היסטוריה
בשנת 1884 ייסדו ליונלו שטוק (יהודי איטלקי) ושותפו קרלו קמיס, את המזקקה הראשונה לזיקוק יינות איטלקיים מקומיים, והפיכתם לברנדי משובח. בשנת 1906 פרש "קמיס" מהחברה והיא נשארה בבעלותו של "שטוק". המזקקה הוקמה בטריאסטה שהייתה אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית. הברנדי אותו ייצרה המזקקה נמכר היטב עד לימי מלחמת העולם הראשונה, בהם נוצרו בעיות בשינוע סחורות. כדי להקל על קשיי הסחר בין מדינות אירופה, רכשה חברת "שטוק את קמיס", מזקקה נוספת בצ'כיה, בעיר בוזקו (Božkov) שבה ביקבקו אלכוהול שנשלח מטריאסטה, ושווק עקב כך ביתר קלות. השנים הבאות לא היו קלות עבור חברת שטוק, ראשית עקב המשבר הכלכלי בשנת 1929, וכן עקב פריצת מלחמת העולם השנייה והלאמת המפעל שהיה רכוש יהודי, על ידי הנאצים.
התפתחות הברנדי
עם הקמת המזקקה בשנת 1884, החלו לייצר את הברנדי הראשון שנקרא "מדיצינל". לאחר מכן החלו לייצר גראפה מסוגים שונים, הראשון בהם נקרא "אמפה" (Ampea). לאורך כל הדרך ובמקביל לפיתוח מוצרים אלכוהוליים שונים, פיתחו בחברה את נושא הברנדי, ובשנת 1935 התפרסם הברנדי "פיין שמפיין". ברנדי זה קיבל את שמו הסופי "שטוק-84" בשנת 1955, והפך למוצר הדגל של החברה.
שטוק 84' (STOCK '84) הוא ברנדי המיוצר מיין לבן צעיר, העובר תהליך זיקוק, בהתאם לידע איטלקי. הברנדי עובר יישון של 4–6 שנים, בחביות עץ אלון אטומות, ומדורג בשל כך כ-VSOP.
המפעל המרכזי של שטוק-איטליה, ממוקם בטריאסטה, ומחסני היישון, קרובים לוונציה. לחברה מפעלים במדינות נוספות בעולם כגון: אוסטריה, ארצות הברית ומזרח אירופה. עיקר פעולתה של חברת שטוק מתרכזת בפיתוח ובשיווק מוצרי אלכוהול: ברנדי, גראפה, סקוטש ויסקי, יין קינוח, מוצרי קוקטייל, ליקרים ויינות נתזים. החברה מייצרת למעלה מ-32,000,000 בקבוקים לשנה, בלמעלה מ-100 ארצות.
הברנדי בישראל
בתחילת דרכו בישראל, יוצר הברנדי על ידי היקב שהוקם ב-1938 בנחלת גנים (רמת גן) על ידי אמיל שוורץ, גיסו של מריו מורפוגו (האחרון ניהל באותה את שטוק איטליה). מאוחר יותר, עבר היקב לנתניה והיה לחברת ו. ו.ס. ט. בע"מ.
בשנת 1990 נרכש הייקב על ידי משפחת לרנר ומשפחת בוקסר מנס ציונה ושמו שונה ליקבי ברקן. כיום ברנדי שטוק 84, מיוצר בזיכיון מיוחד, על ידי יקבי ברקן. קשר נוסף לישראל הוא העובדה ש"ליונלו שטוק" מייסד החברה באיטליה, רכש עוד בשנת 1924 שטחי אדמה בצפון הארץ ליד רמת ישי והקים את חוות שטוק. כיום ממוקמת בשטחים אלו חוות המחקר נווה יער של מינהל המחקר החקלאי. (מצוטט מתוך: שטוק 84', ויקיפדיה).
התערוכה
באוסף הבקבוקים המיניאטוריים שלי יש פינה חמה, מאוד, לבקבוקי אלכוהול של חברת שטוק. מכמה וכמה סיבות: ראשית החברה הוקמה על ידי יהודי וליהודים, מה לעשות, יש לי פינה חמה (למרות שלא תמיד מגיע להם). שנית, זו חברה באמת וותיקה ויש לי חיבה למוצרים ישנים ואיכותיים ששרדו את מאורעות הזמן. המוצר הכי מזוהה איתה נקרא שטוק 84 על שם שנת ההקמה – 1884. שלישית, בכל השנים שחברת שטוק היתה רווחית, הכספים נשארו בארץ, לא נשלחו לאיטליה ונתרמו למטרות חינוכיות כאן בארץ הקודש (לדוגמה חווה חקלאית ליד רמת ישי שלאחר מכן נתרמה למדינה ועוד).
עם כל הצניעות, אני חושב שאני האספן שיש לו את כמות הבקבוקים הגדולה ביותר מתוצרת שטוק שיוצרו בפלשתינה, כלומר משנת 1938, השנה שבה הוקם הסניף הישראלי, ועד 1948, השנה שבה הוקמה מדינת ישראל.
לאחרונה (שלהי 2021) הצלחתי להשיג, בשתי קניות שונות, מאנשים שונים וממקומות שונים, שתי מציאות אספניות ראויות: א. בקבוק מיניאטורי מימי פלשתינה, שמחקה בקבוק גדול שנמצא ברשותי (נקנה לפני כ-15 שנים בערך). את הגדול אהבתי ומהקטן נפלתי. ב. תמונות חלונות ראווה - מקצתם של חנויות שטוק ומקצתם של חנויות שמכרו את מוצרי שטוק לצד מוצרים אחרים. חלק מהחלונות מעוצבות לחנוכה – המועד שבו עלתה התערוכה באתר הזה.
כתיבה: הדי אור