מוזיאון העיר נתניה

לגלריית התמונות באתר


העיר נתניה

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השביעית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת 1948. העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס, והיא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.


העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופי הים התיכון, על אדמת כורכר. חוף הים מאופיין בצוקי כורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר.


כבר בראשית דרכו של היישוב ראו מייסדיו בחזונם עיר קייט תוססת. ואכן, נתניה, המשופעת בחוף ים פסטורלי ובטיילת נאה, הפכה עם הזמן לאחת מעריי התיירות הבולטות של ישראל.


החל משנות ה-40 התפתח בעיר מרכז גדול לליטוש יהלומים, שנחשב עד היום לאחד ממותגיה ההיסטוריים של העיר.


בתקופת היישוב לקחה נתניה חלק פעיל בקליטת המעפילים בחופיה וכן במאבק המחתרות למען הקמת המדינה.

ב-2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר 1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת". נתניה הייתה ליישוב הראשון, מאז הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרז רשמית כעיר.


במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה, ומטוס טופולב 16 עיראקי הטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו, אך עצם חבטת נפילתן גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בניין בנק הפועלים החדש, להרוגה ולכחמישה פצועים.


בשנות ה-80 קלטה העיר אלפי עולים מאתיופיה והיום, מספר התושבים ממוצא אתיופי שמתגוררים בעיר הוא הגבוה ביותר מבין כל היישובים העירונים בישראל (כ-12,000 איש).


בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.


בשלהי העשור הנוכחי, החל גל עליה חדש של יהודי צרפת לישראל. המניעים העיקריים לעלייה, היו האנטישמיות הגוברת באירופה, ירידת הבטחון האישי והרצון לחיות כיהודי במדינת ישראל המשגשגת (מרביתם הגיעו מפריז). נתניה, שקלטה מעל 15 אלף עולים זכתה בתואר המכובד "בירת הצרפתים" (במקום השני נמצאת ירושלים ואחריהן תל אביב, אשדוד, רעננה ואשקלון).

נתניה היא היום פסיפס אנושי מרתק - מיקרו קוסמוס של מדינת ישראל.


המוזיאון

המוזיאון נמצא במבנה שהוקם כבית מלאכה לאריגה לנערות עיוורות. בית המלאכה, "בית אורה", פתח את שעריו בשנת 1958 ופעל עד ראשית שנות ה-90.

בדצמבר 2015 נפתחה לקהל תצוגת הקבע "תולדות העיר נתניה – מחזון למציאות". התצוגה מציגה ציוני דרך היסטוריים בהתפתחות העיר ותרבותה וכוללת בין השאר:

  • חדר העבודה אותנטי של עובד בן ע"מי.

  • חדר ראשונים - הבית הראשון במושבה.

  • מלטשת יהלומים ע"פ הדגם של שנות ה-40 (כלים אותנטיים שנאספו מיהלומנים).

  • מייצג המתאר קליטת מעפילים שלב אחרי שלב בחופי נתניה.

  • האוטובוס, שהיריות עליו סמלו את פרוץ מלחמת העצמאות.

  • דגם של בית קפה משנות ה-50 , תמונת חוף ונופש משנות ה-50 וה-60.

  • מייצגים הקשורים לעליות השונות.

  • סרט תיעודי שמספר את סיפורה של העיר.


התערוכה מותאמת לגילאים שונים ונעזרת בשלל אמצעי המחשה וגירוי: משחקים, מצגות, פאזלים, פינת תחפושות ועוד.

התמונה באדיבות מוזיאון נתניה
התמונה באדיבות מוזיאון נתניה

בית הבאר

בשנת 1927 רכשו חמישה אנשים, משוחררי הגדודים העבריים שטח בן 500 דונם שהשתרע במזרח מאום חאלד, צפונה עד מושב אביחיל (שטרם הוקם באותם ימים) ומערבה עד הים. רוב השטח ניטע פרדסים. במרכזו הייתה חצר רבועה ובה התנהלו החיים. ב-1928 נחפרה במקום באר וסביבה נבנה בית, שמטרתו הייתה להגן על הבאר מפני השכנים הערבים וכן מפני פגעי מזג האוויר שהיו עלולים לפגוע במכונות. בקומה השנייה התגוררו הפועלים הרווקים והרווקות שטרם נמצאו להם מגורים הולמים.


לידו הוקמו מספר צריפי מגורים למשפחות עם הילדים, אורווה לסוסים, רפת לפרות, מספר מחסנים, חדר אוכל ומטבח, שירותים ובית אריזה.


החווה התקיימה כישוב עצמאי ובו מספר משפחות. עד קום המדינה שימשו החווה והפרדסים כבסיס לפעולות ה"הגנה" וסיוע בהעלאת מעפילים לחופי נתניה. בסוף שנות ה-40 צורפה החווה לתחום המוניציפאלי של עירית נתניה, ושטחי הפרדסים נמכרו לבניית שכונות מגורים.


בשנת 2003 החליטה עירית נתניה בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת וחברת מקורות לשקם את בית הבאר ולהפכו למרכז מבקרים המספר על ראשיתה של המושבה נתניה. המקום מהווה שלוחה של מוזיאון העיר.

בקומת הקרקע ממוקמת הבאר אשר עברה תהליך של שיקום. משאבות הבאר שופצו ושוחזרו וניתן לצפות בבאר פועלת ושואבת מים. בקומה העליונה מוצג אוסף נדיר של חפצים, מיצגים, תמונות וסרטים המתארים את תהליך ההתייישבות.

בית הבאר הוכרז על ידי המועצה לשימור אתרים כאתר לשימור והוא מהווה מעין "שמורת זיכרון" לנוף העבר.


ארכיון המוזיאון

ארכיון המוזיאון כולל תצלומים, מסמכים, חפצים, וכיו"ב.


סיורים והדרכות

למוזיאון צוות הדרכה מיומן ומקצועי שמעניק למבקרים חוויה לימודית מרגשת.


המוזיאון מקיים מגוון סיורים בנושאים שונים ובמספר שפות. מותאם למבוגרים ולמשפחות.

בין הסיורים: סיורים מזמרים, סיורים תאטרליים, סיורים רגליים ורכובים.


בין הנושאים: סיורים לאורך הים, סיור שווקים, שביל היהלומים, הרצל מתעורר ומחפש שורשים, סיפורו של רחוב, סיפורה של עיר בעקבות נשים מובילות, סיורים ירוקים, סיור בשכונות.



מקורות נוספים

נתניה, ויקיפדיה

מוזיאון העיר נתניה, עיריית נתניה, הריביירה של ישראל.

לרגל חג הסיגד - נתונים על האוכלוסיה האתיופית בנתניה, נתניה נט.

יניב פוהוריליס. 27.6.2018 . מפריז לנתניה: כמה עולים מצרפת יש בישראל, Ynet.