פרויקט הגרפיטי "הקומה השביעית" בתחנה המרכזית בתל אביב

לגלריית התמונות באתר


בניית התחנה המרכזית החדשה בתל אביב החלה בשנת 1967 ביוזמתו של אריה פילץ, שרכש את כל המגרשים בשטח. המתכנן היה האדריכל רם כרמי. בתחילת שנות ה-70 הוקפאה הבנייה עקב קשיים כלכליים, וב- 1993 נחנכה התחנה המרכזית, שכונתה לימים "הפיל הלבן של תל אביב".


בשנת 2013 אישרה עיריית תל אביב את תכנית המתאר "תל אביב 5000" שלפיה בעתיד תשנה התחנה המרכזית את ייעודה למבנה ציבור, עסקים ומגורים, ותפסיק לשמש כתחנת אוטובוסים.


ביוני 2013 נפתחה במקום תערוכת קבע של אמני גרפיטי מהמובילים בארץ לצד אמנים אורחים מחו"ל. האמנים קיבלו כמשטח ליצירותיהם את קירות הבטון של כל הקומה השביעית ששטחה כ־1,000 מ"ר.


מטרת הפרויקט הייתה להפוך את קומת הרציפים למרחב שיפגיש מדי יום את אלפי העוברים והשבים עם אמנות עכשווית. הציורים והעבודות נשארו עד היום. במקום מגוון טכניקות של עבודות שונות: ציור בספריי ישירות על הקיר, צביעה של דימויים וטקסטים באמצעות סטנסילים, מדבקות ועבודות נייר ועוד.


כששמעתי שהתחנה המרכזית בתל אביב עומדת להסגר, החלטתי להגיע למקום, בבוקר יום שישי, לצלם ולהשאיר מזכרת מכל מה שייהרס בעתיד הקרוב. קומות 3-5 מלאות בדוכני מכירה של מוצרים שונים. מספר קהל הקונים שאף באותה עת ל- 0. בקומות 6-7 (קומות תחנות האוטובוסים) ובמסדרונות גיליתי להפתעתי כמות גדולה של ציורי גרפיטי. צילמתי אותם ואני מביא כאן מקצתם.



תנועת הקהל במקום הידלדלה והותירה את ציורי הקיר המרהיבים ללא צופים מתעניינים או עם קהל אקראי, שמגיע באוטובוסים וכמעט ואינו מתבונן בעבודות האמנות המרהיבות. בקומה החמישית שכן בזמנו מתחם אמנים, שכלל גלריה לאמנות וחללי סטודיו קטנים שהושכרו לאמנים במחירים נמוכים יחסית לשוק.


פגשתי שם את כל החללים וחדרי הסטודיו ריקים ונטושים, כולל "גלריה מרכזית" בחלל של 400 מ"ר שאירח פעם תערוכות. על כל החלונות של המתחמים נתלו שלטים להשכרה. מי באמת מתכונן לשכור שם? עצוב מאוד.

כתיבה: ישראל פרקר