top of page

נעגלי דוד (סקטים)


גלגליות בעולם

 גלגיליות (Roller Skate - רולר סקייט) הן נעליים שבתחתיתן מחוברים גלגלים, המאפשרים החלקה על משטחים חלקים. הגלגיליות נפוצות כפעילות פנאי או כספורט. עם הזמן השתנה עיצובן ועלתה קרנן של גלגיליות הלהב - רולר בליידס, המאתגרות את שיווי המשקל והיכולת של הרוכב יותר מהגלגיליות הרגילות. השם הנפוץ כיום בישראל לגלגיליות הלהב הוא "רולר", להבדיל מן הגלגיליות שגלגליהם מסודרים בשני טורים, הקרויות בדרך כלל "סקטים".

 

הגלגיליות תועדו לראשונה במאה ה-18, וב-1819 נרשמו כפטנט על ידי ממציא צרפתי. גלגיליות ראשונות אלו היו בעלות ארבעה גלגלים שהיו מסודרים בשתי שורות, בדומה לגלגיליות המודרניות, אך היו קשות ביותר לתמרון. עם הזמן הן התפתחו ויכולת המחליק לפנות בהן כרצונו ובקלות השתפרה, עד שבשנת 1863, ממציא ניו יורקי תכנן גלגיליות שבהן ארבעת הגלגלים יכולים להסתובב בחופשיות בהתאם לתנועות המחליק. מערכת הגלגלים החדשה זכתה לאהדה רבה והפכה את ההחלקה על הגלגיליות לפעילות פנאי נפוצה. פיתוחים נוספים, כמו פיתוח ושיפור הגלגלים עצמם והתקנת מעצור פשוט בקצה הנעל שאיפשר בלימה מהירה וחלקה, נרשמו במהלך המאה ה-19 והפכו את ההחלקה על הגלגיליות לפשוטה יותר.

 

במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 החלו להתפתח גלגיליות הלהב, שמוכרות בשם המותג "רולר בליידס". בגלגיליות אלו הותקנו הגלגלים בטור עורפי. העיצוב החדש איפשר לנוע במהירות רבה יותר מחד, ומאידך לאתגר יותר את המחליק מבחינת השמירה על שיווי המשקל. כעשור אחר כך זיהה זוג חובבי הוקי קרח ממינסוטה את הפוטנציאל העיצובי והחליט להשתמש בו כדי לשחק במשחקם האהוב גם בקיץ באמצעות החלפת המחליקיים בגלגיליות להב. הרעיון זכה לתפוצה רחבה ובמהלך השנים הפך למעין ספורט משל עצמו - "הוקי רולר".

 

פיתוחים נוספים של הגלגיליות הביאו ליצירת משחקי ספורט נוספים עבורן, כמו החלקה קבוצתית בגלגיליות, "החלקה אגרסיבית" (ספורט אתגרי שבו משתמשים בגלגיליות להב עם רווח בין הגלגלים לביצוע להטוטים שונים (כמו קפיצה ממעקה)), מרוצי גלגיליות ואף החלקה אמנותית.

 

בעולם מתקיימות אליפויות לאומיות או בינלאומיות של גלגיליות להב (גלגליות, ויקיפדיה).

 

גלגליות בישראל

להבדיל מהגלגליות המשוכללות של ימינו, בעבר הסקטים (מהמילה Skating באנגלית) היו פשוטים  פשוטים: פס מתכת ברוחב הסוליה המתחבר לחלקו התחתון של הנעל בעזרת רצועת עור קצרה. הגלגלים היו עשויים ממיסבים ממתכת ("קוגלאגרים") ולא כמו היום מגומי. לכן בזמנו כשהיינו טסים על הסקטים - היה נוצר רעש גדול וכל השכונה הייתה שומעת (סקטים, נוסטלגיה און ליין).


התצלום באדיבות הדי אור

 

בשנות הששים והשבעים נחשבו הסקטים למשחק פופולרי מאד בקרב ילדים (אלה שהוריהם  יכלו להרשות לעצמם לקנות להם סקטים). ילדים רבים היו מזמינים את המתנה הזו ליום הולדת או כאפיקומן בליל הסדר. נהוג היה לאחוז במושב האחורי של האופניים כדי להימשך במהירות על הכביש או במדרכה. כאשר הסקטים התבלו והתקלקלו נהוג היה להשתמש בשלדה ובגלגלים שלהם כבסיס לעגלות החלקה שאותם היו ילדים רבים מרכיבים בשכונה.

 

ענף ההחלקה המהירה החל את דרכו בישראל משנת 2004. פריצת הדרך הגדולה הגיעה בשנת 2010 שמקצה רשמי הוכנס כחלק ממרתון תל אביב בו לקחו חלק מעל ל-230 מחליקים למרחק חצי מרתון (21.1 ק"מ) אותו ניצח איתי דרורי.

 

כיום, קיימים מספר מקומות בהם מתאמנים המחליקים להחלקה המהירה, בעיקר בפארקים במהירות שעולה על 40 קמ"ש.

 

בשנת 2012 הקימו מספר מחליקים בשיתוף אתרים דומים באירופה את סקייטלנד ישראל, האתר הראשון שמייבא ומוכר ציוד לענף ההחלקה המהירה ונותן מענה על ידי מחליקים מקצועיים מהענף.

 

החלקה אמנותית על גלגיליות קיימת במספר מועדונים בישראל: בחולון, גבעתיים, גבעת שמואל, ראשון לציון ומודיעין-מכבים-רעות-נצרת .

 

הקטגוריות שבהן קיימת תחרות הן סולנים לפי דירוג, להקות, רביעיות, ועוד. בעבר היה בארץ גם מקצה זוגות אך עקב מיעוט בנים אין יותר זוגות. החלקה אמנותית על סקייטים זהה כמעט בכל חוקיה להחלקה על הקרח אמנותית. מועדוני הגלגיליות בארץ מתחרים באליפויות אירופה בסולנים ולהקות ההחלקה על גלגיליות נפוצה גם בישראל. מחליקים רבים מחליקים להנאתם או משתתפים בתחרויות שונות, כגון הוקי גלגיליות. כמו כן ידועות קבוצות החלקה על גלגיליות אשר מתארגנות לטיולים ברחובות ערים על גבי גלגיליות.

 

התאחדות הגלגיליות בישראל חברה בהתאחדות אילת - ארגון הגג של ענפי הספורט בישראל, שאינם אולימפיים.

 

ב-2011 נוסדה בתל אביב ליגת הרולר דרבי הראשונה בישראל, בשם TLV Derby Girls. רולר דרבי הוא ספורט מגע, בו מתנהלות תחרויות בין קבוצות מחליקים בגלגיליות (גלגליות, ויקיפדיה).

 

נעגלי דוד

אריה קלמן אורן (במקור ארנברג, בנו של יהושע גרשון ארנברג שנפטר בשנת 1947), נולד בפולין, למד הנדסה בפוליטכניקום בוורשה, הוסמך כמהנדס בגיל 21 ועלה לארץ ישראל בשנת 1933. הוא היה חבר בהגנה ונמנה עם מגיני תל אביב. מאוחר יותר היה בין מניחי היסוד לתעשייה הצבאית.

 

במהלך שנות הארבעים נשא לאישה את אסתר לבית לוסטיג, ובשנת 1947 נולד להם בן (יהושע), אח לרות (נישאה לאיתן גולן) ולאביגיל פוליצקי.

 

אריה קלמן אורן הקים ב-1950 בתל אביב מפעל בשם "מוצרי מתכת אורן בע"מ". בשנת 1956 פרצה במפעל שביתת פועלים שמחו על כך שלא שולמו להם ההטבות שנקבעו על ידי ההסתדרות.

 

בשנת 1976 החל המפעל לייצר סקטים, והוא היה אז המפעל היחידי בארץ שייצר את המוצר הזה. באותה עת מחירם של הסקטים מתוצרת המפעל התל אביבי היה נמוך ממחיר המוצרים המקבילים שיובאו מחו"ל. אריה אורן שיווק את הסקטים שלו תחת המותג "נעגליים" (שילוב של נעלים וגלגלים),

 

למפעל אורן היו שני דגמים של סקטים (נעגליים): דגם "דוד" שנועד למידות רגל קטנות החל ממידה 34, ודגם "סניור" שנועד למבוגרים עם מידת נעל גדולה יותר.


התצלומים באדיבות הדי אור

 

כדי לקדם את מכירת הסקטים הללו פתח קלמן אורן חוגי רכיבה על סקטים במספר מועדוני נוער – מפעל שאכן הגדיל את הביקוש למוצר.

 

בשכונת קריית אליעזר שבחיפה הוקם מגרש מיוחד להחלקה על סקטים, וגם התעשייה האווירית הקימה מגרש החלקה לעובדיה.

 

הסקטים (הנעגליים) זכו להצלחה רבה, ואזלו מהר מאד ממדפי החנויות. המפעל פרסם מודעה שבה הבטיח להגדיל את הכמות שהוא מייצר ולספק את הביקוש המאמיר. המודעה הזמינה את הקונים לפנות ישירות למפעל במידה ולא ימצא עבורם זוג בחנויות הספורט.

 

בשנת 1977 היה מחירם של הסקטים מתוצרת הארץ גבוה מזה של המוצר המתחרה שיובא מצרפת (161 ל"י לעומת 133 ל"י לסקטים מצרפת). קלמן אורן תרץ זאת בכך שהוא מוכר מוצר איכותי יותר, העשוי כולו מתכת, בעוד שהמוצר המתחרה מכיל חלקי פלסטיק שלא מחזיקים מעמד לאורך זמן.

 

אריה קלמן אורן נפטר והובא למנוחות ב-26 באוגוסט 1984 בבית העלמין נחלת יצחק. לא ברור אם זה היה גם סופו של מפעל המתכת "אורן", כיוון שלא מצאתי (נכון לעכשיו) אזכורים מאוחרים יותר של המפעל.

 

בתמונות סקטים שונים שנמצאים ברשותי אומנם רק סקט אחד הוא מתוצרת דוד אבל מצורפת אליו גם הקופסה המדהימה (בעיני לפחות) שהכילה בעבר זוג סקטים "נעגלי דוד".


לסיום, תודה ענקית לחברי משה רימר שמצא עבורי אינפורמציה חשובה זו.


כתב: הדי אור

 

Comments


bottom of page