את הפרוספקט שמופיע בתערוכה שלהלן (בהוצאת דפוס מונזון, ירושלים) רכשתי, הן בשל הפיקנטריה ההיסטורית והן בשל העיצוב משובב הלב של הצייר/מאייר/גרפיקאי א. להמן* (הוא צייר ואייר עוד מספר רב של פרוספקטים במשרד הבריאות ולגופים שונים נוספים).
מבצע "הסרט הכחול" היה יוזמה של משרד הבריאות לשיפור ההיגיינה והניקיון במסעדות ובבתי האוכל כחלק מחגיגות שנת העשור (1958). הרעיון היה לשפר את רמת ההיגינה של המקומות הללו לרגל גלי התיירים שהיו צפויים לפקוד את ישראל באותה שנה סמלית.
המבצע התנהל על ידי "שלטונות הבריאות בארץ, בשיתוף עם ענף בתי הארחה ו-ועדת העשור", ותקציבו נקבע ל-50,000 לירות.
פקחי משרד הבריאות נשלחו לבדיקות במסעדות ועסק שעמד בתקן המחמיר זכה בתו (סרט) כחול שהעיד על נקיון המקום.
במסגרת המבצע הוזהר הציבור מפני אכילת מאכלים שהוכנו ברחוב בנימוק שהם לא מוגנים בפני זיהום, ולכן עלולים להעביר מחלות ולגרום להרעלת מזון.
המבצע עורר מורת רוח בקרב בעלי מסעדות שמקצתם קראו לחבריהם להימנע לשתף פעולה עם השלטונות. הם חששו כי השמירה על הניקיון תגרום להם הוצאות כספיות "בביצוע הסידורים הנאותים במטבחים, בשירותים ובלבוש העובדים".
על פי הדיווח בעיתונות, רק 40 מתוך 1500 שקיבלו חוזרים מטעם משרד הבריאות, הודיעו על נכונותם לעמוד תחת פיקוח שלטונות הבריאות, כדי לזכות בציון "הסרט הכחול".
מנכ"ל משרד הבריאות באותה עת, ד"ר בטיש, ציין כי יש למשרד הבריאות סמכויות רבות להשליט נקיון אבל כוונת המבצע היא "לקיים את הניקיון בצורה חינוכית ובעזרת הציבור". באוגוסט 1958 פרסם המשרד המודעה בזו הלשון: "אם תבקר בבית אוכל, בחר בזה בעל ״הסרט הכחול״, הסמל של משרד הבריאות לבתי־האוכל המקפידים על מילוי תנאי התברואה וההיגיינה. 'הסרט הכחול' הוענק עד כה בערים ירושלים, תל־אביב, חיפה, באר־שבע, רמת־גן, נתניה ורחובות. ביתר ערי וישובי המדינה יוענק ״הסרט הכחול״ בקרוב." בכתבה שפורסמה בעיתון "דבר" אודות המבצע, כתב העיתונאי יואל מרקוס באכזבה: "אין ספק, שהיתה זו החלטה נבונה ביותר וצריך היה לבצעה עוד לפני שנים הרבה, אלא שכנראה אנחנו, אזרחים שאינם תיירים, לא היינו ראויים למאמצים מיוחדים ממין זה".
התו חולק בפעם השנייה בשנת 1960 ושוב ב-1961, אבל המבצע מעולם לא המריא. מתוך 700 מסעדות רק 27 עמדו במבחן הניקיון. בשנת 1962 הודה משרד הבריאות כי המבצע היה כישלון.
כתב: הדי אור