כפר אתיופי משוחזר במתנ"ס שכונת נורדאו בנתניה

לגלריית התמונות באתר


בעיר נתניה נמצא הריכוז הגבוה ביותר של יוצאי אתיופיה בישראל (כ-12,000, המהווים כ-6% מתושבי העיר). לאחר מכן ברשימה נמצאות ראשון לציון, אשדוד, באר שבע, רחובות, פתח תקווה, אשקלון וירושלים. (העיר שבה אחוז יוצאי אתיופיה הגבוה ביותר היא קריית מלאכי – כ-17% ואילו הנמוך ביותר היא תל אביב, שם רק 0.5% מהתושבים הם יוצאי אתיופיה).


לא מעט מבני העדה, ובעיקר הצעירים שנולדו בישראל, אינם מודעים מספיק למורשתם התרבותית. כדי לסגור את הפער הזה וכדי לתרום להנחלת המורשת האתיופית לחברה הישראלית כולה, החליטה עיריית נתניה בשיתוף החברה למתנ"סים על הקמת כפר אתיופי משוחזר, בשכונת קריית נורדאו בעיר (השכונה שבה הריכוז הגבוה ביותר של בני העדה בעיר).


האתר, אשר נבנה במתחם מתנ"ס "קפה לנוער", בנוי מחמישה 'טוקולים' (בתים אתיופיים כפריים מסורתיים). הוא מתופעל על ידי בני נוער אתיופים בני השכונה, שעברו הכשרה על אורח החיים האתיופי במדינת המוצא, ובאמצעות הכשרה זו מעבירים את המידע הלאה אל המבקרים.


בכל טוקול עוברים המשתתפים פעילות אחרת בין אם זה מטבח, מגורים, בית כנסת או ביגוד.

את הטוקול החמישי הקדישו במתנ"ס לזכרו של אבי עזרא, חניך המתנ"ס ובן הקהילה האתיופית, אשר נהרג בעזה לפני כארבע שנים. פעילותו הרבה בשכונה ובמתנ"ס הפכה אותו למוכר ואהוב, ועל כן הוחלט לקרוא לכפר על שמו.


"המטרה הראשונית הייתה ליצור לצעירים פה בשכונה מעין גאוות יחידה", אמר דורון אריה, מנהל המחלקה לנוער וקהילה ברשת המתנ"סים בנתניה. "שירגישו גאים בתרבות שלהם ושיילכו זקופים. היום אתם כבר יכולים לראות אנשים מבוגרים שמגיעים לכפר ויושבים על הספסלים שעה וחוזרים הביתה, זה דבר שהיה חסר להם ופתאום יש להם אפשרות לחוות את זה שוב. בכלל, ההיענות בשכונה לפרויקט הזה היא מדהימה, ואת כל הביגוד והכלים האותנטיים מביאים ההורים של הילדים, שגם מלמדים אותם כיצד יש להשתמש בהם וכיצד יש להכין את מאכלי העדה, זה פשוט הופך לאט לאט לפרויקט גדול ורחב יותר "(רוזנבאום, עופר. 19.6.2011. מורשת אבות: כפר אתיופי אותנטי נפתח בנתניה. (Mynet.


כפר אתיופי משוחזר במתנ"ס שכונת נורדאו בנתניה
כפר אתיופי משוחזר במתנ"ס שכונת נורדאו בנתניה

אחת המדריכות, קוצ'ט אלמו בת ה-16, סיפרה בראיון על השפעתו של קורס המדריכים שעברה על המודעות שלה לשורשיה התרבותיים: "אני נולדתי בארץ ועד גיל 11 הנושא הזה מעולם לא עניין אותי. באיזשהו שלב התחלתי להסתכל על אימא שלי מהצד והתחלתי לחשוב שאולי יש דברים שאני כן צריכה לדעת עליה ועל העבר שלי. במסגרת הפרויקט עברתי קורס שלימד אותי על החיים באתיופיה, על המאבקים של הנצרות מול היהדות, על נידוי היהודים במקום, על הכפרים והערים ועוד הרבה. פתאום הבנתי שמתי שיש לי חיכוכים עם אימא שלי זה נובע ממנטאליות שונה שהיא מגיעה ממנה. (רוזנבאום, עופר. 19.6.2011. מורשת אבות: כפר אתיופי אותנטי נפתח בנתניה. (Mynet.


התמונות בתערוכה זו צולמו בעת ביקור הקורס "מבוא לחברה הישראלית" שניתן על ידי פרופ' עוז אלמוג לתלמידי חו"ל (בחוג ללימודי ישראל, אונ' חיפה, 2015).