אום אל קוטוף (וגם אֻם אֶל-קֻטֻף) (בערבית: أمّ القـُطـُف) הוא כפר ערבי ישראלי ליד ואדי עארה, שסופח למועצה האזורית מנשה בשנת 1974. הכפר הוקם על ידי בני משפחת כבהא כיישוב בת של ברטעה. הוא נקרא על שם עץ ממשפחת האלוניים, שמגזעו וענפיו הוכנו כלי חקלאות. בתחומי הכפר התגלו בחפירות ארכיאולוגיות מקדש מן התקופה הפרסית, שלושה מבני בתי ספר מהתקופה הביזנטית וכן שרידים ארכיאלוגיים מן התקופה הצלבנית והממלוכית (אום אל קוטוף, ויקיפדיה).
עבד אל ראחים כבהא נולד בשנת 1953 בכפר אום אל-קטף. הוא למד בגן הילדים ובבית הספר היסודי בברטעה ולאחר מכן השלים את לימודיו בבית הספר התיכון בטירה. לאחר שלמד בסמינר למורים ביפו (1971-1973) עד כמורה לעברית בחטיבת הביניים באום אל-פחם עד שנת 2007. בשנות התשעים של המאה הקודמת בד בבד לעבודתו כמורה עסק כמורה דרך לגמלאים, משפחות ותלמידים בבתי ספר ערביים.
בהיות מורה הבחין בתופעה שהטרידה אותו: רבים הצעירים הערבים אינם מכירים את ההיסטוריה של חיי היומיום של הוריהם והורי הוריהם. הם גם אינם מכירים את משמעות המונחים והפתגמים שהם משתמשים בהם בחי היום יום, ומכאן צמח במוחו הרעיון להקים מוזיאון היסטורי.
בשנת 1998 נפטרה אמו האהובה של עבד, פאטמה, והוא החליט, בעצה אחת עם משפחתו וחבריו, להנציח את זכרה באמצעות מוזיאון נוסטלגי שיקרא על שמה. בשלב זה כבר היו באמתחתו מספיק חפצים היסטוריים שאסף במהלך שנות חייו מסביבת מגוריו ומביקוריו בירדן. אליו הצטרף ידידו (ובעל אוסף נוסטלגי משלו), טלעת מחאג'נה מהכפר מוסמוס, שכיהן באותה עת כמנהל בית ספר בכפר עיראק אל שבב שליד אום אל-פחם.
המוזיאון נפתח בשנת 2000 במטרה מוצהרת לשמר ולהחיות את התרבות החומרית בכפרים הפלסטינים מראשית המאה ועד מלחמת 48.
המבנה שייך למשפחה ומוצגים בו חפצים וכלי עבודה היסטוריים מגוונים: כלים להפקת קמח (מחרשות, להבים, מגלים, מורג ועוד), כלי בישול ומטבח, קמעות, מסמכים ותעודות של השלטונות מראשית המאה העשרים, תמונות היסטוריות (למשל תמונת מחזור בית ספר מהכפר אכדאל משנת 1935), ספרי לימוד, וספרי דת.
במוזיאון מבקרים אנשים פרטיים, משפחות יהודיות וערביות וקבוצות מגוונות (תלמידי בית ספר, טיולים מודרכים וכדומה). משלחות התלמידים הערביים מגיעים לעיתים בלוויית ההורים והסבים והדבר מעלה בקרבם רגשות מיוחדים.
עבד אל ראחים מציע למבקרים פעילות מגוונת: דפי עבודה לתלמידים, הדרכה, מלווה בסיפורים בתוך המוזיאון, ביקור ב"חצר הכפרית" שבשכונה הצפונית של אום אל-קוטוף (כולל ביקור בבית הראשון בכפר, מערת הרועים ובור המים), אפיית פיתות ועוד.
מקורות
אום אל קוטוף, ויקיפדיה.
חאג' יחיא, קוסאי ; לב טוב, בועז (2015). ההיסטוריה שלנו: יוזמות של הציבור הפלסטיני בישראל לתיעוד, לשימור, ולהנחלה של שורשיו ההיסטוריים ומורשתו התרבותית, בתוך: ח', עראר וע', קינן (עורכים), זהות, נרטיב ורב-תרבותיות בחינוך הערבי בישראל. עמ' 119-73. חיפה: פרדס.
שי עודד. 2011. "לאומיות, זיכרון, הנצחה ופולקלור: המוזיאונים והאוספים בחברה הערבית בישראל", אופקים בגיאוגרפיה 77, 74-88).