top of page

ארכיון רמות השבים

ליקט מידע, ערך והוסיף: עוז אלמוג, 2023



רקע היסטורי

רָמוֹת הַשָּׁבִים הוא כפר שיתופי במועצה אזורית דרום השרון הנמצא מדרום למחלף רעננה דרום המחבר בין כביש 4 לכביש 531. היישוב נמצא בין ארבע ערים, הרצליה, רעננה, כפר סבא והוד השרון, וצמוד לשני מושבים, כפר מל"ל וגבעת ח"ן .


היישוב נוסד ב- 1933 על ידי יהודים שנמלטו מגרמניה עם עליית הנאצים. המתיישבים ברמות השבים היו שונים ממתיישבי מרבית המושבים והקיבוצים במספר מאפיינים: רובם היו מבוגרים יחסית, בעלי משפחות עם ילדים, בעלי מקצועות חופשיים, ללא ניסיון בחקלאות וחפים מאידאולוגיה סוציאליסטית. בין המייסדים הראשונים היו 29 סוחרים, 17 רופאים, בעלי מקצועות חופשיים נוספים וחקלאי אחד.


המתיישבים עלו ארצה עם האמצעים הכספיים שעמדו לרשותם והודות להסכם העברה הצליחו בהמשך לפתח מספר תחומי פרנסה. כל זאת, ללא תנועה מיישבת שתתמוך בהם ואפילו בהתנגדות של מוסדות התנועה הציונית, שלא האמינו ביכולתם להקים יישוב חקלאי. המתיישבים הראשונים רכשו את הקרקע בכספם. בהמשך היו שהתיישבו גם על אדמות הקק"ל.


את הפתרון הארגוני מצאו בתורתו של דייוויס טריטש - סופר, הוגה דעות ופעיל ציוני בעל שם. טריטש ליווה את תושבי רמות השבים ואף חיבר את המנשר הראשון שהציע לעולי גרמניה להצטרף ליישוב. תוכניתו מומשה בעזרת אחד מחסידיו, אריך דב מוזס , ואליו חברו שלושה עולים (קורט קיבא, פליקס רוזנוב ושמריהו רוזנפלד). הגרעין הזה רכש את הקרקע ואת החומרים הנדרשים להתיישבות וגייס את המתיישבים. כבר בראשית הדרך הוקמו בנפרד וועד הכפר שדאג לנושאים המוניציפליים, וקואופרטיב חקלאי בשם 'אל-על'. את המבנה הארגוני הייחודי של רמות השבים, "כפר שיתופי", אמצו בהמשך יישובים נוספים שברבות הימים היו בין מקימי "האיחוד החקלאי". בתוכנית של טריטש נקבע כי בתחילה יתבססו המשקים על גידול תרנגולות וירקות בשטח מוגבל (כ-2 דונם לבית, מחסן ולול ו-2 דונם ירקות.) בפועל לא כל המתיישבים עיבדו שטחי ירקות והיו גם בעל מכולת אחד, רפתן אחד ובעל מלון אחד. קואופרטיב "אל-על" תמך בלולנים ותחומי פעילותו כללו הקמת מחסן תערובת ומדגרה, רכישה מרוכזת של מזון לעופות והפצתו למשקי החברים, שיווק משותף של הביצים והעופות ושכירת מדריך מקצועי בעל ניסיון בגידול עופות. כדי לסייע זה לזו בתלאות הקיום ייסדו התושבים קרן משותפת – קופת מלווה שתמכה במי שנזקק לעזרה כספית. הערבות ההדדית התבטאה גם בנשיאה משותפת בהפסדים שנגרמו למספר משקים ממגפת הניוקאסל שחיסלה לולים שלמים.


מבנה הסילו, שנות הארבעים. צילום: פוטו יוסף. התצלום באדיבות ארכיון רמות השבים


מיום היווסדה העלתה רמות השבים על נס את חשיבות התרבות בחיי הקהילה. כבר בשנים הראשונות התקיימו בכפר נשפי פורים מושקעים, חוג דרמטי, הרצאות בתחומים רבים, "קונצרטים חיים" ו"קונצרטים על גבי תקליטים".


ארכיון רמות השבים הוקם בראשית ימיו של הכפר. החומרים נאספו באופן ספורדי כבר מימיו הראשונים של היישוב. חשוב לציין שכל החומר הארכיוני מ-15 עד 20 השנים הראשונות, כתוב בגרמנית.


החבר גוטשלק היה הראשון שהופקד על תיעוד תולדות הכפר (למרבה הצער בשלב מסוים הוא עשה גם סלקציה והשמיד חלק מהחומרים). הגברת צילי זטלנד, בתפקידה כמזכירת הוועד, המשיכה במשימה, ואף סידרה את המסמכים באופן קרוב יותר לסדר הארכיוני המקובל.

בשנת 2013, לקראת שנת ה-80 לכפר, נאות הוועד לבקשת איריס מורג ואסנת שירן, להפוך את אוסף המסמכים הכתובים והמצולמים לארכיון מסודר. לצורך מטרה זו הוקצה חדרון וציוד ומאז שוקד צוות הארכיון על בניית ארכיון תקני ועל הנגשת אוצרותיו לתושבים ולכל מאן דבעי.


התצלומים באדיבות ארכיון רמות השבים


תכולת הארכיון

הארכיון מכיל מסמכים כתובים מכל הסוגים: פרוטוקולים, מכתבים, עלונים, חוזרים וספרים.

המסמכים חזותיים כוללים: מפות, תצלומים (בודדים ובאלבומים), קלטות למיניהן, חפצים ומשחקים.


כל החומרים עברו ועוברים תהליך קטלוג ומאוחסנים בתיקים, במכלים ועל כונניות. חלק גדול מהחפצים נשמר במוזיאון הליפט.


מספר מסמכים היסטוריים הקשורים לתולדות היישוב נרכשו מארכיון המדינה ומהארכיון הציוני.


מקצת מתושבים המקום (בינתיים רק מעטים) מפקידים מסמכים משפחתיים בארכיון.


בארכיון שמורים גם מאמרים, עבודות וספרים שנכתבו על רמות השבים.


מטבע הדברים הפריטים הפיקנטיים בארכיון הם החפצים שהיו בשימוש בעבר והיום צריך לנחש למה שימשו.

מאחר שהארכיון סובל ממחסור בשטח אחסון, למרות שכבר עבר מהחדרון למבנה מרווח יותר, 'הומצא' הרעיון של הקמת מוזיאון לכלי עבודה וכלי בית במבנה של "הליפט" ששופץ ומוקם בשטח מרכזי של הכפר. הליפט עצמו הוא מוצג ייחודי לעליית הייקים שהקימו את רמות השבים. הוא תיפקד כמכולה להובלת חפציהם מגרמניה לארץ-ישראל, ואחר כך שימש למטרות שונות, כגון מגורים, מחסן, מקום עבודה ועוד.


התצלומים באדיבות ארכיון רמות השבים


לכבוד הקמת התזמורת הפילהרמונית בדצמבר 1936 הגיע לארץ המנצח הדגול ארטורו טוסקניני. בביקורו ברמות השבים התרשם טוסקניני מאוד מכך שהתושבים, אחרי יום עבודה מפרך, התכנסו במחסן התערובת של אל-על לשמיעת קונצרטים. בעקבות הביקור יוזמי הקמת התזמורת הפילהרמונית העניקו למנצח הנודע חלקת פרדס ברמות השבים. על חלקה זו הוקם ב-1939 בית העם של הכפר. בארכיון שמורים המסמכים והתצלומים המתעדים את האירוע ההיסטורי הזה.


אלבום אל-על (הקואופרטיב החקלאי), שהופק בשנת החמש ליישוב (הצילומים מהשנים 1933-1938). התצלומים באדיבות ארכיון רמות השבים


צוות העובדות

הארכיון מתנהל על טהרת המין הנשי. בצוות הראשי שלוש תושבות, שתיים בגיל הפנסיה ואחת צעירה יותר. חלוקת העבודה ביניהן היא כדלקמן: איריס מורג אחראית להיבט החזותי של הארכיון, איסוף ורישום התצלומים, הכנת תערוכות שנתיות, ייזום וביצוע של מיזם מוזיאון הליפט. תמר ישר עוסקת בכתיבת התרגומים, בראיונות, באיסוף תצלומים וחפצים ובכל דבר המחייב פעילות ארגונית. הערה: נדרשה עבודת תרגום בהיקף גדול וכיום כמעט כל החומר הרשמי (פרוטוקולים, חוזרים, מכתבי הוועד) כבר מתורגמים. אסנת שירן אחראית לקליטת החומרים בארכיון, הדרכה וליווי של המתנדבות הנוספות, מתן מענה לפניות של גורמים שונים לארכיון והובלת עבודת הצוות כולו.


הארכיון ממומן באופן ישיר בכספי הוועד, ובעקיפין בכספי המועצה האזורית. חשוב לציין שכל הצוות עובד בהתנדבות - הן אלו שמקדישות לו ימי עבודה מלאים (כרגע שתיים בלבד ועוד אחת המקדישה ימי עבודה למטרות מסוימות) והן אלו המתנדבות מספר שעות בשבוע.


המתנדבות החלקיות (חנה וינטר, עליזה ספקטור, עדנה לירס, יהודית גינת, רונית ורד וורדה שפיר) ממיינות את המסמכים, מכינות להעלותם לתוכנת הארכיון, מתרגמות ועושות פעולות רישום שונות.


גם הגרפיקאית שירה פלג-ורשבסקי תורמת מזמנה וממרצה לארכיון.


עובדות הארכיון עושות שימוש בתוכנת 'קיסופט'. עם זאת קצב הכנסת החומרים למאגר הממוחשב מתנהל עדיין בעצלתיים ולכן החומרים עדיין אינם נגישים לגולשי האינטרנט.


בתצלום צוות הארכיון עם כתבת של עלון הכפר (באדיבות ארכיון רמות השבים)


לקוחות ופעילויות

הארכיון עומד לרשות כל מי שפונה אליו. הלקוח העיקרי הוא עלון הכפר, בו מתפרסמות רשימות של הארכיון על בסיס קבוע. כן משמש הארכיון מקור לחומרים לצורך הפקות מקומיות, בזיקה היסטורית (למשל, בטקס הזיכרון, בחג החנוכה).


גם חוקרים ועיתונאים נעזרים מדי פעם בחומרי הארכיון לצורך מחקרים וכתבות.


מאז 2013 מקיים צוות הארכיון ראיונות עם תושבי הכפר הוותיקים ואוסף צילומים וחפצים, בעיקר למטרת פרסום. פריטים אלה מצורפים בסופו של דבר לאוספי הארכיון ותורמים להעשרתו.


במטרה להשתמש באוספי הארכיון לצורך הנגשת סיפור תולדות הכפר לתושביו הוותיקים והחדשים, הצעירים והבוגרים, מפרסם צוות הארכיון מדי חודש במדור 'הבזקים מהעבר' שבעלון הכפר פרשיות וסוגיות מהעבר. ב-2020 נוסף גם מדור 'נעים להכיר' שכולל ריאיונות עם תושבים שיש עניין ציבורי בפעולתם (אמנים, פעילים חברתיים וכדומה) וכן מדור 'אחרי מות' – סיפור חייהם של מי שנפטרו.


מדי שנה, בסמוך לראש השנה, מוקמת במרכז הכפר 'תערוכת חוצות', המוקדשת בכל פעם לנושא אחר, על-פי-רוב מתולדות הכפר. אוצרת התערוכות היא איריס מורג והגרפיקאית היא שירה פלג-ורשבסקי. בשבע התערוכות שהופקו עד היום הוצגו הנושאים הבאים: תולדות בריכת השחייה, כלי רכב שהיו נהוגים בכפר, אופנת לבוש, תערוכת צילומים של 'צלם הכפר' משנות הארבעים וראשית החמישים (פוטו יוסף), בתים (אז והיום), יצירות של ציירים וצלמים מקומיים. השנה (2023), לרגל שנת ה-90 לייסוד הכפר, הופקה תערוכת 'אבני דרך' - אירועים חשובים בתולדות הכפר.

התצלומים באדיבות ארכיון רמות השבים


מוקדי מורשת והנצחה ביישוב

בכפר קיים שילוט הנצחה למקומות בעלי משמעות בתולדות המקום. היזמה הייתה של וועד הכפר והביצוע של צוות הארכיון יחד עם הגרפיקאית שירה פלג.


הארכיון, בראשות האוצרת איריס מורג, יזם והקים את מוזיאון 'הליפט' וכן תערוכות השנתיות שביל התערוכות העובר סמוך למוזיאון.


בסמוך לבית העם מוצבת האנדרטה לזכר אנשי הכפר שנפלו במלחמות ישראל. האנדרטה הוקמה בשנת 1953 ועיצב אותה האדריכל ח. פאבל. למרבה הצער במהלך השנים נוספו שמות נופלים על האנדרטה. בשנת 2022 חודשה האנדרטה בעיצובו של האדריכל דקל אביסדריס, על פי מתווה העיצוב המקורי.


ביישוב עומדים על תילם מספר מבנים מראשית היישוב: בית העם והאסם של קואופרטיב אל-על, שהשתנה מאוד מאז הקמתו ב-1939. גם ברכות המים עדיין קיימות, חלקן ללא שימוש. בריכת השחייה ההיסטורית, שנחנכה בשנת 1946 והייתה בריכת השחייה הציבורית הראשונה באזור, חודשה ב-1981 ומשמשת עד היום מוקד לספורט ובילוי.


אין ביישוב מיזם של שימור של מבנים, אלא רק שימור של מתקן לפיקוח על לחץ המים בצינורות.


התצלומים באדיבות ארכיון רמות השבים


מקורות



bottom of page