כְּפַר-מְנַחֵם הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר בשפלת יהודה, כ-9 ק"מ מגדרה. היישוב הוקם לראשונה כמושב עובדים בשנת 1935 על ידי קבוצת פועלים בשם "ארגון מנחם" (על שם מנחם אוסישקין) שהתארגנה ברחובות. "ארגון מנחם" נוסד בשנת 1933 במלאת 70 למנחם אוסישקין. הקבוצה חסכה כספים במשך שנתיים לשם רכישת קרקע ליד אידניבה. עם פרוץ מאורעות 1936 המקום נעזב ונהרס בידי השכנים הערבים. ב-28 ביולי 1937 הוקם היישוב מחדש במסגרת יישובי חומה ומגדל.
בנובמבר 1939 החליפו המוסדות המיישבים את חברי "ארגון מנחם" בגרעין "אמריקה-כרית", חברי השומר הצעיר, שהיה בהכשרה במושבה כפר הדר, ליד רמתיים (אנשי "ארגון מנחם" שעזבו הקימו את מושב כפר ורבורג ביום 31 באוקטובר 1939).
ראשוני הקיבוץ, גרעין "כרית" (ראשי תיבות של: כת רווקים יהיו תמיד) הגיעו לישראל מפולין, באפריל 1932 יחד עם המבקרים במכביה השנייה. באפריל 1933 יצא הקיבוץ לעצמאות והתיישב בכפר הדר. במקביל, בנובמבר 1935 הגיע לארץ גרעין של קיבוץ אמריקה ב' והתאכסן כגרעין בקיבוץ עין שמר. באוקטובר 1936 התקיים איחוד בין שני הגרעינים וגרעין אמריקה ב' עבר להדר. שם הגרעין המאוחד היה "אמריקה-כרית" והוא שהה בהדר עד סוף 1939.
ב-6 בדצמבר 1939, נר ראשון של חנוכה, נערך טקס העלייה על הקרקע של הקיבוץ שנקרא הפעם "כפר מנחם". לאחר כשנה, עזבו את תחום החומה (חומה ומגדל) והקימו את יישוב הקבע על גבעה סמוכה, דרומית לחומה. בחומה נשארה הבאר הראשונה של הקיבוץ מתוך שלוש בארות וכן המאפיה של הקיבוץ. ביולי 1943 הצטרפו לכפר מנחם חברי קיבוץ אלגביש, שרוב חבריו היו יוצאי תנועת השומר הצעיר בגרמניה וגליציה.
משמאל למעלה בכיוון השעון: מנחם אוסישקין נוטע עץ; מגדל הסילו במרכז הקיבוץ; הזמנה לטקס העליה על הקרקע בצירוף נוסח ברכת אוסישקין ובחתימתו, 1939; שיחזור חומה ומגדל. התצלומים באדיבות ארכיון כפר מנחם
במשך מספר שנים סבל היישוב מניתוק בעונת הגשמים, בהיעדר כביש גישה, שנסלל לבסוף בשנת 1946.
לאחר מלחמת העצמאות הועברו לקיבוץ כ-9,000 דונם מקרקעות הכפר הערבי אידניבה שתושביו נמלטו ממנו במהלך המלחמה. האדמות הוכרזו נכסי נפקדים, וסופחו ליישוב.
בשנת 2001 הוקמה הרחבה בצמוד לקיבוץ לתושבים שאינם חברי קיבוץ. משנת 2006 הקיבוץ בתהליך של מעבר לקיבוץ מתחדש. בשנת 2022 החליט הקיבוץ על שיוך ב"חלופת האגודה".
ליד הקיבוץ הוקם בעבר שחזור חומה ומגדל. ב-2009 נסגר המקום וב-2014 נהרס השחזור באופן יזום על ידי הקיבוץ עקב סכנת התמוטטות.
חלק נכבד מהכנסות הקיבוץ מקורן במפעל המתכת כפר מנחם (הוקם ב-1943) המייצר חלקי מתכת ופלסטיק בעיקר עבור תעשיית החשמל.
בנוסף פעל בקיבוץ מפעל הקרמיקה כפר מנחם שקם בשנת 1965 והיה חלק מתעשיית הקרמיקה הענפה שפעלה בארץ. במפעל עבדו חברי קיבוץ, ביניהם גם אמנים יוצרים. המפעל נסגר ב-1996 בשל התחרות הקשה עם הייבוא מארצות המזרח.
בקיבוץ "בית הבנים", לזכר הנופלים במערכות ישראל, ובו אולם מופעים אזורי. הבניין נחנך ב-1979 ולו כיפה גאודזית. תכננו נעשה בידי ממציאי הכיפה הייחודית הזו.
מאז היווסדו פעלו בכפר מנחם שורה ארוכה של אמנים חברי הקיבוץ שיצירותיהם פזורות ברחבי הקיבוץ. האמן הבולט מכולם הוא משה סעידי שפרץ באמצע שנות ה-50 כצייר ופסל ואף שימש כיו"ר ארגון אמני הקיבוץ הארצי. החל מ-1968 התמקד סעידי ביצירת קירות קרמיקה אמנותיים שאותם שילב בכל רחבי הארץ, אך בקיבוץ כפר מנחם מצוי מקבץ העבודות הרחב והמגוון ביותר שיצר. כך למשל ניתן למצוא את עבודותיו במועדון לחבר, במרפאה, בספרייה, בבית הספר, בבית הקברות ובחדר האוכל.
בבניינים שבהם פעל מפעל הקרמיקה של הקיבוץ שוכנת היום שדרת האמנים. במקום פועלים אמנים מתחומים שונים שמטפחים את השדרה, עורכים בה אירועים שונים ומקיימים את המקום כחלק ממיזם רב פעלים של יצירה, שותפות וקהילתיות.
השדרה נמצאת כרגע בפני סכנת סגירה בשל התוכניות של הקיבוץ להרוס את מבני המפעל הישנים לצורך הקמת אזור תעשייה חדש. אמני השדרה נאבקים על מנת לשמר את המקום הן כאתר מורשת והן כמקום קהילתי ליזמויות, תרבות ועסקים מקומיים.
את ארכיון כפר מנחם הקימה חברת הקיבוץ רחל ברוידא ז"ל. לא ידועה השנה המדויקת שבה התחילה רחל את איסוף וארגון החומרים, אך מעיון במסמכי הארכיון ניתן להתרשם שהארכיון היה פעיל משנותיו הראשונות של הקיבוץ. חשוב לציין שבשל ניסיונה העשיר ורצונה הטוב, לא הסתפקה רחל ברוידא בהקמת הארכיון בקיבוצה והתנדבה לשמש מדריכה ומלווה של הקמת ארכיונים בקיבוצים רבים נוספים.
רחל ברוידא יצרה את הבסיס לארכיון הקיבוץ וניהלה אותו עשרות שנים עד שהלכה לעולמה. היא השאירה אחריה ארכיון מסודר למופת. אחרי פטירתה נוהל הארכיון על ידי נחום שור ז"ל. משנת 2010 מנוהל הארכיון על ידי אוכמה אבירם (גימלאית) כאשר לצידה מסייעים מתנדבים רבים. ראויים לציון מיוחד: אליז זלינגר, תמה לייטבודי, קרן דביר, עמליה גולדברג, הצלמים אמנון זלינגר וגידי קרון, ושלומי גרבר שאמון על הפעלת האמצעים הטכנולוגיים.
ראויה לציון גם אורנה תל אור, שמתפעלת את דף הנוסטלגיה הקיבוצי בפייסבוק. בדף מתפרסמים מעת לעת סיפורים ותמונות מחיי הקיבוץ שאותם דולה אורנה מהארכיון. דף הפייסבוק הזה מעורר עניין רב בקרב חברי הקיבוץ בהווה ובעבר ומהווה אמצעי אפקטיבי לחידוש קשרים וזיכרונות.
חומרי הארכיון, שקצת התפזרו, אורגנו מחדש על פי התקנים המקצועיים. סרטי סלילים וקלטות עברו תהליך של דיגיטציה וכן מתבצע תהליך של סריקת תמונות ומסמכים מאוסף החומרים שנאסף במהלך השנים. לצד שימור וארגון הפריטים חדשים נעשים מהלכים לחשיפת חומרי הארכיון והנגשתם לציבור הרחב באמצעות אתר אינטרנטי של הארכיון.
עד השנה האחרונה המימון לפעילות הארכיון הגיע מתקציבי הקיבוץ. היום, כאשר היישוב (הקיבוץ -וההרחבה) הם קהילה אחת תחת האגודה השיתופית כפר מנחם והפעילות בארכיון אינה מפרידה בין קיבוץ והרחבה, נעשים מהלכים לשתף את האגודה במימון הפעילות בארכיון. המימון המגיע מתקציב הקהילה, מיועד בעיקר לפעילות השוטפת (בעיקר ציוד). כדי לבצע פרויקטים מיוחדים (שילוט, דיגיטציה, סריקות , סרטים וכו') נדרשים מהלכים ובקשות להקצאות כספים נוספות שאינן בתקציב השוטף. העבודה, בחלקה הארי, נעשית בהתנדבות. מסיבה זו גיוס הכספים לפעילויות מיוחדות מחייב יוזמה, ערנות, זיהוי ואיתור מקורות ותקציבים מכספי הקהילה, כמו גם קשרים חיצונים עם בעלי עניין.
התצלומים באדיבות ארכיון כפר מנחם
תכולת הארכיון
הארכיון מכיל מסמכים, עדויות, סיפורים אישים ותמונות מחיי המייסדים בחו"ל, מתולדות הקיבוץ לפני העלייה על הקרקע, מתולדות הגרעינים שהשלימו את הקיבוץ וכמובן מהעלייה על הקרקע ועד ימינו. כמו כן נאספו ורוכזו פריטים מוחשיים שונים: גביעי ספורט, שטיחים של קבוצות, מגינים ועוד. החומרים מאורגנים לפי חטיבות (תולדות, חברה וקהילה, חינוך, תרבות, משק). מקצת מהחומרים כבר נסרק והועלה לאתר של הארכיון באינטרנט וחלקים רבים עדיין ממתינים לסריקה.
החומרים נאספים על ידי מנהלת הארכיון בדרך של קשרים עם בעלי תפקידים בקהילה, עזרה מחברים צלמים, מתעדים וסקרנים – הכל בהתנדבות ומתוך שליחות ורצון טוב.
פיקנטריה: מתחת למבנה הארכיון פעל בתקופת המנדט ומלחמת העצמאות סליק. הסליק לא הספיק להיות פעיל ומעולם לא הוכנס אליו נשק . המבנה עדין קיים אולם הירידה אליו חסומה במשטח עץ מטעמי בטחון. המבקרים בארכיון סקרנים בדרך כלל לראות את הסליק.
לאחרונה קיבל הארכיון משחק קלפים שהופק בקן השומר הצעיר בברלין ונושאו "בוגרי הקן משנים שלפני מלחמת העולם השניה". מקצת מבוגרי הקן היו באותה עת חברים בכפר מנחם.
בארכיון שמורה הגדה של פסח שנכתבה במחנה המעפילים בעתלית.
התצלומים באדיבות ארכיון כפר מנחם
משתמשים ופעילויות
לאחרונה, יותר ויותר חברי קיבוץ בהווה ובעבר פוקדים את הארכיון כדי לאתר חומרים למגוון מטרות: לימוד על בני המשפחה, הוצאת דרכון זר (כידוע נדרש להוכיח מקום לידה של ההורים או הסבים) ועוד. מגיעים גם תחקירנים והיסטוריונים המבקשים ללמוד על הקיבוץ והאזור. להלן מספר דוגמאות עדכניות:
- היסטוריון שחיפש פרטים על היישובים הערביים ששכנו באזור לפני קום המדינה.
- חוקרים שחיפשו מידע על משפחת אל עזי שחיה בשכנות לקיבוץ עוד מלפני מלחמת העצמאות (היא נשארה במקום ושומרת על קשרים עם היישובים שקמו מסביב).
- חוקרת שהוריה היו תושבי מעברת חרובית, שהוקמה בזמנו בסמיכות לקיבוץ בשנות ה-50.
- נציגי הארכיון הישראלי לסרטים, סינמטק ירושלים ביקשו סרטי סלילים ישנים שנמצאים ברשות הארכיון. הסרטים עברו דיגיטציה וההעתקים שמורים הן בארכיון כפר מנחם והן בסינמטק, וזמינים לצפייה.
- חברי משלחת של תנועת השומר הצעיר בברלין ביקשו להוציא חומרים על בוגרי קן ברלין. החומרים שנאספו בארכיון, יחד עם חומרים נוספים שלוקטו סייעו להם בהכנת משחק קלפים על תולדות קן השומר הצעיר בברלין מלפני מלחמת העולם השנייה. התוצאה המרשימה שמורה בארכיון.
אוכמה, מנהלת הארכיון, וצוות המתנדבים שלצידה מסייעים בארגון תערוכות, בהכנת חומרים ובניית תכנים לימודיים (חידונים, משחקים, מצגות ועוד) לאירועי תרבות וחברה ביישוב (גנים, בית ספר, חינוך חברתי, גמלאים ומשפחות). בארכיון מתקיימים מעת לעת מפגשים עם תלמידים מגיל הגן ועד לתיכון לצורך לימוד חוויתי של תולדות היישוב והאזור. הארכיון מהווה גם מוקד התנדבות לבני נוער. הם מסייעים בסריקה וארגון החומרים ועל הדרך גם לומדים על היישוב המיוחד שלהם.
ציוני מורשת והנצחה ברחבי הקיבוץ
בקיבוץ קיימות מספר יוזמות לשימור והנצחת העבר (פרי יוזמות פרטיות של חברים שהוצאו אל הפועל בתמיכת ועידוד של צוות השימור ומתנדבי הארכיון): שיחזור אתר חומה ומגדל; שימור פסלים שעמדו בכניסה לקיבוץ; שימור קרוסלה לחליבה; שימור מבני מגורים ראשונים (וובלים) ושירותים ציבוריים; תצוגת אמצעי ביטחון מתקופת מלחמת השחרור.
כמו כן הוצבו ברחבי הקיבוץ, בסמוך למבני ציבור, שלטים המספרים את סיפורו של המבנה וכן פריטים ממוזיאון ארכיאולוגי שפעל במקום ושימר ממצאים עתיקים שנאספו שהתגלו בסביבה הקרובה.
מקורות
אתר האינטרנט הרשמי של כפר מנחם.
ארכיון כפר מנחם, דף הבית.
כפר מנחם נוסטלגיה, דף פייבוק.
כפר מנחם, ויקיפדיה.
הכשרת אלגביש, משה ישראל.
יעקובסון מיכאל. 2015. סקירה אדריכלית על בניין חדר האוכל בקיבוץ כפר מנחם, באתר 'חלון אחורי', 21.
יעקובסון מיכאל. 2021. סיבוב בספרייה בקיבוץ כפר מנחם, באתר 'חלון אחורי', 14.
העלייה לכפר מנחם, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
שדרת האמנים בכפר מנחם, דף פייסבוק.
כפר מנחם (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית.