ארכיון קיבוץ משמר העמק

רקע היסטורי

חברי הקיבוץ שמרו תיעוד היסטורי של קורותיהם כבר מראשית התגבשות הקבוצה (גרעין קיבוץ השומר הצעיר ב') בחיפה (הקיבוץ עלה לקרקע ב-1926).

רבים וטובים תרמו להתפתחות הארכיון הקיבוצי. ראויים לציון מיוחד: חיים רהט, בן עמי גורדון, יעקב דורון, יעקב פדן, בנימין עומר, מאיר צור, תמר שניר, תרצה אמבר, נאוה לין, דינה ויכנסקי, אלישבע אכמון, רנה גורן, הלה אדם, שלמה אדם, יהודה מושקוביץ, נירה שפירא, רונית אגיב, אלעד קריאל, ויצקה ון דה וילדה ושושן דורון.

לכל אורך השנים, כולל בשנים קשות, זכה הארכיון לתקצוב של הקיבוץ. הקושי המרכזי הוא דווקא באיוש התפקידים.

הארכיון, 2015. התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ משמר העמק

תכולת הארכיון

הארכיון מכיל את כל סוגי המדיה, כולל אודיו, וידאו ואפילו צילומים על לוחות זכוכית מראשית המאה העשרים. השימור נעשה על פי הסטנדרט המקובל בארכיונים מקצועיים.

קיבוץ משמר העמק הוא אחד הוותיקים בארץ ולכן קיימת חשיבות מיוחדת לחומרים שנשמרו בארכיון שלו. מעבר לתיעוד התפתחות היישוב והקהילה, כלולים בו חומרים היסטוריים חשובים להבנת התפתחות תנועת השומר הצעיר-הקיבוץ הארצי ועמק יזרעאל.

פריטי הארכיון חשובים גם לתולדות החינוך הישראלי והעולמי, משום שהמוסד החינוכי "שומריה", שנחנך ב-1931 על גבעה מצפון לקיבוץ, הוא אחד המוסדות המכוננים והמיתולוגיים של החינוך המשותף.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ משמר העמק

הארכיון חשוב גם למורשת הביטחונית של ישראל. בפאתי קיבוץ משמר העמק, בלב היער, שוכנת לה בסתר מערה אשר שימשה לאימוני שתי המחלקות הסודיות של הפלמ”ח: מחלקת המסתערבים והמחלקה הגרמנית. כאן נולד הקוד האתי של צה”ל, פה נוצקו ערכי הרעות, הדבקות במטרה, הדוגמא האישית וה”אחרי” של המפקד.

ב-4 באפריל 1948 פתח צבא ההצלה קאוקג'י בהתקפה על הקיבוץ בכוח של למעלה מגדוד ובסיוע ארטילרי. הייתה זו הפעם הראשונה שבה השתמשו בתותחים במלחמת העצמאות. ההפגזות גרמו לאבדות בין המגינים וחברי הקיבוץ, וכן לנזק רב למבני המשק. במהלך ההתקפה הגיעו משורייני האויב עד גדרות המשק. הקרבות נמשכו עד 13 באפריל 1948, עם הפוגה קצרה בתיווך הבריטים, בה נלקחו כל ילדי הקיבוץ למקום מבטחים בקיבוצים שכנים, והסתיימו בניצחון המגינים, אליהם הצטרפו כוחות חי"ש והגדוד הראשון של הפלמ"ח.

פעילויות

הארכיון תורם לאירועים החגיגיים של הקיבוץ ולפעילויות שונות בתחום החינוכי. למרבה הצער, בשל בעיות שונות כמעט שלא קיימת בו אפשרות לאירוח (למרות פניות רבות מאד).

תהליך הדיגיטציה של חומרי הארכיון החל לפני שלוש שנים וכיום (2023) רוב החומרים נגישים כבר באינטרנט.

שורה עליונה: משמאל - הכשרת שטח לנטיעת היער 1930; מימין - חריש במטע, 1930.

שורה אמצעית: משמאל - נטיעות יער השומר הצעיר, 1929; מימין - פרידה משפחתית 1967.

שורה תחתונה: משמאל: שמירה בשדות (ללא פרטים); מימין - חריש לנטיעת היער, 1936.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ משמר העמק

מקורות

• משמר העמק, ויקיפדיה.

• האתר הרשמי של קיבוץ משמר העמק.

• אתר ארכיון משמר העמק.

• לזכרם - אתר ההנצחה של משמר העמק.

• יעקובסון מיכאל. 14.6.2018. הבית הגדול המיתולוגי של משמר העמק הפך לבית משרדים .xnet

• אלון אלי. 15.5.2016. סיפורו של מקום בית העלמין במשמר העמק, News1 מחלקה הראשונה.

• הרועה העברי במשמר העמק, 1939, אתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.

• בארי ישעיהו. 1992. הקיבוץ שלי: משמר העמק.

• חדרי ישראל. 1927, ראשיתו של משמר העמק, בתוך: אברהם יערי, זיכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק קי"ז, עמ' 1222–1228.

• אזוב עמירם. 2013. משמר העמק לא תיפול, דביר.

• תלמי מנחם ותלמי אפרים. 1966. כל הארץ-לכסיקון גאוגרפי של ישראל, הוצאת עמיחי, ספטמבר, עמוד 451

• את לי פינת יקר, ימי קיבוץ משמר העמק 1922–2007, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

• הלל ע. 1987. תכלת וקוצים ילדות בקבוץ, ספרית הפועלים.

• ללא ציון מחברים. 1950. משמר העמק במערכה, ספרית פועלים.

• אזוב עמירם. 2013. משמר העמק לא תיפול, דביר.

• בארי ישעיהו. 1992. הקבוץ שלי – 1922-1950, קיבוץ משמר העמק.

• שמאי שלום. 1990. לשון מקום - מלים ייחודיות ומלים בעלות משמעות אחרת, הוצאת חגיגית לחג הקיבוץ, משמר העמק.

• גורדון עמרם. 2022. ימי ראשית: מאה שנה למשמר העמק, 2022-1922, משמר העמק.