אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל. היא נוסדה ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. אשדוד שוכנת לחוף הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש.
אשדוד היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל (כ-3,700 שנים) ונודעה כאחת מחמש ערי הפלשתים החשובות ששכנו באזור. שמה נשמר מאוחר יותר גם בשם העיירה הערבית איסדוּד. בראשית ימיה התגבשה העיר כמרכז מסחר ימי פעיל (נמליה נמצאים בתל מור ובאשדוד ים) ובעת המודרנית הפכה לעיר נמל בזכות אחד מסמליה המובהקים - נמל אשדוד, הגדול בנמלי ישראל. לצד הנמל פועלות בעיר תשתיות לאומיות נוספות, אשר הופכות אותה למרכז תעשייתי חשוב.
מאז הקמתה קלטה אשדוד הגירה יהודית נרחבת ושיעור העולים החדשים בה הוא מהגבוהים בישראל. העולים יצרו בעיר פסיפס חברתי-תרבותי עשיר המשתקף בפולקלור המקומי (מופעים, פסטיבלים ואירועי תרבות אחרים).
אשדוד היא גם אחת הערים היחידות בישראל שנוסדו בתכנון מוקדם, מה שתרם רבות להתפתחותה ולצביונה.
משמאל למעלה בכיוון השעון: מבט על אשדוד בשנת הכרזתה כעיר ואם בישראל, 1968 צלם: דב דפנאי; שיכונים לעולים בבניית משרד השיכון באשדוד בשנת 1963 צלם: אפרים אורני; שכונה חדשה לזוגות צעירים באשדוד, 1963 צלם: אפרים אורני; שכונה לזוגות צעירים באשדוד בשנת 1963 צלם: אפרים אורני; התצלומים באדיבות הארכיון העירוני לתולדות אשדוד.
הארכיון העירוני לתולדות אשדוד, שהושק במאי 2023, מרכז חומר היסטורי עשיר, מימיה הראשונים של העיר דרך צמיחתה המהירה ועד לימינו אלה. מטרתו לשרת עובדי ציבור, חוקרי אקדמיה, סטודנטים, תלמידי בתי ספר, אנשי תקשורת, חוקרי גנאלוגיה, אדריכלים ועוד.
החידוש והיתרון של הארכיון הזה בהיותו דיגיטלי לחלוטין. אם ברוב הארכיונים היישוביים בארץ נאלצים מחפשי המידע להגיע פיזית למשרדי הארכיון, השיטה כאן מבוססת על מעין חדר עיון דיגיטלי. כלומר, המידע המבוקש ניתן לאיתור בקלות ובנוחות מכל מחשב או טלפון חכם. גם הנגשת החומר נעשית במדיום הדיגיטלי (דואר אלקטרוני).
היוזמה להקמת הארכיון היתה של עיריית אשדוד, שגם מתקצבת אותו באמצעות החברה העירונית לתרבות הפנאי שלה. חומרי הארכיון (מסמכים, תצלומים והקלטות) נאספים מגורמים שונים בעיר ומחוצה לה.
צוות הארכיון כולל שלושה עובדים במשרה מלאה ועוד שנים-עשר מתנדבים שנבחרו בקפידה מתוך מספר כפול של מועמדים. מנהל הארכיון (נכון ל-2023) הוא ד"ר משה דרור.
לאחר השקתו, עורר הארכיון החדש עניין רב בתקשורת המקומית, ורבים מתושבי העיר מבקשים למסור עדויות, תצלומים, מסמכים, סרטים ופריטים היסטוריים אחרים לטובת השימור ההיסטורי של עירם האהובה.
גם אנשי האקדמיה מגלים עניין בחומרי הארכיון, שהונגשו רק לאחרונה, לצורך מחקריהם ומחקרי תלמידיהם.
עד היום נאספו עדויות היסטוריות רבות מוותיקי היישוב והן בונות בהדרגה פאזל היסטורי שחשיבותו למורשתה של העיר לא יסולא בפז. בעיקרון, רוב החומר שנמסר לארכיון מוחזר למוסריו לאחר סריקה וקיטלוג. חומרים ייחודיים במיוחד נשמרים פיזית בארכיב נפרד.
צילם אוויר של הנמל בעת בנייתו, 1963 מאוסף צילומי האוויר של קק"ל. התצלום באדיבות הארכיון העירוני לתולדות אשדוד
מקורות
דף הבית של הארכיון העירוני לתולדות אשדוד.
אשדוד, ויקיפדיה.
יקירי העיר אשדוד, ויקיפדיה.
אתר המקומון אשדוד 10.
אשדוד – תמונות ומדיה, ויקישיתוף.
פרופיל אשדוד (נכון לשנת 2020), אתר הלמ"ס
אשדוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
המילון האשדודי המלא - השפה המקומית הייחודית לעיר, באתר אשדוד און-ליין
ישראל רוגוזין מציג את התוכניות של תעשיות רוגוזין לפנחס ספיר, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 2:21)
יריית אבן הפינה לתעשיות רוגוזין באשדוד, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1957 (התחלה 5:12)
חנוכת רחוב רוגוזין ושדרות בני ברית, יומני כרמל, נובמבר 1958, (התחלה 4:24)
מפת אזור אשדוד, 1959 (הדפסת 1960) - אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
סרט תיעודי על אשדוד, יולי 1961, קריינות באנגלית וברוסית.
סרט תיעודי על אשדוד מ-1965, בימוי: נתן גרוס.
אשדוד בימי מבצע עופרת יצוקה | סרטון 1 | סרטון 2 | סרטון 3 | סרטון 4 | סרטון 5 | ינואר 2009, ארכיון AP
סרטונים צילום אווירי של אשדוד בדילוגי זמן (אנ') על פני 37 שנים (1984 עד 2020), באתר Google Earth
"קרדיט צילום", תערוכה של 151 צילומי אשדוד על ידי 63 תושבי העיר, באתר עיריית אשדוד, אפריל 2021.
צפדיה ארז ויעקובי חיים. 2007. רב–תרבותיות, לאומיות והפוליטיקה של העיר: המקרה של אשדוד, סוציולוגיה ישראלית ט'(1), תשס"ד, עמ' 127–148.
יחזקאל ניסים. 1979. אשדוד: העיר הדינאמית ביותר בישראל, הוצאת כ.נ.ר.
רענן בועז (עורך). 1990. אשדוד - גאוגרפיה, היסטוריה, טבע, מסלולי טיול. לקט מאמרים, הוצאת החברה להגנת הטבע.
רענן בועז. 2000. אשדוד 2000, הוצאת החברה להגנת הטבע.
שיחור מיכאל. 2017. אשדוד עיר של טעמים, שיחור הוצאה לאור.
Comments