דגלונים וצעיפי כדורגל - אוסף עידו מוזס

ראיין וכתב: עוז אלמוג


לגלריית התמונות באתר


עוז: היכן נולדת וגדלת?

עידו: נולדתי בעיר באר שבע בשנת 1988 בבית החולים סורוקה ואת רוב ילדותי ונעוריי העברתי בשכונה ב' בעיר.


עוז. מתי התחילה האהבה לכדורגל?

עידו: מי שהדביק אותי בחיידק של "המחלה" הנהדרת הזו הוא אבי היקר סיימון. הוא גדל בתל אביב ולימים הפך לאוהד שרוף של מכבי תל אביב בכלל ושל מועדון הכדורגל בפרט. כמו ילדים רבים בארץ ובעולם, כשאביך אוהד שרוף אין לך הרבה ברירות – זה עובר בגנים ובחינוך.


עוז: מהכרות אישית (כהורה) למדתי שזה הופך את היחסים בין אב לבנו למיוחדים. כתבתי על זה במאמר שפרסמתי ב-2006 בעיתון "מעריב" תחת הכותרת "מה למדת היום באצטדיון, ילד מתוק שלי?".

עידו: כן, בוודאות. זה יוצר קשר רגשי מיוחד - נושאי שיחה תמידיים, עדכונים הדדיים, חוויות משותפות. בקיצור, זה הופך אותך ואת אביך לחברים טובים. זה כאילו שיש לנו ילדות משותפת - הילדות הראשונה שלי והילדות השניה שלו איתי. J זה סוג יחסים מיוחד שרק מי שחווה את זה מבין את זה. בעזרת השם יהיה לי משהו כזה גם עם בני לעתיד.



עוז: בזמנו נכתב מאמר נחמד בעיתון "גלובס" על האופן שבו ילדים נופלים באהבה לקבוצת כדורגל. בין השאר נכתב שם: "בין גיל 6 ל-8 נקבע אחד הדברים המשמעותיים של אדם (אצל בנים הרבה יותר מאצל בנות): הוא מכריז על אהדתו לקבוצת הכדורגל שלו. ואז הוא תקוע איתה לעולמים. תעצמו רגע את העיניים ותנסו להיזכר במשחק הכדורגל הראשון שלכם בחיים. רוב הסיכויים שאחת משתי הקבוצות שהיו על כר הדשא באותו משחק מיתולוגי היא היום הקבוצה האהודה שלכם. קצת מוזר. אנחנו מחליפים הכל בחיים. חברים. עבודות. כלי רכב. אפילו בני זוג. אבל קבוצות כדורגל הן דבר שהולך איתנו עד יומנו האחרון." ד"ר יאיר גלילי, שמרואיין לכתבה הזו (אגב, גם אני הייתי אחד המרואיינים), מספר: "מגיל מאוד צעיר אתה מפתח נאמנות ומעורבות רגשית, וזה לא דבר של מה בכך. אוהדי הכדורגל הם הקהל הכי טוב שיש. הם מאמינים שהאהדה שלהם תעזור לקבוצה, וקשה מאוד לשבור את המעגל הזה. ברגע שהקהל מעורב רגשית, וזה משתרש בו מגיל צעיר, נוצר קשר שאי אפשר לשבור אותו. אי אפשר לגייס את אותן אמוציות בשביל קבוצה אחרת. זה קצת כמו אמא - אתה נולד לקבוצה ונשאר איתה כל החיים. מחקר שנערך באנגליה שבו נבדקו הגורמים המשפיעים על האוהדים, העלה שהדבר הכי משפיע של בחירת הקבוצה האהודה היה המשפחה, או ליתר דיוק דמות אב או אח גדול מכוונת. גם חברי קבוצת הגיל או חברים קרובים יכולים להיות בעלי השפעה על בחירת הקבוצה. בנוסף, יש השפעה של מקום המגורים - ערים או שכונות שמזוהות עם קבוצה מסוימת, כמו למשל בלונדון, או להבדיל בישראל שכונת התקווה עם בני יהודה. בעידן המודרני, יש השפעה חזקה לכלי התקשורת שנוטים לסקר את הקבוצות הגדולות ולהאדיר את הכוכבים שלהן, מה שמביא להלימות גבוהה במפלס האהדה אליהן, בעיקר בקרב הדור הצעיר של האוהדי." (פוהורילס, 2009).

עידו: אני ראיתי את זה בבאר שבע. כשהייתי ילד, הייתי היחיד בכיתה ובשכונה שאהד את מכבי תל אביב, כי הורי הגיעו לבאר שבע מתל אביב ואבי המשיך כמובן להיות אוהד של מכבי תל אביב. אבל מה שהיה מעניין זה שרבים מהחברים שלי בבית הספר גם לא אהדו את הפועל באר שבע, שקירטעה אז בליגות הנמוכות. אנשים נוטים ללכת עם המנצחים. זו הסיבה שרבים מחבריי אהדו בזמנו את מכבי חיפה או את בית"ר ירושלים, שהיו באותה עת קבוצות מצליחות מאד. תראה היום את הסטטיסטיקה של האהדה. לקבוצות הגדולות, בעיקר מכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי תל אביב, ולאחרונה גם הפועל באר שבע, יש אוהדים מכל קצווי הארץ. מדובר בכמות גדולה מאד שמגיעה למשחקים מרחוק.


עוז: כן, זה בגלל שאתם דור שגדל בעידן אחר מהדור שלנו. אתם הדור ראשון שראה שידורים ישירים בטלוויזיה של משחקים מהארץ ומחו"ל. כשאנחנו היינו ילדים יכולת לראות כדורגל רק באיצטדיון העירוני ופה ושם בשידורי "מבט ספורט" או "משחק השבוע". לכן רוב מכריע של ילדים פיתח זיקה ואהדה לקבוצה המקומית. גם העובדה שהקבוצות הגדולות פותחות היום בתי ספר לכדורגל בכל רחבי הארץ, גורמת להחלשה של רגש האהדה לקבוצה המקומית ולנהירה של תלמידי בתי הספר הללו אחרי הקבוצות הגדולות.

ויש עוד משהו חשוב שמשפיע בימינו על האהדה לקבוצת כדורגל: היום שחקני בית לא מעניינים את האוהדים כמו פעם. אם אתה שחקן טוב, לאף אחד מהאוהדים לא משנה איפה גדלת. במילא רוב השחקנים לא נאמנים לקבוצה אחת. זה עולם עסקי נטו. החיבור של האוהד לקבוצה יכול להיות בגלל סגנון משחק, דמות של כוכב או פרופיל חברתי מסוים. אני לא אתפלא אם יש כבר אוהדים של מסי שעברו לאהוד את פ.ס.ז' וזנחו או הקטינו את אהדתם לברצלונה. אני אוהד שרוף של ברצלונה וזה לא יקרה לי, אבל אני מודה ומתוודה שכאשר אני צופה היום במשחקים של פ.ס.ז' אני רוצה שהם ינצחו (לא את הקבוצה שלי כמובן). זה קורה, למרות שיש שם שחקנים ששיחקו בריאל מדריד ושבזמנו התייחסתי אליהם כמו אל אוייבים.

נחזור אליך. יכולתי לחוש מדף הפייסבוק שלך שאתה אוהד שרוף של מכבי תל אביב.

עידו: הכי שרוף שאפשר. אבל בלי האלימות כמובן. האהדה למכבי משחקת תפקיד קריטי בחיים שלי. אני חיי את זה ביומיום -מדבר על זה, מתעדכן, מתעצבן, שמח ומתרגש עד דמעות מאכזבות והצלחות. וכמובן גם נזכר ברגעים הטובים והקשים שעברנו ביחד. זה כבר לא תחביב, זה מקצוע. J


עוז: אמרת לי שחזרת עכשיו מירח דבש בתאילנד. אז קודם כל מזל טוב! איך אשתך מתייחסת ל"פילגש שלך"?

עידו: חה חה חה. אל תערבב בשר עם חלב. אלה שתי אהבות שונות שלא מתנגשות. להיפך. נכון שפעם יצאתי לדייט עם מישהי וכשהיא ראתה את אוסף הצעיפים שלי בחדר היא עשתה סיבוב פרסה. היא אמרה לעצמה ולי שעם סוג כזה של שריטה היא לא מתעסקת. חה חה חה.


עוז: היא כמובן טעתה בגדול. כל אחד רוצה בן או בת זוג שיודעים לאהוב חזק. שמתרגשים, שמדמיינים. זה אומר שהמנוע הפנימי שלך, הלב, עובד על טורבו. אפילו לסקס זה טוב. J

עידו: אשתי כאן לידי מהנהנת בהסכמה. היא אמנם לא בעניין של אהדה לקבוצת כדורגל, אבל היא מתייחסת אל השריטה שלי בהבנה ואפילו בחיבה.


עוז: איך התחיל עניין הצעיפים?

עידו: גם זה בזכות אבי. הוא אסף ממורביליה של מכבי תל אביב, מכל הבא ליד, כל מזכרת אפשרית: מחזיקי מפתחות, סטיקרים ועוד. אבל בעיקר דגלוני קבוצות - אלה שמחליפים בין קפטנים בפתיחת המשחק ושאפשר לקנותם בחנויות המזכרות של המועדונים.


עוז: על דגלונים נעשה באתר תערוכה נפרדת. איך זה עבר אצלכם לצעיפים?

עידו: עם הזמן התווספו גם צעיפים של קבוצות. בעיקר של מכבי תל אביב, אבל גם של קבוצות אחרות בארץ ובחו"ל. יום אחד אמרתי לאבי: אי אפשר להתפזר, בוא נתמקד בסוג אחד של אוסף. הוא הסכים איתי וכך עברנו ביחד לאיסוף צעיפים. האוסף גדל וגדל. בהתחלה הוא מילא רק את המדף בחדר שלי, אבל אחר כך היינו צריכים כבר לארוז את הישנים ולאחסן במחסן.


עוז: היכן זה מאוחסן היום?

עידו: כאשר עברתי לדירה משלי החלטתי שאני אעביר אלי רק את הצעיפים של מכבי תל אביב. זה בכל זאת הכי קרוב ללב ולנשמה.


צילום: עידו מוזס

עוז: רוב הצעיפים היום הם למעשה מזכרת ממשחקים - מזכרת שבה יש את סמלי שתי הקבוצות היריבות במשחק הספציפי. זה דבר די חדש יחסית, לא?

עידו: לא לגמרי חדש. אם נסתכל על האוסף שלי, יש לי צעיפי משחק של מכבי תל אביב בליגת האלופות משנת 2004. כלומר, כבר 19 לפני 19 שנה זה היה קיים. אבל נכון שבעולם האספנים ההיצע והביקוש לצעיפי המשחק בין שתי קבוצות יריבות שמשחקות במסגרת אירופית הוא גבוה מאי פעם. יש היום הרבה יותר אספנים והרשתות החברתיות מעצימות את זה.


עוז: כל צעיף שברשותך הוא ממשחק שאתה או אביך הייתם בו?

עידו: לא, ממש לא. יש לי צעיפים מקבוצות ומשחקים בכל העולם. מפינות הכי רחוקות וקבוצות הכי אזוטריות שאתה מעלה או לא מעלה בדעתך. ליגה שניה בספרד או שלישית באיטליה - כאלה. אני מקבל צעיפים מחברים, עושה החלפות עם אספנים אחרים, וכמובן קונה גם בעצמי. לא חייבים להיכנס לתוך האיצטדיון כדי להגדיל את האוסף. חנויות המזכרות של המועדונים נמצאות היום לא רק בתוך האיצטדיון, אלא בסמוך לו וגם במרכזי הערים. זו תעשייה עצומה שמגלגלת מיליונים. כמות המרצ'ינדייס שאפשר להשיג סביב האהדה לקבוצה היא עצומה: בובות, פסלים, כדורים, תלבושות, מחזיקי מפתחות, דגלים. פעם זה היה בעיקר בחו"ל, אבל מאז שאני ילד התקדמנו מאד והפער בין ישראל לבין מה שנעשה בעולם, בעיקר באירופה, מצטמצם.


עוז: זה אופייני רק לקבוצות הגדולות, נכון?

עידו: הן מחזיקות בחנויות הגדולות ביותר ובמגוון הגדול ביותר של מרצ'נדייס. יש להן גם מכירות עתק בגלל כמות האוהדים, ההשתתפות במפעלים הבינלאומים וכמובן הכוכבים הגדולים שמשחקים אצלן. אבל היום גם קבוצות קטנות מפתחות קולקציות לאוהדים שלהן. תראה לדוגמא את הפועל קטמון בירושלים. דווקא פריטים של קבוצות קטנות הופכים הרבה פעמים לפריטי אספנות נדירים יותר וגם יקרים יותר. למשל צעיפים של קבוצות אולטראס קטנות. קשה להשיגם ומחירם לרוב יקר בהתאם.


עוז: עד כמה שאני יודע, יש גם אוספים שהם פחות עם אופי מסחרי. למשל אנשים שאוספים כרטיסים למשחק. זה לא משהו שקונים בחנות המועדון. או כדורים חתומים על ידי שחקני הקבוצה.

עידו: יש לי גם דברים כאלה, אבל אני מתמקד בצעיפים. בתחום הזה אני בוודאות האספן הגדול בארץ ואחד הגדולים בעולם.


עוז: סחתיין. היום יש מועדון אספנים כמעט לכל שיגעון. אני אוהב את זה. האם יש מועדון של אספני צעיפים בעולם?

עידו: כן בהחלט. זה נקרא scarves collector united


עוז: מה קורה שם?

עידו: מדובר בקבוצת פייסבוק שמרכזת את רוב האספנים בעולם בתחום הזה. הפעילות שם תוססת, עם הרבה החלפות מידע וטריידים בין אספנים. לדוגמא, אני שולח צעיפים מישראל ומקבל בתמורה צעיפים ממדינה אחרת. זו מפשט מאד את האיסוף.

בנוסף, אני פתחתי עמוד בפייסבוק לאוסף הצעיפים שלי, שבו אני מציג כל צעיף וצעיף שאבי ואני משיגים. העמוד מחולק לקטגוריות שמשקפות את כל האוסף. יש לעמוד הזה כ-4000 עוקבים. הם מתעניינים מאד בכל מה שאני מעלה לדף.

בארץ המון מכירים אותי. יש מועדוני אוהדים, כמו למשל זה של הפועל באר שבע, שכאשר הארגון רצה להוציא קולקציה של צעיפי אולטרס, אחד מראשי הארגון הסתכל על העמוד, על שלל תמונותיו, וזה נתן לו המון רעיונות. הוא הודה בפני שזה סייע לו רבות.


עוז: תן דוגמאות לצעיפים פיקנטיים.

עידו: אין ספק שהצעיפים שאני הכי מחובר אליהם אלה צעיפי מכבי תל אביב, מבחינתי הם הכי פיקנטיים מכיוון שאני הכי קשור אליהם מבחינה רגשית, כי זוהי קבוצתי האהובה. אני לא מוכן לוותר על שום צעיף. מבחינתי הם האוצר הגדול שלי.


עוז: מי מייצר את הצעיפים האלה?

עידו: יש שלל מפעלים שמייצרים צעיפים בעולם, בסין פורטוגל פולין טורקיה ועוד. המון מדינות מייצרות את הצעיפים הללו, ומקבלות את ההזמנות משלל מועדונים ברחבי העולם. לפי מה שאני יודע רוב הקבוצות הגדולות בישראל מזמינות מחו"ל את הצעיפים, כי זה זול יותר.


עוז: יש לך כוונה להקים מוזיאון או תערוכה?

עידו: בהחלט חושבים על זה, אך זו פרוצדורה מאוד גדולה. בבוא העת נקיים תערוכה גדולה ונציג את האוסף בהאנגר גדול או בבלומפילד. זה אחד החלומות הגדולים.


עוז: טוב, תערוכה רשמית ראשונה כבר יש לך. באתר שלנו J כמה אספנים של צעיפים את מכיר בארץ ומי הטוען לכתר אחריך?

עידו: אני מכיר באזור החמישה אספנים, אך הם לא גדולים כמוני. אני בהחלט הכי גדול בפער. יש לי חבר בשם מאיר כהן שהכרתי בקבוצות האספנים. הוא התקדם בשנים האחרונות והפך לאספן גדול מאוד, אך בניגוד לי הוא מתמקד יותר בברצלונה והפועל ב"ש.


עוז: ברצלונה זה טוב מאד. מסור לו חיזוק ממני J איזה אוספים אחרים של אוהדי ספורט אתה מכיר?

עידו: אני מכיר חבר'ה שאוספים חולצות משחק. אתה בוודאי מכיר את האוהדים שמגיעים עם שלט "אני רוצה את החולצה שלך". אז תדע שביניהם יש אספנים רציניים שמחזיקים באוסף מרשים כזה. למשל, אבי אדלר מחיפה. יש לו אוסף מרשים של מכבי חיפה.


עוז: תודה רבה ויישר כוח. אני מפרגן לאוסף מכבי תל אביב שלך כל עוד אתם לא לוקחים אליפות.

עידו: חה חה חה. בשנה שעבר הירוקים שלך לקחו לנו את האליפות מתחת לאף והשנה אנחנו באמת קצת במשבר. אבל בעזרת השם שנה הבאה אני אוסיף לאוסף שלי חולצה חדשה של אליפות חדשה.


מקורות