מייסודו של יהודה דקל וחבריו
אתר הנצחה לכ"ח חללי נבי יושע ומרכז חינוכי להנחלת ערך הרעות
מצודת כ"ח, שנקראה בעבר 'משטרת נבי יושע', היא אתר עלייה לרגל. מדי שנה מגיעים לכאן מאות אלפים, לפנינת נוף נדירה עם תצפית נפלאה על עמק החולה. הם מטפסים ב'שביל הפלמ"ח', פוקדים את קבר האחים ושואבים כח מסיפור הגבורה שהתחולל פה במלחמת העצמאות. פעמיים תקפו כוחות הפלמ"ח וההגנה את המשטרה ונהדפו. רק בהתקפה השלישית נכבשה המצודה ואז ניתן לה השם "מצודת כ"ח" לזכר 28 (כ"ח) הנופלים בקרבות על כיבושה.
האתר והמוזיאון
באתר הקרבות, בדרך למוזיאון, ישנו קבר אחים של חללי הקרב השני, ואנדרטה לזכרם של נופלי קרבות הגליל. ממשיכים אל חצר המוזיאון הרחבה הנמצאת למרגלות מצודת כ"ח, שהייתה בעבר משטרת נבי יושע- משטרה בריטית (אחת ממצודות טיגארט), בזמן המנדט. בנקודה זו, הנושקת לקיר הצפוני של המצודה, התרחשה דרמה בקרב השני ובה גילויי רעות מפעימים. במרכז הרחבה ניצב פסל הרעות, יצירתו של הפסל עמנואל הצופה ז"ל, חבר הכשרת דפנה. ביציאה מהמוזיאון, יכולים המבקרים לצעוד אל שביל הפלמ"ח, למקום בו נערך הכוח הפורץ בליל הירח השחור של י"א בניסן תש"ח. בדרכם לשביל, יעברו בחורשת הנופלים, שניטעה בט"ו בשבט 1949, ע"י משפחות החללים לזכרם של כ"ח הבנים שנפלו כאן.
המוזיאון מחולק למספר מדורים אשר שביל של שיש לבן מחבר ביניהם. על תקרת השביל, מצוטטים משפטי מפתח מתוך שיר הרעות האייקוני של המשורר והסופר חיים גורי ז"ל. כך גם נפתח הביקור- בראיון מצולם של גורי אודות השיר. גורי מתאר באופן מדוייק ונוגע ללב את רעות הלוחמים של "דור תש"ח" ומקשר בין השיר לקרבות מלחמת העצמאות ובמיוחד לקרב השני על המצודה. המדורים הבאים עוסקים במרד הערבי שהתרחש בשנים 1936- 1939 כולל הקמת גדר הצפון והמשטרות, בהכשרות הפלמ"ח המגוייסות (למשק ולנשק) וכן בראשיתה של מלחמת העצמאות בגליל. בהמשך, פינות המוקדשות לשלוש ההתקפות על המשטרה. בסוף המסלול ניצב קיר ההנצחה לכ"ח הנופלים. לכל אחד מהחללים מוקדשת במוזיאון מגירת הנצחה אישית בה מוצג סיפורו האישי של כל נופל. בין הסיפורים גם סיפורם של דודו צ'רקסקי ("היש עוד פלמחניק כמו דודו?"), פילון פרידמן (על שמו מחנה פילון), יזהר ערמוני (שקיבל את עיטור הגבורה על מעשיו בקרב זה) ועוד.
בכל פינה ישנו מרקע ובו סרטון או שניים שנותנים הסבר או מוסיפים סיפורים ועדויות בנושא המוצג.
במוזיאון מוקרנים גם שני סרטים מרכזיים מלאי עוצמה ומעוררי מחשבה,אשר ילוו את הצופים גם לאחר תום הביקור במוזיאון. שני הסרטים עוסקים בקרב השני על המצודה, ואחד מהם מותאם לצפייה גם עבור ילדים.
מורשת
את הקמת המוזיאון יזמו יהודה דקל ז"ל וחבריו להכשרה. יהודה היה חבר הכשרת הצופים בקיבוץ דפנה, ש-12 מחבריה ושלושה ממפקדיה נפלו בקרב השני על המשטרה. את הנופלים, חבריו הקרובים, הכיר אישית. מאז הקרב בתש"ח לא הרפה מחלומו–חזונו: להנציח את נופלי קרבות נבי יושע במוזיאון שבמרכזו יעמוד נושא הרעות. ברוח זו חברו אישים ומוסדות למועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והקימו את מוזיאון הרעות ב-10 בינואר 2014 יום השנה השישי לפטירתו של יהודה דקל, נחנך המוזיאון שבו תצוגה מרתקת המשלבת מוצגים, תמונות, כיתוב ומדיה דיגיטלית.
צוות החינוך של המוזיאון, שם לו למטרה, להפוך למרכז חינוכי להנחלת ערך הרעות ולדון במשמעויות העמוקות של ערך זה, כפי שבאו לידי ביטוי בקרבות על המצודה. עשרות אלפי חיילים ותלמידים, ביקרו במוזיאון מאז פתיחתו, שמעו על הקרבות ודנו בסוגיות הקשות.
מקורות
יהודה דקל. 2009. מצודת כ"ח, רעות תחת אש, הוצאת כרטא.
מוזיאון הרעות, אתר המוזיאון.
מוזיאון הרעות, ערך בויקיפדיה.
יואב גלזנר. 7.1.2011. השימור מתחיל: מוזיאון בבסיס מג"ב במצודת כח, Ynet.
אלי אלון. 10.1.2014. נחנך מוזיאון הרעות בגליל העליון, פוסט ברשת החברתית TheMarker Cafe.
זיו ריינשטיין. 10.1.2014. מוזיאון הרעות: לזכר יפי הבלורית והתואר, Ynet.
משה גלעד. 4.5.2014. מוזיאון הרעות החדש מצליח להפתיע, הארץ.
חיים גורי בהנחת אבן הפינה למוזיאון הרעות, באתר יוטיוב.
כתיבה: עידו קהת, מנהל מוזיאון הרעות, מצודת כ"ח