top of page

מרכז התיעוד ובית המייסדים - מוזיאון יהדות תימן בראש העין


רקע היסטורי

רֹאשׁ הָעַיִן היא עיר השוכנת במרזבה המזרחית של השרון, למול הרי השומרון. ראש העין נקראת על שם מיקומה במוצא נחל הירקון (ראס-ראש, עין- מזרקה, מעיין).


ראש העין הוכרזה כעיר בשנת 1994, היא משתרעת על פני שטח של כ-16,000 דונם. שכונותיה המזרחיות של ראש העין גובלות בקו הירוק והעיר מהווה גבול בין מחוז המרכז למחוז יהודה ושומרון.


בתחילת המאה ה-20 בעת השלטון הבריטי באזור נסללה מסילת רכבת בשנים 1917–1918 והייתה לה חשיבות רבה בתנועת רכבות לצורכי הצבא הבריטי בהתקדמותו צפונה. בקרבת תחנת הרכבת של ראש העין הקימו הבריטים בסיס צבאי גדול, שכלל גם מחסני תחמושת, בתי מלאכה ומגדלי שמירה (ששומרו כאתרי מורשת). תחנת הרכבת שירתה את קווי הרכבות ממצרים דרך ארץ ישראל לסוריה וללבנון.


לתחנה בראש העין היו מביאים פרי הדר למשלוח למצרים ולאנגליה דרך פורט סעיד. בקיץ, כשהאדמה השחורה יבשה, התנועה הייתה סבירה. אולם בחורף מכיוון שלא היה כביש (גם במושבה פתח-תקווה), היה קושי רב לעבור בדרך הבוצית מפתח תקווה לראש העין. התנועה התנהלה בעגלות (חישוקי ברזל על גלגליהן), והעגלות היו שוקעות בבוץ.


ועד המושבה, ובמיוחד זלמן גיסין, פנה לנציב העליון הרברט סמואל, לוועד הצירים ולברון רוטשילד וביקש להמשיך בסלילת ענף למסילת הרכבת מראש העין לפתח תקווה. בסיועו של הברון רוטשילד נתאפשרה עבודה עברית: הביצוע נמסר ל"גדוד העבודה", אנשיו הקימו מחנה במבצר אנטיפטרוס (אחרי מאורעות 1921 הועבר המחנה לעין גנים). ב-1922 כבר הגיעה הרכבת עד פתח תקווה. נבנתה תחנה, ומשלוחי הפרי, העץ, הזבלים והנפט הגיעו לשם. נוסף על כך, יצאה בכל בוקר רכבת מיוחדת מפתח תקווה ליפו (קרון אחד או שניים), ומסלולה היה: פתח תקווה - ראש העין - לוד - תל אביב - יפו. לפנות ערב חזרה הרכבת למושבה. כיום ניתן לראות את מבני התחנה, מסילת הרכבת ומבנים מתקופת השלטון הבריטי המפוזרים באזור.


בתקופת המאורעות ראש העין הייתה בסיס צבאי של חיל האוויר הבריטי, והיא סבלה מהתנכלויות של פורעים ערביים. הערבים היו מחבלים בפסי הרכבת, מפרקים את הפסים או מניחים מוקשים, כך שהרכבות היו יורדות מהפסים. למשטרת היישובים העבריים היו נוטרים שסרקו את פסי הרכבת עם "טרולי" (קרון משמר) לפני הרכבת, כך שאם היה מוקש היו הם מתפוצצים ולא הרכבת. נוטרי פסי הרכבת עבדו בתנאים קשים במיוחד. בפרעות 1936 השתלטו ערבים על המחצבות באזור מגדל צדק שהופעלו על ידי חברות יהודיות בתקופת המנדט, אך הונסו ב-1937 על ידי פלוגת נוטרים בפיקודו של יצחק שדה.


ב-22 בנובמבר 1945 חדר כוח של אצ"ל למחנה והחרים כמויות גדולות של נשק ותחמושת. סמוך למחנה שכנה תחנת השאיבה שסיפקה מים לירושלים.


לראש העין הייתה חשיבות אסטרטגית בתקופת המנדט: בייחוד מגדל צדק על מחצבותיו סביבו שסיפקו חומרי בנייה למישור החוף, וכן ראש העין שהייתה מקור המים לירושלים ועורק תובלה מנמל חיפה למרכז ולדרום. במאי 1948 השלימו כוחות המנדט הבריטי את פינוי המחנה ותחנת השאיבה שלידו, ומיד לאחר עזיבתם ניצתו מאבקים קשים באזור בין כוחות ההגנה לבין כוחות לא סדירים מהכפרים סלמה, יהודייה, כפר ענה, בסקיה ועוד. חיילי ההגנה תפשו מתקנים ומחנות כמשטרת פתח תקווה, מחנה בכפר סירקין, ומחנה בתל-ליטוינסקי, אך את ראש העין לא הצליחו עוד לכבוש, ובמגדל צדק החזיקו רק לתקופה קצרה עד אשר נסוגו. ימים לאחר מכן כוחות עיראקיים סדירים נכנסו לכפר קאסם ולראש העין, ומטרתם הייתה להתקדם למרכז היישוב היהודי ולחצוץ את היישוב בין צפונו לדרומו.


ההתקפה הראשונה על ראש העין התבצעה ב-30 במאי, על ידי שתי פלוגות של האצ"ל מגדוד 35 של חטיבת אלכסנדרוני, שמפקדו היה איתן לבני. בהתקפה זו נכבש המקום, והצבא העיראקי נסוג לכפר קאסם. כעבור שעתיים התבצעה התקפת נגד של העיראקים. הכוח היהודי נתפס לא מאורגן בהגנה, נהרגו ארבעה חיילים, וראש העין שוב נכבשה על ידי העיראקים.


לאחר קרבות עזים נכבשו המחנה ותחנת השאיבה, במסגרת מבצע בתק.


היישוב התפתח על בסיס מעברה של עולים מתימן. כ-5,000 מיהודי תימן, שניסו לעלות לישראל בשנות ה-40 ונעצרו על ידי הבריטים במחנה חאשד ליד עדן, עלו לישראל במבצע אווירי בתקופה דצמבר 1948-מרץ 1949. מחנה זה כונה על ידי יהודי תימן כמחנה גאולה.


מאמצע 1949 ועד ספטמבר 1950 התנהל "מבצע על כנפי נשרים" להטסת יהודי תימן לישראל. בשנים 1949–1950 התיישבו עולים מתימן בקרבת המחנה הבריטי בראש העין, סביבו הוקמו כ-1,500 אוהלים. נראה שבמעברה שהו כ-35,000 עולים. הקשיים ששררו במדינה חלו גם על שירותי הבריאות, החינוך והרווחה במחנות העולים. תקופה זו הותירה פצעים פתוחים בחברה הישראלית עקב מחלות ומוות של ילדים, פרשה שמכונה "ילדי תימן". מאבקים על שמירת המסורת והזרמים בחינוך במחנות (שהביאו לכינונה של ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל), וכן מצוקת רעב ו"תקופת הצנע" (במעברת ראש העין ארעה הפגנה של עולים רעבים, במהלכה נהרג עולה מיריות שוטרים). בתוך המחנות, נרקמו חיים קהילתיים, אשר תורגמו להוויה חברתית ופוליטית ביישובי הקבע שקמו באתרי המעברות.


ב-1951 הוקם בראש העין יישוב קבע, שנוהל על ידי ועד מקומי. ב-1954 מינה שר הפנים ליישוב מועצה ממונה, שהוחלפה ב-1955 על ידי מועצה מקומית נבחרת. ביולי 1994 הוכרזה ראש העין כעיר.

התצלומים באדיבות ארכיון ראש העין


אוכלוסיית העיר הייתה מורכבת רובה ככולה מעולי תימן וצאצאיהם עד לתחילת שנות ה-90; בעשור זה נבנו ביוזמתו של ראש העיר, יגאל יוסף, שכונות חדשות רחבות ידיים במזרח העיר אשר אוכלסו על ידי עמותות של אנשי קבע וגמלאי צה"ל מחתך סוציו-אקונומי גבוה, זוגות צעירים ומשפרי דיור מהערים השכנות פתח תקווה ותל אביב, וכן על ידי עולים חדשים רבים, במיוחד ממדינות ברית המועצות לשעבר. אוכלוסיית העיר שילשה את עצמה בתוך עשור (1985-1995).


ב-2019, לאחר פתיחת חלקים נרחבים משכונות פסגות אפק, טיפסה אוכלוסיית העיר ליותר מ-70 אלף תושבים.

ראש העין היא אחת הערים שצומחות בקצב הכי מהיר בישראל, נכון לשנת 2022 אוכלוסייתה עומדת על 72,600 תושבים וקצב הגידול השנתי הוא 6%.


השינוי באופן התפתחות העיר הביא לחלוקתה לשני חלקים גאוגרפיים ודמוגרפיים ברורים, המתקיימים עד היום: במערב (אזור מישורי, בגובה של כ-50 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות הוותיקות (מכונות "ראש העין הישנה"), המאוכלסות ברובן ביוצאי תימן. הבתים ברובם פרטיים (כמו ברוב חלקי העיר) המתפרסים על אדמות פרטיות גדולות אשר ניתנו לתושבים הוותיקים בהקמת היישוב. במזרח (אזור גבעות שיפולי השומרון, גובה ממוצע של כ-200 מטרים מעל לפני הים) נמצאות השכונות החדשות (מכונות "ראש העין החדשה"), המאוכלסות בתושבים שעברו מכל חלקי הארץ, בעולים חדשים ובתושבים שעברו מן השכונות הוותיקות. אוכלוסיית העיר הוותיקה היא יהודית מסורתית ברובה; אוכלוסיית השכונות החדשות, לעומת זאת, מורכבת ברובה מחילונים.


מיזמי הפיתוח הצפויים בראש העין יגדילו את כמות האוכלוסייה לכ־100,000 תושבים עד שנת 2025.

בתחומי ראש העין ובסביבתה אתרים ארכאולוגיים רבים, כמו מערת קסם, מבצר אנטיפטרוס, מגדל אפק ועזבת צרטה (המזוהה עם אתר אבן העזר המקראי), וכן אתרי טבע: מקורות נחל הירקון, למשל, נמצאים בין פתח תקווה וראש העין, נחל רבה ויער ראש העין.


פארק התעשייה אפק שבצפון העיר הוקם בשנות ה-90, וכיום שוכנות בו חברות גדולות וידועות, כגון חברת פרטנר תקשורת. הקמת פארק התעשייה לוותה במחלוקת עם כפר קאסם, שתושביו טוענים שפארק התעשייה נבנה על שטח השייך לכפר, אך לבסוף הושגה פשרה.


הגרעין התורני "רוח חדשה" בראש העין הוא עמותה רשומה המונה כשלושים משפחות. עשרות משפחות משתתפות בפעילויות הגרעין. מטרותיו הן הקמת מרכז רוחני - ערכי לתושבים.


בשנים האחרונות מועצת ראש העין ממתגת את העיר כעיר המוזיקה. במסגרת זו מושקע כסף רב בחינוך מוזיקלי. נבנה הפרויקט הנופי "טיילת צלילי המוסיקה" לאורך נחל רבה, ובכיכרות רבים הוצבו פסלים של כלי נגינה ונגנים. ב-2007 הוקם המרכז למוזיקה ראש העין, המרכז את הקונסרבטוריון העירוני למוזיקה – קונסרבטוריון ראש העין, מקהלת מזמורי תימן ועוד. כמו כן בכל חג סוכות מתקיים בעיר פסטיבל מוזיקה ואוכל בפארק לב העיר הנקרא תימנה, הנמשך מספר ימים ומתחיל מאחר הצהריים ועד הלילה.


המרכז לתיעוד בראש העין

הארכיון (המרכז לתיעוד בראש העין), הפועל בחסות עיריית ראש העין, יצא לדרך בינואר 2008. המרכז מתעד את סיפורה של העיר מתקופת המחנה הבריטי ועד היום. בכל שנה נבחרים נושאים לתיעוד ולחקר כגון: מבנים היסטוריים, אתרי מורשת, ראשי היישוב לדורותיו, בתי כנסת, גינות מסורתיות ושכונות. ביולי 2011 הצטרפה ראש העין למיזם 'ישראל נגלית לעין'. המיזם פועל במסגרת המרכז לתיעוד ותופס מקום נכבד בפעילותו.


במרכז התיעוד פעיל צוות מתנדבים קבוע היוזם ומבצע עבודות תיעוד בהתאם למשימות שהוגדרו בתכנית העבודה ומלווה על ידי הצוות המקצועי.


הצוות אוסף ושומר כל חומר בעל ערך היסטורי, חברתי ותרבותי הנוגע לתולדות ראש העין מתקופת המנדט ועד היום. החומרים עוברים תהליך של רישום, קטלוג והנגשה באתרים ייעודיים ובתוכנה לניהול הארכיון. בין האוספים הגדולים השמורים בארכיון ניתן למצוא: - עשרות אלפי תצלומים ותשלילים מאוסף הצלמים מיכאל כהן ויואל רצון חג'בי שנתרמו לארכיון. חלק מהאוסף כבר מונגש באתר הספרייה הלאומית במסגרת פרויקט רשת ארכיוני ישראל (רא"י). - פרוטוקולים של הרשות המקומית מאז הקמתה בשנת 1955 ועד 2003. הפרוטוקולים כבר מונגשים באתר הספרייה הלאומית. - אוסף של אלפי תצלומים מאלבומי משפחות המונגשים באתר "ראש העין נגלית לעין". - אוסף של מאות תצלומים מאלבומי עירייה המתעדים אירועים, אנשים ומקומות בעיר בשנות התשעים.* * תצלומים של למעלה מ- 65 בתי כנסת בעיר עם תקציר על תולדות כל בית כנסת.

- בנוסף, בארכיון שמורים תיקי מסמכים של לשכות ראש העיר, מנכ"ל ודוברות, ארכיונים פרטיים של מוסדות וארגונים הקשורים לעיר, מפות, חפצים, אוסף אודיו-ויזואלי, תיעוד בעל פה, קטעי עיתונות, ספריית עיון ועוד. החומרים הארכיוניים עומדים לשימוש עיריית ראש העין, גופי תכנון, מורים ותלמידים במערכת החינוך, חוקרים באקדמיה, כלי תקשורת, חוקרי שורשים ועוד. ציבור המתעניינים והחוקרים מוזמן לעיין בחומרים הארכיוניים ובספרייה של הארכיון בתיאום מראש.


במהלך שנת הפעילות במרכז התיעוד מתקיימים כארבעה מפגשים קבוצתיים הכוללים גם הרצאת אורח וסיור העשרה. איתור המתנדבים וגיוסם מתבצע בדרכים שונות- פרסום קול קורא בעיתונות מקומית באתר העירייה ובשילוט אלקטרוני, חבר מביא חבר או פנייה אישית של הרכז. בצוות תושבים ותיקים וחדשים, מגילאים שונים ובעלי רקע אישי ומקצועי מגוון, סטודנטים מלגאים תושבי העיר וכן תלמידי תיכון המתנדבים במסגרת מחויבות אישית.

התצלומים באדיבות ארכיון ראש העין


צוות הניהול כולל את הבאים:

יסכה רוה – מנהלת מחלקת תיעוד היסטורי ומנהלת המיזם "ראש העין נגלית לעין".

מאור לוי- עובד הארכיון

נילי אפשטיין- עורכת לשונית "ראש העין נגלית לעין".


המתנדבים היום (2023):

ענת קצנשטיין -מתעדת אלבומי משפחות, בעלת אלבום משפחתי.

ברכה נדב- מסייעת בזיהוי מצולמים באוספי הצלם מיכאל כהן , בעלת אלבום משפחתי.

רינת שגיא- עורכת לשונית של ידיעות המתפרסמות על ידי מרכז התיעוד, בעלת אלבום משפחתי.

אילן פורת- מצלם אירועים, בתי כנסת, אתרי מורשת ועוד.

מרגלית יוסיפון- מתעדת בתי כנסת, חדרי "מורי", בעלת אלבום משפחתי.

ישראל בשארי- מסייע במשימות שוטפות של הארכיון והמוזיאון, בעל אלבום משפחתי.

מזל בשארי- מתעדת אלבומי עירייה, מסייעת באירועים ובמשימות שוטפות של המרכז.

שוש סלומון- מתעדת את האוסף האודיו- ויזואלי.

נעומי שמעון- מסייעת בזיהוי מצולמים באוספי הצלם מיכאל כהן, באירועים ובמשימות שוטפות של המרכז.

רחל יחיאלי- מסייעת בזיהוי מצולמים באוספי הצלם מיכאל כהן, באירועים ובמשימות שוטפות של המרכז.

אמיר רוה- מצלם ומתעד בתי כנסת ,מבנים היסטוריים ואירועים.

מזל דה- יונג- מסייעת בסריקה, בהדרכה ובסדנאות יצירה.

אליעזר קצנשטיין- סורק ומתעד חומר היסטורי של שכונת גבעת הסלעים.

חוה אברבנאל- מסייעת בתיעוד אוסף התצלומים של הצלם מיכאל כהן, בהדרכת קבוצות ומבקרים עצמאיים.

מוריה כהן ואורטל אהרוני- מסייעות לצוות המרכז במשימות השוטפות, תלמידות "אולפנת זבולון" מתנדבות במסגרת מחויבות אישית.


בית המייסדים – מוזיאון יהדות תימן בראש העין

בחול המועד סוכות, 11 באוקטובר 2022, התקיים אירוע חגיגי לפתיחתו הרשמית של המוזיאון "בית המייסדים מוזיאון יהדות תימן". האירוע היה במעמד שלום בן משה ראש העירייה, חיליק טרופר שר התרבות והספורט, חברת הכנסת מירי רגב תושבת העיר, עומרי שלמון מנכ"ל מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, חברי ועדת ההיגוי, מתנדבי המרכז, נציגי ארגונים מקומיים ועוד.

התצלומים באדיבות ארכיון ראש העין


המוזיאון שוכן במבנה מתקופת השלטון הבריטי, הוכרז לשימור על-ידי הרשות המקומית בעשור הראשון של המאה ה- 21. המבנה עבר תהליך שיקום והתאמה ונפתח שוב למבקרים באוקטובר 2022. בצמוד למבנה נמצא בית "יד לבנים" והאנדרטה לחללי העיר.


המבנה הוא שריד של בסיס התחזוקה של חיל האוויר הבריטי משלהי תקופת המנדט. עם הקמת המדינה הפך המחנה הבריטי הנטוש למחנה מעבר לעולים מתימן (1949 – 1950), ואז שימש מבנה זה בית תינוקות. עם הקמת היישוב ראש העין בראשית שנות החמישים שימש המבנה לצרכים שונים: מגורים זמניים לעולים, בית ספר לבנות, סניף של תנועת הנוער "הצופים הדתיים", מחסן המועצה המקומית ותחנה לכיבוי אש.


המבנה נמצא בלב לבו של הגרעין ההיסטורי של העיר, בסמיכות למוסדות ציבור חשובים, על צירי תחבורה ראשיים, ועל תוואי היסטורי תיירותי משולט.


במוזיאון מוצגים ושמורים אוספים הנוגעים ליהדות תימן ולתולדות ראש העין כגון: כתבי יד, תכשיטים, תצלומים, טקסטיל, חפצים – כלי בית ועבודה, ספרים, מסמכים מראשית היישוב, תעודות, ספרי קודש, תלבושות ומוצגים רבים מחיי היהודים בתימן ומהתערותם בישראל, עיתונות מקומית, קלטות אודיו-ויזואליות ועוד.


תצוגת הקבע ממחישה את ייחודה של יהדות תימן, תרבותה, מסורותיה ונכסי רוח שהנחילה לעם ישראל, השיבה לארץ וחבלי הקליטה. כמו כן, המוזיאון מציג תערוכות מתחלפות מאלבומים פרטיים של תושבי העיר.

הביקור בראש העין משקף חוויה תרבותית המתמצתת את ההוויה הישראלית כולה, בד בבד עם סיפורם הייחודי של עולי תימן. ממחנה העולים שקם על שרידי מחנה הצבא הבריטי והיה לעיר ואם בישראל, וסיפור של קהילה אשר השתלבה בחברה הישראלית למרות קשיי הקליטה ומשברי תרבות.

עיר שקיבצה אליה וותיקים ועולים, בני קהילות מגוונות ובני הארץ.

המוזיאון מארח קבוצות, משפחות ויחידים, ומציע מגוון אירועי תרבות, הרצאות, סדנאות, ימי עיון, כנסים וסיורים מודרכים במוזיאון, באתרים היסטוריים בעיר ובבתי תושבים. הקהילה המקומית שותפה לפעילויות המוזיאון - בתיעוד ובחקר של מורשת יהדות תימן וראש העין, בטיפול באוספים, בארגון אירועים וכדומה.

התצלומים באדיבות ארכיון ראש העין


מקורות

bottom of page