המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון

לגלריית התמונות באתר


מכון לבון הוא ארכיון היסטורי ורשמי של ההסתדרות הכללית וממשיכתה ההסתדרות החדשה, ושל תנועת עבודה הארץ ישראלית ותנועת העבודה היהודית בעולם.

הוגה הארכיון ומקימו היה פרופ’ שמואל אייזנשטדט 1886 – 1970, איש חזון ומעש, משפטן וחוקר תולדות עם ישראל, מפעילי התנועה הציונית ברוסיה. הוא עמד על הצורך לתעד את התפתחותה ופועלה של תנועת העבודה היהודית במזרח אירופה ואף שקד על איסוף חומר ארכיוני בנושא זה עוד בטרם עלייתו ארצה בשנת 1925.


במקביל ליוזמתו של פרופ’ איזנשטאדט, התארגנו חברים אנשי תנועת העבודה בעלי תודעה היסטורית, שעמדו על הצורך לשמור את החומרים של תנועת העבודה הישראלית והיהודית למגוון סוגיהם. הם החלו לפעול למען “הקמת מוזיאון העבודה” ובחרו בוועד מכין שפרסם “קול קורא בירושלים ובו הוצבו מטרות המוסד, “יסוד למוזיאון העבודה, אשר ישמש מקום אוסף מרכזי לחומר … הנותן ביטוי לתנועת העבודה בעולם, ביהדות, ובציונות, ולמהלך התפתחותה של ארץ ישראל העובדת לכל ענפיה, זרמיה, לבטיה והישגיה”.


בהעדר תמיכה תקציבית מטעם הסתדרות בראשית הדרך, נעזר פרופ’ אייזנשטדט במתנדבים – חברי “חוג המאספים” . בהמשך מונתה מועצת וותיקים שכללה את בן-גוריון, רחל ינאית, יצחק בן-צבי, ברל כצנלסון, רחל שז”ר, מניה וישראל שוחט, עדה פישמן ומאיר יערי. חברי “חוג המאספים” סובבו בארץ לאורכה ולרוחבה בחיפוש אחר חומר תיעודי שכלל בין היתר: מכתבים, יומנים, ספרי פרוטוקולים של ההתיישבות העובדת ושל תנועת הפועלים בערים ובמושבות. נבנו שאלונים לוותיקים ויצאה קריאה רשמית של ההסתדרות להפקיד חומר תיעודי בארכיון.


ההחלטה בדבר הקמתו התקבלה בשנת 1932 על ידי דוד בן גוריון שכיהן כמזכיר הכללי של ההסתדרות, והיא אושרה על ידי חברי הוועד הפועל שלה.

התמונה באדיבות מכון לבון

במגוון אוספי הארכיון שמורים מיליוני פריטים של תיעוד רב ערך מסוגים שונים הכוללים חומר כתוב, מודפס, תצלומים, כרזות, כרוזים, חומר קולי, קלטות וידאו וסרטים, וחומרים מוזיאליים. הללו מרוכזים באוספים לפי מקורות מוצאם ולגורמים שהפיקו או יצרו אותם.

התמונה באדיבות מכון לבון

המכון כולל ספרייה עיונית בת עשרות אלפי כותרים, המתמקדת בספרות עיונית ומחקרית הקשורה בתנועת העבודה העולמית והיהודית, בהסתדרות הכללית, וכן כוללת גם ז’אנר של ספרות ושירה שחלקה נוצר על ידי חברי התנועה. לצדם מצויים בספריה אוספי עיתונות, שבועונים, ירחונים וכתבי עת, בלשונות עברית, יידיש, ערבית ושפות נוספות מסוף המאה ה-19 ועד ימינו.


כיום ספריית המכון היא ספרייה עיונית בת כשישים אלף כותרים והיא מיועדת לשרת את באי המכון המעוניינים לעיין בכותריה.


הארכיון משמש כגנזך “ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל”. כל החומרים הקשורים בהסתדרות הכללית על כל מרכיביה החל מיום הקמתה ב- 4 בדצמבר 1920 ועד ראשית שנות ה-90 של ה- 20, נשלחו לשמירה בארכיון.

עם השנים התרחבו אוספיו וכמויות החומרים הארכיוניים המתועדים שנצברו בו גדלו והתעצמו. האוספים כוללים מסמכים ותצלומים היסטוריים, כרזות, סרטים, פריטים מוזיאליים ועדויות בעל פה.


בארכיון הגדול של המכון רוכזו תעודות, מסמכים, כתבי יד, דברי דפוס וכרזות, צילומים וסרטים, בין השאר כולל האוסף כמחצית מעיזבון התמונות של הצלם אברהם סוסקין.

התמונה באדיבות מכון לבון


מקורות

דף הבית של המכון.

הערך "מכון לבון", בויקיפדיה.