top of page

ארכיון קיבוץ עין גב


רקע היסטורי

עין גב הוא קיבוץ השוכן על הגדה המזרחית של הכנרת. מקור השם אינו ברור אך כנראה בא מן המילה ניקבה, מעבר הרים צר. המקום היה מעבר הרים אל רמת הגולן אחת הדרכים המרכזיות במזרח התיכון. זו הסיבה שהיתה התיישבות במקום לאורך נמצא במקום כפר מהתקופה הפרה היסטורית, שרידי יישוב מהתקופה התנכית ושרידי יישוב גדול מהתקופה הרומאית והביזנטית. כאן התנהל כנראה הקרב המתואר בתנ"ך בין מלכות ישראל ומלכות ארם.


בסוף המאה התשע עשרה נרכשה אדמת מזרח הכנרת על ידי משפחות בהאיות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה היה צריך להקבע הגבול בין המנדט התרפתי לבריטי. בתחילה סוכם כי רמת הגולן תהיה אנגלית ומזרח הכנרת צרפתית אך בעקב הניסיונות לתחום את הגבולות התהפך הכיוון. מזרח הכנרת היה לחלק מהמנדט הבריטי ורמת הגולן חלק מהמנדט הצרפתי. הגבול נקבע על פי גבולות הנחלה של הבהאים.

ב-1924 רכשה חברת הכשרת היישוב 400 דונם ממשפחות הבהאים אך מלבד כמה ניסיונות חריש לא התקיימה במקום כל פעולה התיישבותית.

ב-1934 הוקמה בגרמניה חברה ליהודים אמידים בכוונה להקים בארץ ישראל מושבה חקלאית. בראש החברה עמד הרמן באדט פקיד בכיר במשרד המשפטים בבוואריה.


החברה רכשה כ-12.000 דונם מהמשפחות הבהאיות והחלה בהכנות להתיישבות. נחכרה חוות ביתניה בעמק הירדן כדי לערוך ניסיונות חקלאיים שיתאימו למושבה במזרח הכנרת. למקום הובאו חלוצים ואגרונום. אחרי זמן מה הוחלט להביא למקום חלוצים מגרמניה כדי שיוכלו לעבוד עם הידע הגרמני. קבוצה זו של חלוצים ישבה בנחלת יהודה והחליטה להפוך לקיבוץ .באותו זמן חלוצים מתנועת נ.צ.ח מאוסטריה, לטביה, ליטא, אסטוניה וצ'כוסלובקיה התיישבו כקיבוץ בחצר כנרת. הקיבוץ המאוחד הייתה תנועה התיישבותית שהאמינה בקיבוצים גדולים מגלויות שונות. היא האמינה שקבוצות מתרבויות שונות יקיימו כור היתוך שבמרכזו התרבות העברית. הגרעינים שישבו בביתניה תחתית ובחצר כנרת היו שייכים לתנועה זו. בקיבוץ המאוחד נפלה החלטה לאחד את הקבוצה הגרמנית ואת הקיבוץ שישב בחוות כנרת כך נולד הגרעין המיישב של עין גב.

עם פרוץ המאורעות של 1936 התייאשו מייסדי חברת קדמת כנרת. ארץ ישראל כבר לא נראתה כמקלט מספיק טוב. החברה פשטה את הרגל והרמאן באדט מכר את אדמותיה לקרן הקיימת.


ב-1937 הוקמה וועדת פיל הבריטית לחקור ולהציע פתרון לארץ ישראל. נודע שהוועדה חותרת לפתרון של חלוקת הארץ. המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית החליטה שיש ליישב במהירות אדמות שנרכשו כדי לקבוע את המפה העתידית. לצורך זה הוחלט למהר ולהקים עוד נקודות בהתיישבות של חומה ומגדל וביניהם במזרח הכנרת. הגרעין המיועד ערך את ההכנות יחד עם הכנות שנעשו בקיבוצים בעמק הירדן. ערב פרסום מסקנות הוועדה ב-6 ליולי 1937 הגיעה שיירת העולים לקרקע למקום קצת דרומה ממקומו של הקיבוץ היום (במקום זה עומד היום כפר הנופש של הקיבוץ). היישוב הוקם ביום אחד בהשתתפות המונים. יש לזכור שבתקופה ההיא הקמת יישוב במתכונת חומה ומגדל נעשתה בהסכמה ובעידוד של שלטונות המנדט הבריטי.


במלחמת העצמאות היה הקיבוץ יישוב יהודי יחידי בחוף המזרחי של הכנרת, והכפר הערבי אלסמרא ניתק את הקיבוץ מיישובי עמק הירדן.


עם הפלישה שלאחר הכרזת המדינה, הסורים הסתפקו בתחילה בהפגזות על הקיבוץ, וריכזו את מאמצם לפרוץ לגליל דרך בקעת הירדן והדגניות. רק לקראת ההפוגה הראשונה הם פנו לתקוף את עין גב. ההתקפה התחילה בבוקר ה-10 ביוני 1948 ונבלמה בקרב גבורה. ב-11 ביוני 1948 הותקפה עין גב בשנית, הפעם על ידי כוח של צבא ההצלה. גם התקפה זו נבלמה. ב-12 ביוני 1948 נערכה על המשק התקפה שלישית על ידי כוחות מקומיים מכפרי הסביבה, וזו נהדפה אף היא. בליל ה-18 ביולי 1948 יצאה מחלקה של חברי עין גב ואנשי עמק הירדן וכבשה את סוסיתא.


בעקבות יישום הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לסוריה ב-1949 ("הסכמי רודוס") נקלע הקיבוץ לתוך מובלעת בין שני אזורים שהריבונות עליהם לא הייתה ברורה, ובשל כך הוכרז כל האזור כ"שטח מפורז". במהלך 18 השנים הבאות – עד יוני 1967 – פעלה ישראל למימוש ריבונותה במי הכנרת ובכל השטח עד הגבול הבינלאומי ואילו סוריה ניסתה לחלוש על השטחים הסמוכים לגבול באמצעות ירי והפגזות. חברי עין גב, חקלאיה ודייגיה סבלו קשה מההתקפות האלה שלא נסתיימו אלא לאחר כיבוש רמת הגולן בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.


בראשית שנות ה-50 נוצר בקיבוץ פילוג פוליטי בין אנשי אחדות העבודה ובין אנשי מפא"י ובסיומו בינואר 1954, לאחר שנתיים של ויכוחים עזבו תומכי הקיבוץ המאוחד את עין גב ועברו לגינוסר. אירוע זה פגע קשה בתשתית החברתית והכלכלית של הקיבוץ.


בשנות ה-60 הוקם סמוך לעין גב בית הספר היסודי האזורי "קדמת כנרת" ששימש את כל תלמידי יישובי מזרח הכנרת ואחר כך גם את התלמידים מדרום רמת הגולן. בשנת 2006 פרשו ילדי הגולן לבית הספר החדש שהוקם בבני יהודה וצמצום מספר התלמידים גרם לסגירתו.


מאז כיבוש הגולן ופיתוחו, עין גב חדלה מלהיות יישוב מאוים ומסוגר ונפתחה תקופה חדשה של פריחה כלכלית וחברתית בקיבוץ. חברים רבים הצטרפו אליו, וענף התיירות זכה לעדנה. פסטיבל עין גב שהיה עד אז אירוע מקומי וצנוע הביא את עין גב למרכז המפה התרבותית. משלט הסוסיתא הפך ממוצב צה"ל לאתר טיולים מבוקש, שנחשף בשנים האחרונות על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה.


הקיבוץ מתפרנס כיום בעיקר מתיירות וחקלאות מבין ענפי התיירות בולטים במיוחד הם כפר הנופש, מסעדת הדגים, וחברת השייט המשיטה אורחים וצליינים בכל קווי השייט בכנרת חברה שהוקמה ב-1945 בעת שהקשר הימי היה כמעט הקשר היחידי של הקיבוץ עם האזור. בקיבוץ ישנן הרבה אטרקציות, למשל ״הנגרייה של סבא יוסי״. סיור ברכבת ברחבי הקיבוץ, חניון פעיל "חוף סוסיתא". מבין ענפי החקלאות עין גב מפורסמת בעיקר בענף הדייג המיתולוגי, הרפת וענף הבננות בקיבוץ ישנה אכסניה לתיירי הקיבוץ ולאורחי התושבים (מצוטט מתוך הערך עין גב בויקיפדיה).


אפרופו המורשת הקיבוצית חשוב לציין את "פסטיבל עין גב" שעד תחילת שנות ה- 2000 היה מהגדולים והמפורסמים בישראל ואת התיירות הצליינית (עד ימי הקורונה שימש הקיבוץ אתר מרכזי של עליה לרגל).


תיעוד עין גב החל למעשה עוד קודם להקמת היישוב - עם התגבשות גרעין המתיישבים בראשית שנות השלושים.

בשנים הראשונות נאספו מסמכים היסטוריים ע"י מרדכי ניישטט ואליעזר דרורי, שנמנו על מייסדי הקיבוץ. הם ליקטו כל פיסת מידע ותכתובת על מנת לשמרם לדורות הבאים.


האיסוף לאורך השנים היה בלתי מסודר, והחומרים נדדו ממקום למקום בתוך הקיבוץ. בשנת 1969 היתה הצפה ביישוב וחומרים היסטוריים רבים שאוחסנו במקלט המשק הלכו לאיבוד. למרבה המזל היו חברים ששמרו בחזקתם מספר עותקי מסמכים וצילומים, מה שאיפשר להתחיל תהליך איסוף ושימור שיטתי ב-1972. הארכיון הפיזי הראשון היה בתוך חדר ההנצחה.


החבר חיים יהלום היה הראשון שקיבל על עצמו לפנות חברים ולאסוף חומרים בעלי ערך היסטורי שהועברו באופן מסודר לארכיון.


בשנת 1992 קיבל על עצמו החבר צבי מור את ניהול הארכיון, לאחר שעבר השתלמות מקצועית בתחום הארכיונאות. הוא החל לסדר ולקטלג את המסמכים והתצלומים באופן ידני לתוך תיקים ומכלים. בשנים האלו כרכו את עלוני הקיבוץ לפי שנים, אספו חומרים רבים על פסטיבל עין גב וסרקו אלפי תמונות באמצעות פרויקט "שימור לדורות" של בית יגאל אלון. כמו כן נאספו פרוטוקולים, פרסומי אירועי תרבות בקיבוץ וכל פריט שהוסיף לסיפור ההיסטורי של הקיבוץ. עם הכנסת תוכנת "טופ" בשנת 1994 הועברו חלק מהחומרים לקטלוג דיגיטלי.


צבי ניהל את הארכיון ביד רמה והיה מעורב ופעיל באיגוד הארכיונאים עד שנת 2014. לצד צבי עבדה בארגון וסידור הארכיון (עד שנת 2022) המתנדבת מאירה כץ.


בשנת 2015 הועבר הארכיון מחדר הנצחה הקטן למשכנו הנוכחי שהוא רחב ומרווח. חלק ממבנה הארכיון היה במקור (תחילת שנות ה-50 של המאה העשרים) כיתת לימוד, שנבנתה כחלק מבית החינוך "קדמת כנרת", שנסגר בשנת 2006.


החל משנת 2015 מנהלת את הארכיון שולה אצלן שעברה קורס ארכיונאים, ולצידה מסייעת בהתנדבות שרון און.

השתיים עוסקות במרץ ברישום חומרים, תיעוד יזמויות היסטוריות בקיבוץ והנגשת חומרים לחברי הקיבוץ - כולל תיעוד סיפורי הוותיקים באמצעת ראיון אישי בווידאו.

צילום: נירה סקלייר. התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ עין גב


תכולת הארכיון

בארכיון נמצאים מכלים הכוללים תיקי מסמכים רבים, תוכניות תכנון ובניה, פלקטים של חגים ואירועי פסטיבל עין גב, עלונים, פינת סנדלריה, תמונות ואלבומי תמונות, אוסף אודיו, ווידאו ותקליטורים, שקופיות (רבות מהן עברו דיגיטציה), ספרי בר מצוה וחוברות סיום כיתה ח'.


אוספים פיקנטיים במיוחד:

- ארכיון ביה"ס "קדמת כנרת", שכאמור נסגר.

- כרזות של פסטיבל המוסיקה לצד כרזות של הופעות באולם הקונצרטים המקומי.

- ספרי האורחים עם חתימותיהם של מפורסמים מכלרחבי העולם, שנאספו מפסטיבל עין גב (החל משנות ה-40).

- מבחר כרזות תרבות שנוצרו לקראת חגים, ערבי תרבות ואירועים פנימיים אחרים בקיבוץ.

- חוברות שיצאו לאור לקראת חגי המשק, ביוזמתו הפעילה של החבר "הכי מפורסם" בעין גב - הסופר, ההיסטוריון, המורה והמנהיג (בין השאר מזכיר התק"ם) – מוקי צור.


כל חומרי הארכיון מקוטלגים בטבלאות Excell ו-Word ובתוכנת הארכיון.

עובדי הארכיון סורקים בעיקר תצלומים, סרטים, קטעי וידאו ואודיו. המסמכים טרם נסרקו.

הגישה לארכיון היא בינתיים רק פיזית. עם זאת חבר הקיבוץ אריאל צור פתח דף פייסבוק עצמאי שנקרא Alon kibbutz Ein-Gev ושבו מתפרסמות בין השאר "חדשות מהעבר", תוך שימוש בחומרי הארכיון.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ עין גב


פעילויות

בארכיון נעזרים החברים ומוסדות הקיבוץ, בעיקר להכנת אירועי תרבות חגיגיים.

חומרי הארכיון שימשו עד היום כתשתית לעבודות מחקר מגוונות. כך למשל, על הבהאים, על הסוסיתא, על עין גב במלחמת העצמאות ועוד.


- הארכיון יזם והפיק מספר תערוכות בקיבוץ לאורך השנים. כך למשל התערוכות "מחזורי ילדים", "אומני הקיבוץ" ו"חגים ואירועי תרבות בקיבוץ".


- ב-1993, לרגל 55 שנים להקמת הקיבוץ, נרתמו החברים ליוזמה מיוחדת: רקימת שמות המשפחה על ריבועי בד קנבס, שנתפרו אחר כך למפות גדולות ושימשו את הסועדים בחדר האוכל. בשנת 2022, לכבוד 85 שנים לעין גב, נעשה שימוש במפות הללו (בטכניקה ממוחשבת) כתשתית לאריחי קרמיקה היוצרים מעין "קיר רקמה" לשימור.


- בחגיגות ה-80 של עין-גב הציג הארכיון תערוכת חוצות על בדי שמשונית, שנתלו בשדרה שבין חדר האוכל למחסן הבגדים. התערוכה עסקה בנושאים הבאים: מחזורי הילדים בני ובנות הקיבוץ משנת 1936, אומנות מקומית ציור ופיסול, כרזות תרבות שנוצרו לאירועים פנימיים.


- הארכיון הפיק לוחות שנה עם ארומה נוסטלגית. כך למשל, בשנת 2022 הופק לוח עם צילומי החבר לובקא (אריה) גולדברג משנות השישים של המאה ה-20 תוך השוואה לצילומי המקומות הללו בימינו.

התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ עין גב


מוקדי מורשת והנצחה בקיבוץ

בקיבוץ אתר הנצחה ובו מוצב הפסל "אם ובנה" שנוצר ע"י הפסלת חנה אורלוף בהשראת צילום של חברת עין-גב שנפלה על הגנת הקיבוץ במלחמת העצמאות.


מוקדי מורשת נוספים הם: אולם הקונצרטים, הר-הסוסיתא, מוזיאון בית-ראשונים, מבנה המאפיה, שלוש עמדות הגנה, נשקיה במחנה הישן (במקום שבו נמצא היום כפר הנופש), האווירון שנתרם לילדי עין גב ב-1967 ע"י התעשיה האווירית.

הפסל "אם ובנה" שנוצר ע"י הפסלת חנה אורלוף. התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ עין גב


מקורות

Commentaires


bottom of page