רקע היסטורי
אוֹר הַנֵּר הוא קיבוץ במערב הנגב הצפוני, מצפון לשדרות. הקיבוץ הוא אחד מ־11 היישובים במועצה אזורית שער הנגב.
הקיבוץ הוקם בשנת 1957, על אדמות הכפר הערבי נג'ד (نجد), שתושביו עזבו במהלך מלחמת העצמאות, במקום שבו הייתה בשנים 1955–1957 חווה חקלאית של חברת "יצור ופיתוח". מייסדיו היו יוצאי קיבוץ גבעות זייד שהתפרק וגרעין הנח"ל "צל־צח", מרביתם עולים מארגנטינה בוגרי תנועות הנוער.
שם הקיבוץ הוצע על ידי זאב וילנאי והוא נגזר מאימרה מיוחדת המופיעה בתלמוד הבבלי: ”תנא קול ריחים בבורני שבוע הבן שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם משתה שם”. רש"י והתוספות מפרשים שהמשפט עוסק בקיום מצוות ברית מילה בעת גזירות אדריאנוס. מכיוון שהקיבוץ הוקם סמוך לקיבוץ ברור חיל, ניתן לו השם אור הנר.
משמאל לימין: הנחת אבן הפינה ליישוב; מגילת אבן הפינה; משה שרת נואם בטקס העשור לקיבוץ
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ אור הנר
בהקמתו, היה שייך לתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים, שהיא כיום חלק מהתק"ם.
מקור הפרנסה העיקרי של אנשי היישוב הוא מפעל "אורניט" לייצור מסמרות עיוורות (ניטים). כמו כן הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
בשנים האחרונות, מרבדי הכלניות האדומים שליד הקיבוץ הפכו לאטרקציה תיירותית באזור, ואף נוסד סביבן פסטיבל "דרום אדום".
ארכיון אור הנר הוקם בשנת 1982 על ידי הארכיונאי יוסף אופיר. אופיר ניהל את הארכיון במשך שנים רבות, במגביל לעבודתו ביד-טבנקין. לצידו של יוסף עבדה מספר שנים חנה פריימן. אחריו ניהלה את הארכיון שרה (שרוקה) בן-ששון.
בתיה קדם ניהלה את הארכיון, לאחר שיצאה לגמלאות, במהלך כ-18 שנים, עד לשנת 2022. היא סרקה את כל מסמכי ארכיון והרבתה לצלם בעצמה כל אירוע שהתקיים בקיבוץ, בחינוך, בענפי המשק, בחיי החברה והתרבות. בנוסף העבירה את כל הסרטים תהליכי דיגיטציה. לצידה של בתיה קדם עבדה בארכיון רחל שוסטרמן, אשר תרמה לקיטלוג התמונות שנסרקו והתמונות החדשות שצולמו בדיגיטל.
כיום מנהלת את הארכיון ענת וולף.
הארכיון שוכן בחדר אחד בתוך בית התרבות (מועדון לחבר) של הקיבוץ, שנבנה ב-1962. אגף זה שימש בזמנו כספרייה וחדר קריאה.
כחלק ממגמת הנגשת הארכיון לקהילת הקיבוץ הצטרף הארכיון למיזם "סיפור מקומי" שמנגיש ארכיונים באופן דיגיטלי.
הארכיונאית בתיה קדם, התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ אור הנר
תכולת הארכיון
בארכיון נשמרים מסמכים ופרסומים של מוסדות היישוב ושל גופים חיצונים הקשורים בו. כמו כן שמורים בו תיקים אישיים של חברים, תצלומים היסטוריים וסרטים. כל החומר מקוטלג בתוכנת אקסל על פי קטגוריות נושאיות.
בארכיון שמור אוסף מרשים במיוחד של אלפי תמונות - הן סרוקות והן ממצלמה דיגיטלית. התצלומים מקוטלגים בקובץ אקסל המאפשר גישה נוחה וחיפוש מהיר ויעיל. החל משנת 2004 התמונות מלוות כמעט כל אירוע משקי, חינוכי, חברתי ואקלימי באור הנר.
התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ אור הנר
פעילויות
לארכיון מגיעים ילדי בית הספר ובני המצווה כדי ללמוד על עברם ולהכין עבודות שורשים.
האדריכל והמתעד מיכאל יעקובסון עשה שימוש בארכיון לצורך פרסום ספרו "האדריכלות הברוטליסטית של ארנונה אקסלרוד", הוצאת אסיה 2022. אחד מפרקי הספר מספר על תיכנון השיפוץ בחדר האוכל של הקיבוץ (עמודים 177-183).
כמו כן נמסרו חומרים לטובת עבודות מחקר ודוקטורט. כך למשל, מחקר על אופן ההתבטאות של אנשים שהמירו את שפת האם שלהם בשפה חדשה. המחקר הסתייע במסמכים ומכתבים שכתבו חברי אור הנר בתקופות שונות.
לאחרונה נשלחו תמונות לנכדה של מי שהיו חברים באור הנר לפני שנים רבות. אביה נולד בקיבוץ. היא מברצלונה ויצרה סרט על אביה ומשפחתו כפרויקט בבית הספר.
החל מאוקטובר 2022 מתפרסם טור קבוע בעלון הקיבוץ המופץ ב"קהילה-נט אור הנר". כל טור מוקדש לנושא אחר ומביא טעימה מהארכיון. הסיפור מסופר באמצעות פרוטוקולים, פרסומים סרוקים מלוח המודעות של פעם, תמונות ומכתבים.
ילדי הגן מבקרים בארכיון. התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ אור הנר
אתרי מורשת בקיבוץ ובקרבתו
ליד כביש הכניסה המערבית לקיבוץ נמצאת "גבעת מרדפי 1956" וממנה תצפית על הסביבה. על הגבעה – לוח הנצחה לשישה חללים, אנשי מקורות וחיילי נח"ל מקיבוץ ארז, שנפלו בתאריך 11 בנובמבר 1956 במרדף אחרי מסתננים שחדרו מרצועת עזה ורכבם עלה על מוקש.
שביל הנגב המערבי עובר בסמוך לקיבוץ.
אטרקציה תיירותית בשנים האחרונות הם ציורי הקיר (מיוראלים) שנעשו על ידי שני אמנים מהעיר קוריינטס בארגנטינה. הם הגיעו ב-2007 בהזמנת חברי הקיבוץ ויצרו את המוראלים על קירות של מבנים מרכזים בקיבוץ. בשנת 2008 הם חזרו לבקשת הקיבוץ ויצרו את שדרת שבעת המינים
מקורות
אור הנר, ויקיפדיה
יעקובסון מיכאל. 7.9.2016. סקירה אדריכלית על קיבוץ אור הנר, בבלוג "חלון אחורי".
אור הנר (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית.
אור הנר – סיפור מקומי, מסע על ציר זמן.