ארכיון קיבוץ גבעת חיים מאוחד

רקע היסטורי

גִּבְעַת חַיִים (מְאֻחָד) הוא קיבוץ ליד חדרה, הנקרא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח ב־1933. היישוב, שנוסד ב-1932 על ידי עולים מרומניה והתפרסם ב-1945 בעת המאבק נגד הבריטים, הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.

במלאת שנה לעלייתו של קיבוץ ג' על הקרקע, הוחלט לקרוא ליישוב "גבעת חיים", על שמו של חיים ארלוזורוב, המנהיג הציוני שנרצח על חוף ימה של תל אביב. לזכרו בנו החברים את "עיגול ארלוזורוב" ונטעו סביבו עצי פיקוס.

לאחר קום המדינה, בשנת 1949, נוספו לקיבוץ שטחים מהצפון, הרבה מעבר לשורת האקליפטוסים, מהאדמות של הכפרים הערבים הסמוכים שננטשו.

בשנת 1951 החליטה קבוצת חברים לפרוש ולהקים קיבוץ חדש – גבעת חיים איחוד. הפילוג התחולל על רקע המחלוקת בין תומכי ברית המועצות הקומוניסטית (המאוחד) לבין תומכי ארצות הברית והמערב הקפיטליסטי (האיחוד). עד שקמה הנקודה החדשה, גרו שתי הקבוצות (המאוחד והאיחוד) ביישוב הישן. משפחות התפצלו וחברים מאתמול הפכו אויבים. זיכרון הפילוג נשאר כפצע עמוק בלב האנשים והילדים.

בשנת 1990 הוקמו בקיבוץ בתי הספר האזוריים, "יובלים" ו-"שחר" (שמאוחר יותר הועבר לעין החורש), וב-2002 הקיבוץ הופרט וכל אורחות החיים בו השתנו.

איסוף החומרים לארכיון של קיבוץ גבעת חיים מאוחד החל כבר בשנות ה-30, אבל איש בקיבוץ אינו יודע מי הקים אותו ובאיזו שנה הוא הוקם.

הארכיונאים הראשונים של הקיבוץ היו החברים יחיאל קיל, דוד אתר ולילי בוב שנכנסו לעבודה כפנסיונרים. הדור השני כלל את נאוה כהנא, עירית פטרקובסקי, אלדד גיל ונילי קפלן.

ראויים לציון מיוחד אלדד גיל ז"ל שעבד בארכיון, סרק את חומריו וגם יזם את ה"ארכיון החי" שבקיבוץ. יבדלו לחיים ארוכים: אהוד טל הצלם, שבזכותו נאגר החומר הדיגיטלי הויזואלי בווידאו (מפעל חיים של ממש) וגם שגית לוסטיג שמצלמת ומתעדת את הקהילה בסטילס בשנים האחרונות.

כיום עובדים בארכיון נילי קפלן (מנהלת הארכיון מזה 12 שנים) וסיני מיתקי (אחראי על התחום הדיגיטלי ובפרט על ניהול אתר האינטרנט של הארכיון שאותו יזם יהודה קליין. סיני מתמחה בארכיון קהילתי ובניהול רשומות מינהליות).

הקיבוץ מממן את עבודת הארכיון, שנחשבת ענף תעסוקתי לכל דבר ועניין בקיבוץ.

הארכיונאים נילי קפלן וסיני מיתקי, התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ גבעת חיים מאוחד

תכולת הארכיון

הארכיון כולל חומרים מלפני העליה לקרקע ועד ימינו:

- התכתבויות של המזכירות עם כל המוסדות המיישבים האחרים בארץ.

- התכתבויות מינהליות של ענפי הקיבוץ השונים.

- תשריטים ומפות.

- אוגדן נפטרים וחוברות זיכרון.

- תמונות מיום הקמת הקיבוץ ועד ימינו. רוב התמונות החשובות מודפסות (סטילס). קיימים גם אוספים דיגיטליים וכן תיעודי וידאו שכולל חגים ואספות קיבוץ.

- ארכיון מינהלי הכולל אסיפות וקלפי.

- עיתוני ועלוני הקיבוץ משנת 1932 ועד ימינו.

- פרטי אפמרה מגוונים, ובתוכם כרזות של הופעות ב"בית שרת".

- מרשמי אוכלוסין ותיקים אישיים של חברים מיום הקמת הקיבוץ (תיעוד דמוגרפי ותיעוד מחזורי הקיבוץ).

- חפצים אישיים מעיזבונם של חברים שהלכו לעולמם.

- יצירות אמנות, פרסומים, ספרים ואמנות פלסטית של חברי הקיבוץ.

- חפצים מענפי הקיבוץ ההיסטוריים.

- תוצרים של סדנאות כתיבה, ראיונות עם חברים וזיכרונות שחברים כתבו.

- מדליות וגביעים, לרוב של אירועי ספורט.

מבין הפריטים הפיקנטיים הרבים השמורים בארכיון ראוי לציין במיוחד את המפות הרקומות של כ-15 מחזורים מתוך למעלה מ-70 מחזורי תלמידים. המפות נרקמו על ידי אימהות הילדים שעלו לכיתה א'.

כמו כן כלי עבודה חקלאיים. למשל, המלוש ששימש ללישת לחם שנאפה עבור כל חברי הקיבוץ, כמו גם המסורים, המחרשות ועוד.

פריטי הארכיון מאוחסנים בתקיונים ובמכלים, ומקצתם מוצגים לציבור בחדר תצוגה מוזיאלי.

בעבר נהגה מזכירות הקיבוץ להעביר לארכיון חומרים מינהליים. לאחרונה מגיעים פחות חומרים מהסוג הזה.

צילומי וידאו נמסרים לארכיון מצלם הקיבוץ – אהוד טל (בכלל זה: אסיפות הקיבוץ וחגים).

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ גבעת חיים מאוחד

משתמשים ופעילויות

הארכיון מהווה חלק אינטגרלי מהקהילה ומחיי הקיבוץ. המשתמשים העיקריים הם:

- חברים המבקשים מידע מתיקים אישיים או מידע הקשור בהתנהלות הקיבוץ.

- ענפי הקיבוץ והמזכירות המבקשים לקבל החלטות הקשורות בהתנהלות הקיבוץ.

- תלמידים המבקשים חומרים לצורך עבודות חקר.

- סטודנטים וחוקרי אקדמיה לצורך מחקר.

- ארכיונים אחרים בארץ ובעולם הזקוקים לחומרים ייחודיים הקיימים בארכיון קיבוץ גבעת חיים מאוחד.

- פונים מזדמנים המחפשים קרובי משפחה או מידע אחר.

הארכיון מארח סיורים לימודיים - החל מהגנים וכלה בכיתות ביה"ס.

אנשי הארכיון יוזמים פעילות קהילתית של הנצחת הדור הראשון ותיעוד חיי הקיבוץ לדורותיו. הם גם מייעצים ומספקים חומרים לתערוכות היסטוריות. למשל, אירוע חגיגי לציון 100 שנות ההגנה בדגש על חלקם של 50 חברי הקיבוץ בארגון.