בתערוכה "בסלון של בן־יהודה – ראשון לציון ובן־יהודה: אהבה עברית" מתעורר לחיים ביתם של חמדה ואליעזר בן־יהודה. בחוברת מיוחדת שהוציא מוזאון ראשון לציון לרגל התערוכה מסופר ש"הסלון" שטיפחה חמדה בן־יהודה בבית המשפחה בירושלים היה מוקד עלייה לרגל למשכילים ולשוחרי התחייה הלאומית וחידוש השפה העברית, והוא זכה לכינוי "בית ועד לחכמים". אנשי ראשון לציון היו מן האורחים הרצויים ביותר בו.
התערוכה הזמינה את המבקרים למסע בין ירושלים לראשון לציון, ומעלה על נס את מערכת היחסים העמוקה בין אליעזר בן־יהודה לאנשי המושבה ואת תרומת אנשי ראשון לציון לתחיית השפה העברית. יפים לעניין זה דבריה של חמדה בן־יהודה: "כל שעל אדמה של ארץ ישראל היה קדוש בעיני בן־יהודה, […] ועל הכל ראשון לציון. הקשר בינו לבין מושבה זו היה כה עז ואיתן שלעולם לא יכול להנתק".
חלונות המוזאון צופים אל עבר בית הספר העברי הראשון "חביב" שהוקם בשנת תרמ"ח (1887/8) והגשים הלכה למעשה את חזונו של בן־יהודה ללמד וללמוד "עברית בעברית". ראשון לציון הייתה המעבדה שבה נערך הניסיון החשוב הראשון להנחיל את השפה העברית כשפת דיבור.
בתערוכה ניתן ביטוי לקשרים האישיים ולידידות האמיצה שנרקמה בין בן־יהודה ובני ביתו ובין אנשי ראשון לציון, ובעיקר דוד יודילוביץ', המורה העברי הראשון בבית הספר של המושבה. יודילוביץ' היה ידידו של בן־יהודה ושותפו הפעיל למאבק בשדה תחיית השפה העברית. השניים ומקורביהם הותירו לנו תכתובת מקצועית ואישית ענפה, תיעוד על אודות ביקורים הדדיים וסיוע בעת צרה ומשבר.
מצוטט מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית.