כתב: איתי גיל
לפני 23 שנה........... שיחת טלפון מדודתי.
דודה: איתי, אתה צריך?
אני: בוודאי שכן (תמיד צריך :) , סבי היקר ,משה, לימד אותי בגיל צעיר לאסוף כל מה שאני מוצא או מציעים לי כי מתישהו אשתמש בו....)
דודה: אז בוא, אני צריכה לפנות אותם דחוף!
אני: חמש דקות אצלך (למרות שאני כבר בפיג'מה מול הטלוויזיה והשעה מאוחרת).
דודה: חשבתי על מחר....
אני: תפתחי את הדלת אני בחדר המדרגות (אין דחיית סיפוקים).
ואז...
חומק במהירות אל המכונית עם שלושה מכשירי רדיו ישנים נושנים, בשלושה גדלים שונים....
ובבית....
זוגתי: מה נעשה עם הג'אנק הזה, מחר זה לא פה....
ולמחרת....
כפי שניחשתם.....שלושתם נשארו ואני שבוי בקסמם..
ומאז ועד היום... הצטרפו אליהם עוד אלפי פריטים ישנים, כולם ישראליים, חלקם שופצו על ידי, חלקם נותרו במצבם המקורי.
כל הפריטים מוצגים בפינות נושא בחלל אחסון ותצוגה שהקמתי בחצר ביתי שביקנעם עילית, ושאותו אני מכנה "תרפפ'ו". הפינות מספרות סיפור היסטורי-נוסטלגי והן תוכננו ונבנו בהשראת זיכרונות ישראליים של סביי, הוריי ושלי.
תזכורת קלה: שנת תרפפ"ו הוא ביטוי נפוץ בסלנג הישראלי, ומשמעותו העבר הרחוק, תחילת המאה ה-20 או סוף המאה ה-19. כך למשל המשפט: "הבגדים האלה משנת תרפפ"ו" משמעו "הבגדים האלה ישנים ולא אופנתיים". מקור הביטוי הוא בסלנג הלדיני: "דִיל טִימפּו דִי מִי טָארָאפָּאפּוּ", בזמנו של סבי השלישי, כלומר סב סבי. כיוון שהשנים העבריות מוצגות באותיות, הפכה המילה לשנה. ביטויים דומים הם "מימי מתושלח" או "מימי אנטיוכוס".
על שנת ה'תשס"ו (השנים 2005–2006) נאמר - בהלצה - שהיא היא "שנת תרפפ"ו", מכיוון שבגימטריה תרפפ"ו=תשס"ו. הצורה תרפפ"ו לציון השנה אינה מקובלת, משום שהכתיב התקני לשנה, שזה ערכה בגימטריה, הוא תשס"ו (מצוטט מתוך שנת תרפפ"ו, ויקיפדיה).
להלן כמה מלים על המקום הקסום שלי, שבשלב זה עדיין אינו מתפקד כמוזיאון הפתוח לקהל הרחב , אלא כמקום חווייתי למפגשים פרטיים ספורדיים:
הוא קיים כבר שש שנים במיקומו הנוכחי. לפני כן הוא שכן בצריף עץ שבניתי בחצר ביתי הקודם.
את רוב הפריטים אספתי במשך שנים מדירות, מחסנים, או חנויות שפונו וגם מפחי האשפה - כן כן, כמאמר הקלישאה: "הזבל של האחר הוא האוצר הבא שלי".
פריטים נוספים קיבלתי ממשפחה וחברים ומהחלפות עם אספנים אחרים.
כמו רוב האוספים הרציניים, גם האוסף שלי עבר תהליך אבולוציוני. בתחילה אספתי כל מה שבא ליד ועם הזמן התחלתי להתמקד בפריטים ישראליים.
בשנים האחרונות אני מקים פינות נושא מתוך עולם הדמיון שלי. קודם אני חולם על זה ואחר כך מממש את החלום בבנייה מעשית. הפריטים הופכים להיות חלק מתוך פינה והפינה חלק מתוך מתחם של חדרים נסתרים.
הסיור למבקרים (בתיאום מראש) הוא בעל אופי אינטימי – לא יותר משישה מבקרים – וכולל הפתעות וסיפורים קצרים.
המבקרים מדווחים על חוויה עוצמתית, מרגשת, סוחפת וייחודית. רבים "מתקלפים" מבחינה רגשית וחוזרים לתקופות נשכחות...
מקורות
מחט יאיר. 2008. שולמן ישלם בתרפפ"ו - הסיפורים מאחורי הביטויים, הוצאה לאור אורנית.
שנת תרפפ"ו, ויקיפדיה. תרפפו - נוסטלגיה ישראלית, דף פייסבוק. נוסטלגיה הישראלית במוזיאון ביקנעם, המומלצים של אורית.