המוזיאון לתקשורת באוניברסיטת רייכמן, הרצליה

התערוכה באתר


רקע

המוזיאון לתקשורת נמצא בבית הספר סמי עופר לתקשורת. המוזיאון מציג את התפתחות מיזמי התקשורת בישראל ובעולם מתחילת המאה ה-20 בשטח התקשורת הכתובה והאלקטרונית.


המוזיאון משתלב בתוך הסביבה החדשנית המאפיינת את בית הספר לתקשורת, במוזיאון מוצגים: התפתחות מיזמי התקשורת בעולם מתחילת המאה העשרים והטכנולוגיות החדשות שמשנות את עולם התקשורת. המוזיאון הינו ללא כוונות רווח ונמצא בבעלות בית ספר לתקשורת של אוניברסיטת רייכמן בהרצליה.


האוספים המוצגים במוזיאון נתרמו ע"י אספנים ו/או בני משפחותיהם שאספו במהלך השנים את הציוד והמסמכים. בזכותם הצלחנו להקים את המוזיאון לתקשורת ובזכותם פונים אלינו אספים נוספים, שעד להקמת המוזיאון לה היה להם מקום להצגת מפעל חייהם. שותפים ביסוד המוזיאון לתקשורת – מר ברונו וגב' רותי פינטו.


פריט נדיר במיוחד במוזיאון הוא מכבש הדפוס שתרם משה מונטיפיורי לישראל ב"ק בשנת 1842, המכונה "משאת משה ויהודית".

האוספים העיקריים במוזיאון


אוסף ברונו פינט

ברונו פינטו, אספן ציוד רדיו וחוקר ייחודי בתחום שידור הרדיו, מורה לאנגלית, תושב גבעתיים. פינטו החל בהקמת האוסף בשנת 1980 כשהתגוררו בארצות הברית לרגל לימודיו. את המכשירים השונים רכש בשווקים בכל רחבי ארצות הברית, במכירות חצר פרטיות וכן מאספנים.

אוסף רלף הלינגר "רדיו דוקטור"

אולפן הקלטות הראשון בארץ ישראל. בעלי אולפן "רדיו דוקטור" אינג' הנס הלינגר ז"ל ובנו רלף הלינגר הקליטו את הכרזת המדינה ב- 14.05.48. בן גוריון הקריא בטקס את מגילת העצמאות מטעם מועצת המדינה הזמנית בבית מאיר דיזינגוף בשד' רוטשילד 16 תל אביב. ציוד ההקלטה ואוסף המוצגים של "רדיו דוקטור" נתרמו באדיבות מר רלף הלינגר לבית הספר סמי עופר לתקשורת.

אוסף הצילומים של אדריכל שרון רז

אוסף צילומים של בתי הקולנוע הישנים בישראל. אדריכל שרון רז, יליד פתח תקווה (1968), חלוץ, בר-סמכא בתחומו וחוקר סביבה עצמאי. רז מצלם, מתעד וכותב אודות מבנים ותיקים ונטושים הנמצאים בפני הריסה או שינוי. תיעוד צילומי זה מנציח את ערכי המורשת האדריכלית הבנויה, התרבות, החברה, הסביבה וההיסטוריה בישראל. בשנת 2010 עלה לרשת האינדקס "בתי קולנוע נעלמים בישראל". בשנת 2011 הוקמה עמותת "נטוש – לתיעוד צילומי של מבנים ותיקים ונטושים בישראל". במוזיאון מוצג אוסף הצילומים של בתי הקולנוע הישנים שצולמו ע"י שרון רז.

אוסף חיים שרייבר

אוסף מצלמות, צילומים וציוד לאנימציה יליד רוסיה (1926), בוגר בית הספר הגבוה לקולנוע בלודז'. עלה ארצה בשנת 1950, ונמנה על מייסדי יחידת ההסרטה של הגדנ"ע. במילואים המשיך כצלם של יחידת דובר צה"ל במלחמות ישראל. בתום שירותו כמפקד יחידת ההסרטה, אשר הפיקה את סרטיה באולפני "סרטי גבע", עבר בשנת 1953 לעבוד באולפנים אלה. שימש בתפקיד הצלם הראשי. בשנת 1956 עם היווסדה של "הטלוויזיה הלימודית", נמנה עם מקימיה. שרייבר צילם סרטי עלילה ותעודה רבים ובהם "הי דרומה לאילת", "עמוד האש", "המרתף" ועוד. על עבודותיו זכה בפרסים רבים. במוזיאון מוצג אוסף המצלמות והציוד של חיים שרייבר ותצוגה של צילומים ועבודות מ"סרטי גבע" ו"הטלוויזיה הלימודית".

אוסף יעקב גרוס

במאי סרטי תעודה היסטוריים, חוקר תולדות הסרט העברי, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי. גרוס נולד שנת 1949 בלודג' שבפולין. בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים לתיאטרון ולתולדות האמנות. בנו של הבמאי נתן גרוס. יעקוב גרוס קידם וביצע עשרות מיזמים בנושאי שימור הקולנוע הציוני במדינת ישראל ובעולם . מ-1980 עוסק באופן עצמאי בחקר תולדות הראינוע והקולנוע בישראל. בראשית שנות ה-90 הוציא גרוס (בשיתוף אביו) ספר מקיף על תולדות הקולנוע העברי. כבמאי, ביים והפיק כ-30 סרטי תעודה. כמו כן, חידוש והנגיש לציבור סרטי ארכיון במסגרת פרויקטים מיוחדים של הארכיון הישראלי לסרטים וארכיון שפילברג, לאחר פטירת אביו בשנת 2005, עוסק יעקב גרוס באיסוף ובריכוז מורשתו הקולנועית, ועד כה הוציא לאור עשרה מקבצי DVD של כ-60 סרטים מתוך כ-120 עבודותיו.

אוסף יוסף באו

תצוגה של גרפיקה, אנימציה וצילומים של יוסף באו ז"ל (1920-2002), מחלוצי התקשורת בישראל – צייר, גרפיקאי, אנימטור, בלשן, סופר ומשורר. האוסף נתרם ע"י בנותיו צלילה והדסה באו. ב- 1950 באו ומשפחתו עלו לישראל. בהמשך גויס ל"מוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים", שם באו לידי ביטוי כישוריו בציור וברישום (בין השאר, כשזייף תעודות לאלי כהן, המרגל הישראלי שפעל בסוריה). באו מעולם לא דיבר על עבודתו במוסד. בשנת 1950 פתח באו סטודיו לגרפיקה ואולפן לסרטים מצוירים. פעילותו זו תרמה לכינונה של תעשיית הסרטים הישראלית, שהיתה אז בחיתוליה. את הסטודיו בו עבד הפכו בנותיו, צלילה והדסה, למוזיאון "בית יוסף באו", שברחוב ברדיצ'בסקי 9, תל אביב. במוזיאון מוצגות מבחר מהעבודות של יוסף באו ז"ל.


אוסף שלום רוזנפלד

מסמכים נדירים אישיים של שלום רוזנפלד ז"ל, המסמכים נתרמו ע"י בתו תמי גיא. שלום רוזנפלד ז"ל היה במשך שנים עיתונאי, עורך ומורם של עיתונאים. נולד בפולין ב- 1914 ונפטר בשנת 2008. היה ממייסדי העיתון "מעריב" ועורכו, הקים בי"ס לעיתונאות ויסד את המכון לחקר עיתונות יהודית, ראשון מסוגו בעולם. על עצמו כתב: "מאז נטלתי עט ביד קסם לי כוח המסתורין האצור במילים. ראיתי במילה לא רק אמצעי להביע בו רעיונות או דעות, כי אם יצור חי, יצור שיש לו גוף, נשמה, אופי, רצונות וקפריזות". במוזיאון מוצגים מסמכים נדירים שנאספו ע"י שלום רוזנפלד ז"ל במהלך שנות עבודתו.

אוסף איתן הבר

אמירות פוליטיות חשובות שהועברו בערוץ הפתקאות: איתן הבר, יליד תל אביב (1940), החל דרכו בתקשורת בגיל 9 בכתיבת שירים ("הצופה לילדים") ועבודה עיתונאית בגיל מאוחר יותר (עיתון "חרות"). את שירותו הצבאי עשה בעיתון צה"ל "במחנה". לאחר השירות, היה הכתב והפרשן הצבאי של "ידיעות אחרונות" במשך 26 שנים וסיקר את מלחמות ישראל ופעולות הביטחון ביניהן. ב- 1985 עבר להיות יועץ התקשורת של שר הביטחון, יצחק רבין וב- 1992 מונה מנהל לשכת ראש הממשלה עד לרצח יצחק רבין ב- 1995. הבר כתב ספרים רבים, כולם בנושאי בטחון. הפתקים המוצגים במוזיאון הם מאוספם של: תא"ל ישראל ליאור (מזכיר צבאי ללוי אשכול ולגולדה מאיר) תא"ל אפרים פורן (מזכיר צבאי לרבין ובגין) עזר ויצמן, אלוף אברהם (אברשה) טמיר, איתן הבר ואחרים.



אוסף המיקרופונים של דני קמר

האוסף מוקדש לזכרה של אתי קמר ז"ל דני קמר מוותיקי ומבכירי טכנאי הקול בארץ מזה 45 שנים. מאחוריו אלפי שעות שידור והקלטה של מבחר תוכניות טלוויזיה בארץ ובעולם. דני הקים את מחלקת הקול באולפני הטלוויזיה של אולפני הרצליה. באוסף מיקרופונים איתם השתמש במהלך השנים בהקלטות באולפני הרצליה ובנוסף מיקרופונים שנאספו ע"י עמיתים ורכישות של מיקרופונים בעולם.

אוסף הטלוויזיה החינוכית

ערוץ הטלוויזיה החינוכית הוא הראשון ששידר בישראל, החל את שידוריו ב- 24.03.1966. שם הערוץ היה "נאמנות הטלוויזיה הלימודית". התוכניות ששודרו יועדו לילדים ולנוער, התוכניות כללו שיעורים במתמטיקה, אנגלית ותרבות כללית, מנחי התוכניות היו מורים שעברו הכשרה. הבניין והאולפנים הוקמו על ידי קרן משפחת רוטשילד. כעבור שנה מתחילת השידורים הועברה התחנה ליד משרד החינוך. במהלך השנים נוספו תוכניות אקטואליה וסדרות טלוויזיה. בשנות ה- 80 שונה שמה ל "הטלוויזיה החינוכית" ובתאריך 06.06.1995 החלו השידורים "בחינוכית 23".

תרמו פריטים למוזיאון

אריה אפרת ומשפחתו;; אלכס גלעדי ז"ל ואילנה ברונפלד מעיזבונה של שושנה גלעדי ז"ל; אנדריאה שוסטריך; אייבי טבצ'ני וחברת אוטופיה; אילן קובלסקי ואמו שושנה; אורן בן נעים; התצוגה לזכרם של חנה ודוד גרין ז"ל; גלי צה"ל; דובב שושן; דני רווה מעיזבונו של משה רובלינליכט ז"ל; מאיר לוין ועובדי הדפוס של מעריב ולווין אפשטיין; ברוך ניב

עדי מילר תרם את התצוגה לזכרם של יעקב ומנחם מילר ז"ל; פרופ' איתן מילר; ד"ר לסלי טריס; עזרא כרמל לזכרם של דוד זיתוני (מפיק), משה בלום (תאורן) ויצחק מימיש הרבסט (צלם); אילוז אליאס ומרצדס​


מקורות

דף המוזיאון לתקשורת באתר אוניברסיטת רייכמן

המוזיאון לתקשורת בפייסבוק

המוזיאון לתקשורת באינסטגרם

אוניברסיטת רייכמן, ויקיפדיה