מפגשי סופרים בבתי הקפה של תל אביב

לתערוכת התמונות באתר

בתי-הקפה של תל אביב היו מאז ומתמיד מקום מפגש לאנשי הבוהמה התל-אביבית. בתקופת היישוב וראשית המדינה הדירות היו קטנות וצפופות, הכיס ריק - ובמחיר של כוס תה (או בהקפה, כמובן) אפשר לשבת בכסית או בשלג לבנון או בקפה הרלינגר עד השעות הקטנות של הלילה.

מפגשי רעים, ויכוחים בענייני תרבות, קטטות ספרותיות, פלירטים והתחלות של רומנים, הקראת שירים ומה לא - התנהלו בבתי הקפה הללו, שהפכו לסוג של מוסדות תרבות מקומיים. זו גם הייתה הכתובת שבה ידעו משוררים צעירים לשלוח את ביכורי שיריהם למשוררים הוותיקים . כך, למשל, כתב יהודה עמיחי ללאה גולדברג: "ראשית כל אבקש את סליחתך על ששלחתי מכתב זה דווקא לקפה הרלינגר.... לא ידעתי את כתובתך, אך אני יודע שבאותו בית קפה אפשר למצוא אותך".

התצלומים באדיבות מכון גנזים - אגודת הסופרים