רקע היסטורי
הארכיון, המכונה "הכספת של הספרות העברית", הוקם בשנת 1951 על ידי אגודת הסופרים העבריים בארץ ביוזמתו ובחזונו של הסופר והעורך אשר ברש במטרה לשמור את מורשתם הגדולה של היוצרים העברים בארץ ובעולם. מדברי חזונו של אשר ברש: "להקים בית כינוס ליצירה היהודית...כל יום אובד משהו, כל יום משתכח משהו ואין לדחות. המטרה, לפתוח קונטו לכל סופר, חשבון של כדים גדולים ופכים קטנים..." זכה אשר ברש לעמוד בראש המכון שנה בלבד, הוא נפטר זמן קצר אחרי פתיחתו.
תחילה הוצע לקרוא למכון גנזכו"ס (גנזי כתב וספר) לחקר הספרות העברית החדשה, אך לבסוף התקבלה הצעתו של אשר ברש שנתמנה לקרוא למכון בשם "גנזים". לאחר פטירתו של ברש ב-1952 נתמנה דוד שמעוני, שכיהן בתפקיד עד לפטירתו בדצמבר 1956. בשנת 1961 עבר המכון למשכנו בבית הסופר ע"ש שאול טשרניחוסבקי.
בשנת 2010 נאותה עיריית תל אביב להעביר את הארכיון לספריית בית אריאלה, כדי לאפשר מרחב אחסון גדול יותר ובתנאים מנוטרים. עיריית תל אביב יפו העמידה באדיבותה מקום מרווח ומודרני לחדר העיון המרכזי של הארכיון ולמגנזה שבה שמורים הארכיונים.
משנת 2016, הסופרת אדיבה גפן, משמשת כיו"ר פעיל של המכון.
המכון פתוח לקהל בימים ראשון-חמישי בשעות 09:00 – 17:00.
התצלומים באדיבות מכון גנזים - אגודת הסופרים
תכולת הארכיון
"מכון גנזים של אגודת הסופרים" הוא ארכיון הספרות העברית הגדול בעולם. נשמרים בו יותר מ-800 אוספים ארכיוניים של סופרים, משוררים, מחזאים, הוגים, עורכים ואנשי עט. מהמאה ה-19 ועד ימינו. האוספים כוללים
כתבי יד, מכתבים, מסמכים אישיים שונים ותמונות וגם אוסף הקלטות ייחודי. מדובר בארכיונים אישיים המסודרים על פי יוצרים.
זהו אוסף מרכזי עשיר המשקף את היצירה העברית המודרנית לצד דור המייסדים שלנו. החל ב י.ל. גורדון, שאול טשרניחובסקי, יוסף חיים ברנר, רחל המשוררת, יהודה בורלא, לאה גולדברג, זלדה, יונה וולך, יורם קניוק, ז’קלין כהנוב, אמנון שמוש, אבות ישורון ויונתן רטוש, ועד יוצרים בני זמננו ובהם מירי בן שמחון, אורלי קסטל-בלום, אילן שיינפלד, נאווה סמל וסמי ברדוגו. שמורים בו גם כתבי יד ומכתבים של סופרים שנספו בשואה ובהם דוד פוגל, הלל צייטלין ושמעון דובנוב. נשמרים גם ארכיוניהם של סופרי יידיש ידועים ובהם צבי אייזנמן, לייב רוכמן ומרדכי צאנין, וגם ארכיונו החשוב של דוד הופשטיין שהוצא להורג בברית המועצות ב-1952.
כל ארכיון מחולק לשלוש חטיבות: טיוטות וכתבי יד מקוריים, מכתבים אל בעלי הארכיון וממנו ואוספים הכוללים תעודות, ציורים, מסמכים שונים ותצלומים. כל מסמך, כל תיק , כל פתק הנמצא בארכיון פותח צוהר לעולם העשיר, לחיבוטי הנפש ולהתלבטויות שמאחורי היצירה. בכל אוסף נמצאים כתבי יד של יצירות ספרותיות, טיוטות עם תיקונים ושרבוטים, גרסאות שונות לאותה יצירה, שירים שנכתבו על מפית, ברכות היתוליות, קטטות ספרותיות, ציורים, מכתבים נרגשים, עלבונות, כעסים, מלות זעם ומכתבי אהבה לצד כרטיסים ללוויה של ביאליק שנשמרו בארכיון.
רבים מהארכיונים נמסרו לגנזים על ידי בני המשפחה אחרי מות היוצר, ויש שהיוצרים עצמם מביאים בחייהם את הארכיונים למשמרת. כך נהגו למשל אבות ישורון, יורם טהר לב וכך אילן שנייפלד ועוד. היו מקרים שנמצאו חומרים חשובים בפחי אשפה ונקראנו להציל את האוצרות. לפעמים, קורה שאנשים מביאים דברים שמצאו בביתם, כמו למשל אישה שהגיעו לידיה מחברת עם שירים לא מוכרים של לאה גולדברג או מכתבי אהבה שכתב חנוך לוין לאהבת נעוריו. לעתים מצאנו חומרים חשובים בתוך חפצים שנזרקו לחצר על ידי קבלן שיפוץ מדירה שבעליו נפטרו.
שורה עליונה משמאל לימין: רישום של נחום גוטמן על טיוטה; ציור של לאה גולדברג; שירה של לאה גולדברג "אהבתה של תרזה דימון" בכתב יד. שורה תחתונה משמאל לימין: שירה של רחל "גן נעול" בכתב יד; השיר "הבית" בכתב יד של זלדה; שירה של פועה שלו תורן "אצל חלוני הפתוח" בכתב יד.
תקציבים והכנסות
מכון גנזים מקבל הקצבה קבועה ממשרד התרבות.
משרד ירושלים ומורשת הכירה בחומרים של ארכיון כאוצר לאומי והם מתקצבים את מעשה הסריקה והנגשה בשיתוף הספרייה הלאומית.
אוניברסיטת הרווארד, המחלקה ליודאיקה שותפה למימון מפעל ההנגשה ומתקצבת חלק מהפרויקט.
צוות המכון
בראש המכון עומדת הסופרת אדיבה גפן המשמשת כיו"ר פעילה של המכון.
הצוות המקצועי כולל שישה עובדים. הילה צור היא מנהלת התוכן של המכון לצידה הארכיונאים בועז טל, יצחק בר יוסף, אמיר בן עמרם, מגל לוטן , דוד שניידר וולדה פודוטוב.
במכון 24 מתנדבים המגיעים בין פעמיים לשלוש פעמים בשבוע. מדובר בכוח עבודה משובח ומסור. המתנדבים - כולם אקדמאים בתחומי היסטוריה או ספרות ובעלי ניסיון מוכח בתחומים רבים ומגוונים.
התצלומים באדיבות מכון גנזים - אגודת הסופרים
לקוחות ופעילויות
א. איסוף, קליטה ושימור של חומרי הארכיון בשלב הראשון, וטיפול בו בשלב השני – מיון, סידור וקטלוג (תכנת אידיאה), תחזוק (כוללהחלפת המכלים והמעטפות), רישום חדש בהתאם לנוהל חדשים (העבודה נעשית לפי ספר הנהלים בו מידע מקיף על כל תהליכי העבודה).
ב. הנגשת חומרי גלם למחקר הספרות הישראלית לדורותיה. גנזים הוא ארכיון ציבורי העומד לרשות כל מתעניין. פוקדים אותו חוקרים, דוקטורנטים, סטודנטים, אוהבי ספרות ושירה, עיתונאים ויוצרי קולנוע מהארץ ומרחבי העולם וגם רבים שמתעניינים ביוצרים ובכתביהם.
חוקרים רבים מהארץ ומהעולם מגיעים למכון, וחלקם הופכים את גנזים לביתם השני למשך תקופה ביניהם:
פרופ' נורית גוברין - שמחקריה ופרסומיה הרבים מסתמכים בין היתר על ארכיוניהם של גדולי הספרות שלנו מדבורה ברון, יוסף חיים ברנר, גרשון שופמן ועד סדרת ספריה המקיפה "קריאת הדורות" .
פרופ' מנחם פרי – פרסומיו על יוסף חיים ברנר, ציליה דראפקין ויוצרים נוספים.
פרופ' חגית הלפרין – מחקריה והביוגרפיות על אברהם שלונסקי ואלכסנדר פן.
ד"ר עדו בסוק – מחבר הביוגרפיה המקיפה על שאול טשרניחובסקי, הלית ישורון – שפרסמה את "חרסים" - מבחר שירים גנוזים של אבות ישורון שטרם פורסמו
וכן פרופ דוד אוחנה פרופ' דן לאור, ד"ר לילך נתנאל, פרופ' גדעון טיקוצקי, ד"ר סיגל נאור ורבים אחרים.
ג. הנגשת חומרי הארכיון לקהל הרחב באמצעות סריקת הארכיון כולו (עד היום כבר נסרקו והועלו לאינטרנט כ 25 אחוז מהארכיון. פרויקט הסריקה נעשה בשיתוף הספרייה הלאומית, פרויקט "בן יהודה" ואוניברסיטת הרווארד).
ד. תערוכות, סיורים, כתבות בעיתונות ופינות ברדיו. המטרה היא לקרב את הציבור לאוצרות התרבות הגדולים שלנו, וליוצרים שרבים מהם נשכחו.
ה. אתר גנזים הוא אוצר לכל משתמש. יש בו מידע רחב על הארכיונים ועל הפעילויות המיוחדת ניתן להיכנס דרכו לקטלוג המקוון של הארכיון, לבצע חיפוש פריטים ולצפות בחומרים שכבר נסרקו לארכיונים חשובים רבים.
לאתר, שמשרת בין השאר אנשי מחקר בארץ ובעולם, יש אלפי כניסות בשנה. בימי הקורונה, שבהם לא ניתן לאפשר כניסת קהל לארכיון, שימש האתר את החוקרים באמצעות סריקות שנשלחו אליהם, או עיון מרחוק בארכיונים שכבר נסרקו.
פרויקטים מיוחדים
ויקיפדיה
ביוזמת מנהליו הפך מכון גנזים ל"דלפק שירות" בויקיפדיה, כלומר מרכז מידע בנושא ספרות לציבור הרחב. בנוסף אנשי הארכיון מעלים לויקיפדיה צילומים חסרים של סופרים או משוררים וגם מוסיפים ערכים על יוצרים שלא זכו להיכלל בויקיפידיה.
פינה שבועית קבועה שמגישים יו"ר המכון אדיבה גפן ויצחק בר יוסף
הפינה משודרת בתוכנית של ירון אנוש בקול שישי, בפינה "פותחים מגירה". בכל תכנית מציגים השניים מכתב מעניין ומבקשים מהציבור לזהות את הכותב ואת הנמען.
סדרת הרצאות בשיתוף בית אריאלה
בשיתוף בית אריאלה מקיים הארכיון הרצאות מבוססות על אוצרות גנזים"
"מאחורי המילים" - סיפורים מן הארכיון - איך הגיעו הארכיונים לגנזים.
"רשימות גנוזות" - סדרת הרצאות של עופר אדרת על הסיפורים הסוערים שמאחורי היצירות הגדולות.
גנוזים - פרויקט אמנותי משותף למכון גנזים ולאנסמבל עיתים
מתוך מאות אלפי הכתבים הקיימים במכון גנזים נבחרו בשלב ראשון 50 מכתבים. אלה עמדו בבסיסה של יצירת תגובה אמנותית חדשה על ידי מבחר של יוצרים עכשוויים מתחומים שונים. את התגובות העלנו לאתר gnuzim.com
כל מכתב הוא פתח לעולם ולתקופה אחרת והופך לחומר גלם ליצירה אמנותית עכשווית. לעיתים התגובה מסתכמת בהקראה מומחזת של הטקסט, בקטע ריקוד, בהמחזה ועוד. כך למשל הולחנו לחנים חדשים למכתביה של המשוררת רחל או זלדה.
בין האומנים שהשתתפו בפרויקט, מרים זוהר, דרור קרן, חנה ויקטוריה, יצחק חיזקיה ועוד.
תיאטרון הארכיון
"הארכיבאית" - שיתוף פעלה בין אנסמבל תיאטרון עיתים ומכון גנזים
יצירת תיאטרון לילית המתרחשת בחלל ארכיון מכון גנזים. מדובר בהפקה מיוחדת במינה, בחלל מיוחד במינו שזוכה להדים רבים. הקהל מוזמן להצטרף למסע תיאטרוני מסעיר המתרחש בארכיון המתעורר למגע הקסם התיאטרון וזוכה לחיים חדשים.
במהלך המסע מציגה השחקנית פורשים את משמעות עבודת הארכיונאות, משמעות הזיכרון והשמור ולהציץ מקרוב לעולמם של היוצרות והיוצרים הגדולים, באמצעות המכתבים, הטיוטות וכתבי היד שנשתמרו בארכיון.
סיורים
הסיורים מהווים מרכיז חשוב בהנגשת המכון והחומרים הגנוזים בו לציבור הרחב. במסגרת הסיורים צוות המכון מספר על תולדותיו ומציג מכתבים, טיוטות חומרים מעניינים לקהל והרצאה.
מנהלי המכון יוזמים באופן אקטיבי קשר עם מדריכי טיולים על מנת להביא מטיילים לסיורים במכון. בין האורחים נמנו קבוצה של דירקטורים של חברות עירוניות של עיריית תל אביב, קבוצה של מכללת שנקר , כתבי דסק התרבו של גלי צהל ועוד.
המכון קיים סיור ב"גנזים" בעקבות לאה גולדברג, שאול טשרניחובסקי, יורם טהר לב ואחרים, בשיתוף חוקר הזמר העברי והמנחה עופר גביש.
תערוכות
בעקבות שיתוף פעולה מיוחד עם מוזיאון ארץ ישראל ( מוז"א) מקיים המכון מעת לעת תערוכות הבנויות על אוצרותיו. כך למשל, תערוכה שהוקדשה ליוצרת ז'קלין כהנוב על הלבנטיניות; תערוכה שהוקדשה לקשר המיוחד בין זלדה ויונה וולך; תערוכה על פכים היסטוריים מהארכיון ותצוגות נוספות; תערוכה היסטורית על גדולי היוצרים שהתקיימה במוזיאון הארץ ועברה למוזיאון הכנסת; תערוכה מיצירות המשוררת זלדה שהושאלה למרכזי תרבות שונים.
להתעניינות רבה זכתה תערוכה על גדולי היוצרים הישראלים שהתקיימה באולם הכניסה של עיריית תל-אביב, ולאחר מכן הושאלה למקומות נוספים.
קשרי ציבור
הבלוג של גנזים - מכון גנזים מעלה בבלוג באופן שוטף סיפורים קטנים מהארכיון. הבלוג של "גנזים" הוא אפשרות לתקשר עם הציבור באמצעות סיפורים מהארכיון, התכתבויות, צילומים מיוחדים, מחלוקות ספרותיות, אנקדוטות היסטוריות להנאת הקהל. אנחנו מעלים כ - 50 – פוסטים בבלוג חדשים כל שנה המהווים לא רק תיעוד ספרותי אלא גם תיעוד היסטורי לתולדות היישוב בארץ ישראל. מאז יסודו לפני כעשר שנים, הועלו בו כ-500 פוסטים – העומדים לרשות המעיינים.
פינות מהבלוג הזה מועלות גם בפייסבוק של ספריית בית אריאלה, שלה אלפי מנויים ועוקבים.
פייסבוק - ל"גנזים" דף פייסבוק פעיל מאד ובו למעלה מ-2000 רשומים. צוות הארכיון מעלה אחת לשבוע פוסטים בנושאי ספרות, מציינים ימי הולדת או ימי זיכרון ליוצרים ומציגים כתבי יד מעניינים, המטרה להמשיך ולהרחיב את הקהל ולשמור על קשר עמו.
ניוזלטר - אחת לחודש שולח המכון ניוזלטר לקהל הנמענים הקבוע שלו ובו מידע רחב יותר. הרשימה כוללת כבר כ-1500 נרשמים בניוזלטר, שבו מוצע לחובבי התחום עוד הצצה לאוצרות שלנו. למשל, צילומי סופרים ליד שולחן עבודתם - מהאוסף שלנו, כרטיסי ברכה עתיקים מתוך הארכיונים, פורטרטים של סופרים, שירי אהבה- בחג האהבה.
תקשורת - מכון גנזים עומד בקשר קבוע עם ערוצי התקשורת על מנת לחשוף מאוצרות גנזים ככל שניתן במדורי הספרות, במוספים, בפינות התרבות ברדיו ובטלוויזיה. חשוב לנו באמצעות כלי התקשורת לחשוף את אוצרות "גנזים" באמצעי התקשורת השונים – ולקרב את הקוראים והצופים למורשת המפוארת של היצירה העברית במאות האחרונות.
ידידי גנזים - לגנזים אלפי ידידים רשומים שמקבלים מהמכון באופן רצוף "פנינים" מהארכיון וכן מידע על הנעשה בגנזים באמצעות האינטרנט. ( הווטסאפ ובמייל).
מקורות
אתר האינטרנט הרשמי של מכון גנזים.
הבלוג של מכון גנזים. מכון גנזים, ויקיפדיה.
סתוי דבורה. 2008."גנזים בתל אביב", מאזנים, דצמבר (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
מאזנים כרך פ"ו, חוברת 6, כסלו-טבת תשע"ג, דצמבר 2012 - גיליון מיוחד המוקדש למכון "גנזים". (הגיליון זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).