top of page

ארכיון קיבוץ ניר אליהו


רקע היסטורי

נִיר אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ הממוקם צפונית-מזרחית לכפר סבא, על גבעות החמרה של השרון. לקיבוץ כניסה ראשית הנמצאת בהמשך לציר הגישה למכללת בית ברל וכניסה נוספת מכביש 6. הוא משתייך למועצה האזורית דרום השרון.


הקיבוץ, שנקרא על שם אליהו גולומב, עלה הקרקע ביולי 1950 על חורבות מוצב של הצבא העיראקי, מתקופת מלחמת העצמאות. בעת הקמתו השתייך הקיבוץ ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים".

המייסדים היו חברי חברות נוער של הקיבוצים גלעד, כפר גלעדי, עין חרוד, ואשדות יעקב, שכללו יוצאי טורקיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ומפולין. רוב בני חברות הנוער היו יוצאי חברות הכשרה של הנח"ל ומיעוטם היו בחופשה משירות צבאי לצורך הקמת הקיבוץ, שהוקם בסיוע הנח"ל (זהו הקיבוץ הראשון של בוגרי הנח"ל).


הקיבוץ הוקם בין השאר במטרה להוות חוליה שלישית עם רמת הכובש וקיבוץ אייל אל מול קלקיליה מעברו השני של הגבול עם ירדן (הקו הירוק), שהיה מרוחק מהקיבוץ כחצי קילומטר. זאת, למרות דעת מומחים חקלאיים שהמקום אינו מתאים להתיישבות. לפני כן, במהלך מלחמת העצמאות, שימש אתר העלייה לקרקע של הקיבוץ עמדה קדמית של כוחות ערביים שנלחמו נגד כפר סבא ורמת הכובש.

התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ ניר אליהו


בשנים הראשונות סבל הקיבוץ מחבלות בציוד, במבנים וביבולים מצד מסתננים, והיה מעורב בתקריות ירי מכיוון קלקיליה. ב-25 ביוני 1956 תקפו כוחות ירדנים סיור של משמר הגבול באזור, ושניים משוטרי מג"ב נהרגו. הירי גרם לשריפה בשדות ניר אליהו. הקיבוץ גם שימש כנקודת יציאה של פעולות תגמול באזור קלקיליה, בהן "מבצע שומרון" לכיבוש משטרת קלקיליה ב-10 באוקטובר 1956. לאחר מבצע זה בו, פוצצה תחנת משטרת קלקיליה, הורגשה הקלה במצב הביטחוני בקיבוץ.


במלחמת ששת הימים נפגע המשק קשות בהפגזות ירדניות ממוצבי קלקיליה וח'ירבת צופין.

בשנת 1973 הוקם בקיבוץ מפעל "פלסטניר" שייצר שקיות פלסטיק ובין השאר ייצר את שקיות החלב של תנובה.

במרוצת שנות קיומו, בעיקר עד שנות ה-70, הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים דרור" בדרום אפריקה ובמקסיקו, וכן מתנדבים מרחבי העולם וגרעיני נח"ל.

בשנת 1978 עברו בקיבוץ מלינה משותפת של הילדים ללינה משפחתית.


בעקבות האינתיפאדה הראשונה והשנייה וחדירות מחבלים באזור לביצוע פיגועים, ובעקבות סלילתו של כביש 6 ("חוצה ישראל") ממזרח לקיבוץ, הוקמה מערכת אבטחה וחומה בגובה 8 מ' המגינה על הכביש בתוואי גדר ההפרדה. מאז נוצר בקיבוץ שקט יחסי, והוא נהנה ממיקום אסטרטגי בין כביש 6 לכביש 4.


בשנות ה-80, במהלך משבר הקיבוצים נקלע הקיבוץ למצב כלכלי קשה, שבעקבותיו ידע עזיבה של עשרות חברים. בקיבוץ חפשו יוזמות שונות לשפר את מצבם הכלכלי. בשנת 1985 נחנך בקיבוץ מערכת חדישה להפקת קיטור מאנרגיית השמש. אחת החברות הקימה עסק למרציפן ובקיץ 1986 הקימו על שדות הקיבוץ שוק של שבת בשם פשפשוק, שנסגר בשל בעיות משפטיות (שימוש באדמות חקלאיות לטובת מסחר והפעלת עסקים בשבת).


בשנות ה-90 החלו חברי-משק לצאת לעבודה מחוץ לקיבוץ, ובמקביל הופרטו החשמל, המזון, הרכב והלימודים. נפתחו שירותים ללקוחות חיצוניים של מערכת החינוך, ונפתח גן אירועים סביב הבריכה. בשלהי העשור נסגרו הלולים, ונפתח "פאב הבקבוק", מראשוני תופעת ה"פאבים הקיבוציים". בשנת 2000 בוצע איחוד רפתות עם קיבוץ רביבים (ובהמשך כפר עזה), והחלה הפרדת המשק מהקהילה.


בשנים 2003–2007 נחתם "הסדר החובות המשלים", נוצר תאגוד נפרד לענפי הקיבוץ ושיוך נכסים, והחל מעבר להתנהלות הקיבוץ ב'מודל משולב'. ב-7 בספטמבר 2007 אישרו חברי הקיבוץ ברוב גדול את שינוי המעמד של הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש", תוך שמירה על סבסוד מוסדי בתחומי הבריאות והסיעוד, החינוך והתרבות, השירותים המשותפים ותמיכה לבני המשק בגין הזכויות שצברו הוריהם.


משנת 2008 החלה צמיחה כלכלית בקיבוץ, המיוחסת לשינוי המבני בו. כן החלה קליטה של חברים חדשים לקיבוץ בהתאם למודל החדש.


כיום מתגוררים בקיבוץ כ-265 חברים, עוד כארבעים בני משק ב"מסלול בנים בעצמאות כלכלית" לפני גיל הקבלה לחברות בקיבוץ (30–40), כמאתיים ילדים וחיילים מקרב בני המשק, וכן תושבים אחרים, בהם הורי חברים, צעירים מפרויקט "תלם" ועובדים המועסקים בקיבוץ. בסך הכול מתגוררים בקיבוץ כ-550 תושבים.


הקיבוץ מתבסס בעיקר על עבודת החברים בקיבוץ ומחוצה לו, וענפי התעשייה (שותפות "פלסטניר"), שירותים (ענף המזון, חינוך, ענפי תחזוקה), גן אירועים מורשה ("עדן על המים"), רפת משותפת עם קיבוץ רביבים וכפר עזה ("רן 2000"), חקלאות (גד"ש ומטעים בשותפות אזורית), אחסנה ואחזקות. כמו כן בקיבוץ כ-40 יזמים ועצמאיים בתחומי הייעוץ וההדרכה, אירוח וטיפול בבגד ובגוף.


בראש הקיבוץ עומדת המזכירות, אולם הריבון הוא מוסד "האספה" בה רשאים כל החברים להשתתף ובה מובאות לאישור ההחלטות החשובות. האספה מתכנסת על פי הצורך, ובממוצע אחת לחודש, והחלטות מהותיות עוברות להצבעה בקלפי.


פיקנטריה: בקיבוץ צולמו מספר סרטים ישראלים: ב-1986 צולם בקיבוץ הסרט "ילדי סטלין" בבימויו של נדב לויתן; ב-1991 צולם הסרט "מעבר לים" בהשתתפות מילי אביטל ויאיר לפיד; הסרט הופק על ידי חברת "טראנספאקס" וזכה בתשעה פרסי אופיר; ב-2005 צולם הסרט "אדמה משוגעת" שזכה בפרס אופיר; ב-2007 צולם בפרדסי הקיבוץ הסרט "עץ לימון" של ערן ריקליס, שזכה בפרס "חביב הקהל" בפסטיבל ברלין ופסטיבל סן סבסטיאן; ב-2009 צולם בקיבוץ הסרט "אוסטרליה שלי" של חברת ההפקה "טראנספאקס", שיצא לאקרנים ב-2011 והומר למיני סדרה על ידי הערוץ הראשון; ב-2019 צולמה בקיבוץ סדרת הטלוויזיה "הקיבוצניקים", ובה הקיבוץ קרוי בשם "מעיין חיים".

כמו קיבוצים רבים, גם בניר אליהו עברו ברבות השנים לא מאת "מפורסמים: כך למשל חלוץ הפועל פתח תקווה ונבחרת ישראל בשנות ה-50 שלמה (צחי) נהרי היה חבר הקיבוץ ונהג לנסוע לאימונים לאחר יום עבודה בפרדס, איתו בגרעין היה גם יצחק לוי - שפיה שייצג את ישראל בשבעה משחקי "המכביה" והיה אלוף ישראל 13 שנים בתחום הקפיצה במוט, בריצת משוכות ובקרב 10. לאחר פרישתו מתחרויות שימש במשך שנים כקצין האימון הגופני של "היחידה" והכשיר דורות של מדריכי אימון גופני במכון וינגייט.

אהוד בנאי היה חבר ב"גרעין חופית" בראשית שנות ה-70.

הבמאי ציון רובין התחנך במסגרת חברת הנוער "עפרוני" בקיבוץ בשנות השמונים. מזכיר ברית התנועה הקיבוצית

שמוליק אייל היה חבר הקיבוץ עד מותו, וכך גם תא"ל מנחם זטורסקי שהיה מפקד הנח"ל בשנות ה-80.


ארכיון הקיבוץ הוקם ב-1960 באופן חלקי על ידי עמיקם רגב. עמיקם אסף את החומר שהיה מפוזר בקיבוץ במזכירות ובידי חברים, וכתוצאה מפעילותו המבורכת מכיל הארכיון כיום חומרים היסטוריים מראשית ימי הקיבוץ. החומר שנאסף אז הוכנס למכלי ארכיון ולתיקים בנושאים שונים, אך לא מוין ונרשם.


במהלך השנים נדד הארכיון בין מספר מקומות בקיבוץ עד במרץ 2018 עבר למשכנו הנוכחי - מבנה ששימש את הקיטור בעבר. המבנה שופץ והותאם לשימוש הארכיון. חלק מהמבנה משמש כמקום אחסון לציוד ואביזרים עבור תערוכה עתידית.


ב-2020 לאחר שסיימה קורס לארכיונאים בקיבוץ, החליפה עירית קולקובסקי את עמיקם רגב בניהול ארכיון ניר אליהו.

היא העובדת היחידה במקום. לדבריה "הייתי שמחה מאוד לצרף מתנדבים אבל התנאים לא מאפשרים זאת. הקמנו בהתנדבות צוות שמנסה להקים מעין מוזיאון בחדר הצמוד לארכיון, שיספר את סיפור המקום ויחשוף לציבור את החומרים והחפצים שנשמרו בארכיון לאורך השנים.- תקציב, תקציב, תקציב...."

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ ניר אליהו


בשנת 1996 הוכנס לראשונה לארכיון מיחשוב – תחילה תכנת ברקאי, אחר כך תוכנת קיסופט ששודרגה בהמשך לקיסופט 2 DAF.


החומר ברובו הגדול מאוחסן במכלים ובתוכם תיקי קרטון לפי חטיבות ממוספרות. על המכלים הודבקו מדבקות צבעוניות לצורך זיהוי יעיל: ירוק – משק, לבן – שירותים, אדום – כללי, צהוב – חברה.


החומרים קוטלגו ל-50 חטיבות כגון: אסיפה, הנה"ק, הנה"כ, אבלות, בניר, בטחון, גד"ש, מטע, פלסטניר, עדן אירועים, ענפי שרות, ועדות, תיקים אישיים ועוד.


החומר השוטף נאסף מוועדות ובעלי התפקידים בקיבוץ.


קטעי העיתונות מגיעים ברובם מחברת האיסוף "יפעת" (הקיבוץ מנוי).


לכל נפטר/ת נפתח תיק שכולל חומרים היסטוריים אישיים, הספדים מההלוויה ומהשלושים, תמונה למסגור וצילום ההלוויה.


תצלומים מחיי הקיבוץ מועברים לאתר "צילומים" ומכאן נלקחים לאתר הקיבוץ. מבחר תמונות מוגדלות ל 18:24 מאוחסנות בקלסרים ומשמשות לתצוגה ולעיון. תמונות בגודל 10:15 מאוחסנות במעטפות ובתוך במכלי העץ לפי שנים ונושאים.


רוב חומרי הארכיון נאספים היום דרך הדוא"ל ומועברים לתוכנה שמאפשרת חיפוש לפי מילות מפתח, מכל ותיק

חומר חסוי מאוחסן בארון ברזל נעול – תקנון הקיבוץ, שילומים, קלטות, הסכמים, החלטות אסיפה.


משתמשים ופעילויות

הארכיון מתחזק דף פייסבוק פעיל שאליו מועלים תמונות ומסמכים היסטוריים לקראת אירועים חגיגיים.

ועדת תרבות של הקיבוץ מרבה להיעזר בחומרי הארכיון.

בעקבות השינויים בקיבוץ מתרבות פניות מצד החברים והועדות השונות שנועדו לבדוק החלטות עבר שנעשו בקיבוץ, לפני כל הצבעה או שינוי מתוכנן.


לא מעט עבודות מחקר (בעיקר סמינריונים במוסדות האקדמיים) התבססו בין השאר על חומרי הארכיון.

לארכיון מגיעות מפעם לפעם קבוצות של ילדי הקיבוץ במטרה להכיר במעט את ההיסטוריה המקומית.


פרויקט מיוחד שנעשה – שחזור הטרקטור וקומביין הבוטנים.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ ניר אליהו


מקורות

Comments


bottom of page