לגלריית התמונות באתר
רקע היסטורי
המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה) נוסד בשנת 1970 ביוזמתו של שמעון לב-ארי ז"ל ובתמיכת הפקולטה לאמנויות ע"ש דוד ויולנדה כץ באוניברסיטת תל אביב.
לב-ארי, שחקן, חוקר ומרצה בחוג לתאטרון באוניברסיטה, החל במפעל איסוף, מיון וקיטלוג חומרים המתעדים את תולדות התאטרון העברי, היהודי והישראלי מראשית תחילת המאה העשרים ועד ימנו אנו. החומר התיעודי שנאסף בארכיון רלוונטי לאמנויות הבמה כולן: תיאטרון, אופרה, מחול, מוסיקה, פנטומימה, מופעי בידור, להקות צבאיות ומופעי קרקס.
פעילותו הענפה של לב-ארי התפרשה על פני ארבעה עשורים במהלכם העמיד גוף ידע עשיר וייחודי המהווה תשתית למחקר אקדמי ולעשייה אמנותית בקנה מידה בינלאומי במפגש שבין תאטרון, היסטוריה ותרבות.
בשנת 1982 הוכר המרכז על ידי גנז המדינה כארכיון ציבורי. בשנת 1988 העניקה עיריית תל אביב למרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה ולמנהלו, שמעון לב-ארי, את פרס משה הלוי לאמנויות הבמה, על תרומה מיוחדת לתחום התיאטרון הישראלי.
השחקן שמעון לב ארי. התצלום באדיבות המילא"ה
תכולת הארכיון
המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה הינו הארכיון לתיאטרון הגדול ביותר בארץ בתחומו. הוא מכיל כחמישה-עשר אלף תיקי הצגות והקלטות אודיו-ויזואליות; מאות אוספים פרטיים של חלוצי הבמה העברית ואושיות תרבות אשר עיצבו את דרכו של התיאטרון הישראלי והיהודי לדורותיו.
בין האוספים הפרטיים שהופקדו במרכז נכללים הבמאים והשחקנים ברוך צ'מרינסקי, שמואל עצמון, יעקב אגמון, גילה אלמגור, יוסי יזרעאלי, עודד קוטלר, עמרי ניצן, חנן שניר; מעצבי התפאורה אריה נבון, דוד שריר ואחרים.
ברשות המרכז גם עשרות אוספים מנהליים של מוסדות תיאטרון וביניהם: הבימה התאטרון הלאומי, תיאטרון המטאטא, תיאטרון הקאמרי, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון החאן, התיאטרון הערבי-יהודי, התיאטרון לילדים ולנוער ע"ש אורנה פורת.
חומרי הארכיון מכילים פריטים נדירים מראשית המאה העשרים. אלו כוללים בין השאר קטעי עיתונות מקומית וזרה, תצלומים, ספרי בימוי מקוריים, מכתבים ויומנים, פרוטוקולים, סקיצות לתפאורה ותאורה, מאקטים ותווים.
בין האוספים הנדירים במרכז ניתן למצוא את הארכיון המנהלי של תיאטרון הבימה מראשית ייסודו במוסקבה בשנת 1917 ועד ימינו. מבעד לאוסף זה משתקף סיפור התהוותה של להקת הבימה, מסעותיה ברחבי תבל והתבססותה כתאטרון אמנותי-לאומי בארץ ישראל. האוסף מאגד תצלומים, קטעי עיתונות, כרזות ותכניות בשלל שפות וכן תכתובות בעלות ערך היסטורי מול יוצרי תאטרון ואישי ציבור, כגון קונסטנטין סטניסלבקי, אלברט איינשטיין, מרטין בובר, חיים ויצמן ואחרים.
פנינה נוספת בקטגורית האוספים המנהליים הינה ארכיונו של התאטרון העברי הסאטירי "המטאטא" מעזבונו של מייסד התיאטרון יעקב טימן (הופקד בארכיון בנדיבות משפחת האמן). בין תיקי האוסף הזה כלולים מערכונים, פזמונים ופרטיטורות המוארים בכתבי יד מקוריים פרי עטם המושחזת של עמנואל הרוסי, לאה גולדברג ונתן אלתרמן.
אוצר מרתק נוסף בקטלוג האוספים הפרטיים במרכז הינו אוסף התצלומים מעזבונו של הצלם יעקב אגור. אוסף זה, המכיל אלפי תמונות סטילס המתעדות תהליכי הפקה של הצגות תיאטרון, אירועים תרבותיים ופוליטיים, אישי ציבור וצילומי נוף, נסרק בשלמותו במסגר שיתוף פעולה בין המרכז ובין מחלקת היודאיקה באוניברסיטת הארוורד. האוסף משמש חוקרי תרבות חזותית ישראלית והפריטים שבו מוצגים תדיר בתערוכות אמנות, בתכניות טלויזיה ובסרטים דוקומנטריים.
בתמיכת הארכיונים הספרותיים של העיר מארבך בגרמניה ומרכז מינרבה ע"ש פרנץ רוזנצוויג לחקר הספרות ותולדות התרבות היהודית גרמנית באוניברסיטה העברית, התבצע קטלוג הארכיון המנהלי של תיאטרון הבימה (בשני העשורים הראשונים לקיומו של התיאטרון הלאומי). רובו של הארכיון בשנים אלו מכיל תכתובות בגרמנית בין הנהלת תאטרון הבימה למזכירות התאטרון בברלין. הן שמות זרקור מעניין על ההשפעה הגרמנית והיהודית-גרמנית על תאטרון הבימה המזוהה בדרך כלל עם תרבות התאטרון הרוסית והציונית.
במקביל לכך, התקיים פרויקט קטלוג ביידיש בשיתוף מכון יונה גולדריץ' לחקר לשון ספרות ותרבות יידיש, במסגרתו קוטלגו עשרות אוספים של מוסדות ויוצרי תאטרון, אשר עיצבו את התרבות היידית בארץ ובתפוצות.
מזה עשור מבצע המרכז קיטלוג דיגיטלי לאוספיו באמצעות מערכת עלמ"א - רשת בינלאומית ייעודית ליצירת קטלוגים בספריות. הקטלוג הדיגיטלי מונגש לציבור באופן מקוון ומאפשר חיפוש מורכב. מאז הושק המיזם ועד היום קוטלגו אלפי תיקי הצגות והקלטות של הצגות, אוספים מנהליים ופרטיים בעברית ובשפות זרות.
התצלומים באדיבות המילא"ה
צוות העובדים
נכון לשנת 2023 מונה צוות המרכז ארבעה עובדים בניהולו של ד"ר בוריס ינטין. צוות המרכז אמון על קליטת אוספים ושימורם, לרבות מתן שירותי יעץ, צילום, דיגיטציה וקטלוג ממוחשב של אוספיו הרבים. המרכז נכון לקדם שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיה ותרבות, אך לצד זאת זקוק לתמיכה תקציבית משמעותית כתנאי לפיתוח ושימור אוספיו הנדירים, השלמת פרויקט הדיגיטציה המקיף המתהווה בו, הרחבת צוות העובדים ורכישת ציוד טכני שיעמוד לרשות קהל המשתמשים.
לקוחות ופעילויות
חוקרים רבים מפרסמים ספרים ומאמרים בהתבסס על חומרי הארכיון. בין הספרים שיצאו לאור בשנים האחרונות "'הבימה" בברלין, מיסודו של תאטרון ציוני" מאת שלי זר-ציון (מאגנס, 2015); "היקים והתאטרון העברי" מאת תום לוי (רסלינג, 2016); "צופן הדימויים: הממד החזותי בתאטרון המערבי" מאת מאירה שפי (רסלינג, 2017); "ריקוד העקרב: יוסי יזרעאלי יצירתו ושיטתו" מאת רויטל איתן (הקיבוץ המאוחד, 2018).
צוות המרכז תורם לטיפוח דור העתיד של יוצרי וחוקרי אמנויות הבמה ומציע סיורים וייעוץ אקדמי בפרויקטים המתקיימים במגמות התאטרון בבתי הספר העל יסודיים בארץ.
החל משנת 2010 וביוזמתן של מנהלות המרכז היוצאות, ד"ר שלי זר-ציון וד"ר אולגה לויטן, מתקיימים פרויקטים רחבי היקף המשלבים בין תחומי הדיגיטציה והמחקר במטרה להנגיש את האוספים לקהל הרחב ולעודד עשייה מחקרית ואמנותית. תוצרים אלו הינם פרי שיתופי פעולה שמקיים המרכז מול אוניברסיטאות, מכוני מחקר, אתרי מורשת, מוזיאונים וארכיונים בארץ ובעולם.
המרכז מקיים שיתופי פעולה פוריים עם הספרייה הלאומית בירושלים. המרכז נטל חלק במיזם "מסע בזמן" בשיתוף הספרייה הלאומית ואוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס ((UCLA), שכלל סריקות וקטלוג לכרזות ותכניות של מופעי תאטרון שתועדו בין השנים 1920-1990 ואלו זמינים באתר הספרייה הלאומית. בהמשך, השיקו שני הגופים מיזם דיגיטציה לאוסף סלילי האודיו בארכיון, המאפשר הנגשה לאלפי הקלטות המתעדות ראיונות עם יוצרים, הצגות, אופרות וקונצרטים, תכניות רדיו, ותסכיתים החל מן המחצית השנייה של המאה העשרים ועד ימנו.
במקביל לכך, ובשיתוף הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל-אביב הושלמה מלאכת הדיגיטציה לאוסף קלטות הווידאו שבארכיון, וכעת מונגשות לצפייה אלפי הקלטות של הצגות, תכניות טלוויזיה וסרטים דוקומנטריים בנושא התאטרון העברי והישראלי.
בין השנים 2019-2022 אצר המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מספר תערוכות ביוזמתה של מנהלת המרכז היוצאת ד"ר אולגה לויטן בשיתוף המעצבת דינה קונסון. שתיים מהתערוכות המרכזיות, "נשף בראשית" ו"מסעות הדיבוק" הופקו לציון מאה שנים לכינונו של תאטרון הבימה ולבכורת הצגת "הדיבוק" שהתקיימו במוסקבה בשנים 1917-1922. בתערוכות הוצגו כרזות, מסמכים, איורים ותצלומים אמנותיים נדירים המעידים על חדשנות שפתו האמנות של יוצריו, פעילותו הקדחתנית של התאטרון והתהודה התרבותית וההיסטורית שנחל ברחבי העולם בעשורים הראשונים לקיומו. שתיים מתערוכות אלו התקיימו במוזיאון ליהדות ע"ש אנריקו שטרנגר, מרכז צימבליסטה שבאוניברסיטת תל אביב. האחרונה הוצגה בהיכל התיאטרון ע"ש יבגני וכטנגוב במוסקבה. תערוכות אלו לוו בהשקות חגיגיות, ימי עיון ובפרסום קטלוגים לתערוכות.
המרכז מקדם עשייה פדגוגית שוקקת בשיתוף החוג לאמנות התאטרון באוניברסיטת תל אביב. אוספיו מהווים תשתית לסמינרים, קבוצות מחקר וימי עיון המתמקדים בפרשנות היסטוריוגרפית לפעילותם של תיאטרונים מוסדיים לצד יוצרים עצמאיים למן תקופת היישוב ועד ימנו.