רקע היסטורי
רָמַת רָחֵל הוא קיבוץ שיושב במובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הוא שייך למועצה אזורית מטה יהודה ומהווה היישוב המזרחי ביותר בה.
הקיבוץ הוקם בשנת 1926 על ידי חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור, עולים מליטא ומרוסיה. גרעין המייסדים השתייך לפלוגת גדוד העבודה בירושלים שהקים יצחק שדה בא' בכסלו תרפ"ב דצמבר 1921. חברי הפלוגה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה, רובם היו סוציאליסטים ואף קומוניסטים. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל חציבת סלעים ובניית בתים בשכונות גבעת שאול, רחביה, בית הכרם והרובע היהודי בעיר העתיקה. בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים, התפורר גדוד העבודה; חלק מחברי פלוגת ירושלים עלו להתיישבות בקרקעות מדרום לעיר ירושלים, שנרכשו מהכנסייה היוונית אורתודוקסית, וקראו ליישובם רמת רחל. בהקמת הקיבוץ סייעה קרן היסוד והוא הוקם על אדמות הקרן הקיימת לישראל. השם שנבחר לקיבוץ מתייחס לקרבת הקיבוץ לבית לחם, שם קבורה, לפי המסורת, רחל אמנו.
בפרעות תרפ"ט (1929) ננטש הקיבוץ ונשרף כליל על ידי פורעים ערבים, יושבי הכפרים הסמוכים אליו. בראשית שנות ה-30 שבו החברים ובנו הכול מחדש: הוקמו בית ספר יסודי, גן ילדים ובית תינוקות, נבנו רפת, מכבסה ומאפייה. את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו. הקיבוץ עמד איתן בהתקפות במהלך המרד הערבי. באירועי השבת השחורה נעצרו כ-70 חברים על ידי הבריטים, ונכלאו לזמן מה ברפיח.
אנשי גדוד העבודה, מייסדי קיבוץ רמת רחל. התצלומים באדיבות ארכיון הקיבוץ (קרדיטים בתערוכת התמונות באתר)
הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה עבר הקיבוץ מיד ליד בין שלושה כוחות: צבא מצרים, צבא ירדן וההגנה, אשר תוגברה בכוח אצ"ל. בתום חמישה ימי קרבות קשים, נמנו בצד הישראלי כ-35 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים, כשליש מהם מן הקיבוץ. כלומר, כמחציתם של הלוחמים בקיבוץ נפגעו. אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל לירדן ב-1949 הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.
הקיבוץ הוקם מחדש ב-1951. בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד, בחר הקיבוץ בהשתייכות לאיחוד הקבוצות והקיבוצים. הפלג האחר הצטרף לקיבוץ עין כרמל.
בשנות השישים הצטרפו לקיבוץ גרעיני נח"ל כאשר ברקע מלחמת ששת הימים המאיימת להחריב את הקיבוץ והמדינה. במהלך המלחמה ספג הקיבוץ הפגזה מסיבית מהלגיון הירדני.
בסיום המלחמה התרחק קו הגבול מרמת רחל והקיבוץ הפך מישוב ספר לייישוב הסמוך לירושלים. באותה תקופה נולד ענף התיירות בקיבוץ - בקיבוץ נפתחה אכסניה שהתבססה על אורחים מהארץ ומחו"ל.
בשנות השבעים נבנו בתי מגורים למשפחות צעירות, מדשאות, גינות וגני משחקים. כמו כן הוקם חדר האוכל חדש במקום הישן שנשרף ב-1972. הקיבץ קלט באותה עת משפחות מדרום אפריקה ופתח אולפן לעברית.
ב-1977 הוקמה בריכת שחייה שנפתחה גם לתושבי ירושלים ונחנך מתחם קמפינג לצד האכסנייה שגדלה ועברה לאזור בו שוכן כיום בית המלון.
בשנות השמונים המשיך הקיבוץ להתבסס כלכלית וחברתית. בית המלון הורחב, וגם הבריכה שוכללה (כולל מגלשה).
ענפי המשק האחרים - הלול, המכבסה, המטע והפלחה - התחזקו והתפתחו גם כן.
בשנות ה-90 ביקשה עיריית ירושלים לספח קרקעות מהקיבוץ לשטחיה. בתום מאבק משפטי נחתם הסכם. במקביל נמשכה תנופת הבניה בקיבוץ, כולל אגף חדש למלון ושיפוץ הבריכה.
על חלק מקרקעות הקיבוץ נבנה בעשור הראשון של המאה ה-21 רובע בנינים חדש, הרחבה של שכונת תלפיות. הקיבוץ מחזיק היום בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
בבעלות הקיבוץ גם חווה אקולוגית לחקלאות הידרופונית (גידול תותים, דובדבנים, אבוקדו), בית אבות סיעודי מתקדם וקאנטרי גדול ומפואר.
מלון רמת רחל. התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ רמת רחל
התפתחות הארכיון
מייסדי רמת רחל, חברי גדוד העבודה, הביאו עימם תיעוד עשיר של חייהם במסגרת הגדוד, אולם למרבה הצער במלחמת העצמאות נשרף החומר ההיסטורי. הדפים היחידים שנותרו בשלמותם, אם כי חרוכים, לא אורגנו וגם לא נעשה ניסיון לחלץ מהם את תוכנם.
מי שהניח את הבסיס לארכיון המודרני של הקיבוץ היה החלוץ משה כץ ז"ל. כבר בשנות ה-30 הוא החל ללקט, לצלם ולאסוף חומרים היסטוריים מכל הבא ליד, כולל מארכיונים שונים בתנועה הקיבוצית. אחת החברות העידה עליו ש"היה מגיע בקביעות למזכירות, נרגש וגאה, לשלוח העתק של מגזין הארכיונאים של התנועה הקיבוצים לספריית המחקר של הקונגרס בארצות הברית (ספרייה אשר משמשת בפועל כספרייה הלאומית של ארצות הברית, ואחת מהספריות החשובות והגדולות ביותר בעולם). באותה עת רוב חברי הקיבוץ עדיין לא הבינו את מלוא החשיבות של ארכיון מקומי וזו גם הסיבה שהארכיון המקומי סבל במשך שנים מתת-תקצוב.
ב-1996 לקחה על עצמה יהודית כץ, כלתו של משה, את ניהול הארכיון. היא רכשה ידע מקצועי בניהול ארכיונים היסטוריים שסייע לה לשדרג את העבודה השוטפת בארכיון רמת רחל. נפתחו תיקים אישיים לחברים, הוגדרו חטיבות ומדורים ועוד. יהודית סיימה עבודתה בארכיון בשנת 2005 ובעקבות פרישתה שוב צץ הויכוח בין החברים על נחיצותו של הארכיון שמסמכיו אוחסנו בשלב זה באחד ממחסני הקיבוץ.
בשנת 2008 חל המפנה כאשר הנהלת הקיבוץ הפנימה את חשיבות טיפוחו של ארכיון מקומי. רחל בן-דב, חברת המשק שלמדה מידענות (ניהול ידע) לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, לקחה על עצמה את ניהול הארכיון והכניסה לראשונה מערכת ניהול ושיטות ארגון מתקדמות (דיגיטליות). סייע לצידה הארכיונאי שלמה גלבוע. בתקופתה קוטלג לראשונה החומר ההיסטורי באופן ממוחשב, כולל פילוח על פי חטיבות, מדורים, מכלים ותיקים.
מאז הקמת המערכת הדיגיטלית, מגיע שלמה לארכיון אחת לשבועיים, יחד עם מתנדב נוסף, להשלמת קטלוג החומרים. עבודתם כוללת סריקה העלאה לתוכנה ומיפתוח.
בשנת 2013 סיימה רחל בן-דב את תפקידה בארכיון ואת המושכות לקחה יפעת כץ, נכדתו של משה כץ ז"ל ובתה של יהודית כץ. כך הושלם המעגל באופן סמלי.
הארכיון ממומן היום על ידי קהילת הקיבוץ במסגרת התקציב השנתי.
צוות הארכיון כולל היום (2023) את הבאים:
יפעת כץ - חברת קיבוץ ומנהלת הארכיון.
שלמה גלבוע - ארכיונאי ומנהל מערכות מידע.
יוסי נחום - עובד מערכות מידע.
ענבל קרייזל - חברת קיבוץ ומנגישת חומר הארכיון בפורטל הקיבוץ.
הארכיון. התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ רמת רחל
תכולת הארכיון
הארכיון ההיסטורי של הקיבוץ מכיל בתוכו מסמכים שפורסמו על ידי הנהלת הקיבוץ והוועדות השונות בתוכו: התכתבויות, תקנונים, ישיבות הנהלה, אספות קיבוץ ועוד); מסמכים היסטוריים מתולדות המשק (יומנים ועלונים שכתבו חברי הקיבוץ, קטעי עיתונות ועוד); תצלומים וסרטים היסטוריים; ספרים הקשורים בעקיפין ובמישרין בתולדות רמת רחל.
כמו רוב הארכיונים גם ארכיון רמת רחל מכיל בתוכו מסמכים פיקנטיים במיוחד. כך למשל:
- יומן הקיבוץ (מעין עלון מקומי). בראשיתו הוא נקרא 'הקיבוץ המאוחר, גדוד העבודה, רמת רחל' והכיל מידע על כל המתרחש בקיבוץ בכל תחומי החיים: החברתי, הכלכלי, המדיני, האישי פרטי, הקיבוצי ועוד. לימים הוסב שמו של העלון ל"קול ברמה". מאפיין בולט ביומנים הללו (שהחלו להתפרסם כבר בשנות ה-30) הוא העיסוק בחיי התרבות והאמנות בקיבוץ - שהפך לאחד מתווי ההכר של רמת רחל. כך למשל, תערוכות, הרצאות (כולל של מרצים מפורסמים שהוזמנו להרצות בקיבוץ) ועוד.
הדגש התרבותי ניכר גם בדיון הער על הטמעת הלשון העברית ובעיסוק אינטנסיבי במוזיקה (כולל הקמת מקהלה מקומית).
פיקנטריה: בין שנות השבעים לשנות האלפיים הקיבוץ הפעיל (לסירוגין) אולפן ללימוד השפה העברית שבו למדו מתנדבים מכל העולם.
- מכתב סודי ממשה דיין. ב-29 במאי 1949 קיבל הקיבוץ מכתב סודי ממשה דיין ובו עידוד החברים להיאחז במקום במסגרת ההגנה על ירושלים (הערה: רמת רחל היתה אז העמדה המזרחית דרומית החשובה ביותר במערכה על הגנת העיר). דיין אף ביקש ששטח ההגנה שקיבל על עצמו הקיבוץ יתרחב לכיוון ארמון הנציב.
התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ רמת רחל
- תצלומים של ביקורי אח"מים בקיבוץ, כולל נשיאים וראשי ממשלה.
משתמשים ופעילויות
בחומרי הארכיון נעזרים ענפים ועסקים בקיבוץ (בעיקר לצרכי שיווק ופרסום), בעלי תפקידים (למשל לצורך איתור תקנונים והחלטות קודמות), חברי המשק, תלמידים, סטודנטים, אנשי תקשורת וחוקרים מהאקדמיה.
- מערכת החינוך עושה שימוש בחומרים לצורך לימודי היסטוריה ומורשת וכן עבודות שורשים
- הארכיון משתף מעת לעת תכנים היסטוריים בפורטל הפנימי של הקיבוץ ובדף הפייסבוק של הארכיון.
- הארכיון מתחזק דף פייסבוק פעיל שאליו מועלים מעת לעת תכנים היסטוריים הקשורים בקיבוץ.
- צוות הארכיון הפיק מספר תערוכות היסטוריות. כך למשל, "תערוכת רחוב" לכבוד שנת ה-90 לרמת רחל.
התערוכה כללה שלטי רחוב גדולים שבהם טקסטים ותמונות מתקופת גדוד העבודה ועד שנות
ה-2000. כמו כן נערכו סיורים לימודיים והופקו כנסים שבה וותיקי הקיבוץ סיפורו על ההיסטוריה של המקום.
- הארכיון יזם מיזם המכונה "היום לפני": בכל חודש נתלה פלקט בלוח המודעות בחדרה אוכל שבו מסופר מה קרה בקיבוץ באותו החודש בשנים קודמות, בצרוף תמונות.
- הארכיון תורם להפקת אירועים החגים וכן טקסי יום הזיכרון ויום השואה. .
מוקדי מורשת והנצחה נוספים בקיבוץ
הגן הארכיאולוגי ברמת רחל הוא אחד האתרים החשובים והמיוחדים של ירושלים מימי בית ראשון ובית שני. החפירות הראשונות נערכו בתחילת שנות ה-30 ע"י בנימין מזר ומשה שטקליס מטעם החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה.
בשנת 2021 עם דעיכת מגיפת הקורונה, הוקם פרויקט גדול של הנפשת האתר הארכיאולוגי באמצעות משקפות מציאות מדומה.
החפירות הראשונות, מטעם החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, נערכו על ידי בנימין מזר ומשה שטקליס בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. בחפירות נמצאה ברמת רחל מערת קבורה מימי בית שני, ובגבעת אליהו הסמוכה נמצאו שרידי עיר אותה זיהו עם נטופה המקראית, זיהוי שלא מקובל היום.
בחפירות שנערכו במקום בשנים 1959–1962 נתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים למצודה, שיוחסה לאחד ממלכי יהודה האחרונים, בזמן שהיו וסאלים לאשור ולבבל. המצודה ממוקמת על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות השמינית-שביעית לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף ימי בית ראשון.
בשנים 2004-2010 חפרו באתר עודד ליפשיץ ומשלחת ישראלית-גרמנית. החפירות גילו שלמצודה/ארמון שלושה שלבי בנייה עיקריים, והיא שימשה כמרכז שלטוני מבוצר שבו משולב ארמון (בשלב הביניים) מאז שלהי ממלכת יהודה. את הקמת המצודה משייכים החוקרים לאחד ממלכי יהודה הווסאלים, אולי יהויקים.
הגן הארכיאולוגי. התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ רמת רחל
מזרחית לקיבוץ שוכן פסל עמודי הזית, מעשה ידיו של הפסל רן מורין בשנת 1991. הפסל עשוי משלושה עצי זית הניצבים על גבי עמודים בגובה של 15 מטרים, ונראה היטב מרחבי ירושלים.
סמוך לפארק הארכאולוגי שממערב לקיבוץ, הקים מורין ב-1997 את מצפור יאיר לזכר בן רמת רחל שנהרג במהלך שירותו הצבאי בשייטת. בראש המגדל צומח עץ סרק, המסמל את קטיעת חייו של יאיר, וממנו יורדות מדרגות בספירלה אל שביל טבע המקיף את המצפור. המצפור מעוצב (על ידי האמן רן מורין) בצורת תלתל, בהשראת מראה הכותרת הפרוטו-איאולית אשר פריטים מסוגה התגלו באתר הארכאולוגי הסמוך.
מול הכניסה למלון רמת רחל, ניצב פסל ארד מעשה ידיו של הפסל דוד פולוס ב-1954, המתאר את רחל אימנו. על כן הפסל רשום הפסוק "ושבו בנים לגבולם".
בשנת 1987 , עם סיום עבודות הבנייה והפיתוח של מלון מצפה רחל, שופץ הפסל והועתק ממקומו הראשון לכיוון צפון מזרח מול המלון.
התצלום באדיבות קיבוץ רמת רחל
סמוך לפארק הארכאולוגי נמצאת חוות אייל, חווה אקולוגית טיפולית, המשמשת בית חינוכי-סביבתי וחוויתי עבור רבים. החווה הוקמה לזכרו והנצחתו של אייל יואל - בן רמת רחל, שנהרג בג'נין במבצע חומת מגן. בחווה פועל גם מרכז פנאי ותעסוקה-'למרחבים' לאוטיסטים.
חוות אייל. התצלום באדיבות ארכיון קיבוץ רמת רחל
מוצב הפעמון (נקודת מפתח במערכה על הגנת העיר) נמצא מול גדרות הגבול הירושלמי בצד רמת רחל.
בקיבוץ שתי אנדרטות לזכר הלוחמים שנפלו בלחימה על מוצב הפעמון. האחת ממוקמת ליד המוצב עצמו, השנייה בתוך הקיבוץ ממש בסמוך לכניסה הראשית לקיבוץ.
"הסליק" היא מבנה תת קרקע שנמצא במלון רמת רחל. הוא הוקם ע"י מספר חברי הקיבוץ.
כאן הוסתרו במלחמת העצמאות כלי נשק כבדים ששימשו להגנת רמת רחל. הבריטים שתרו אחרי מאגרי נשק (ב"שבת השחורה", יוני 1946) עמלו במשך 18 שעות למצוא את המחבוא, ללא הצלחה (הוא הוסתר מתחת למיטת תינוק). לאחר מלחמת השחרור, נהרס ונזנח הסליק ובשנת 1986 התגלה מחדש מתחת לרצפת המלון ("מצפה רחל" בזמנו). בשנת 1991 הוחלט בקיבוץ לפתוח בחדר הסליק מספרה מקצועית. מספרת "הסליק" שירתה בנאמנות את החברים והלקוחות עד לדצמבר 1997 . ב-1998, עם פיתוח האגף החדש במלון, נעשה שינוי במבנה "מספרת הסליק", והוחלט על חשיפת בור הסליק לציבור הרחב.
אתרי מורשת. התצלומים באדיבות ארכיון קיבוץ רמת רחל
מקורות
אתר האינטרנט הרשמי של רמת רחל.
רמת רחל, ויקיפדיה.
הסיפור שלנו, באתר רמת רחל.
ארכיון רמת רחל בפייסבוק.
מידע על אתר רמת רחל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות.
זכאי דובי. 23.6.2006. העצים התלויים, nrg.
רמת רחל לאחר הקרב, 1951, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים.
רמת רחל (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית.
אתר הנצחה אינטרנטי לחללי מערכות ישראל, מייסדי רמת רחל וחברי רמת רחל.
כץ יפעת (ערכה ועיצבה) The Story of Our Kibbutz, לכבוד שנת ה-90 לרמת רחל.
בר-חיים עמנואל. 2022. בדרך אל רמת-רחל (זכרונות מי שהיה חבר בגדוד העבודה ומבוני רמת-רחל), מוסד ביאליק.
שחם גולן מירה. 2016. ילדות לא נשכחת: זכרונות ילדי רמת רחל הבוגרים עד 1948.
בר חיים עמנואל. 2022. בדרך לרמת רחל, הספריה הציונית, ההסתדרות הציונית.
Comentarios