רקע היסטורי
הַבּוֹנִים הוא מושב שיתופי הכפוף מבחינה מוניציפאלית למועצה האזורית חוף הכרמל. המושב הוקם בשנת 1949 על ידי קבוצת חברי ארגון "הבונים" (על שמו נקרא היישוב), על שרידי הכפר הערבי הנטוש לאם. תושביו הראשונים היו עולים בעיקר מדרום אפריקה. רבים מבני המייסדים עזבו את המושב בשנות ה-50 בעקבות כישלון המפעל התעשייתי המקומי. בתחום המושב נמצאים שרידיו של מבצר מוסלמי הבנוי על שרידים עתיקים יותר.
לאורך החוף הסמוך למושב משתרעת שמורת טבע, המודגשת על ידי טבלת גידוד ומנהרות שיצרו מי הים בסלעי הכורכר, וצמחייה.
בשנה הראשונה להקמה התפרנסו חברי המושב מעבודות מגוונות בסביבה: איסוף צדפים מחוף הבונים שנשלחו לגריסה כתוספת מזון לעופות; כריית סלעים במחצבה המקומית; דיג בבריכות הדגים הסמוכות; שתילת עצים עבור קרן הקיימת ועבודה במפעל לבלוקים בעתלית. עם הזמן פותחו במושב ענפי חקלאות מניבים: גידולי שדה, מטעי הדרים, גידול בננות ופירות סובטרופיים (אבוקדו, ליצ'י ואפרסמון), וכמו כן רפת חלב ולול פיטום. במקום פועל גם מפעל לעיבוד אגרגטים קלים (ורמיקולייט ופרלייט) בשם "אגריקל".
המושב זכה לפרסום שלא מרצונו ב־11 ביוני 1985, עת אירע "אסון הבונים". באירוע, פגעה רכבת באוטובוס שהסיע תלמידי בית-ספר בעת שזה ניסה לחצות את מעבר מסילת הרכבת סמוך למושב.
בשנת 1997 החליטו חברי המושב לעבור תהליך של הפרטה. בראשית המאה ה-21 החלה בניית "הרחבה" בחלקו הדרומי של המושב – תהליך שנמשך עד היום. בעקבות השינוי נוספו למושב תושבים רבים חדשים הן ל"הרחבה" והן ליישוב הישן, וחלו שינויים בתפיסת החיים של החברים באגודה ובמבנה הדמוגרפי של היישוב.
מבט אל המושב מהחוף, 1953. התצלום באדיבות ארכיון הבונים. \
הארכיון
ארכיון מושב הבונים הוקם לקראת סוף שנת 1997 על ידי מרים וובר (ילידת 1934), מוותיקות הבונים (תושבת היישוב מ-1953). בעת הצורך סייעו במלאכה שני בניה המתגוררים לצידה ביישוב. מרים מספרת: "בעלי היה חולה במחלת האלצהיימר. בשנת 1994, אחרי 6 שנים שבהן טיפלתי בו בבית, נאלצתי לאשפז אותו במוסד טיפולי והרגשתי שאני יכולה שוב לעבוד. כלתי, חנה וובר (מזכירת המושב באותה עת), העלתה את הרעיון להקים ארכיון מקומי שישמר את ההיסטוריה של המושב הוותיק, בשעה שוותיקי המושב עוד בחיים ויכולים לספר את סיפורם האישי והקולקטיבי."
הארכיון שוכן בחדר צנוע שהוקצה לו ביישוב, ותקוותה של מרים שיום אחד הוא יורחב ויהפוך למוזיאון מקומי הנגיש לביקורים והמאפשר הפעלות חינוכיות המותאמות לעידן הדיגיטלי.
הפריטים הראשונים של הארכיון נאספו מחצרה הפרטית של מרים ובהדרגה נוספו עוד ועוד חפצים, עדויות ומסמכים מחברי המושב הוותיקים, מארכיון הסוכנות היהודית, מיישובים סמוכים בחוף הכרמל וממקורות נוספים.
הוצאות הארכיון מתוקצבות מיום הקמתו ועד ימינו על ידי האגודה החקלאית השיתופית. העבודה בארכיון נעשית בהתנדבות.
בשל מצבה הבריאותי (עד מאה ועשרים) ומפאת גילה (88), צרפה השנה (2023) מרים לארכיון את בת המשק, אילה דורצבכר. לדבריה "הגיע הזמן להעביר את השרביט ולדאוג שהארכיון ימשיך להתקיים ולספר את סיפורו ההיסטורי המתמשך של מושב הבונים גם אחרי לכתי".
בארכיון אגורים פריטים מגוונים שהשתמרו לאורך השנים (1949 ועד ימינו): מסמכים ותצלומים היסטוריים, קטעי וידאו, חפצי וינטג' ונוסטלגיה ועוד. ראויים לציון מיוחד: מחברות פרוטוקולים של האסיפות הכלליות, של הועד המנהל ושל ענפי המשק השונים; עותקים של עלון המושב "בוניתון"; פלקטים של אירועי תרבות שונים שהתקיימו במושב.
בין האוספים הפיקנטיים נכלל אלבום צילומים של יום ההתיישבות, שחל ב-13 באוקטובר 1949. התמונות צולמו על ידי צבי אורושקס אורון, הצלם הרשמי של הנציב העליון בפלשתינה-א"י. הוא היה אביה של רבקה לג'ום, אחת ממייסדות המושב.
יום ההתיישבות, 13 באוקטובר 1949. צלם: צבי אורושקס אורון. התצלומים באדיבות ארכיון מושב הבונים
הארכיון כולל גם תצוגת חפצים נוסטלגיים, כגון מקרן סרטים, מכונות כתיבה, כדי חלב, פרימוס, פתיליה, כלים חקלאיים ואוספים פרטיים של חברים שהלכו לעולמם.
פריט חינני במיוחד הוא תמונת קיר מבד שנרקם על ידי אימהות ילדי הגן. כל אמא תרמה רקמה משלה ביום הולדתו של בנה/בתה. ילדים הללו הם היום סבים.
מרים וובר גאה במיוחד באוסף הסיפורים האישיים שנמסרו לארכיון על ידי 80 משפחות וותיקות מהמושב (מקצתם הוקלטו). הראיונות, שקובצו בספר היובל ("סיפורי ראשונים"), מספרים את סיפורם של ענפי המשק, המבנים והאירועים החשובים שהתרחשו במושב לאורך העשור הראשון לקיומו.
ב-1999 ערכה רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות במבצר המקומי ובמספר אתרים נוספים ביישוב. מרים תיעדה את שלביו השונים של הפרויקט הזה במצלמתה והתצלומים הללו מהווים מסמך היסטורי חשוב ומעניין.
מאז שהוקם הארכיון נעזרו בו בעיקר תושבי המושב לצרכים מגוונים: מידע על חברים שנפטרו, חגיגות, עבודות שורשים חינוכיות ועוד.
מדי עשור חוגג המושב את חג המשק. במרכז האירוע מופקת תערוכת צילומים וחפצים מהארכיון, שמסייעת לתושבים להיזכר וללמוד על עברו של יישובם וחלוציו.
מוקדי זיכרון ומורשת נוספים ביישוב
במרכז המושב קיימים מבנים היסטוריים שהיו ועודם הלב הפועם של היישוב: מגדל המים, בית העם, המרפאה, הגנים, הצרכניה, "בית המוכתאר". בחג המשק האחרון הוכנו ונתלו שלטים על כל אחד מהמבנים הללו, שכללו את סיפורם ההיסטורי לצד תצלומים מהארכיון.
- יריב אמיתי, חבר המושב, יצר והקים אנדרטה המנציחה את בני המשק שנפלו בתקופת שירותם הצבאי.
- בעקבות אסון הרכבת הקים אמיתי אנדרטה לנספים בקרבת מקום האירוע.
- בן המושב, נכד לבני דור המייסדים של המושב, הקים אנדרטת פסל בשם "החלוץ" המנציחה את חלוצי היישוב.
- ביישוב גם אנדרטה לזכר קורבנות השואה, קרובי משפחה של תושבי הבונים.
- על הקיר הצפוני של "בית המוכתאר" תלויה עבודת מוזאיקה גדולה (משנת 1989), המורכבת מאריחי פסיפס שהוכנו על ידי משפחות המושב הוותיקות. יזמה וארגנה את הפרויקט חברת המושב רותי שגיא. חבר המושב רפי בכר הרכיב את היצירה על הקיר.
פסל "החלוץ" לכבוד מייסדי מושב הבונים
מקורות והרחבה
מרים וובר, ארכיון מושב הבונים.
הבונים, ויקיפדיה.
אתר הבית הרשמי של הבונים.
הבונים בויקישיתוף.
אתר הבונים בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות.
הבונים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית.