top of page

פולקלור, מורשת ונוסטלגיה בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל - חלק ג'

אסף עיבד והוסיף: עוז אלמוג


חלק א'

חלק ב'

חלק ד'


תיעוד, שימור והנגשה של מסורות ומנהגי יהדות אתיופיה


עולי אתיופיה נמצאים בישראל כבר ארבעה עשורים, אבל רק מעטים כאן מכירים את המורשת התרבותית והווי המסורתי שלהם. למרבה השמחה, עם הזמן מתרבות ומתגוונות היוזמות שעוסקות בתיעוד, הנצחה והנגשה של התרבות האתיופית המסורתית לציבור הרחב. להלן נציג כמה מהאישים והגופים החשובים בתחום:


ספרים ומאמרים


במחצית שנות השמונים, זמן קצר לאחר מבצע משה שבמסגרתו הועלו ארצה מאתיופיה כ-6,500 עולים, החלו להופיע בזה אחר זה פרסומים שעסקו בתיעוד ולימוד תרבותם ומסורתם של יהודי אתיופיה. היוזמה העיקרית לפרסומים הללו הגיעה מהג'וינט, הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. ראויה לציון מיוחד תרומתם של אהרן זאב אשכלי, דני בודובסקי, יוסף דוד, חיים רוזן וגדי בן עזר בתחום המחקר והפצת המידע הבסיסי על הפולקלור של יהודי אתיופיה. להלן מבחר פרסומים חשובים:

- אשכלי אהרן. תשי"ג. ספר הפלשים - יהודי חבש, תרבותם ומסורתם, הוצאת ראובן מס, ירושלים.

- בודובסקי דני. 1988. חשיבות הפתגמים בעבודה עם עולי אתיופיה. סטנסיל, הסוכנות היהודית.

- בודובסקי דני. 1989. מאפיינים של יהודי אתיופיה. ביתאצ'ין, ג'וינט ישראל, ירושלים.

- בודובסקי דני, דוד יוסף, ערן יחיאל, חיים רוזן. 1989. מנהגים ותרבות: השלכות לפיתוח קשר מקצועי, סוגיות בנושאי משפחה של יהודי אתיופיה. ביתאצ’ין, ג’וינט ישראל, ירושלים, פרסום 2.

- בודובסקי דני, דוד יוסף, ערן יחיאל, ברוך עקיבא, אבני בתיה. 1994. יהודי אתיופיה במעבר בין תרבותי: המשפחה ומעגל החיים: סוגיות בנושאי משפחה של יהודי אתיופיה. ביתאצ’ין, ג’וינט ישראל, ירושלים, פרסום 5.

- בודובסקי דני, דוד יוסף. 1996. יהודי אתיופיה, מורשת יהודי אתיופיה. בהלצ'ין תל אביב, פרסום 1.

- בן-עזר גד. 1985. קוד הכבוד – מאפיינים פסיכו-תרבותיים של עולים מאתיופיה אי-הבנות במפגש עם ישראל. עלים.

- גד בן-עזר. 1992. כמו אור בכד. הוצאת ראובן מס.

- בן-עזר גד. 2005. מבחן הכבוד של החברה הישראלית: הרהורים בעקבות קליטת יהודי אתיופיה בישראל. בתוך: רוביק רוזנטל (עורך). שורש הדברים: עיון מחודש בשאלות עם וחברה (ליאיר צבן ביובלו). כתר, עמ' 163-182.

- בן-עזר גד. 2010. כטיפה השבה אל הים? ניראות ואי-ניראות של יהודי אתיופיה בחברה הישראלית. בתוך: עדנה פדר-לומסקי ותמר ורפפורט (עורכות). נראות בהגירה. מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד.

- גרינפלד יצחק (עורך מנחם ולדמן). 2011. מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה, מכון הברמן למחקרי ספרות.

- ולדמן מנחם. 1985. יהודי אתיופיה: עדת ביתא ישראל. ג’וינט ישראל, ירושלים.

- כהנא יעל. 1977. אחים שחורים: חיים בקרב הפלשים, עם עובד.

- נוי דב (עורך). תש'ן. סיפורי ביתא ישראל – ששים סיפורים וסיפור מפי יהודי אתיופיה. מכון הברמן למחקר ספרות, לוד.

- נצר ורדה , חנה פולני. (עורכות). 1988. אגדה של עליה. משרד החינוך, ירושלים.

קורינאלדי מיכאל. 2005. יהדות אתיופיה - זהות ומסורת, הוצאת ראובן מס.

- רוזן חיים. 1987. שאלות אודות התרבות וההתנהגות האתיופית: השימוש במשלים להבנה ולשיפור הקשרים. סטנסיל משרד הקליטה.

- רוזן חיים. 1986. שפה ומזון כגשרים של קומוניקציה. משרד הקליטה ונשות הדסה.

- רוזן חיים. 1986. המפגש התרבותי עם יהודי אתיופיה. משרד הקליטה ונשות הדסה.

- רוזן חיים. 1987. התנהגות ילדים בפני הוריהם ובפני מבוגרים באתיופיה. משרד הקליטה ונשות הדסה.

- רוזן חיים.1987. פתגמים נוספים להבנת טבע האדם ויחסים בין אדם לחברו על פי התפיסה האתיופית. סטנסיל משרד הקליטה, 12.

- רוזן חיים. 1988. היבטים שבין אדם לחברו: המשכיות ושנוי בגישות אתיופיות מסורתיות מסוימות. משרד הקליטה ונשות הדסה.

צילום באדיבות אינסרה


אתרי מידע באינטרנט


המידע על תרבות יהודי אתיופיה התרחב וגם תפוצתו גדלה מאד בעשור האחרון, בעיקר תודות להתפתחות אתרי המידע באינטרנט. אפשר למצוא היום ברשת פרסומים רבים ומגוונים שעוסקים בעקיפין ובמישרין בפולקלור היהודי-אתיופי מזוויות מגוונות. להלן כמה חשובים:


- הויקיפדיה התעשרה בשנים האחרונות בעשרות ערכים שעוסקים בעקיפין ובמישרין ביהדות אתיופיה ומסורתה. במסגרת הויקיפדיה הושק גם מיזם לתולדות ביתא ישראל, שסוקר בהרחבה את התקופות השונות בתולדות העדה, הפולקלור והמורשת שלה.


- הספריה הוירטואלית של מט"ח העלתה לרשת מידע מגוון על אורח החיים והווי הכפר באתיופיה.


- המרכז לתכנון לימודים של מכללת קיי בבאר שבע העלה לאתר שלו מקבץ גדול של קישורים על העדה האתיופית, ובכלל זה מידע פולקלוריסטי.


- המסורת ההלכתית של ביתא ישראל נשמרה במשך דורות רבים כתורה שבעל פה ערוכה ומגובשת לפרטי פרטים. עם זאת, התמורות העצומות שעברו בני העדה עם הגעתם לישראל, מעמדים את המסורת הזו בסכנה ממשית. מכללת "אורות ישראל" יזמה פרויקט תיעוד, מחקר ושימור ההלכה האתיופית, שנקרא לביא (לחקר ביתא ישראל - מסורת הלכה ומנהג). התיעוד נעשה באמצעות קיום ראיונות עם חכמי העדה. החומר שנאסף עובר בחינה מדוקדקת על ידי צוות חוקרים מתוך מגמה לזהות את מקורותיו. באתר המכללה פורסמו מבחר מאמרים במגוון נושאים ומנהלי הפרויקט יצאו בקול קורא למבקרי האתר "ליטול חלק פעיל ויצרני במיזם. לקרוא בעין ביקורתית את המאמרים ולהוסיף, כל אחד מהידע האישי שלו, הן לתיעוד ההלכה האתיופית והן לזיהוי מקורותיה".


- המכללה האקדמית "אחווה" יזמה ב-2002 הקמת מרכז משאבים למורשת יהדות אתיופיה. מטרות המרכז הן: "הגברת מודעותם של הסטודנטים, מורים ותלמידים למורשת יהדות אתיופיה כתרבות ייחודית בפסיפס עדות ישראל; הקמת מסד נתונים רחב על מורשת יהדות אתיופיה ותמיכה בסטודנטים ומרצים החוקרים תחום זה; טיפוח מרכזיה פדגוגית בה יוכשרו הסטודנטים בהכנת תוכניות לימודים על חייהם ואורחותיהם של יהודי אתיופיה מתוך תקווה שהכרת מורשת יהודי אתיופיה תעזור בשילובם של בני העדה בחברה הישראלית; פיתוח תכניות לימודים שיסייעו למורים בהוראת מורשת יהדות אתיופיה במערכת החינוך; הקמת גשר המקשר בין סטודנטים, תלמידים ומורים מבני העליות השונות הלומדים במכללה; טיפוח והמרצת סטודנטים יוצאי אתיופיה למצוינות אקדמית ולהכרה מעמיקה עם המורשת הייחודית של עדתם."

הפרויקט הייחודי כלל איסוף של אלבומי תמונות של המסע מאתיופיה לישראל, שהביאו הסטודנטים כל אחד מבית הוריו.

כיום המרכז סגור. המבנה, שהכיל את המשאבים, פורק ומשמש צרכים אחרים. המוצגים עברו למרכזי מורשת אחרים ורק אלבומי התמונות נשארו בספרייה של המכללה.


בשש מכללות נוספות מתקיימות היום תוכניות לשילובם של יוצאי אתיופיה, בהתאם לפעילות של הסטודנטים והסגל. כך למשל, במכללת אורנים, ארגנו סטודנטים בני הקהילה פעילות לכלל הסטודנטים, שבה הודגמו מבחר מאפיינים של התרבות האתיופית, כולל מאכלים ומוסיקה. בסמינר הקיבוצים ארגנו טקס לכל הסטודנטים ביום הזכרון לנספי סודאן. אירועים אלו מאורגנים ביוזמה או בשיתוף של סטודנטים בני העדה, אשר מעוניינים לחשוף את החברה הישראלית למורשת שלהם.


המרכז לתכנון לימודים של מכללת קיי בבאר שבע הקים באתר המכללה מאגר מידע אינטרנטי על העדה האתיופית שכולל קישורים מגוונים.


- מאגר המידע האינטרנטי של "סנונית" (עמותה לקידום החינוך המתוקשב מייסודה של האוניברסיטה העברית) כולל קישורים מועילים של מידע על העדה האתיופית.


סרטי תעודה


ביוטיוב קיימים סרטים רבים שעוסקים בעקיפין ובמישרין בסיפורם של יהודי אתיופיה. ביניהם: עליה של יהודי אתיופיה; עליה וקליטה של יהודי אתיופיה - מעקב במשך 7 שנים; התחלה חדשה - סרט גמר; מבצע שלמה עליית יהודי אתיופיה לישראל- ארכיון צה"ל; מבצע משה; סיפור העלייה- המסע מאתיופיה לישראל דרך סודן; סיפורה של משפחת מתוקו; עליית יהודי אתיופיה בעזרת המוסד; יציאת מצרים של יהודי אתיופיה; נתי מלחי, יהודי עולמי, פרק 15.


צילומים היסטוריים


- מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות היה בין המוסדות הראשונים שתיעדו את עלייתם של יהודי אתיופיה ב"מבצע משה" ואת ראשית קליטתם בארץ בשנים 1984 – 1991. דורון בכר, אז צלם המוזיאון, נשלח לתעד את חיי היהודים באתיופיה והמשיך את התיעוד עד שנות ה-90 של המאה שעברה. כיום קיים בארכיון מוזיאון העם היהודי אוסף נדיר של כ-10,000 תצלומים היסטורים הקשורים לנושא.


ב-1987 הציג המוזיאון תערוכת צילומים ראשונה, תחת הוכתרת "ביתא ישראל – סיפורם של יהודי אתיופיה" (אוצרת נטליה ברגר). בחלקה הראשון של התערוכה הוצגו הגרסאות השונות על מוצאה של קהילת ביתא ישראל, ותוארו תולדותיה, הרצופות מאבקים לשמירה על העצמאות והייחוד הדתי בתוך החברה האתיופית. החלק השני והמרכזי של התערוכה עסק בחיי היום יום ובמנהגים הדתיים, במועדים ובטקסים הייחודיים, ובשינויים שחלו בעקבות יצירת הקשרים בין יהודי אתיופיה ויהדות המערב. חלקה השלישי והאחרון של התערוכה הוקדש למאבקם של יהודי אתיופיה להכרה בהם כביהודים לכל דבר, מאבק ששיאו ב"מבצע משה", מבצע ההצלה הדרמטי של אלפים מהם ב 1984, ולקשיי הקליטה של עולי אתיופיה בישראל.

מתוך אלפי הפריטים שנאספו, הכוללים חומר תיעודי וצילומי, הוצגו בתערוכה כ 300 תצלומים, וכן מסמכים וחפצים; חומר רב שלא נכלל בתערוכה העשיר את ארכיון בית התפוצות (עוד ראו על התערוכה הזו, שהוכנה בשיתוף פעולה עם המוזיאון היהודי בניו יורק, והוצגה שם בחורף 1986-87).


במלאת שלושים שנה למבצע משה, יצאה הבמאית אורלי מלסה למסע בעקבות האנשים המופיעים בתמונות מאז. ביחד עם צוות מוזיאון העם היהודי, היא פנתה אל קהילת עולי מבצע משה באמצעות הפייסבוק, וביקשה את עזרתם בזיהוי המצולמים. היוזמה הניבה אינספור תגובות נרגשות ממי שזיהו את עצמם ואת קרוביהם. מלסה בררה את הסיפורים המרתקים ביותר ותיעדה את מסעם האישי של המצולמים בסרטים המוצגים בתערוכה.על התערוכה הזו, שנפתחה ב-1 במאי 2016.


תמונות היסטוריות נוספות של המוזיאון היהודי ראו: "רחוק מהעין, קרוב ללב: ההיסטוריה המרתקת של קהילת ביתא ישראל באתיופיה".


- הארכיון הציוני כולל אוסף תמונות מרשים של יהדות אתיופיה.


- אוסף התצלומים הלאומי כולל מאות תמונות היסטוריות הקשורות ביהודי אתיופיה – בעיקר של מבצעי העליה ארצה בשנות השמונים והשנים הראשונות בארץ.


- אתיופיה הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי פופולרי בקרב חובבי תרבות, היסטוריה וטבע ישראלים. הם יוצאים לטייל במדינה המרהיבה הזו (כיוזמות פרטיות או במסגרת טיולים מאורגנים של חברות מסחריות המתמחות בייעדים הללו) וחוזרים עם מאגר עצום של תמונות אתנוגרפיות (כולל של אזורי הכפרים שבהם התגוררו יהודי אתיופיה, ומצקתם מתפרסמות ברחבי הרשת.


יוזמות של אגודות העולים

אירגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה

"ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה" נוסד בארצות הברית בשנת 1982 במטרה לסייע לקהילת יהודי אתיופיה לשרוד באתיופיה, לעלות לישראל ולהיקלט בחברה הישראלית כשווים בין שווים ולשמר את מורשתם העשירה והייחודית. המשרד בישראל נפתח בשנת 1984 והוכר כעמותה בשנת 1995.

במהלך שנות השמונים והתשעים שלח הארגון יותר מעשרים משלחות לאתיופיה על מנת לבקר בכפרים היהודיים, להכיר את אורח החיים בהם, לספק משאבים ולשמור על קשר עם הקהילה.

הארגון ממשיך לפעול לטיפוח ולשימור המורשת העשירה והייחודית של הקהילה במטרה להנחילה לדורות הבאים.

מדי שנה, בחג הסיגד, מקים הארגון אוהל שבו נלמדים טקסטים מתוך תפילות היום.

הארגון גם יועץ למשרד החינוך בכל הנוגע להכנת חומר לימודים על מורשת יהודי אתיופי ומממן הרצאות לאנשי חינוך ולחוקרים על המורשת הדתית של ביתא ישראל.


ביתאצ'ין


יוסף דוד (2014-1931) היה בקבוצת הנערים האתיופים הראשונה שבאה לישראל ב-1955 כדי ללמוד עברית - עשרות שנים לפני מבצעי העלייה ההמוניים. הלימודים, שהתקיימו בפנימיית כפר בתיה ברעננה, היו יוזמה של ד"ר יעקב פיטלוביץ'. ב-1983 החל לעבוד בסוכנות היהודית. הוא היה מתורגמן, עסק בקליטת עלייה ופעל לגישור על פערים תרבותיים בין העולים לרשויות. ב-1988 הקים יחד עם דני בודובסקי, שהיה עובד סוציאלי במרכז קליטה באשקלון, את "ביתאצ'ין" (“ביתנו", באמהרית) – מרכז לתמיכה במשפחות עולים במצוקה ולהדרכת עובדים סוציאליים, שביקשו לדעת כיצד לסייע ביעילות לעולים מאתיופיה. החוברות, שנכתבו בהדרכתו של יוסף, האירו היבטים מגוונים בתרבות ובחיי הדת של יהודי אתיופיה, וסייעו לקליטתם בהמשך. כמו כן, בהשראתו הוקם מערך גישור סכסוכים של זקני העדה (השמאגלוץ'), שפעל בתיאום עם בית הדין הרבני בירושלים. זוגות אתיופים רבים יישבו את המתחים ביניהם בסיועו.


בשנות ה-90 הוסמך יוסף דוד כטוען רבני, אחרי לימודים במכון מאיר. עם השנים הוא הפך למקור ידע מרכזי לחוקרים, רבנים, “קסים" ואנשי עלייה, שנעזרו בשליטתו באמהרית, עברית וגעז , וכן בבקיאותו בהלכות של יהודי אתיופיה. הוא גם כתב ספרים באמהרית על מורשת יהודי אתיופיה, יזם את הקמת בית הכנסת ליהודי אתיופיה בלוד והיה פעיל קהילתי ואיש חינוך (אדרת עופר. 16.4.2014. העולה הראשון מאתיופיה. הארץ).


אגודת יהודי אתיופיה

באוגוסט 1990, אחרי שנת דיונים ולבטים, החליטו שבעת הארגונים העיקריים של הקהילה להתאחד ולהירשם אצל רשם העמותות כארגון גג (מלכ"ר) משותף בשם "ארגון הגג של יוצאי אתיופה" (נקרא גם "איחוד ארגונים של עולי אתיופיה" ולימים שונה שמו ל"אגודת יהודי אתיופיה"). הארגון עבד בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, צה"ל, משרדי הממשלה ומגוון ארגוני המתנדבים.


בנובמבר 1995 נערכו בחירות חדשות להנהלה והופק תקנון חדש שעל פיו יכול כל ישראלי/ת יוצא/ת אתיופיה מעל לגיל 18 להצטרף כחבר לארגון.


מאז הקמתו פועל הארגון בשלושה מישורים עיקריים: א. ייצוג העדה בפני הציבור הרחב ובפני המוסדות הקולטים. תשומת לב מיוחדת ניתנת להסברה בקרב מורים ומחנכים לעידוד הבנה וסובלנות. ב. הסברה בקרב העדה, מתן סיוע אישי וכללי באמצעות הפצת מידע והדרכה להבנת החברה הישראלית, הסברה בנושאים כמו דיור, מיסוי, תעסוקה, חובות וזכויות אזרח, ענייני חינוך, עמידה מול מוסדות (למשל, ליווי לביטוח לאומי או לקופות חולים וכתיבת מכתבים כשיש צורך). ג. טיפול בנושאי קליטה.


במשך כל שנות קיומו פעל הארגון בתחום החינוך ויוזם תכניות רבות כגון: חלוקת ספריות לאתרי הקאראוונים, שיעורי עזר, חוגי סיור, קייטנות לימודיות, סדנאות להכנה לכיתה א' ולחטיבת הביניים, תכנית לפעוטון אינטגראטיבי, עידוד המצויינות וכן סיוע אישי לתלמידים ולסטודנטים.


מאמץ מיוחד הוקדש לשימור המורשת, בין השאר באמצעות תמיכה בלהקות מסורתיות, סיוע לאומנים, הפצת מידע על העדה ותרבותה, ופרסום ירחון "פאנא" באמהרית, טיגרית ועברית. העמותה גם מסייעת לארגון חגיגות ה"סיגד" ולאירגון טכס "יום הזיכרון" ביום ירושלים לזכר בני העדה שנפלו בדרך לציון.


לאגודה אתר פעיל שכולל מאגר נתונים ומחקרים על הקהילה וניירות עמדה על מצבה בתחומים שונים. בעבר פורסמו באתר גם מאמרים שעוסקים בתרבות ובמסורת של יהודי אתיופיה. למשל, על אוצר הפתגמים והאימרות של יהודי אתיופיה, על מנהגים, ערכים ותפישות עולם במשפחה ובקהילה האתיופית המסורתית, על הלבוש המסורתי האתיופי ועוד.



מרכזי מורשת ומוזיאונים מקומיים


מרכז בהלצ'ין ליהדות אתיופיה (החזון שלא מומש)

הרעיון להקים מרכז מורשת ליהדות אתיופיה צמח בעקבות ההפגנה השקטה שהתנהלה על ידי קהילת יהדות אתיופיה בשנת 1985 מול משרד הרבנות הראשית בירושלים כנגד הדרישה של הרבנות לגיור לחומרה של קהילת יהדות אתיופיה. לאחר פניות חוזרות ונשנות של ראשי הקהילה, החליט בית המשפט העליון בישראל, בשנת 1988, להורות על הקמת מרכז שבו תישמר ותטופח המורשת ההיסטורית והתרבותית של הקהילה האתיופית בישראל. נאמנה להחלטה זו, החליטה ועדת השרים, בשנת 1992, בראשות שר הקליטה דאז, יאיר צבן, להקים את מרכז המורשת של ביתא ישראל "בהלצ'ין" (משמעות המילה היא "תרבותנו" באמהרית). מטרתו העיקרית של "בהלצ'ין" היא, שימור ההיסטוריה, המסורת והתרבות של קהילת יוצאי אתיופיה, חשיפתה לציבור הרחב ופעילות להשתלבותה והתמזגותה בחברה הישראלית.


המרכז החל בפעילותו ב-1994 במושב זמני בתל אביב מתוך כוונה לעבור מאוחר יותר למעון קבע. למנהל המרכז מונה ד"ר אלי בן גל וליו"ר כבוד מונה קס מנשה זמרו. הוועדה האקדמית כללה את פרופ' אלכס ויינגרוד (יו"ר) ופרופ' עמנואלה טרויזן-סמי (סגנית יו"ר).



במרכז הוקמה ספריה במטרה לרכז ולשמש אחסניה לחומר כתוב, שנאסף בכל העולם, בכל השפות על תולדות יהדות אתיופיה. הספריה הועמדה לרשות הציבור הרחב. במסגרת הספריה פעלו שלושה מדורים:

א. המדור לתיעוד ולפרסום: הוא היה נועד להיות בקשר עם ספריות, מוסדות מחקר, אספנים וגורמים פרטיים בארץ ובעולם, לצורך איתור מירב החומר התיעודי על תולדותיה, מורשתה ותרבותה של יהדות אתיופיה. המדור פרסם חומרי הסברה ועודד ביצוע מחקרים מדעיים על עדה.

ב. המדור האור-קולי: הוא נועד להבטיח את תיעוד תולדות העדה, שנמסרו והועברו לאורך הדורות מפה לאוזן, ובכלל זה הספקת סרטי וידאו (ראיונות מצולמים עם זקני העדה, אישים ועדים חשובים אחרים). משימה נוספת היא תיעוד אירועים שונים בחיי הקהילה, איסוף תצלומים והקלטות מוסיקה של כלים מיוחדים ושל שירי קודש בשפות האמהרית, הטיגרנית ובשפת הגז.

ג. המדור הגיניואולוגי: מטרתו לחקור, לשחזר ולאחסן באופן ממוחשב אילנות יוחסין של בני הקהילה. כמו כן לערוך מיפוי של מקומות יישובן של המשפחות ברחבי אתיופיה.

פעילות הספריה תוקצבה על ידי ועד העזבנות, באמצעות עיזבון לזכרם של רישארד וג'ולייט גוטמן משטרסבורג, צרפת.


ב־1996 הקצתה ממשלת ישראל קרקע להקמת המוסד, אך התקציבים שהוקצו לא הספיקו להקמתו.


בשנת 2012 חוקקה הממשלה את חוק הקמתו של תאגיד ממלכתי שיקרא "המרכז למורשת יהדות אתיופיה" (תשע"ב 2012). בתהליך ההקמה שותפו ארגונים ופעילים חברתיים, חברי כנסת, וגופים ממלכתיים נוספים. מטרת המרכז היתה לשמש ארכיון להנצחת מורשתה ותרבותה של יהדות אתיופיה, וכן מכון מחקר ולימוד של יהדות אתיופיה לדורותיה.


מיד עם כניסת החוק לספר החוקים של מדינת ישראל, נבחרה מועצה, אשר בראשה עמדה ד"ר שמחה גתהון, וכן הוקמה מועצה ציבורית על ידי שרת התרבות והספורט דאז, שהורכבה מנציגי משרדי ממשלה רלוונטיים למרכז, לצד נציגי ארגונים חברתיים. המועצה הציבורית של המרכז בחרה מנכ"ל למרכז (דני אדמסו) וכן בעלי תפקידים נוספים.


בעתירה שהוגשה ב-2019 נכתב בין השאר כי לתאגיד אין מנכ"ל עד היום, וכי למעשה לא פועל שם מרכז מורשת. כמו כן נטען כי התאגיד הקיים אינו פועל להקמת המכון למורשת יהדות אתיופיה, כפי שהתחייבה הממשלה.


אגב, בעבר עלתה יוזמה מצד פעילים בארגוני העולים מאתיופיה להקים את המוזיאון ליהודי אתיופיה בגונדר ובחבל תגרייה בשיתוף פעולה עם שגרירות אתיופיה בישראל. בינתיים הן היוזמה הזו והן היוזמה להקמת מרכז מורשת כזה בישראל לא יצאו לפועל.


המרכז הקהילתי ע"ש יוסי טבג'ה ברמלה


העיר רמלה מונה כ-70 אלף תושבים, מתוכם כ-30% ערבים ו70% יהודים. מתוך אוכלוסיית היהודים כ-30% הם עולים (רובם הגיעו ארצה בשלושת העשורים האחרונים) – מבוכרה, דרום אמריקה, רוסיה אתיופיה ועוד.


עיריית רמלה הכירה במחוייבותה וייעודה לשמר ולטפח את תרבויות המקור של העולים, כמרכיב חשוב בתהליך האינטגרציה בעיר ובחברה הישראלית. במסמך של רשת המתנ"סים העירונית נכתב: "בחברה המתמודדת עם שסעים ופילוגים רבים, המאפיינת את העיר רמלה, אנו רואים את ייעודנו כמערכת 'מכילה' הכוללת בתוכה חלקים גדולים ככל האפשר של מגוון התרבויות, העדות, הזרמים והמיעוטים בחברה הישראלית. אנו בונים ומחזקים את המשותף, מפגישים בין חלקי החברה השונים, ומנמיכים את חומות הבורות והחשדנות ההדדית בין הקהילות השונות ."


בעיר יש כ-500 בתי אב יוצאי אתיופיה, שהם כ-3,200 נפשות, ומתוכם 585 משפחות שהינם תושבי שכונת וילנה-שבזי. המרכז הקהילתי ע"ש יוסי טבג'ה לקהילת יוצאי אתיופיה ותושבי השכונה, ממוקם במרכזה של שכונת וילנה-שבזי. הוא הוקם בשנת 1998 ונקרא על שמו של יוסי טבג'ה, קצין משמר הגבול שנרצח בספטמבר 2000 בתחילת האינתיפאדה הראשונה. המרכז משמש כמתנ"ס שבו נערכות שלל פעילויות קהילתיות לתושבי העיר. תוכניות המתנ"ס כוללות חוגים לילדים מגיל 4 ומעלה; מועדונית עמידר – עזרה בשיעורי בית; קורסים למבוגרים; אומנות נשים; נוער – מקום בלב (פעילויות חברתיות לחיזוק והעצמה של בני-נוער); קייטנות בחופשות ועוד. המתנ"ס כולל גם מועדון קשישים וכן גרעין קהילתי של צעירים שמארגן מסיבות לחגים ואירועים קהילתיים מגוונים.