וינטג' בדירתו של איתן תגר

לגלריית התמונות באתר


איתן תגר גר לא רחוק ממני כבר יובל שנים בשכונת נחלת יהודה שבצפון ראשון לציון. נפגשתי איתו כדי לשוחח בענייני המורשת השכונתית. בגילוי נאות אני חייב לספר שלא ידעתי לאן אני מגיע מה ההיסטוריה של מארחי.

כשעברתי את שער הכניסה של ביתו הפרטי פרצה מפי קריאת התלהבות והבנתי מהר שהגעתי למקום מאוד מיוחד לפגישה עם איש מעניין מאוד ומלא בעשייה, התנדבות וסיפורי היסטוריה אישיים וארציים, רבים מאוד.


החצר ומדפים ברחבי הבית מלאים במוצרים ופריטים מפעם, שפע קשתות ואוספים שונים ומיוחדים היכולים למלא בכבוד אולם לא קטן של מוזיאון . פזורים בחלל גם כלי מתכת שונים שאיתן מייצר בעצמו. מעניין ומסקרן.


אני מביא להלן קצת מקורות חייו של איתן, מפני שהסיפורים המלאים יכולים למלא דפים רבים.

אחיו שמוליק מספר שאיתן תגר נולד בתל אביב בשנת 1944 כבן השני לחזקיה ושושנה טג'ר, נכד לסבא שמואל טאג'יר ולסבתא סולטנה, שניהם ממייסדי אחוזת בית (שקדמה לתל אביב). "איתן היה כל חייו 'איש קרבות'. עוד כשהיינו קטנים והיינו משחקים משחקי מלחמה בשכונה, היה זה איתן שלחם בחירוף נפש, ותמיד יצא מהקרבות בשן ועין. דודו אברהם היה מכנה אותו 'פצע וחבורה ומכה טריה' (ביטוי עברי שכבר לא בשימוש פופולרי ושמקורו בישעיהו א ו: "מכף רגל ועד ראש אין בו מתם, פצע וחבורה ומכה טריה") מפני שתמיד אפשר היה למצוא על איבריו השונים תחבושות, גבס, או חבורה סגולה. בגיל 14 קנה איתן רובה אוויר עימו התאמן במועדון הגדנ"ע באבו-כביר ועד היום הוא ממשיך להתאמן במסגרת צלפי המשטרה. בצבא היה איתן חייל קרבי . בגולני הקים את פלוגת ההנדסה של החיל. במלחמת ששת הימים הוא נקרא, כרס"פ מחלקת החה"ן, לשירות המילואים הראשון שלו ובגדוד 12 של גולני עלה לתל פאחר ברמה הסורית."

איתן: "במהלך הלחימה לפני הגדר, נפצעו עשרות חיילים. הסמג"ד נפצע גם הוא ופונה לאחר מכן. המ"פ אלכס , נפגע והסתבר לי שכמעט כל המ"פים בגדוד, כולל מפקדי, נהרגו או נפצעו קשה. החזקתי בונגלור קצר ביד כדי לפוצץ את הגדרות מתחת לעמדות המבוטנות. על הגדר פגע בי כדור שמשחיל אותי מהחזה השמאלי ועד החלק התחתון של הגב. איבדתי את הבונגלור ואת ההכרה לפרקים". רק אחרי 4 שעות הצליחו החובשים לפנות את איתן בזחל"ם לקריית שמונה ומשם לבי"ח רמב"ם בחיפה. כך ניצל.


לאחר שיחרורו מצה"ל, הוא התחתן ולזוג נולדו ארבעה ילדים. הוא עבד שנים רבות כמנהל כוח האדם של מפעל "תדיראן" ואח"כ כמנהל השיווק. בהמשך עבר ליזמה פרטית והצטרף לחברה לייעוץ והדרכה בתחום השיווק, ואז החליט להקים את עמותת "האחים של חה"ן גולני". העמותה מטפלת במשפחת השכול של החה"ן, ביוצאי חה"ן גולני לדורותיהם ובפלוגה הסדירה המשרתת בצבא.


בשנת 2000 השתלב איתן, בהשפעת בן דודו הבוגר כצל'ה (אברהם כץ עוז), בהקמת והפעלת עמותת מייסדי תל אביב. העמותה עוסקת בפעולות תרבות והנצחה לבני ונכדי 66 המשפחות שייסדו את אחוזת בית היא תל אביב. הוא דאג גם לקריאת רחוב ע"ש סבו שמואל חזקיה טאג'יר, ביפו.


ומהן כל הקשתות והגביעים התלויות על קירות הבית?

במשך כ- 45 שנים מילא איתן תפקידים מגוונים במשטרה כאיש סגל מתנדב התורם לביטחונה של הקהילה. בנחלת יהודה הוא הקים את "משמר הנחלה" (שעליה הוא מפקד), יחד עם מתנדבים רבים השומרים על בטחון השכונה.

תחום הקשתות ריתק אותו והוא הקים מועדון ועמותה בשם "קשתי מכבי ראשון" לעידוד וקידום ספורט הקשתות בקרב ילדים, בני נוער, מבוגרים, נכים ובעלי מוגבלות. במועדון הייחודי פועלים חוגי הדרכה, תחרויות ארציות ובינלאומיות ועוד. איתן פעיל גם במועדון בית הלוחם בתל אביב בענף חץ וקשת, וצבר במהלך השנים לא מעט גביעים ומדליות בתחרויות הספורט של נכי המלחמה. הוא היה גם מנכ"ל איגוד הקשתות ויזם פעילויות ופיתוחים רבים במסגרת תפקידו זה.

ולא זו בלבד אלא שאיתן מייצר בחצרו , בציוד מיוחד שיש לו, סוגים מגוונים של סכיני ציידים, גרזנים, מוצרי חרשות עץ ועוד ועוד.


כתב: ישראל פרקר

מקורות

משמאלי ראיתי את תשבי נופל, בבלוג "נעמוש".