ארכיון קבוצת כנרת

לגלריית התמונות באתר

רקע היסטורי

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת ושייך למועצה אזורית עמק הירדן.

הקבוצה, שהתגבשה בחווה החקלאית חצר כנרת, הוקמה על ידי מהגרי העליה השנייה שאחזו באידאולוגיה הציונית-סוציאליסטית של "כיבוש העבודה".

קבוצת המייסדים כללה שלושה עשר חברים ושלוש חברות, שמקצתם הפכו לדמויות מיתולוגיות בתולדות הציונות הארצישראלית.

קבוצת מייסדים נוספת אשר הגיעה לעבוד בחווה ב-1912 הם מהגרים יהודים מתימן בהנהגת הרב דוד בן ישראל צאירי. הקבוצה הזו לא התערתה ביישוב מסיבות מגוונות ובסוף מצאה את מקומה בשכונת מרמורק ברחובות.

בשנת 1922 עזבה קבוצת חברים גדולה את קבוצת כנרת אל "גדוד העבודה" והקימה את קיבוץ עין חרוד. הוותיקים שנותרו בחצר כנרת, פנו ל"קבוצת וילנה" (קבוצת חלוצים וחלוצות אנשי העלייה השלישית, שישבה אז במחנה בטבריה עילית לאחר שסיימה הקמת מחנה צריפים עבור הצבא הבריטי ב'גבעת ח'רובה' ליד ג'נין) בבקשה להצטרף ליישוב. הצטרפותם עיבתה את הגרעיון הראשוני ותרמה למיסוד היישוב.

בשנת 1929, כאשר אוכלוסיית היישוב גדלה והחצר המוקפת חומה הייתה קטנה מלהחיל את חברי הקיבוץ וילדיהם, הוחלט על מעבר ל"גבעה" - כשני ק"מ מדרום לחצר כנרת (אותה "גבעה" הידועה משיריה של נעמי שמר, בת כנרת – "כשאמא באה הנה יפה וצעירה, אז אבא על גבעה בנה לה בית", "בבית חלומותיי אשר בראש גבעה" ועוד). בנקודה זו שוכן קיבוץ קבוצת כנרת היום.

למרבה הצער משנותיה הראשונות של כנרת לא נשארו מסמכים רבים (מעטיםנשמרו בארכיון הציוני). יתר על כן, בשלהי שנות ה-20 הושמדו מסמכים רבים באופן יזום על ידי חברי כנרת, כדי למנוע את תפישתם על ידי האויב שהתדפק על גבולות המשק.

הארכיון המסודר הראשון של הקיבוץ הוקם בשנות ה-40 במרתף של בית מגורים על הגבעה. הקים וניהל אותו החבר ישראל לנואל ולצדו סייעו חברים נוספים.

הבית האמצעי. בקומה התחתונה שוכן ארכיון כנרת. התצלום באדיבות ארכיון קבוצת כנרת

הארכיון הראשון לא התאים לשימור מקצועי של חומרים היסטוריים בשל תנאי האחסון הקשים. לכן בשנת 1989 שופץ "הבית האמצעי" (אחד משלושת הבתים הראשונים על "הגבעה") למטרות השימור. בקומה השניה של הבניין הוקם מוזיאון צנוע ובקומה התחתונה הארכיון החדש.

שיפוץ המבנה אפשר תכנון מותאם לצרכי ארכיון מקצועי כגון: אזור אחסון מבוקר טמפרטורה (חשוב במיוחד בעמק הירדן החם) שמופרד משטח הפעילות; חדר עיון; חדרים ואזורי עבודה לצוות. חדר העיון מקושט בפריטים היסטוריים ותמונות מעברו העשיר של הקיבוץ.

את ארכיון המחודש מנהלת מיום הקמתו זיוה ליש ולצידה עוזרת בתיה יוגב. בעבר סייעו בעבודת הארכיון חברות וחברים וותיקים נוספים, שמקצתם הלכו לעולמם.

המוזיאון מתוקצב במימון הקיבוץ (תקצוב מזערי המספיק לתחזוקת המקום ומספר יוזמות קהילתיות בכל שנה). פה ושם מצליח צוות הארכיון להשיג תרומות ייעודיות לשדרוג אמצעי האכסון והקטלוג. כל עובדי הארכיון עושים את עבודתם בהתנדבות מלאה ומתוך תחושת שליחות.

התצלומים באדיבות ארכיון קבוצת כנרת

תכולה ושימוש

קיבוץ כינרת נחשב לאחד הראשונים והחשובים בתולדות התנועה הקיבוצית. יתר על כן, אישים רבים נקשרו בתולדות המקום (בחצר ובגבעה). למעשה כל מתחם הגבעה מהווה אזור מורשת שבו התרחשו אירועים חשובים הקשורים לתולדות המדינה, התנועה הקיבוצית ועמק הירדן. העבר העשיר הזה הופך את ארכיון קבוצת כינרת למקור היסטוריוגרפי חשוב עבור מדענים, חוקרים ומתעניינים אחרים.

בארכיון אגור מגוון גדול של פריטים: תיקים אישיים של חברים; מסמכים הקשורים לניהול השוטף של הקיבוץ (ספרי הנה"ח משנת 1914, החלטות של הנהלות, תקנונים, אירועי תרבות ועוד); זיכרונות אישיים של חברים; תכתובות עם המוסדות המיישבים מימי טרום המדינה; פרסומים שונים הקשורים באגם הכנרת; תצלומי סטילס וסרטים מהעבר; מפות ומוצגים פיזיים אחרים הקשורים בתולדות המקום.

החומרים מושגים באמצעות פניה יזומה של צוות הארכיון לחברי המשק ולגופים חיצונים, וגם בני כנרת לדורותיהם המפקידים חומרים אישיים בארכיון.

רוב התצלומים ההיסטוריים של הארכיון נסרקו בתוכנת "אידאה" במסגרת פרויקט הרווארד.

בעבר נהוג היה שבכל שנה, ביום חגה של כנרת (ב' בחשוון), מגיעים ילדי הקיבוץ לארכיון ללמוד על הקיבוץ.

התצלומים באדיבות ארכיון קבוצת כנרת

אתרי מורשת נוספים בקיבוץ וסביבתו

- "בית המוטור" נמצא בכניסה למשק ומהווה ציון דרך היסטורי במפעל החקלאות בישראל בכלל ובעמק הירדן בפרט. הבהרה: קבוצת כנרת היה שותפת במפעל המים מכון חמשת הקיבוצים, שהוקם בשנים 1942-1943, וכלל מכון שאיבה על גדות הירמוך שהעלה את המים אל ראש אמת מים, ממנה זרמו המים במערכת תעלות פתוחות להשקיית השדות.

- ממזרח לקיבוץ שוכן בית הקברות המיתולוגי "כנרת", שבו נטמנו אחדים ממנהיגי תנועת העבודה: ברל כצנלסון, נחמן סירקין, רחל המשוררת, דב בר בורוכוב ואברהם הרצפלד. המשוררת נעמי שמר, שנולדה בקבוצת כנרת, ושמואל סטולר חתן פרס ישראל לחקלאות, שאול אביגור - ראש המוסד לעלייה ב' וסגן שר הביטחון במלחמת העצמאות, נטמנו אף הם בבית הקברות כינרת.

- בסמוך לקבוצה מצוי אתר הטבילה לנצרות "ירדנית", שנמצא בבעלות הקבוצה ומהווה אתר ביקור חשוב עבור צליינים נוצרים המבקרים בישראל.

- המוזיאון לתולדות כנרת שוכן במבנה הראשון שנבנה על הגבעה שעליה וסביבה נבנה הקיבוץ. זהו אחד משלושת המבנים הראשונים שנבנו על ראש הגבע. הם תוכננו על ידי האדריכל הנודע ריכרד קאופמן. המבנה עבר מספר גלגולים: בית מגורים, כיתות לימוד, מבנה מגורים ומועדון בילוי לחיילים בני כינרת ובית מגורים למתנדבים מחו"ל.

את הקמת המוזיאון יזם חבר כנרת ארוניק ישראלי, בנו של בן-ציון ישראלי. המימון הגיע מתקציב הקיבוץ ומתרומות של קרנות שונות, ובראשון קרן התעשיין יוסף שידלובסקי, אחיו של חבר הקבוצה אהרון שידלובסקי.

טקס הפתיחה של המבנה לאחר השיפוץ התקיים ב-6 באוגוסט 1989. כאמור, במבנה שוכן גם הארכיון של הקבוצה.

בין השנים 2006-2000 הותקנה התצוגה הקבועה בחללי המוזיאון והיא כוללת 400 תמונות עם הסברים, 200 מסמכים המוצגים על גבי קירות המוזיאון ו-100 מוצגים שונים.

המוזיאון הוכר כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ועל ידי תכנית ציוני דרך.

- בצמוד למבנה המוזיאון מצד דרום-מערב, ממוקם הבית שבו גדלה נעמי שמר. הבית מתוכנן לעבור שיפוץ במסגרת פרויקט לשימור מורשת הזמר העברי ונעמי שמר, יחד עם "בית שפרירי" השוכן מצפונו המשמש כמרכז מוזיקה.

- בחזית המוזיאון נמצאת בריכת המים העגולה ששימשה את ילדי הקבוצה למשחקים ועליו נערכו במשך השנים חופות קידושין.

- בקיבוץ פינת זיכרון לעשרות חברי כנרת שנפלו על הגנת המדינה.