top of page

ארכיון קיבוץ מרחביה


רקע כללי על הקיבוץ

מֶרְחַבְיָה הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ־2 ק"מ ממזרח לעפולה, לרגלי גבעת המורה, בסמוך למושב מרחביה. הקיבוץ נמצא בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל, והוא משתייך לתנועה הקיבוצית. השם מרחביה לקוח מפסוק בתהילים: ”מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ” (ספר תהילים, פרק קי"ח, פסוק ה').


התיישבות יהודית במרחביה הייתה כבר משנת 1911 (הקואופרציה של פרנץ אופנהיימר על 3,000 דונם מאדמות הכפר פולה שנרכשו בשנת 1910). משנת 1918 עת התפרקה הקואופרציה ועד 1921 התחלפו במקום כמה קבוצות של מתיישבים. בשנת 1924 הוקם מושב העובדים מרחביה. בשנת 1929 הוקם בסמוך הקיבוץ, בידי קבוצת חברי השומר הצעיר מגליציה, שעלו לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם הראשונה וישבו קודם בהכשרה בחיפה. בקיבוץ ממשיכים היום בניהם, נכדיהם וניניהם.


הקיבוץ נבנה על שרידי מבצר צלבני (Castrum Fabe או La Fève) של מסדר אבירי היכל שלמה (הטֶמפּלָרִים) שנכבש על ידי צלאח א-דין בספטמבר 1183 בקרב אל-פולה (אנ'). קרוי היום "הגבעה" או "גבעת פולה".


קיבוץ מרחביה ידע שנות התחלה קשות של הקמת משק חקלאי על גידולי פלחה, מעט מים, הכנסת המיכון החקלאי, זנים חדשים, הקמת רפת, לול ודיר צאן. לאחר שנים הגיעו גם מי השקיה, ונכנסו גידולי שלחין ופרדס.


לחברים הראשונים הצטרפו גם חניכי השומר הצעיר מחו"ל ומישראל. עם עלית הנאצים לשלטון בגרמניה קלט הקיבוץ בני נוער שנמלטו משם. זו הייתה חברת הנוער הראשונה, ואחריה באו רבות. עבור בני נוער רבים הפזורים בכל ישראל הייתה מרחביה הבית הראשון בארץ ישראל.


בשנת 1960 הוקם בקיבוץ המפעל הראשון בישראל לצינורות פלסטיים (פלסים). המפעל היה חלוץ בהחדרת השימוש בצינורות פלסטיק להשקיית מטעים ושדות, לביוב, לשקתות ועוד. מפעל "פלסים" הפך למקום התעסוקה העיקרי ומקור ההכנסה הראשי. ב-2011 רכשה קבוצת גאון אחזקות 51% ממניות המפעל, וביחד עם 20% מרכישה קודמת שלה, הייתה לבעלת המניות העיקרית במפעל, בעוד הקיבוץ נותר בעל מניות מיעוט (29%).


בסמוך לקיבוץ נמצא בית-ספר היסודי האזורי "אופקים", שבו לומדים ילדי מרחביה (הקיבוץ והמושב) והקיבוצים גזית ועין דור (תלמידי היסודי ממשיכים אחר כך לבית הספר האזורי במזרע).


בקיבוץ נולדו וגדלו לא מעט דמויות ידועות בתרבות הישראלית לדורותיה. כך למשל בנו ונכדו של מאיר יערי, האלופים אביעזר יערי ומפקד חיל הים הישראלי לשעבר ידידיה יערי, וראש אכ"א וסגן מפקד חיל האוויר הישראלי לשעבר אלוף רן גורן.


אמנים רבים פעלו בקיבוץ ובראשם הציירים אריה סרטני ואברהם (בוז'יק) תלמי. האמניות דרורה דומיני, עידית לבבי-גבאי ורונית אגסי, המשורר טוביה ריבנר (חתן פרס ישראל), המשוררת מירה מינצר-יערי, הסופר, המשורר והמחזאי יעקב שבתאי, המשורר והמתרגם אהרון שבתאי, השחקנית והבימאית מיכל בת אדם (כלת פרס ישראל) המנצח יואב תלמי והמוזיקאי אורי הרפז.


תולדות הארכיון

ארכיון הקיבוץ הוקם כבר בעת העלייה לקרקע (1929) ביוזמת חבר הקיבוץ קובה פרנס. הוא אסף ואיחסן בתוך מזוודה בחדרו חומרים תיעודיים שייחס להם חשיבות היסטורית. על פי המסופר, המזוודה הלכה ותפחה עד שלבסוף הציבה לו אשתו אולטימטום: "המזוודה או אני". בלית ברירה נאלץ קובה למצוא מבנה לארכיון מסודר.

עם השנים נצברו בארכיון הקיבוץ עוד ועוד חומרים היסטוריים. הארכיונאים שתרמו להתפתחותו הם: צביה רייל, עזרא צמרי, רותה קליין, חיה מרחב, יצחק מרחב, אסתר סדן, רישרד ויינטרוב, בוקי אידלין ואליעזר רייך.


הארכיון ממומן היום באופן שוטף על ידי הקיבוץ. לעתים, כאשר עולה צורך מיוחד, כגון קניית ציוד טכני, פונים אנשי הצוות למנהלת הקהילה ומבקשים אישור רכישה.


מלאכת השימור נעשית בקפדנות. כל פריט שמגיע לארכיון מנוקה ומופנה למדור המיועד לו. החומרים נשמרים בתנאי אחסון נאותים על פי כללי המקצוע (מניעת רטיבות, וויסות טמפרטורה וכדומה).


הפריטים השמורים בארכיון, מקוטלגים הן באופן מסורתי (תיקיות) והן בתוכנת מחשב מתקדמת (Keysoft).


צוות הארכיון כולל ארבע חברות שעובדות באופן חלקי - מקצתן מתנדבות ומקצתן בשכר סמלי.


בצמוד לארכיון שוכנת ספריית הקיבוץ ולצידה ארכיון "ביתמונה" (מאגר תצלומים היסטוריים של ארץ ישראל שנאספו, רוכזו ושומרו בידי נדב מן.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ מרחביה


תכולת הארכיון

הארכיון כולל הן חומרים משרדיים הנוגעים לענפי המשק השונים ולכלל הקהילה המקומית והן תיקים ופריטים אישיים של חברי וחברות הקיבוץ, בניו ובנותיו לדורותיהם.


חומרי הארכיון מקיפים תקופה היסטורית רחבה – החל מהעידן הכנעני בא"י, דרך התקופה הצלבנית, תקופת נפוליאון, מלחמת העולם הראשונה (כולל תיעוד של הטייסת הגרמנית שחנתה במקום), הופעת הקואופרציה, התפתחות הקיבוץ ועד ימינו.

פריטי הארכיון מספרים לא רק את סיפור הקיבוץ המיתולוגי, אלא גם את סיפורה של ראשית ההתיישבות בארץ ישראל בכלל ובעמק יזרעאל בפרט.


באתר ההיסטורי של הקואופרציה הוקם מוזיאון "החצר הגדולה", המציג את תולדותיה של מרחביה, והוא כולל גם חדרים משוחזרים של גולדה מאיר, שחייתה במרחביה מספר שנים סמוך לעלייתה הסופית לארץ בשנת 1921, ושל מאיר יערי שהיה חבר הקיבוץ והמנהיג ההיסטורי של תנועת השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי ומפלגת הפועלים המאוחדת.


ייחודו הפיזי של הארכיון טמון בכך שהוא אינו כולל רק ארונות ותיקיות אלא גם תמונות קיר ומוצגים רבים שמקנים לו אופי של מוזיאון מקומי.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ מרחביה


בין הפריטים הפיקנטיים השמורים בארכיון ניתן למנות את סיפורי הבנים הראשונים וראשית מערכת החינוך השיתופית (חוברות הדרכה, מחברות תלמידים יומנים, פרוטוקולים של חניכי השומר הצעיר ועוד).


לפריטי הארכיון (ובכלל זה לספריה הצמודה לו) חשיבות היסטורגיורפית מיוחדת משום שזהו הישוב הראשון שעלה על הקרקע בעמק יזרעאל. הוא גם היווה בית רעיוני ופיזי לתנועת השומר הצעיר ומפ"ם (מאיר יערי, מנהיג התנועה, היה ממייסדי הקיבוץ); זאת ועוד, בית התנועה, הדפוס של הוצאת "ספריית פועלים" וארכיון התנועה – שכנו כולם בקיבוץ.


הארכיון כולל גם מגוון סרטונים ומצגות פדגוגיות על נושאים היסטוריים שונים.


משתמשים ופעילויות

המשתמשים העיקריים בארכיון הם חברי הקיבוץ שמגיעים מעת לעת לחיפוש "שורשים" לצרכים מגוונים. בחומרי הארכיון נעזרים גם אנשים שאינם חברי קיבוץ בהווה ושהתגוררו בו בעבר תקופה מסוימת (חניכי עליית הנוער, ילדי חוץ שהתחנכו בקיבוץ, גרעינים תנועתיים ועוד). גם הם מחפשים עדויות היסטוריות על עצמם ועל בני משפחתם.


הארכיון מהווה מקור חשוב גם עבור חוקרים המתעניינים בהיסטוריה של הקואופרציה (1911-1918) והקבוצות השונות (1918-1929) ובהיסטוריה של עמק יזרעאל.


הנהלת הקיבוץ החברתית-משקית נעזרת מדי פעם בארכיון לצורך איתור ואיסוף מסמכים תיעודיים הקשורים לחברים שהיו ועזבו, להסכמים וחוזים עם גורמי חוץ, לתקנונים שנערכו והתקיימו בעבר ועוד.


טעימות מארכיון הקיבוץ מתפרסמות דרך קבע בעלון הקיבוץ, שיוצא לאור מדי חודש.


צוות הארכיון יוזם ומפיק מגוון פעילויות חינוכיות. כך לדוגמא:

- לציון שנת התשעים לקיבוץ הפיק הארכיון משחק רביעיות סביב ההיסטוריה קיבוצית. כמו כן הודפסו חולצות והופק משחק "מגלים את המטמון" שעודד ביקורים באתרים ההיסטוריים של הקיבוץ.


- לרגל השקת הדף "קיבוץ מרחביה סיפור מקומי" הופק ערב שבו נטלו חלק פעיל וותיקי הקיבוץ בני הגיל השלישי ביחד עם בני/בנות המצווה. באולם הושמעו שירים, סיפורים קבוצתיים ואישיים שלוו בתמונות מהדף שעלה לאוויר.


- זו השנה השלישית שנערכת בארכיון פעילות לבני המצווה תחת הכותרת "ילדות של פעם". הילדים מחולקים לקבוצות עבודה שבהן נעשית עבודת חקר סביב נושאים מתולדות הקיבוץ (סדר היום של ילדי הקיבוץ הישן, לבוש של פעם, אביזרים שעבר זמנם ועוד).


- מקצת מבני המצווה תורמים לקיבוץ באמצעות חצי שנת עבודה בארכיון.


- תכנית "מחוברות למרחביה", שפועלת בשיתוף פעולה עם "המכינה הישראלית" בקיבוץ מרחביה (מכינה קדם צבאית לבנות מהפריפריה החברתית-גיאוגרפית) - עוסקת בהעצמה נשית בדגש על חיבור להיסטוריה המקומית, ותוך שיתוף פעולה עם הארכיון. במסגרת התוכנית מובאים סיפוריהן של נשים בולטות שחיו בתקופות שונות במרחביה (למשל, אירה יאן, גולדה מאיר, לאה גולדברג ועוד). לסיום הפרוייקט מפיקות בנות המכינה תוצרים פדגוגיים לשימוש הארכיון.


אתרי מורשת נוספים בקיבוץ

לצד מרכז המבקרים "החצר הישנה" קיימים בקיבוץ מספר מוקדי מורשת נוספים. העיקריים: צריף ראשונים שמור, בית העלמין המקומי וסליק מימי המאבק בבריטים. כמו כן פזורים בקיבוץ שלטים לציון מוקדי מורשת.


מקורות













Comentários


bottom of page