קראתי לאחרונה בעיתון "ידיעות אחרונות" כי רשת פתאל רכשה את מלון "פלטין" (משמעות השם ביוונית הוא ארמון או היכל ), שמשמש כבר הרבה שנים כבנין משרדים, ממשפחת איזקסון, וכי בכוונתה להחזיר עטרה ליושנה ולהשקיע במלון כ-150 מיליון שקל (כנראה כולל הרכישה). כחלק מאוסף מלונות מארץ ישראל, אני מחזיק ברשותי את התוכניות (תוכניות עם חותמת "התוכנית נתאשרה"), הרישיונות, האישורים, התביעות, ותכתובות מהעבר ההיסטורי (משנת 1925 ואילך) האורגינליות, שכנראה היו שייכים למשפחת איזקסון (מקצת מהצילומים שלהם מופיעים בתערוכה זו).
להלן המידע על המלון כפי שהוא מובא בויקיפדיה:
היסטוריה
בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוזמן האדריכל אלכסנדר ברוולד, מחשובי האדריכלים בתקופת היישוב, לתכנן מלון יוקרתי עבור אהרון מאיר מזיא וחתנו, צבי איזקסון, במרכז העיר הצעירה תל אביב. ברוולד ניסה לייצר במבנה סגנון אדריכלי ישראלי חדש על ידי סינתזה ייחודית בין המורשת האירופאית, הבנייה הטורקית-מזרחית שמצא ביפו וניצני הרוח המודרנית החדשה. בית פלטין ניצב על הצומת שבין הסגנון האקלקטי של תחילת המאה העשרים, לבין המודרניזם החמור המאוחר יותר, ששאף לנקות את האדריכלות מכל שרידיה ההיסטוריים. הבנייה נמסרה למהנדס יוסף זיידנר, שהיה מידידיהם הטובים של הבעלים.
בעת בניינו ופתיחתו בשנת 1926 נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. המלון הכיל 60 חדרים, אולם קונצרטים בו ניגנה התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית ומועדון ביליארד וריקודים. מזיא ואיזקסון מסרו את ניהול המלון לידי ג'ורג' ברסקי, שהיה יזם בעסקי המלונאות וניהל רשת שכללה גם מלונות בירושלים ובחיפה, אך תוך זמן קצר כשלו עסקיו של ברסקי. באוקטובר 1930 נערכה בחזיתו הפגנה סוערת נגד סגן שר המושבות הבריטי דרומונד שילס, שנערכה לו קבלת פנים במקום מטעם העירייה. בצאתו מהבניין מצא עצמו שילס מול מפגינים חברי "ברית הבריונים", ובראשם ד"ר אב"א אחימאיר, שקראו לו קריאות בוז. המפגינים הוכו ונעצרו. הפגנה זו נחשבת לאירוע היהודי האנטי-בריטי הראשון.
ב-1933 נמסר הניהול לפימה הרמן שלוסברג ואשתו גוסטה (הוריהן של לאה רבין ואביבה יפה, אשתו של אברהם יפה), שזה אך עלו מגרמניה. רבים מבכירי שלטונות המנדט הבריטי התארחו בו, ותרומתו לחיי הלילה בעיר משכה קצינים בריטים רבים. בין המכובדים ששהו במלון נמנו הלורד אדמונד אלנבי, הלורד אלפרד מונד, נחום סוקולוב, נשיא צ'כוסלובקיה טומאש מסריק, רעיית קיסר אתיופיה היילה סלאסי, יחיאל ויצמן ועוד.
בעת המרד הערבי הגדול (מאורעות 1936-1939) נפגעו קשות עסקי המלונאות, והמלון נסגר ב-1938 והוסב לבניין משרדים. מבנה הכניסה המפואר נהרס תוך העתקת הכניסה ימינה, וחלונות קומת המרתף נאטמו. חזית קומת הקרקע הפונה לרחובות אחד העם ונחלת בנימין הותאמה למסחר. ב-1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, פעל בבניין בית הארחה לחיילי בעלות הברית. ב-1943 נפתח במלון מועדון חיילים של הצלב האדום האמריקני, בטקס מרשים בנוכחות ראש העיר ישראל רוקח וקצינים אמריקאים בכירים. ב-1944 עברו בית ההארחה והמועדון לניהול כנסיית סקוטלנד, והיו חלק מרשת בתי הארחה ומועדוני פנאי שהפעילה הכנסייה בשם "סנט אנדרוז האוס" (St. Andrew's House). בקומת הכניסה פעלו מועדון הסבה, חדר אוכל וקפלה לתפילה, וחדרי המלון בקומות העליונות שימשו למגורים.
עם הקמת המדינה ועזיבת הבריטים את הארץ, המלון הוסב לבניין משרדים ושקיעתו החלה. לאורך תקופה זו עבר הבניין מסלול לא נדיר של הזנחה, כיעור והשחתה, עד שבקושי ניתן היה להצביע עליו כנכס חשוב, הראוי לשימור ולאזכור. הבניין, שהדגיש את פינת הרחובות בגובהו היחסי למבני הסביבה, התגמד במשך השנים ונבלע בין רבי הקומות והשינויים שנעשו בסביבתו. קומת הכניסה הפכה מסחרית, וכוסתה בהדרגה בתוספות בנייה פרועות ושלטים.
שיחזור ושימור
בתחילת שנות ה-90 עבר המבנה שיפוץ מקיף ותכנון מחדש על ידי משרד האדריכלים קיסלוב-קיי. השיפוץ, שהבליט את יופיו וייחודיותו של בית פלטין, התאפשר עם אישור הוספת קומה חמישית לבניין, הזדמנות שנוצלה על מנת להחזיר למונומנט השכוח את כבודו, הן כאתר עירוני היסטורי והן כיצירה אדריכלית בעלת משקל. נעשתה החזרה מדוקדקת של הבניין למצבו המקורי; חזיתות הבניין נוקו מאלמנטים זרים, תוספות בנייה מאוחרות הוסרו, הטיח הצבעוני בגוון האפרסק המקורי חודש ומעל הכניסה הנוכחית של הבניין שוחזר, בהסטה, אלמנט הכניסה המקורי שנהרס.
בניית הקומה הנוספת מבליטה את המבנה על ידי תוספת חדשה המנוגדת במסה, חומר וצורה. הקומה החמישית משיבה לפינה את ייחודה האורבני, המקורי והמודגש, ומעניקה לבניין סיומת קלה ומעודנת. הבניין כולו נתפס כיחידה אחת, כאשר החדש משתלב עם הישן, כדרכו של האדריכל המקורי לאחד ניגודי סגנון בהרמוניה אסתטית אחת.
כיום, בשל מיקומו בלב ה"סיטי" הפיננסי של תל אביב, ובסמיכות לבורסה לניירות ערך, מאיישות את משרדיו בעיקר חברות שעיסוקן בשוק ההון.
בראשית 2020 משפחת איזקסון מכרה את המלון לרשת מלונות פתאל. הרשת משקיעה 150 מיליון ₪ ברכישה ובשיפוץ ומתכוונת את המבנה שוב לבית מלון (מצוטט מתוך הערך מלון פלטין, ויקיפדיה).
מקורות
מלון פלטין, ערך בויקיפדיה
שולה וידריך, יוסי גולדברג וד"ר עירית עמית-כהן, מלון פלטין, תל אביב 100, האיציקלופדיה העירונית.
פדרו זוניגה. 2010. מי יתנני במדבר מלון אורחים, הוצאת קווים אישיים, כרך ראשון, עמודים 267-270.
רונית סבירסקי. 28.9.2006. מלונות תל אביב: כך התחילה השרשרת, Ynet.
מלון פלטין, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל אביב 100"
נווית זומר. 19.1.2020. בית פלטין ההיסטורי בתל־אביב יחדש את ימיו כמלון יוקרה, כלכליסט.
כתיבה: הדי אור