנבדק כי אין בו כל מידע שפוגע בצנעת הפרט, ביחסי החוץ של ישראל או בביטחון המדינה. המעוניינים בגישה לחומר ארכיוני מאוחר יותר נדרשים להגיש בקשה ל"הורדת חיסיון", בקשה לעיון בחומר ארכיוני מוגבל, על פי תקנות העיון בחוק הארכיונים משנת 2010.

התצלומים באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון. הקרדיטים לצלמים מופיעים בגלריית התמונות באתר


עבודות מחקר רבות התבססו על חומרי הארכיון. חשוב לציין שבמהלך השנים – בעיקר בעשור האחרון - גברו המתח והמחלוקת הציבורית סביב הצנזורה וההנגשה של החומריים המסווגים בארכיון. הוגשו עתירות לבית המשפט בתביעה להסרת הצנזורה סביב מסמכים מסויימים ופורסמו מאמרי ביקורת שטענו שהחיסיון מוגזם ולעתים אף לא ענייני (נגוע בשיקולים פוליטיים).


בעקבות הביקורת הציבורית המאבקים המשפטיים הותרו לפרסום והונגשו חומרים שצונזרו בעבר (למשל, פרסום דו"חות וועדת אגרנט או פתיחת ארכיון שנלקח שלל בביירות ב-1982). כמו כן, מערכת הביטחון פרסמה לראשונה את הקריטריונים לחשיפת חומרי ארכיון חסויים ולמתן מעמד של "חוקר מורשה", כמו כן נוצרו קטלוגים, רשימות מלאי ואינדקסים, שעומדים לעיון הציבור.


במאי 2020 הודיעה הנהלת ארכיון צה"ל כי יתאפשר צילום עצמי של חומרי ארכיון ממחשבי חדר העיון בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון ללא תשלום.


בינתיים רק חלק זעיר מחומרי הארכיון ההיסטורי מונגשים באופן סלקטיבי (כתערוכות) לציבור אונליין. כל השאר בשרתים ובמערכת חיפוש מיוחדת שמאחזרת קבצים.


באוקטובר 2020 פורסם על מיזם דיגיטציה של ארכיון צה"ל, שבמסגרתו סרטים ממלחמות ישראל שצולמו בפילם עוברים המרה לפורמט דיגיטלי, המאפשר לשמר אותם באיכות גבוהה ולהנגישם לציבור.


הארכיון חושף ומפרסם מעת לעת (בעיקר לרגל יארצייט כזה או אחר) בתקשורת חומרים היסטוריים הקשורים בצה"ל ובמערכת הבטחון.


הארכיון מתחזק דף פייסבוק פעיל שבו מתפרסמים מעת לעת תצלומים היסטוריים.


מקורות



留言


bottom of page