רקע
הארכיון הישראלי למחול בספריית שער ציון – בית אריאלה בתל-אביב מהווה מוסד יחיד במינו בישראל בתחום תיעוד תולדות המחול על גווניו השונים, ובתחום שימור המידע על מחול והנגשתו לחוקרים, לסטודנטים ולתלמידים מרחבי הארץ ומחו"ל.
הארכיון פועל במסגרת הספרייה למחול. זו הוקמה ב-1974 ביוזמת רקדנית הבלט אן וילסון-וונג ז"ל אשר הורישה את כל אוספיה לספרייה.
במקביל נוסדה גם ההנהלה הבינלאומית של ידידי הספרייה למחול שמושבה בניו-יורק – The International Committee for the Dance Library of Israel – אשר פעלה שנים ארוכות למען הספרייה.
במקביל להפעלת הספרייה הוחל ב-1984 בפיתוח הארכיון הישראלי למחול. משנת 1990 פועלים הארכיון והספרייה למחול בספריית בית אריאלה.
ייעוד הארכיון הוא להיות מרכז לתיעוד המחול הישראלי והספרייה המרכזית ללימוד ולמחקר אודות מחול בארץ ובעולם, בהווה ובעבר. הספרייה שמה לה למטרה להעמיד אוסף עשיר ועדכני לרשות הציבור, להגדיל בהתמדה את האוסף, לאסוף פריטים ארכיוניים של יוצרים ולהקות הפועלים בישראל או יוצרים ישראלים הפועלים בחו"ל או של יוצרים יהודים מרחבי העולם, לשמר את האוספים המופקדים בארכיון, לתרום במגוון דרכים לידע המצטבר על אודות מחול בכל רמות הלימוד ותוך שיתוף פעולה עם מגוון המוסדות הפועלים בתחום.
צילום: אמנון חורש. התצלומים באדיבות הארכיון הישראלי למחול
תכולת הארכיון
האוספים שבארכיון מתעדים, בראש ובראשונה, את היוצרים ואת היצירות של המחול האמנותי המודרני שהתפתח בארץ מן המאה הקודמת ואילך, אך הם כוללים גם חומרים על אודות מחול אתני לסוגיו, כולל התופעה הישראלית הייחודית של "ריקודי עם", ריקוד חברתי (למשל ריקודים סלוניים), וכן חומרים הקשורים להוראת מחול ולתרפיה בתנועה.
באמצעות איסוף מתמיד ושיטתי של מידע המתפרסם בתקשורת המודפסת ואיסוף פרסומים כגון תכניות וכרזות, הארכיון מתעד את כל הגופים והיוצרים הפועלים בישראל, וכן גופים ויוצרים המגיעים לארץ מחו"ל.
פריטים ייחודיים אלה מהווים נכס בעל חשיבות לאומית, שכן הם מתעדים מכלי ראשון את הפעילות של העוסקים בתרבות המחול, ועותקים של מרביתם אינם קיימים במקומות אחרים.
אוסף הארכיון כולל כ-3,000 תיקי ארכיון המתעדים את המחול בישראל, כתבי עת בשפות שונות משנת 1926 ואילך, וכן קטעי עיתונות, תכניות וחומר פרסומי, תעודות ומסמכים, ראיונות כתובים וראיונות מוקלטים, יומנים, כתבי יד, התכתבויות, תצלומים, כרזות, תלבושות, אביזרים, תמונות ואלבומים של אישי מחול ורקדנים ידועים.
בסך הכול, באוסף למעלה ממיליון פרטי ארכיון: צילומים, תכתובת אישית, יומנים וכתבי יד, תיקי הפקה, הקלטות וידאו של יצירות מחול במופע או בחזרות, ועוד. כחצי מיליון מתוכם עברו דיגיטציה.
התצלומים באדיבות הארכיון הישראלי למחול
בנוסף, האוסף כולל כ-5,000 יצירות מחול בווידאו – מתחילת המחול האמנותי ועד למחול העכשווי, פולקלור מכל העולם, ריפוי בתנועה ועוד. כ-30% מההקלטות הומרו לקבצים דיגיטליים.
חלק גדול מהפריטים מופקדים בארכיון על-ידי להקות מחול, כגון להקת המחול 'ענבל' מיסודה של שרה לוי-תנאי, להקת 'קול ודממה' או להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק; על-ידי מרכזי מחול כמו מרכז סוזן דלל, יוצרים כמו ירדנה כהן וגורית קדמן; על-ידי מבקרי מחול ועוד.
להקת המחול הגדולה והחשובה בישראל, להקת 'בת-שבע', בחרה ב-2014 להקים את הארכיון שלה במסגרת הארכיון הישראלי למחול, והיא ממשיכה ומפקידה בו באופן שוטף את החומרים שלה.
תערוכה לכבוד להקת בת שבע בספריה הציבורית בניו-יורק. התצלומים באדיבות הארכיון הישראלי למחול
משתמשים
קהל הארכיון מורכב מאנשי המקצוע בתחום המחול בישראל, אשר רואים בספרייה ובארכיון למחול מרכז מידע וידע חשוב ומקצועי ונעזרים בשירותיו לצורכי עיון ומחקר.
הארכיון פועל על מנת להנגיש את האוספים באמצעות כנסים, השקות ספרים, תערוכות ותצוגות, הקרנות סרטים, סדרות הרצאות, השתלמויות או סדנאות לאנשי מחול.
הארכיון שואף ליצור במה לשיח אודות מחול עכשווי, הן ברמת הפרקטיקה והן ברמה התיאורטית. בשנת 2020, למשל, יזם הארכיון למחול בבית אריאלה הוצאה לאור של ספר על להקת מחול בת דור.
הארכיון מקיים שיתופי פעולה עם מוסדות חינוך המלמדים מחול להיכרות עם הספרייה ומשאביה. הוא פועל לקידום שיתופי פעולה עם מוסדות תרבות רלוונטיים ועם ספריות מחול אחרות בארץ ובעולם.
מימון ועובדים
הארכיון נתמך על ידי עיריית ת"א-יפו ומשרד התרבות והספורט.
מנהלת הארכיון - ויקטוריה חודורקובסקי.