ליקט וערך: סער נודל, אוצר המוזיאון
על המוזיאון
בית אוסישקין הינו מכון איסוף, מחקר ותצוגת טבע והיסטוריה של אצבע הגליל. המוזיאון הוקם בעקבות מימוש התוכניות לייבוש החולה בשנות ה- 50, מתוך חשש שחלק מהנוף ומעולם החי והצומח של החולה יעלם עם ייבושה.
המקום הוקם במקביל להקמת החברה להגנת הטבע, ביוזמת חברי קיבוץ דן בראשותו של אלימלך הורביץ. הבניין הייחודי והסמלי תוכנן ע"י הארכיטקט אמן ליאופולד קרקואר והיה זה הפרויקט האחרון של חייו.
ב-1950 אישר דירקטוריון קק"ל את בקשת חברי קיבוץ דן לתמיכה בהקמת המוזיאון על שמו של יו"ר קק"ל מנחם אוסישקין במלאת עשור למותו. אבן הפינה הונחה בתאריך 25.10.1951 . המוזיאון נפתח ב 13.1.1955 כשרק חלקו הדרומי בנוי, בשנת 1963 הושלם ונפתח גם האגף הצפוני. המוזיאון מנוהל ע"י החברה להגנת הטבע, בעזרת המועצה האזורית הגליל העליון, משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט.

תפישה מקצועית
בית אוסישקין שינה את מתכונת דרכי פעולתו עם השנים, במעבר מה'גוורדיה הוותיקה' שהיתה, יותר מכל דבר אחר, אנשי הגנה על הטבע ופחות בעלי הכשרה פורמלית, לפרסונל שמורכב כולו מאנשים בעלי השכלה והכשרות פורמליות ובלתי-פורמליות כאחד. הפילוסופיה הניהולית-תפעולית השתנתה, בתחילה עם החלפתו של לב-ארי בידי ליאת לנגלבן שהביאה איתה דפוסי ניהול מתקדמים, ונאלצה לעזוב מסיבות אישיות. ענת נסים ממשיכה את הקו שהותווה בידי לנגלבן בייתר שאת, מתוך תפיסה שהבית איננו עוד "מכון איסוף" (האוסף הזואולוגי למעשה התמלא, והגיע לנקודת רוויה) אלא קודם כל מוזיאון שחוזר להגדרות הייסוד שלו – שחלקן לא מומשו מעולם, כמו למשל מחקר ותיעוד של פרוייקט ייבוש החולה, והתיישבות האדם באיזור. יש נסיונות להפוך את המקום למוקד פעילות קהילתית ובמסגרתה התקיימו במקום (מזה ארבע שנים) ימי עיון שנתיים על החרמון, הדרכות לסטודנטים ממכללת תל-חי, הקרנות של סרטי טבע, ימי פעילות יזומה ופעילות מחקרית של ביה"ס האיזורי 'הר וגיא'.

בשנת 2017 התחיל לעבוד במקום אוצר מקצועי, סער נודל, בעל הכשרות רב-תחומיות ונסיון ארוך מעבודה במוזיאון הימי הלאומי וכאוצר עצמאי. הוא מוביל את קו "החזרה למקורות", הקים תערוכה זמנית חדשה בשנת 2018 (בחלל שהכיל את תצוגת הבוטניקה משנות ה-60) ודוחף להקמת חלל לתערוכות מתחלפות בקצב גבוה יותר. חלק מהעבודה כולל, כאמור, הכנות לתערוכת-קבע חדשה ומתקדמת באולם הארכיאולוגיה והכנסת אמצעים מעודכנים כמו משחק אפליקציה (בעזרת סמארטפון או טאבלט), שכבר פעיל. במהלך שנת 2018 נרתם הצוות להכנת תצוגה גרפית למבואת המוזיאון, זו כוללת שלוש כרזות שבהן טקסט על המוזיאון עצמו, טקסט עם תמונות על שלושת דמויות הבסיס של המקום (אוסישקין, הורביץ וקרקואר), וטקסט עדכני מואר בנושא שביל ישראל.
לאחרונה קלט המוזיאון, בהובלתם של ענת וסער, תרומת מוצג ייחודי ברמה ארצית מאספן מקומי, פריט שהוצג עד עתה בהשאלה ארוכה למוזיאון ארץ ישראל. מוצג זה קשור להתיישבות באיזור ומיועד להצגה בתערוכת הקבע החדשה, לכשתוקם. בעת כתיבת שורות אלה מתנהל מו"מ מול אותו אספן בנוגע לקבלת שני מוצגים נוספים, בעלי חשיבות גבוהה להיסטוריה המקומית. כחלק מפעילות התחזוקה והחידוש, גילה האוצר במחסנים פריטים חשובים שמעולם לא ראו אור יום ודואג להכנתם לתצוגה, בין אם כמוצג בתערוכה ובין אם כחלק מקונספט שבמסגרתו תיפתח מעבדת המחקר כחדר הפעלה קבוצתי ביחד עם תצוגה מסביב.
מה במוזיאון
במוזיאון שני אגפים המתחברים באמצעות שתי קשתות, תחתן נמצאות רחבת המבואה והקופה. דרך הקשתות נשקפים החרמון ומבצר נמרוד מצד אחד, והרחוב הראשי האורכי של קיבוץ דן מצד שני. מול הקופה תלויות כרזות שמספרות בהרחבה על המקום ותולדותיו, דגשים עכשוויים בעבודת המוזיאון וכן על שביל ישראל שמתחיל ומסתיים ממש במקום הזה.
הטקסטים באולם ההתיישבות (המחודש) מונגשים בשלוש שפות, באולם הזואולוגיה ובחר חרמון-גולן עדיין לא. בחדר תערוכות מתחלפות מופקת חוברת הנגשה תלת-לשונית. האגף ההיסטורי חולק לשניים (פיזית), החלק העליון שכולל אודיטוריום קיבל קיר חוצץ שבו מסך מתרומם, עליו מקרינים את סרטון המוזיאון (עברית, אופציה לכתוביות באנגלית, ערבית, רוסית, ספרדית).
האגף הצפוני העוסק בעיקר בטבע, מחולק למספר חללים נפרדים: למעלה נמצא משרד המוזיאון שבמקור תפקד ככיתת מעבדה.
מורד המדרגות מוביל אל אולם הזואולוגיה בו מוצגת תערוכת הקבע העיקרית שכוללת את המגוון הביולוגי הרחב של עמק החולה לפני ואחרי ייבוש הביצה, רכס רמים ומורדות רמת הגולן. התצוגה מורכבת מפוחלצים שרובם הוכנו בידי עובדי המוזיאון בעבר, בתצוגה סיסטמתית טקסונומית ובתצוגות תלת ממדיות מרהיבות, הנקראות דיורמות, שהוכנו על ידי צייר הטבע המפורסם וולטר - פרגוסון ועל ידי מנהל מוזיאון הטבע בירושלים לשעבר, סידני קורקוס.
קומת המרתף מחולקת לשני חדרים: חדר הגולן והחרמון, שמציג את התנאים הפיסיים בחבלי ארץ אלה וחדר לתערוכות מתחלפות.

האגף הדרומי עוסק בארכיאולוגיה ובהיסטוריה. בחלקו העליון נמצא אודיטוריום המשמש להקרנת סרטי טבע והסברה של המוזיאון. במקום נערכים ימי עיון, הרצאות וכנסים. בחלקו התחתון מוצגת תערוכה ארכיאולוגית והיסטורית העוסקת בתל דןהסמוך ובהתיישבות בעמק החולה, וכוללת מבחר מוצגים חשובים מהחפירות בתל.
תל דן הינו אתר חשוב ברמה עולמית שסביבו שמורת טבע עם מעיינות נחל דן, צמחייה עבותה ובעלי חיים מקומיים שהם חלק מנופי 'ארץ פלגי מים' ובית הגידול הלח האופייני, שבא לידי ביטוי בתצוגה הזואולוגית של המוזיאון.
התפישה המקצועית של המוזיאון
בית אוסישקין שינה את מתכונת דרכי פעולתו עם השנים, במעבר מה'גוורדיה הוותיקה' שהיתה, יותר מכל דבר אחר, אנשי הגנה על הטבע ופחות בעלי הכשרה פורמלית, לפרסונל שמורכב כולו מאנשים בעלי השכלה והכשרות פורמליות ובלתי-פורמליות כאחד. הפילוסופיה הניהולית-תפעולית השתנתה, בתחילה עם החלפתו של לב-ארי בידי ליאת לנגלבן שהביאה איתה דפוסי ניהול מתקדמים, ונאלצה לעזוב מסיבות אישיות. ענת נסים ממשיכה את הקו שהותווה בידי לנגלבן ביתר שאת, מתוך תפיסה שהבית איננו עוד "מכון איסוף" (האוסף הזואולוגי למעשה התמלא, והגיע לנקודת רוויה) אלא קודם כל מוזיאון שחוזר להגדרות הייסוד שלו – שחלקן לא מומשו מעולם, כמו למשל מחקר ותיעוד של פרויקט ייבוש החולה, והתיישבות האדם באזור. יש ניסיונות להפוך את המקום למוקד פעילות קהילתית ובמסגרתה התקיימו במקום (מזה ארבע שנים) ימי עיון שנתיים על החרמון, הדרכות לסטודנטים ממכללת תל-חי, הקרנות של סרטי טבע, ימי פעילות יזומה ופעילות מחקרית של ביה"ס האזורי 'הר וגיא'.
בשנת 2017 התחיל לעבוד במקום אוצר מקצועי, סער נודל, בעל הכשרות רב-תחומיות וניסיון ארוך מעבודה במוזיאון הימי הלאומי וכאוצר עצמאי. הוא מוביל את קו "החזרה למקורות", הקים תערוכה זמנית חדשה בשנת 2018 (בחלל שהכיל את תצוגת הבוטניקה משנות ה-60) ודוחף להקמת חלל לתערוכות מתחלפות בקצב גבוה יותר. חלק מהעבודה כולל, כאמור, הכנות לתערוכת-קבע חדשה ומתקדמת באולם הארכיאולוגיה והכנסת אמצעים מעודכנים כמו משחק אפליקציה (בעזרת סמארטפון או טאבלט), שכבר פעיל.
במהלך שנת 2018 נרתם הצוות להכנת תצוגה גרפית למבואת המוזיאון, זו כוללת שלוש כרזות שבהן טקסט על המוזיאון עצמו, טקסט עם תמונות על שלושת דמויות הבסיס של המקום (אוסישקין, הורביץ וקרקואר), וטקסט עדכני מואר בנושא שביל ישראל.
לאחרונה קלט המוזיאון, בהובלתם של ענת וסער, תרומת מוצג ייחודי ברמה ארצית מאספן מקומי, פריט שהוצג עד עתה בהשאלה ארוכה למוזיאון ארץ ישראל. מוצג זה קשור להתיישבות באזור ומיועד להצגה בתערוכת הקבע החדשה, לכשתוקם. בעת כתיבת שורות אלה מתנהל מו"מ מול אותו אספן בנוגע לקבלת שני מוצגים נוספים, בעלי חשיבות גבוהה להיסטוריה המקומית. כחלק מפעילות התחזוקה והחידוש, גילה האוצר במחסנים פריטים חשובים שמעולם לא ראו אור יום ודואג להכנתם לתצוגה, בין אם כמוצג בתערוכה ובין אם כחלק מקונספט שבמסגרתו תיפתח מעבדת המחקר כחדר הפעלה קבוצתי ביחד עם תצוגה מסביב.
מקורות
מוזיאון בית אוסישקין, ויקיפדיה.
מדריך לאתרי מורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2019, עמ' 23.
חדשות, וואלה! 27.10.2021. בעקבות הפרסום בוואלה!: מוזיאון בית אוסישקין בצפון ניצל מסגירה, וואלה.
דואני מיה. 2019 (תש"ף). הנצח הוא תמיד בינתיים: התפתחות הנצחת הטבע והאדם במוזיאון בית אוסישקין בקיבוץ דן, זמן חינוך, 5: 201-221.