מוזיאון בית הגדודים

רקע היסטורי

מוזיאון בית הגדודים ממוקם במבנה מרשים ביופיו, ניצב בראש גבעה המשקיפה אל מרחבי עמק חפר והשרון (ברחוב בן-גוריון, מושב אביחיל - ליד נתניה). המוזיאון הוקם על-ידי יוצאי הגדודים העבריים ממלחמת העולם הראשונה ומציג שרשרת גבורה והתנדבות יהודית.

"בית הגדודים" נחנך ב 1961 במעמד ותיקי הגדודים העבריים ובראשם נשיא המדינה יצחק בן צבי וראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון.

טקס חניכת המוזיאון במאי 1961. התמונה באדיבות המוזיאון

בשנת 2009 נוסף לבית אגף תצוגת ההתנדבות של היישוב היהודי בארץ ישראל לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

בשנת 2017 חודשה תצוגת הגדודים העבריים לציון שנת המאה לגדודים.


עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נולד הרעיון להקים כוח צבאי יהודי שייטול חלק בשחרורה של ארץ-ישראל משלטון הטורקים.

הרעיון התגשם לבסוף בדמות הגדודים העבריים שפעלו במסגרת הצבא הבריטי, ואליהם התנדבו צעירים יהודים ממצרים, אנגליה, ארצות הברית, קנדה, ארגנטינה וארץ-ישראל.

ארבעה גדודים עבריים הוקמו בצבא הבריטי. הראשון היה 'גדוד נהגי הפרדות של ציון', שהשתתף במערכת גליפולי, ולאחריו הוקמו שלושה גדודי חי"ר, גדודי קלעי המלך ה-38, ה-39 וה-40, שיועדו להצטרף למערכה לכיבוש ארץ-ישראל. גדוד נוסף הוקם לאחר סיום המלחמה, 'הגדוד הראשון ליהודה', שבנוסף לשמו העברי נשא גם את סמל המנורה.


במהלך מלחמת העולם השנייה התנדבו למעלה משלושים אלף גברים ונשים, בני היישוב היהודי בארץ-ישראל, לחילות היבשה, האוויר והים של הצבא הבריטי.

בתצוגה נפרש מגוון החילות והיחידות שאליהם התגייסו בני היישוב. העשייה הצבאית של המתנדבים כללה אימונים ופעילות צבאית לצד מאבק למתן זהות יהודית-ציונית ליחידותיהם. שיאו של מאבק זה הוא בהקמת החטיבה היהודית הלוחמת – הבריגדה היהודית. מטרתם העיקרית של המתנדבים היתה הלחימה בנאצים.


גולת הכותרת של פעילות החיילים היתה המפגש שלהם עם שארית הפליטה. כחלק ממפעל "הבריחה" סעדו החיילים את ניצולי השואה, נפשית וגופנית, דאגו לכל צרכיהם ושלחו אותם בדרכם לארץ.

תרומתם של המתנדבים להקמת צה"ל היתה גדולה ביותר. יוצאי הצבא הבריטי השתלבו עם שחרורם בכוח הצבאי של היישוב, ובמהלך מלחמת העצמאות הם יצקו יסודות לצבא לוחם מודרני, זאת בזכות הניסיון והידע שרכשו בעת שירותם בצבא הבריטי.


סיפורו של "בית הגדודים"

עם פירוקו של "הגדוד הראשון ליהודה" במאי 1921, הגיעה לסיומה פרשת הגדודים העבריים שהתנדבו לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1932 הקימה קבוצה מתוך החיילים המשוחררים את כפר אביחיל בעמק חפר, אשר לסמלו נבחרה מנורה מעוטרת בכתובת קדימה, על בסיס תג הכובע של חיילי "הגדוד הראשון ליהודה".

עם קום מדינת ישראל וייסוד צה"ל, התעוררה בקרב יוצאי הגדודים משאלת ההנצחה. מלחמת העצמאות שימשה דחף מיידי לכך – כמה מן הגדודאים נטלו חלק במלחמה זו ובפרט עשו כן בניהם ובנותיהם. חלק מהגדודאים אף שכלו בנים במלחמה. הם חשו צורך לתת ביטוי לכך שלא נותקה השלשלת ודור הבנים הולך בעקבות הוריהם. את יוזמתם הגדירו כ"מרד נגד השכחה". הרעיון תורגם להקמת בית שינציח את סיפורם וימוקם באביחיל, כפרם של יוצאי הגדוד העברי.


תכנון המבנה

בראשית תכנון הבית ניתנה הגדרה רחבה לייעודו כבית שיכיל שיקיף היבטי מורשת, הנצחה וחינוך להתנדבות וללוחמה. את הבית ביקשו להתאים לשלושה קהלי יעד עיקריים: יוצאי הגדודים העבריים מהארץ ומהעולם - שעבורם ישמש הבית מוקד לנוסטלגיה ולהנצחה לצד מקום מפגש ובית הארחה ונופש; צה"ל - שעבורו ביקשו לתכנן חדרי עיון, אולם כינוסים ומתקני ספורט, ואף אקדמיה צבאית; הציבור הרחב ובעיקר בני נוער - שעבורם תוגש פרשת ההתנדבות באמצעות מוזיאון וספרייה.


כחלק מההכנות להקמת הבית ניטעה חורשה בשטח המיועד לבנייה והתקיימו טקסי נטיעות שנתיים. בשנת 1957 הונחה אבן הפינה והוחל בגיבוש תוכנית הבנייה. בשלב זה החליטו יוזמי הבית לוותר על הקמת בית נופש והתרכזו בהקמת אולם ומוזיאון. מלאכת תכנון הבית נמסרה לבני זוג מנתניה, האדריכל נתן גולני והמהנדסת חנה גולני, בליווי פרופ' יוחנן רטנר מחיפה כאדריכל מייעץ. בפאתי מושב אביחיל, הוקם מבנה בולט המתנשא בראש גבעה המשקיפה על שדות עמק חפר ונתניה. מתכנני הבית סיפרו כי במבנה נתנו ביטוי למה שיוזמי הבית ביקשו לראות בו: "בניין האבן מבטא את המבצר ואת הכוח, שלמות של תקופות, אבן על אבן ואת הנצח".


המעטפת החיצונית כללה שני אגפי בניין – אגף שבו אולם כינוסים שלצדו מבואה למפגשים ותערוכות ומולו אגף המוזיאון הכולל תצוגה. את האגפים מחברות שתי שדרות עמודים מקורות חלקית היוצרות הצללה על החצר. אכסדרות אלה מוליכות את באי הבית בין האגפים ויוצרות השהיה סמלית המפגישה את המבקרים עם שתי פרוטומות מיוחדות הממוקמות בחצר הפנימית. מדובר בפסלי ראש של זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור, מחוללי הגדודים העבריים, שיצר מברונזה הפסל הנודע נתן רפפורט. החצר הפנימית הוקפה גינה על מנת להעניק לבית לצד רושם עוצמה גם מרקם כפרי המותאם להתיישבות הסובבת.

התמונה באדיבות המוזיאון


חנוכת הבית

יום חנוכת הבית נקבע ל-15 במאי 1961, מועד שהפך מאז ליום המפגש השנתי של הגדודאים. הטקס הממלכתי התקיים בנוכחות גדודאים רבים מהארץ ומחוצה לה ובמעמד ראש הממשלה דוד בן-גוריון ונשיא המדינה יצחק בן-צבי, שניהם יוצאי הגדוד העברי. הטקס הגיע לשיאו עם הסרת הלוט מעל פסלי הראש של ז'בוטינסקי וטרומפלדור באכסדרת הבית.


האירוע זכה לסקירה נרחבת בעיתונות תחת כותרות דוגמת "ביתו של הכוח העברי הראשון לאחר בר-כוכבא".

בשנת 1967, במלאת יובל להתנדבות לגדודים העבריים נמסר בית הגדודים לידי משרד הביטחון ושולב במסגרת יחידת המוזיאונים של המשרד. צעד זה נועד להשיג שתי מטרות חשובות: האחת, שימורו של המפעל שעליו עמלו, והשנייה – שאיפתם לקבל הכרה לאומית בפועלם ולייצג את סיפורם בזיכרון הקולקטיבי הישראלי.


בשנת 1983 חודשה התצוגה המוזיאונית המגישה באופן תכני וכרונולוגי את קורות הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה. אגף חדש בבית הגדודים.

התמונה באדיבות המוזיאון


לצד תצוגת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה ביקשו מייסדי בית הגדודים לעודד הקמת אגף שיציג את סיפורם של מתנדבי היישוב הארץ-ישראלי לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה תוך הבלטת הזיקה בין שתי הפרשות. כבר בשלבים הראשונים של תכנון בית הגדודים נוצר קשר בין מקימיו לבין "איגוד החיילים המשוחררים בישראל", איגוד שנוסד בשנת 1945 ואשר אחד מיעדיו היה עידוד הנצחת שירותם של המתנדבים ביחידות השונות של הצבא הבריטי.


שיתוף הפעולה בין הארגונים הוסיף להניב פרי. בשנת 1994 חברו יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון ואיגוד החיילים המשוחררים בישראל להקים בבית הגדודים אגף חדש שיוקדש להתנדבות של למעלה משלושים אלף גברים ונשים מבני היישוב היהודי בארץ-ישראל לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה (1939-1945). תכנון מבנה האגף החדש הופקד בידי משרד לוטן אדריכלים ובמכרז לעיצוב התצוגה זכתה חברת ש. גרונדמן בע"מ.

רבים שקדו על מלאכת התכנון, העיצוב והביצוע של האגף החדש אשר נחנך לבסוף בשנת 2009.


ולבסוף (בינתיים) בשנת 2017 חודשה תצוגת הגדודים העבריים לציון שנת המאה לגדודים.


תהליך הקמת בית הגדודים והרחבתו מקפל בתוכו את הנצחת שתי הפרשות על רוח הגבורה וההתנדבות שבהן.

המוזיאון המורחב ממשיך וקולט מוצגים, סיפורים ועדויות על פרשת ההתנדבות היהודית לצבא הבריטי בשתי מלחמות העולם.


המוזיאון מציע סיורים לתלמידים מכיתות א' – י"ב; לקבוצות של מערכת הביטחון, כמו חיילים, שוטרים וסוהרים; ולקהל הרחב.

שעות פתיחה: ימים א'-ה' בשעות: 08:30-15:30. בימי ו' - לקבוצות בתיאום מראש. הכניסה בתשלום. ההדרכה ניתנת בעברית ובאנגלית.


מקורות

הבריגדה היהודית, ויקיפדיה.

בית הגדודים, ויקיפדיה. מוזיאון בית הגדודים, דף פייסבוק. בצלאלי אלעד וליאני דקלה. 2011. בית הגדודים, מדריך לאתרי המורשת - אתרי ביקור ומוזיאונים היסטוריים, הוצאת אזורי מורשת, עמ' 104.