האספן ביל גרוס

ביל גרוס (Bill Gross) הוא יהלומן לשעבר המתגורר בתל אביב. הוא נחשב לאחד מאספני היודאיקה הגדולים בעולם. בראיון לעיתון כלכליסט הוא סיפר: "פרשתי מעסקי היהלומים כי הם שעממו אותי. בכלל, התעשייה הזאת היא אשליה גמורה. יהלומים הם לא מוצר נדיר ואין בהם כל תועלת. בלי סינדיקט היהלומים העולמי הם לא היו שווים כלום (ליבסקר, 2014).

את האוסף שברשותו הוא מתאר כ"רכוש ציבורי של כל העם היהודי כשהוא זכה להיות האפוטרופוס שלו". גרוס מוכר בברנג'ה האספנית כאספן מקצועי, יסודי, ידען ונדיב. הוא החל לאסוף פרטי יודאיקה וישראליאנה כבר בשנות השישים, כאשר המחירים בשוק היו עדיין נמוכים, ומאז צבר אוסף מרשים ומגוון ונעשה למומחה בתחום. אוספיו כוללים גם פריטים פיקנטיים, כגון מגזרות נייר וחפצי מאגיה יהודית מסורתית (אמונות תפלות). מקצת מהפריטים המרשימים מקשטים את חדרי הדירה המרווחת שלו ושל ליסה זוגתו. הדירה כוללת חדר אחסון שבו מאוחסנים הפריטים ששימורם מחייב טמפרטורה מיוחדת.

צילום: עוז אלמוג, 2015

פריטים מהאוספים שלו הוצגו ביותר מ-100 תערוכות ברחבי העולם והושאלו למוסדות תרבות רבים, ובכללם בית התפוצות (היום מוזיאון "אנו") ומוזיאון ישראל.


לדבריו, אחד הפריטים הקרובים ביותר ללבו הוא מגדל בשמים מיוחד מגרמניה של אמצע המאה ה-18. "אחרי שקניתי אותו התברר שיש רק שמונה כאלה בעולם, ושהאחרים נמצאים במוזיאונים. כיום נאמד שווי הפריט בכמה מאות אלפי דולרים, גבוה לאין שיעור מסכום הרכישה" (נצר, 2010).


האוסף הגדול ביותר של גרוס הוא אוסף הספרים. בקומה העליונה של הבית הוא מחזיק ספרייה הכוללת למעלה מ-12,000 ספרים: עתיקים, ספרות חדשה, ספרי אמנות וספרי עזר שמסייעים לו לפענח את האובייקטים באוסף היודאיקה. בראיון ל-nrg הוא סיפר: "כשמגיע אלי ספר חדש, אני מרגיש כאילו אני נפגש עם חבר שלא ראיתי מזמן. אני מבקר אצל אספנים אחרים וסוחרים מגיעים אלי להראות לי דברים חדשים שטרם ראיתי. זה אתגר רגשי ואינטלקטואלי אדיר. הבית שלי פתוח בפני אספנים אחרים. גיליתי שאנשים סחבו ספרים מאוד נדירים. בנאדם שכל כך להוט לספר, יכול לא אחת לשכנע את עצמו שהספר המסוים צריך להיות שלו ורק שלו: המחזיק בספר עתה לא מעריך אותו כראוי. אני כן אעריך, לי זה מגיע." לשאלה "יש לך זמן לספרי ארבעה במאה?" הוא משיב: "זה ישמע מוזר אבל גם אחרי 42 שנה בארץ אני יכול לקרוא עיתון בקלות אבל לקרוא ספרות עדיין קשה לי. בעשרים השנים האחרונות אני כל כך מושקע באוסף שלי, שאני כמעט ולא מגיע לרומנים ולספרות יפה". (ספיר-ויץ, 2011).

צילום: עוז אלמוג, 2015

פרטי פיקנטי: במאי 2003 דווח בתקשורת על גניבת 35 פריטי יודאיקה ממוזיאון בית התפוצות ברמת האביב. הפריטים, כולם כסף טהור ורבים בני שנים רבות, שהוצגו בתערוכה זמנית במוזיאון, נתרמו על ידי ביל גרוס. הפריצה התגלתה רק לאחר שעובדי המוזיאון הגיעו לחדרי התערוכה וגילו מתוך אי הסדר ששרר במקום כי נגנבו הפריטים. הגנבים חדרו אל חדר התצוגה דרך פירצה שיצרו בקיר גבס בקצה האולם.


מקורות