בשנות השישים, בנסיון להגדיל את מכירותיה בארץ, חברת המסטיקים האמריקאית-ישראלית "יונלה", נקטה בשיטת הפרסים המיידים לילד. בקניית מסטיק זכית בפרס - "טלביזז", מהמילה טלביזיה שזזה. כלומר תמונות נעות על מחזיק מפתחות שנקראו על שם המסטיק "פם פם". וכך נכתב בפרסומת של החברה: "ילדים! בקנותכם גומי לעיסה דרשו טלביזז תוצרת פם פם, עם תמונות הטלביזיה הנהדרות." בפירסומת שעיצב דן תל ורדי נכתב באותיות ענק "טלביזז לידידי פם פם".
מחזיקי המפתחות כללו ריבוע פלסטיק בלתי שביר (כך נכתב במודעה) ובתוכו תמונה שזזה עם שינוי בתנועת היד (זה אמור היה לדמות שידור טלוויזיוני). בתוך הריבועים מפלסטיק היו תמונות של אישים, מקומות, אירועים, חיות, ריקודים ועוד.
דייויד סלע כותב באתר נוסטלגיה און ליין: " כיום, למרות שעומדים לרשות המעצבים הגראפיים כל כך הרבה אפשרויות טכניות לעיצוב עטיפות המסטיקים - מסתפקים כולם בעיטור עטיפות המסטיקים בגרפיקה סתמית. בזמנים ההם, העטיפה של המסטיק הייתה לא רק אריזת נייר למוצר מבוקש, אלא גם כלי שיווקי לחינוך הילדים והנוער לערכים ציוניים. זה נשמע בומבסטי, אכן, אבל ככה זה היה בדיוק בימים ההם, בהם אפילו עטיפות המסטיק גויסו לחיזוק הקשר של הילד העברי עם ארצו ומולדתו, תוך מתן דגש על טיפוח קו חינוכי- לאומי.
האמת היא, ששטיפת מוחו של הילד הישראלי דרך עטיפות המסטיק לא הייתה פעולה ממשלתית מכוונת כלשהי, אלה פעילות שיווקית גרידא של יצרני המסטיקים, שניסו והצליחו לחבר בין המסטיק אותו מכרו ובין מושאי הערצתו של הילד הארצישראלי המצוי, של הזמנים ההם. עטיפות "נחשבות" שכללו איורים מיוחדים ופופולאריים נקראו "פם-פמים" וכל האחרות נקראו "פשוטות".
בזמנים ההם של שנות החמישים והשישים היו בארץ יצרני גומי לעיסה רבים, וכולם התחרו כמיטב יכולתם במגמה לגרום לילד הארצישראלי לרכוש את המסטיק מתוצרתם. היצרנים העיקריים היו בנוסף לחברת "עלית" גם חברת "יונלה", שפעלה מקרית אריה בפתח תקווה שייצרה מסטיק ששמו היה "פם-פם", וחברת "ג.ג." (לא זו של הסרטים) שפעלה מתל אביב, ויצרה מסטיקים תחת השמות "גם וגם", ו"גמא". היצרנים הנוספים היו "צ.ד", "ליבר", "רות" ו"ישליקו".
היצרניות השונות התחרו בניהן ברעיונות חדשניים, במגמה ללכוד את עינו של הילד וגם את עיני הוריו. מעבר לנושאים רבים ומגוונים פותחו גם סדרות שלמות, במגמה לגרום לילד שיש לו מספר עטיפות מסטיק מסדרה מסוימת - והמשיך ולרכוש מסטיקים כדי להשלים את הסדרה."
באוסף שברשותי יש כ-70 פריטים שונים של מחזיקי מפתחות פם פם. לא הצלחתי למצוא מידע כמה סוגים שונים באמת יצאו באותן שנים לשוק וכן מתי בדיוק התחיל המבצע הזה ומתי הוא הסתיים. ללא קשר לחוסר המידע, הפריטים עדיין מעלים חיוך בפני שאני מזיז אותם מצד לצד והתמונה משתנה. בהינתן שעד תקופת האינטרנט, הטלוויזיה הלווינית-הרב ערוצית והטיקטוק עברו בסך הכל (מאז הנפקת הפם פם) 70 שנה – מדהים עד כמה הטכנולוגיה משנה את פני העולם והאדם, בעיקר בתקופתינו.
כתיבה: הדי אור
מקורות
פם פם – יונלה, מוזיאון וירטואלי של עטיפות מסטיקים ישראלים.
חיים גרוסמן. 2001. מסטיק עברי, איכה? עת מול, גליון 1, נובמבר.
מיה אבידן. 12.7.2015. היה פה מתוק: ממתקים משנות ה-60 - מתגעגעים למסטיק פם-פם? אולי לתססן? ופל מן או סנקור? יצאנו לשיטוט נוסטלגי בזיכרון החטיפים המתוקים של ילדותנו, אתר מוט'קה.